The Leonard Davis Institute for International Relations- Hebrew University

נעים להכיר 👋
והפעם- הכירו את רוני ברקוביץ‘!

✨מה נושא הדוקטורט שלך?
במסגרת הדוקטורט אני חוקרת את המשמעות המרובדת של קונספט ״האיום הסיני״, ואת האופן שבו הוא מובנה ומקבל משמעויות שונות בהקשרים מקומיים באמצעות נרטיבים כלכליים.

✨מה אנחנו לא יודעים עליך?
אני מגיעה ממשפחה של מספרי סיפורים. ודרך הסיפורים של אבא שלי למדתי להבין את העולם, ומאז כנראה המשכתי להקשיב לסיפורים ולחפש מה הם עושים, עוד הרבה לפני שהכרתי את המונח נרטיבים.

✨למה בחרת במסלול תל״ם?
מאוד אהבתי להיות תלמידה, ובתל״ם מצאתי את האפשרות להמשיך ללמוד, ובמקביל להפוך את הלמידה לכתיבה ומחקר עצמאי בתוך מסגרת מקצועית.

✨ספרי על חוויה משמעותית מהמסלול.
תמיד מרגש אותי הרגע שבו משהו שכתבתי יוצא מהמחשב שלי, נקרא במקום אחר, והופך לחלק משיחה, מחשבה או אפילו מחקר של מישהו אחר.

✨איזה תחום מחקר ביחסים בין-לאומיים מעניין אותך במיוחד?
בתוך דיסציפלינה שכל כך עסוקה במקרו, הכי מעניין אותי לראות איך יחסים בין-לאומיים מופיעים בחיי היומיום - בפרקטיקות ובחוויות של האנשים שעושים את הפוליטיקה ומושפעים ממנה.

אורן נהרי ז״ל היה בוגר המחלקה ליחסים בין-לאומיים, האוניברסיטה העברית ועיתונאי מוערך, ובמשך שנים היה מהקולות הבולטים בישראל בהנגשת העולם והנעשה בו לציבור הישראלי.

פרופ׳ גליה פרס בר-נתן, ראשת מכון דיוויס ליחסים בין-לאומיים, נפרדת ממנו וכותבת על הסקרנות, המבט הרחב והשאיפה להבין את העולם שאורן נהרי ייצג לאורך השנים:

"נפרדנו אתמול מאורן נהרי, האיש שאולי הכי מזוהה עם חדשות חוץ בישראל, ואשר מבחינתי מגלם את השאיפה שעומדת בבסיס המחלקה ליחסים בינלאומיים ובבסיס הפעילות של מכון דיוויס ליחסים בינלאומיים- להזכיר לכולנו, בין אם אנחנו תלמידות תואר ראשון או שני, או תלמידי מחקר, או חברות וחברי סגל, שיש עולם גדול מסביבנו, שהמציאות המורכבת של חיינו בפיסת הארץ הקטנה הזאת נטועה בתוך מציאות מורכבת רחבה הרבה יותר. לאורך השנים, כל מי שצפו ב- או האזינו לאורן נהרי במגוון התוכניות שערך ושהגיש, לא יכלו שלא להידבק בסקרנות שלו לראות עולם ולהבין אותו, כמו גם בחוסר השיפוטיות שליוותה חלק גדול מתחקיריו. אורן נהרי לימד אותנו לא רק להתעניין בעולם כי הוא רלוונטי לנו או למדיניות החוץ של ישראל. הוא לימד אותנו לפקוח עיניים ולהביט בתהליכים, סיפורים, עוולות והישגים בכל קצות הגלובוס. הוא לימד אותנו שמעניין ללמוד את כל זה גם כי זה פשוט מעניין, גם כי לפעמים (אך לא תמיד) אפשר גם ללמוד מזה, להחכים אישית ולאומית, וגם כי דרך הבחינה הרחבה הזו אנו מפתחים יותר הבנה ולעיתים חמלה לבני אדם וקבוצות באשר הן. אורן נהרי הוא גם בוגר המחלקה ליחסים בינלאומיים. כנשות ואנשי מדעי החברה, אנו יודעים שתחום היחסים הבינלאומיים תמיד פלרטט בין עולם מדעי החברה המבקש להסביר תהליכים גדולים ולמצוא סיבתיות ועולם מדעי הרוח שמנסה להבין מבפנים מקומות, תופעות, אנשים. עולם הידע שאורן נהרי חלק איתנו סיפק חומר למחשבה ולדיון עבור שני העולמות הללו. בימים אלו, כאשר הצ'אט וג'מיני משתלטים על חיינו, אורן נהרי (שהייתי אומרת עליו שהוא הצ'אט האנושי טרם עידן ה-AI) הזכיר לנו את החשיבות העצומה של הגורם האנושי במחשבה על העולם והבנתו.
בתכניתו האחרונה אמר אורן נהרי: "זכרו, העולם רחב, מורכב, צריך להסתכל בו בעיניים פקוחות. זו הייתה המשימה שלי, זו הבקשה האחרונה שלי מכם: המשיכו להסתכל, להקשיב, לשאול שאלות, לא לקחת דברים כמובנים מאליהם ולהמשיך להתעניין." זו קריאה חשובה לכולנו, כולכם, כולכן- לא משנה אם אתםן תלמידות או תלמידי שנה א' יחב"ל או חוקרות או חוקרים עם קביעות ומבוססים. וכשאורן נהרי, זכרונו לברכה, אומר את זה, זה מהדהד חזק יותר".

נעים להכיר 👋

בסדרת הפוסטים החדשה שלנו נכיר בכל פעם דוקטורנט.ית ממסלול תל״ם. והפעם – הכירו את עדו גדי רז!

✨מה אנחנו לא יודעים עליך?
במשך שנים הצלצול שלי בטלפון הוא Just Dance של ליידי גאגא – אין עליה בעולם.
וגם זכיתי פעמיים ברציפות באליפות ״ליגת בתי הכנסת״ בכדורסל, עד שבגמר שברתי את היד ופרקתי את האצבע :(

✨למה בחרת במסלול תל״ם?
בתור מי שהגיע מאוניברסיטה אחרת ומתחום מקצועי אחר, הבחירה בתל״ם הייתה עבורי הזדמנות להתמקצע בתחום חדש ורלוונטי. המסלול גם העניק לי את המעטפת שאפשרה לי להתפתח מבחינה מחקרית.

✨ספר על חוויה משמעותית מהמסלול.
בעיקר החברים והחברות מהמסלול. המפגשים בקמפוס ומחוצה לו מעניקים מעטפת תומכת של אנשים טובים וחכמים.

✨איזה תחום מחקר ביחסים בין-לאומיים מעניין אותך במיוחד?
אני מתעניין בעיקר בשחקנים לא-מדינתיים אלימים, ביישוב סכסוכים וביחסים בין-לאומיים בעולם האסלאמי. אהה... וגם באסכולה האנגלית :)

Congratulations to Dr. Oded Y. Steinberg on the publication of the new edited volume „Zeitenwenden: New Approaches to the History of Periodization and Time, ca. 1750 to the Present“, co-edited with Marcus Colla and Anna Gutgarts and published by De Gruyter Brill.

The volume explores how historians define historical periods and turning points, and how changing perceptions of time shape the ways societies understand the past, present, and future.

Congratulations to the editors and contributors on this publication👏🏻

🔗 Explore the edited volume: https://www.degruyterbrill.com/document/doi/10.1515/9783111482699/html

נעים להכיר 👋

בסדרת הפוסטים החדשה שלנו נכיר בכל פעם דוקטורנטית או דוקטורנט ממסלול תל״ם. והפעם-הכירו את טים פארק:

✨מה אנחנו לא יודעים עליך?
אני במקור מדרום קוריאה, אבל השורשים המשפחתיים שלי הם בצפון קוריאה. סבא שלי מצד אמי נולד בסונגצ׳ון (Seongchun), שבאזור המרכז, וברח לסיאול כפליט במהלך מלחמת קוריאה בשנת 1950.

✨למה בחרת במסלול תל״ם?
בגלל המרצים הנפלאים והמלגה הנדיבה.

✨ספר על חוויה משמעותית מהמסלול.
אחת החוויות המשמעותיות עבורי היא האפשרות לעבוד, לחשוב ולפרסם יחד עם הקולגות שלי מהמסלול- אנשים חכמים, חדים ומלאי מוטיבציה.

✨איזה תחום מחקר ביחסים בין-לאומיים מעניין אותך במיוחד?
אני מתעניין בעיקר בשלושה תחומים: הפוליטיקה של הזיכרון ביחסים בין-לאומיים, הסכסוך הישראלי–פלסטיני והיחסים בין צפון קוריאה למזרח התיכון.

שמחנו לתמוך, עם פורום סופי דיוויס לחקר מגדר, סכסוכים ויישובם, במושב “גבריות מגויסת: צבאיות, גוף ולגיטימציה״, שהתקיים במסגרת הכנס “גבריות ופמיניזם בזמנים לא יציבים: משבר, התנגדות, התחדשות” באוניברסיטת בר-אילן.

המושב עסק בדרכים שבהן מלחמה ומשבר מעצבים תפיסות של גבריות, ובחן סוגיות של גוף, זהות, לגיטימציה ואלימות מנקודות מבט מגוונות.

כעת ההקלטה המלאה זמינה לצפייה בערוץ היוטיוב שלנו.

🎥 לצפייה לחצו כאן: https://youtu.be/1xDClwIf0oc?si=g98OjK_Up5l9Jor9

שמחנו לתמוך במושב גבריות מגויסת: צבאיות, גוף ולגיטימציה
והוא זמין כעת לצפיה, במלואו, על ערוץ היוטוב של מכון דיוויס ליחסים בינלאומיים - ראו תגובה ראשונה.

המושב התקיים במסגרת כנס גבריות ופמיניזם בזמנים לא יציבים: משבר, התנגדות, התחדשות (12.5.26, @התוכנית ללימודי מגדר - אוניברסיטת בר-אילן)
הכנס עסק בגבריות ופמיניזם בזמנים לא יציבים – וכאלו לא חסרים לנו - תוך התמקדות בהתחזקות של אידיאולוגיות שמרניות וכוחות א-ליברליים בארץ ובעולם, הפועלים לדחוק את השיח הפמיניסטי לשוליים ולהחיות תפיסות מסורתיות של משפחה, מגדר וזהות. המושב הזה התמקד במופעי גבריות באחד מאותם משברים בתוך משברים: מלחמה מתמשכת (אני לא בטוחה מה שמה הנוכחי) המתחוללת בתוך משבר פוליטי-מקומי המתקיים בתוך משבר פוליטי-חברתי-אידיאולוגי עולמי.

הספרות הפמיניסטית עוסקת באופן בו מלחמות וסכסוכים מזויינים, כמו משברים אחרים, מערערים את הסדר החברתי ומיצרים אפשרויות חדשות לנשים, שפעמים רבות מתפוגגות בשוך הקרבות וחזרת הסדר. המושב שלנו בחן דווקא את האתגרים שהמלחמה מזמנת לגברים ואת הדרך בה היא משפיעה על גברים מקבוצות אוכלוסייה שונות. שמענו על פרקטיקות גופניות ושיחניות – אישיות וקולקטיביות - של הבניית סוגי גבריות שונים: גבריות הגמונית ופגיעה, גבריות מזדקנת וגבריות משתקמת, ועל תפישות של גבריות כמנגנונים פרשניים להצדקת אלימות. ריבוי השיחים והפרקטיקות הוא עדות למפגש המרתק בין פוליטיקה פמיניסטית לגבריות המתרחש, כאמור בעת משבר, בתוך משבר בתוך משבר. במובן הזה, מעניין לנסות להבין לא רק את ההשפעות של המלחמה על מופעי ושיחי הגבריות, אלא גם את ההשפעות של "משברי המסגרת" שסיומי המלחמה עשויים להחמיר.

המושב כלל ארבע הרצאות בנושאי הליבה של הפורום:
טרנד השפמים: עיצוב זהות בעת משבר - ניצן ישראלי תמרי ומדלן פורסלן ברגר
צו 80 - גבריות מגויסת מזדקנת להחזקת אי-ודאות כעמדה אזרחית - שרון רמר ביאל.
בין צעירים לוותיקים: פרפורמנס בין דורי של גבריות וגוף בקרב נכי צה“ל - עומרי טנקמן
עבודת לגיטימציה של לוחמים: דפוסי גבריות ושעתוק אלימות צבאית - עדנה לומסקי-פדר ואורנה ששון-לוי
הנחייה: ד"ר טל ניצן, פורום סופי דיוויס לחקר מגדר, סכסוכים ויישובם, האוניברסיטה העברית בירושלים

ניצן ישראלי תמרי היא דוקטורנטית בחוג לתולדות האמנות באוניברסיטה העברית, ומלגאית נשיא בבית ספר ג'ק ג'וזף ומורטון מנדל ללימודים מתקדמים במדעי הרוח. עבודת התזה שלה עסקה בהתערטלות נשית כפרקטיקה של התנגדות אזרחית במחאות, דרך שאלות של מגדר, פרפורמנס וצילום. במסגרת הדוקטורט היא חוקרת את ההשתלבות של דוגמניות בעולם האמנות כיוצרות בצרפת של הבֶּל־אֵפֹוק (1914-1870).

מדלן פורסלן-ברגר, דוקטורנטית בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים, בוגרת תכנית המאסטרנטים המצטיינים בבית ספר ג'ק ג'וזף ומורטון מנדל ללימודים מתקדמים במדעי הרוח. עבודת התזה שלה עסקה במוטיב המוות והעלמה באמנות אירופאית בעת החדשה המוקדמת כייצוג פסיכולוגי-חזותי המבקש לעבד חרדות קולקטיביות מן המוות והנשיות. במסגרת הדוקטורט היא מבקשת לחקור אפיסטמולוגיה חזותית בהקשרים מגדריים בתרבות המערב בעת החדשה המוקדמת.

ד"ר שרון רמר ביאל היא סוציולוגית ואנתרופולוגית, מטפלת באומנות ויועצת למשפחות. היא ראשת המסלול לייעוץ פרטני למשפחות, בתוכנית לתואר מוסמך בלימודי משפחה, במכללה האקדמית תל-אביב יפו. תחומי מחקרה: גילנות, זקנה בתקשורת, זקנה ומגדר, יצירתיות בזקנה ויחסים במשפחה הרב דורית.

עומרי טנקמן הוא דוקטורנט במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, בהנחייתן של פרופ' עדנה לומסקי-פדר וד"ר גילי המר. הוא בעל תואר ראשון מהאוניברסיטה העברית (משפטים ותכנית "אמירים" רוח) ותואר שני מאוניברסיטת ת"א (התכנית ללימודי נשים ומגדר, בהצטיינות). המחקר שלו בוחן כיצד נכי צה"ל מגילאים ודורות שונים ועם ותק משתנה בפציעה מתמודדים עם גופם ועם זהותם הגברית אחרי הפציעה, וכן את המפגש בין גברים ותיקים לפציעה לגברים חדשים.

פרופסור אורנה ששון-לוי היא מרצה במחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה, ובתוכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר-אילן. תחומי המחקר שלה הם מגדר ומיליטריזם, אתניות בישראל, ותנועות חברתיות חדשות. ששון-לוי פרסמה עד היום עשרות מאמרים בכתבי עת אקדמיים ישראלים ובינלאומיים, והיתה שותפה לכתיבה או עריכה של ארבעה ספרים. מנובמבר 2020 ששון-לוי כיהנה ביועצת הנשיא להוגנות מגדרית, והחל מיולי 2023, היא מכהנת בתור הנציבה למגוון ולמגדר של אוניברסיטת בר-אילן.

פרופ' אמריטה עדנה לומסקי-פדר היא סוציולוגית במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ובית ספר לחינוך באוניברסיטה העברית ועורכת שותפה של כתב העת "קריאות ישראליות". תחומי המחקר המרכזיים שלה הם: אזרחות ושרות צבאי מנקודת מבט תרבותית ומיגדרית, קשרי הגומלין שבין זיכרון אישי לזיכרון לאומי, הגירה, משפחה וזהות וסיפורי חיים.

מוזמנים לקרוא את הכתבה החדשה של ד”ר אורית גזית ופרופ’ הללי פינסון, שפורסמה ב”בחברת האדם״. הכתבה עוסקת בשאלות של בית, הגירה ושייכות בעקבות אירועי 7 באוקטובר

איך נתפס הבית שנותר מאחור כשמהגרים ממנו? מה קורה כששני הבתים - החדש והישן נמצאים בסכנה? מה בין הבית המתהפך על יושביו לבית האל-ביתי?

בעקבות פרסום גיליון מיוחד של ׳קריאות ישראליות׳ על הגירה ופליטות בישראל לאחר שבעה באוקטובר, כותבות העורכות האורחות הללי פינסון ואורית גזית על הרעיון מאחורי הגליון, המאמרים שמאוגדים בו ולמה הן התמקדות במושג ׳הבית׳.

מתוך הכתבה:
כשעדנה ותמר (עדנה לומסקי-פדר ותמר הרמן, העורכות הראשיות של "קריאות ישראליות") פנו אלינו לערוך את הגיליון המיוחד, העשירי במספר, של "קריאות ישראליות", הבנו יחד כבר בתחילת הדרך, באופן כמעט אינטואיטיבי, שהגיליון יתמקד בשאלת הבית. שאלה זו נראתה לנו מתבקשת, וכמעט הכרחית, לנוכח אירועי השנים האחרונות בישראל, ובכללם המאבק הציבורי הסוער סביב הרפורמה/ההפיכה המשפטית ב-2023, שבעה באוקטובר, והמלחמה המתמשכת בשנתיים וחצי האחרונות.
במהלך תקופה זו, אלפי משפחות מיישובי הנגב המערבי, עוטף עזה וצפון הארץ נעקרו מבתיהן, וכשני מיליון פלסטינים בעזה עדיין עקורים. במקביל הלכה וגברה ההגירה מישראל – נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביעים על זינוק חסר תקדים ביוצאים מהארץ לטווח ארוך מאז 2022. מגמה זו מצטרפת לתנועות הֲגירה מישראל ולישראל שקדמו למצב המלחמה המתמשך, כגון ההגירה מאוקראינה ומרוסיה לישראל בצל המלחמה הנמשכת בין השתיים משנת 2022, הגירה פנימית של פלסטינים אזרחי ישראל אל ערים יהודיות בצפון ובדרום, עקירה של פלסטינים בבקעת הירדן ובדרום הר חברון, ונוכחות הולכת וגדלה של מהגרי עבודה, ושל ילדיהם שנולדו בישראל, בחברה הישראלית.
הצבנו במרכז הגיליון שני דימויים משלימים – הבית המתערער והמתהפך על יושביו והבית האל-ביתי, מתוך הבנה שדימויים אלה, על הרגשות המלווים אותם ומשטר האזרחות שמכונן אותם, מאפשרים לנו לבחון מגמות עכשיוויות בהגירה בהקשר הישראלי - מעברים בתוך, אל ומבית תרבותי ולאומי שסוע המצוי במשבר עמוק מתמשך. דימויים אלו גם מאפשרים להרחיב את הדיון מהבית החומרי והקונקרטי לניתוח הבית כסביבה חברתית, פוליטית ורגשית של שייכות למדינה ואזרחות, והם שזורים כחוט השני בין "קריאות הכיוון" והמאמרים בגיליון המיוחד.

קישור לגליון המיוחד ולכתבה המלאה באתר בחברת האדם בתגובות.

📣 The deadline is approaching!

Submit your abstract by July 31 for the upcoming Israeli Intelligence Studies Conference, taking place on November 4 at the Mount Scopus Campus in Jerusalem.

We invite researchers, students, and professionals working on intelligence-related topics to apply and to share the Call for Papers with others who may be interested.

For more info click here:
https://www.ifis.co.il

The Israeli Forum for Intelligence Studies (IFIS) is proudly issuing today a call for papers & award nominations for the Israeli Intelligence Studies Conference 2026!

📍Where? The Hebrew University of Jerusalem
⏰When? November 4, 2026

Submission deadline: July 31, 2026
Form for submissions: https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLScp76pZ91O2-NXScifBEw-nasg0n95YvE3i9jClmEx8tNzLTg/viewform

📢 New publication by Prof. Yoram Haftel

Prof. Yoram Haftel’s new paper, co-authored with Tobias Lenz and Monah Saleh, has been published in International Interactions and is available Open Access.

The paper examines how overlap between international organizations shapes states’ willingness to delegate authority. Drawing on a new dataset covering nearly all African economic international organizations from 1970 to 2020, the authors find that greater organizational overlap is associated with stagnating levels of delegation over time.

Congratulations to Prof. Haftel and his co-authors!
Article link: https://www.tandfonline.com/doi/full/10.1080/03050629.2026.2695006

שנה חלפה מאז הטבח במחוז א-סווידא, אך המאבק על עתידו של האזור עדיין נמשך. השלטון המרכזי בסוריה מגביר את הלחץ על האוכלוסייה המקומית במטרה להביא לשילובה המלא במדינה, בעוד הנהגת הקהילה פועלת לשימור האוטונומיה היחסית שלה ואף להרחבתה.

בתווך נמצאת האוכלוסייה האזרחית, ובה עקורות ועקורים רבים, המנותקת מחלק ניכר משירותי המדינה- בהם בריאות, חינוך וביטחון אישי, וחיה תחת ניהולן של מיליציות מקומיות.

מוזמנות ומוזמנים לחזור לאירועים שהתקיימו בנושא במסגרת שיתוף הפעולה בין Sophie Davis Forum on Gender and Conflicts לבין קהיליית מגדר של האגודה הסוציולוגית הישראלית
🔗הקישורים מופיעים בפוסט המקורי