חבורת ליקוטי מוהרן בזיגמונד

יש מוזיקאים שלא מושמעים. את המשורר והמוזיקאי הנפלא משה אוחיון אני שומע מעת לעת ממקור ראשון, הוא שולח אלי את שיריו המוקראים בליווי גיטרה או מעובדים לשירה.
אני סבור שזה מרגיע ומרענן לשמוע אותו לקראת סוף החמסין של בין הערביים.
תנסו.

https://patiphon.co.il/music/foz9255LNA?fbclid=IwZXh0bgNhZW0CMTAAAR2i-WcBFxPWK1Eg_67IVyCOO5w_Q_8quiahGYnlED_T5Zu8AZQ2NVhAvwY_aem_Adn3RKXRtJ8Udbm_pcfRjgyCed013Xhs9v-KNcUy05EGkyeOQlxNdx76FlOVRU5k8L5pZ9u2hTDWisjeFYC4G5Ry

אהרון רזאל על האמן רוז'ה ישי בנישו.

קול קורא לאמניות/ם 2.

הקריאה הזו מיועדת בעיקר לאלה שקראו את הקול קורא לאמניות/ם הראשון (שיופיע כאן בתגובה הראשונה) והצטרפו בפועל לקריאה שבו. מי שלא הצטרף עד כה יכול להצטרף בכל עת, כל עוד לא הכרזתי על תום השלב הראשון של הפרויקט שעיקרו חלוקת כל יצירות האמנות של האמן רוז'ה ישי בנישו ז"ל (ראו פוסטים על האמן בדף שלי) לאמניות/ם, לצורך מחזורם אל תוך האמנות.

אני מכריז בזה על פתיחת דף שיקרא "המבוך של רוז'ה'. הדף הזה אינו מיועד למכלול יצירתו הענקית של רוז'ה, אלא אך ורק לגלגוליהם של היצירות של רוז'ה שחולקו לאמניות/ם לצורך מחזור אל תוך יצירתם. בדף הזה נבקשכם להעלות תחילה את היצירות שבחרתם ולכתוב אודותן כל מה שיעלה על רוחכם הטובה. בשלב שני נשמח שתעלו תהליכים של אופני מחזור היצירות או את היצירות שמוחזרו כבר אל תוך יצירתכם.

הדף הזה למעשה יוקדש לנושא של 'האקולוגיה של יצירות אמנות', ובו תוכלו להעלות הגיגים ורעיונות בכל הקשור לנושא.

כמו כן, בדף הזה יפורסמו כל היצירות של רוז'ה שנותרו ולא נלקחו, מתוכם יהיה אפשר לבחור יצירות למחזור, לכל המעוניינים ללא יוצא מן הכלל.
תודה רבה לכן על שיתוף הפעולה.
באהבה
אלברט
נ.ב : אנא דווחו לי בפרטי על כל בעיה של כניסה חופשית לדף בכל רמות הפירסום והתגובה בדף.

הנה, כנסו והתחילו לפעול :
https://www.facebook.com/profile.php?id=61560353046660

המבוך של רוז'ה רוז'ה ישי בנישו - 1941-2021, מוסיקאי, משורר, אמן פלסטי, מורה רוחני ואיש רוח. נולד באוראן, אלג'יר, חי בצרפת, היגר לירושלים בשנות השמונים, בה ייסד את האמן ח"י, מרכז שיתופי למוסיקה ואמנות.

קול קורא לאמניות/ים.

תערוכת 'מבוך' מתוך העיזבון של האמן והמוסיקאי רוז'ה ישי בנישו הורכבה מלמעלה מ 40 שנות יצירה, מאות יצירות ציור, תלת ממד, ווידאו, ומחבורה ארוכה של מתנדבות ומתנדבים שתרמו רבות להקמתה והעמדתה. בקרוב נצטרך לארגן קבורה או שריפה ברוב טקס והדר של כל מה שיוותר מן העיזבון הזה, אם לא ימצאו לו קונים, מאמצים או... ממחזרים. מה שאני מציע לכם זה למחזר את יצירתו של רוז'ה אל תוך האמנות שלכם. מזה זמן מדברים על הציור כעל קבר, אז אפשר שתארגנו ליצירתו של רוז'ה קבורה מכבדת בתוך הציור שלכם או בתוך מדיום היצירה שלכם, יהיה זה אשר יהיה.
צורות המחזור המוצעות הן כיד דמיונו של האמן, החל ממחזור כפשוטו של בד הציור, המשכת הציור של רוז'ה, שימוש בו בתוך מיצב, או כל שימוש אחר ובלבד שיהיה זה גלגול נשמה אל תוך האמנות. יש אישור גמור לכך מהיורשים, ואני גם אחראי גמור לה.
כל העיזבון כולו, הכולל רישומים וציורים בכל מיני גדלים, ועל כל מיני חומרים (נייר, קרטון, בד ובדים ממוסגרים, דיקטים ועוד), יעמוד לרשותכם בשבוע הקרוב בבית קנדה שבשכונת מוסררה, ירושלים (רחוב שבטי ישראל 23 או רחוב דניאל 13).
התערוכה תהיה פתוחה השבוע מדי יום, בין 10:00 ל 20:00. אין צורך בתיאום מראש. כל אמנית ואמן רשאי לבוא למקום, לתאם אתי או עם אורי ואקנין בצילום באיזה עבודות אתם מעוניינים, ולקחת אותם מיד מהמקום.
כל הקודם זוכה.
אנא שתפו והודיעו לכל האמנים שאתם מכירים על המבצע הזה להצלת יצירתו של רוז'ה ישי מאבדון. תודה רבה.

צילום העבודות : חנה בן חיים יולזרי.

ולחשוב שכל זה היה, ועדיין, צריך ללכת לפח!
אז זהו, "כוליות ואינסוף" של רוז'ה ישי בנישו, על פי יצירתו הפילוסופית המונומנטלית של עמנואל לוינס, כבר עומד בכניסה, נשאר רק לתלות עוד כ - 300 ציורים שיעמדו בחצר בצורת 'מבוך'. גם הם עומדים להיות מושלכים לפח.

בקרוב בפסטיבל "מוסררה מיקס", 28-30/05/24, עם תוכנית פרפורמנס ומוזיקה חיה מדי ערב.

"בין דיו שחורה ובין רקמת לבן סיבי"
עזריאל קאופמן (2004-1929)
בית האמנים, תל אביב, עד ה 25/0524

Yonatan Hirschfeld על ציורו האחרון של עזריאל קאופמן, מתוך "מלת צלמו בראש בלב", עיונים באמנותו ובשירתו של עזריאל קאופמן.

בין רגלי האנשים
אני רואה סוסים סלביים
וטעם אבק.
ארבעים שנה - נופל חלון
ואני מתרגם - ברזל.
[...]
קשר גורדי
אישסוס להתסבך
סוס - אישו לבוא
איש סוסו ללכת

עזריאל קאופמן 1929-2004
שיחה בגלריה, מחר, 9/5/24, 19:00, בית האמנים תל-אביב.

בין רגלי האנשים
אני רואה סוסים סלביים
וטעם אבק.
ארבעים שנה - נופל חלון
ואני מתרגם - ברזל.
..

"בין דיו שחורה ובין רקמת לבן סיבי"
עזריאל קאופמן (2004-1929)
פתיחה בשבת הקרובה, 4/05/24, 11:00, בית האמנים תל-אביב.

תערוכה צנועה זו היא מעין 'יארצייט', ציון יום השנה ה – 20 ל"התפנות" האמן והמשורר, איש המעשה והרוח, עזריאל קאופמן, בתל אביב שכה אהב. בה בעת התערוכה מציינת גם 95 שנה ליום הולדתו, וזאת בחפיפת זמנים סמלית ורב משמעית של שלושת האירועים הללו. המתח הקיומי, הפרטי וההיסטורי, המתקיים במשך הגורל בין היוולדות להתפנות, בין ברכה לקללה, בין מנוסה להישרדות, הוא מנשמת אפה של האמנות של קאופמן, שכל דבר בה נקרא על שם תחילתו ועל שם סופו כאחד.
מצד היארצייט, זו של היידיש האהובה והאבודה שקאופמן שמר לה תמיד כיסופים מסוכסכים, התערוכה היא מעשה של גילוי נשמה בדרך האמנות, של זה אשר כל כולה של שירתו ואמנותו הפלסטית הרב גונית הינה אמנות העלאת רוחות של זמנים היסטוריים, של ארצות ואקלימים, שפות, בני אדם ובני שטן, סוסים ותפוחים עסיסיים, חיות משל וחיות טבע, מצבות ועצים, שהתגלגלו והתלבשו אלה בתוך אלה, עלו והגיחו ושקעו שוב ושוב לחליפות בחומרים הללו שכל כולם עשויים הם מזיכרון חלום וחזון, והיו לשיר או ציור וחיו בהם ממש. זהו פן המציג נאמנה את הרליגיוזיות והחתירה המטפיזית התמימה של קאופמן באמנות.
עיקר התערוכה עבודות שלא שזפתן העין, קבוצת רישומי הדיו השחורה על נייר משנות השישים, אותו מצע זול וזמין גם לכתיבת שירה, מחד, וכמה נציגים מ'הקבוצה הלבנה', רישומים בצבעי אקריליק על בד בפורמט אחיד, אותה צייר כמו בנשימה עצורה במשך ארבע השנים האחרונות טרם לכתו. וזאת על פי הכתוב במסכת אבות: “אלישע בן אבויה אומר: הלומד ילד למה הוא דומה? לדיו כתובה על נייר חדש; הלומד זקן למה הוא דומה? לדיו כתובה על נייר מחוק”. ובתווך, כמה נציגים מהתקופה הארוכה של הציור כמילוי, ציור המתייחס אל מרכז העשייה האמנותית בישראל אבל בדרך המינורית של 'אחר', באחרות הצנועה והנאמנה לעצמה של קאופמן, שלא מיהרה לקצוץ בנטיעות, ובוודאי שלא לרכב על סוס ביום הכיפורים שחל להיות בשבת, בפרהסיה.
ושאר דברי ימיו של עזריאל קאופמן היחיד והמיוחד, סיפור מנוסתו וגדילתו, יצירתו וכתיבתו, וכל אשר חי ואשר עשה ואשר פעל, הרי הם כתובים בספר הבינתחומי המרתק "מלת צלמו בראש בלב", עיונים באמנותו ובשירתו ובחייו של עזריאל קאופמן, בעריכת אשתו, מזל קאופמן, והאמן והפילוסוף חיים דעואל לוסקי, המצורף בזה לתערוכה.
אלברט סויסה, אוצר.

"איך מסבירים אמנות לעז", מאיר ראובן זלבסקי, מיצג, מחר (18/2), 19:30, גלריה מרי, אגריפס 12, ירושלים.