בית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית

הכירו את הסטודנט – מארק אבלמן

"אני מוצא את עצמי מדבר עם חברים או בחדר הכושר על דברים שלמדתי בשיעורים. אלה רעיונות שאפשר לקחת מהכיתה ישר לחיים האמיתיים." 💡

הכירו את מארק אבלמן, בוגר לימודי עסקים מארה״ב, שעלה לישראל לפני שלוש שנים ובחר ללמוד בבית הספר למנהל עסקים של האוניברסיטה העברית, בתוכנית ה־MBA הבינלאומית לחדשנות בטכנולוגיות רפואיות (Med-Tech Innovation).

למה דווקא ירושלים?
הלימודים בעיר מאפשרים למארק להישאר קרוב לסביבה המקצועית שבה הוא פועל, להשלים תוכנית MBA אינטנסיבית בשנה אחת בלבד וללמוד מאנשי ונשות מקצוע מובילים בתעשייה.

אז מה היה במסע של מארק עד כה?

ההתמחות: במסגרת קרן ההון סיכון של נמל אשדוד, מארק עובד עם סטארטאפים טכנולוגיים ומסייע להם לבחון את הפתרונות שלהם באמצעות הוכחות היתכנות בסביבה אמיתית.
בכיתה: הוא נהנה ממגוון נקודות המבט שמביאים איתם סטודנטים מכל העולם, ולמד להעריך גם את התרבות הישראלית בכיתה, הישירה, התחרותית וזו שלא מפחדת לשאול שאלות.
בשעות הפנאי: מארק משחק רוגבי בקבוצה מקומית, דרך שעוזרת לו לצאת מ״בועת העולים״, רץ בין העליות והנופים של העיר העתיקה ונרגע בגן סאקר.

אם מארק היה צריך לסכם את החוויה שלו בשלוש מילים? מלמדת, מתגמלת ומעוררת מעורבות.

שמחים שהצטרפת אלינו, מארק! ✨

👉 רוצים להכיר את מסלולי ה־MBA הבינלאומי שלנו, שאפשר להשלים בשנה אחת? לפרטים נוספים: [email protected]
#מנהלעסקים #בינלאומי #יזמותרפואית #חדשנות #האוניברסיטההעברית

הכירו את אורי אייזק! סטודנט לתואר ראשון בכלכלה ובחשבונאות. במקביל לתואר העמוס הוא פועל גם כאנליסט ב״קרן מעיין״ (קרן הון-סיכון סטודנטיאלית) וגם משמש כמנהל במועדון היעוץ האסטרטגי של האוניברסיטה.

כעתודאי שצפוי לחזור לשירות צבאי בסיום הלימודים, אורי בחר ללמוד כלכלה וחשבונאות במטרה לרכוש כלים שישפיעו ישירות על המשק והמדינה, ויסייעו לו לשלב בין תיאוריה לפרקטיקה: ״החוג לכלכלה נתן לי כלים להבין טוב יותר איך שווקים ומדיניות עובדים, וחשבונאות נתנה לי שפה מעשית לקרוא ולנתח מצב אמיתי של חברות. אני רואה זכות גדולה בכך שאוכל לשרת את המדינה בתחום שמשפיע באופן מהותי על תפקוד הצבא והמשק גם יחד״.

הדבר שהכי מלווה אותי מהתואר הוא חשיבה ביקורתית”, משתף אורי. "בחשבונאות לומדים לא לקחת נתון או טענה כמובנים מאליהם, אלא לבדוק מאיפה הם מגיעים ואילו הנחות עומדות מאחוריהם. זה הרגל שעבר איתי מזמן אל מחוץ לכיתה, מאיך שאני קורא חדשות ועד לאיך שאני מקבל החלטות."

את היכולות האלה אורי כבר מתרגם לעשייה בשטח. במסגרת מועדון הייעוץ ובשיתוף עם רשות החשמל, הוא הוביל צוות שהפיק דוח השוואתי מקיף על מנגנוני תמחור פחמן ב-9 מדינות שונות, לצד המלצות מדיניות ולוח זמנים ליישום בישראל לעשור הקרוב.

אורי מספר שהדבר שהכי עוזר לו לג'נגל בין התואר, קרן ההשקעות ומועדון הייעוץ האסטרטגי הוא ניהול זמן: "אי אפשר להסתמך על אלתור. למדתי לתכנן מראש, לחלק משימות ולדעת מתי לומר 'לא' כדי לשמור על איכות בדברים שכן לקחתי על עצמי."

לסטודנטים והסטודנטיות החדשים אורי ממליץ: "אל תסתפקו בשיעורים בלבד. תשקיעו בפעילויות שמקבילות ללימודים – מועדונים והרצאות אורח מעניקים זווית מעשית לדברים שלומדים בהרצאות ופותחים הזדמנויות שלא תמיד ציפיתם.ן להן מראש - קשרים, פרוייקטים ואפילו כיוונים מקצועיים חדשים!״

גם את.ה רוצה לבנות את ארגז הכלים שלך לעולם העסקים, הכלכלה והמדיניות?
ההרשמה לשנת הלימודים הקרובה בעיצומה!
כנס.י ללינק לפרטים והרשמה 👇
https://bschool.huji.ac.il

פותחים דלת לעתיד 💙
​מתוך הערכה עמוקה למי שבזכותם ובזכותן אנחנו יכולים להמשיך ליצור, לחקור וללמוד- פרויקט שגיא מעניק זו השנה השלישית מלגה ייחודית לפצועי ופצועות צה״ל וכוחות הביטחון, ע״ש רס״ן שגיא גולן ז״ל, אשר נפל בקרב בבארי לאחר שחילץ והציל עשרות משפחות.
​התכנית מעניקה הזדמנות ללימודי טעימה של עד 4 קורסים לתואר שני במנהל עסקים (MBA) בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית, עם מימון מלא. מעבר ללימודים האקדמיים, המשתתפים יזכו למעטפת מקיפה של ליווי אישי, חניכה מקצועית ומפגשים קבוצתיים שנועדו להקנות כלים, לסייע בהתמודדות עם אתגרי השיקום ולפתוח צוהר חזרה לעולם העסקי והאקדמי.
​מספר המקומות מוגבל ל-10–20 משתתפים/ות בלבד על מנת להבטיח יחס אישי ומענה הוליסטי לכל אחד ואחת.
​⏰ ההרשמה נסגרת ב-10/09/2026 – אל תפספסו!
📩 לפרטים נוספים והגשת מועמדות: [email protected]

🔗למידע נוסף על הפרויקט: https://bschool.huji.ac.il/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%98-%D7%A9%D7%92%D7%99%D7%90

כמה פעמים בשנה חברות בבורסה צריכות לדווח על הרווחים שלהן?

בכתבה שפורסמה ב-Financial Times שואלים בדיוק את השאלה הזו – האם עדיף לחברות לדווח למשקיעים פעם בשישה חודשים במקום כל שלושה חודשים?

במסגרת הכתבה הובאו ממצאי המחקר של פרופ' קרן בר-חוה, חברת סגל בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית, שבחנה את השפעת הוויתור על דוחות רבעוניים בישראל. המחקר הראה כי חברות שבחרו להפסיק לדווח מדי רבעון ספגו ירידה ממוצעת של 2% במחיר המניה עם פרסום ההודעה, בעוד שחברות שהמשיכו בדיווח רבעוני רשמו עלייה של 2.5%.

כפי שד"ר רו"ח בר-חוה מסבירה בכתבה: מעבר לדיווח פעם בחצי שנה עשוי להיתפס בשוק כסימן לחולשה בממשל התאגידי של החברה.

גאים בסגל האקדמי שלנו שממשיך להוביל, להשפיע ולהוות מוקד ידע מרכזי בזירה הפיננסית העולמית! 🎓💡

כנסו ללינק לקריאת הכתבה המלאה👇
https://www.ft.com/content/8a42a683-2f1a-41b9-a9f4-5efed4e967ac

Keren Bar-Hava
Financial Times

האוניברסיטה העברית היא האוניברסיטה הישראלית המובילה בעולם במדד שנגחאי - גם השנה! גאות וגאים להיות חלק מהאוניברסיטה העברית, הנמנית על מאה האוניברסיטאות הטובות בעולם.

🌱 גרינוושינג: למה גם המומחים הפיננסיים הגדולים נופלים בפח?
​בסימון המוצרים בסופר, בפרסומות של רשתות האופנה ובדו"חות התאגידיים של הבנקים- "קיימות" היא כבר מזמן לא רק מילה יפה, אלא אסטרטגיה שיווקית. אבל איך יודעים מה באמת ירוק ומה רק "טיוח ירוק" (Greenwashing)?
​מחקר חדש ומרתק שנערך על ידי לילך שמע זלטוקרילוב (דוקטורנטית בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית) וד"ר אביגיל הורביץ (חברת סגל באוניברסיטה העברית ובוגרת בית הספר למנהל עסקים), יחד עם ד"ר סוון נולטה (אוניברסיטת ראדבאוט, הולנד), שופך אור על התופעה.
​החוקרות בדקו כיצד מומחי ומומחיות מימון וכלכלה קוראים.ות מסמכים רשמיים שכוללים "סתירות"- פערים חדים בין הצהרות על קיימות לבין היעדר יעדים מדידים או המשך מימון תעשיות מזהמות בפועל.
​מה גילה המחקר?
📍 תשומת הלב קובעת: ככל שהמומחים שמו לב יותר לסתירות שבטקסט, כך פחתה משמעותית הנכונות שלהם להמליץ על השקעה בחברה.
📍 האפקט הרגשי מנצח את ההיגיון: מנגד, גם כשהמומחים זיהו את הסתירות בין המילים היפות לפעולות בשטח, חלקם עדיין המשיכו להמליץ על החברה- מה שמראה את הכוח הרגשי של מיתוג ירוק.
📍 פרדוקס הספקנות: דווקא אנשים עם מודעות תקשורתית גבוהה, שמודעים לכוח של משחקי מילים ולשכיחות של ניסוחים מטעים, פספסו יותר סתירות! החשיפה המרובה לנושא מייצרת שחיקה ותחושת נרמול של ניסוחים מסוג זה.

​המחקר הוצג בוועידה השנתית למדע ולסביבה ומזכיר לכולנו- למשקיעים.ות, לחברות ולצרכנים.ות- שהגיע הזמן לעבור ממילים יפות לניהול סיכונים ופתרונות סביבתיים אמיתיים.
​גאים בחוקרות שלנו שמובילות מחקר משפיע ופורץ דרך! 💚

לקריאה נוספת:
https://www.themarker.com/markets/2026-07-07/ty-article/0000019f-32b1-d838-a1ff-33fdc7110000

לוחמ.ת? שירתת במילואים? נפצעת ב"חרבות ברזל"?
האוניברסיטה העברית מצדיעה לתרומה שלך!

צוות הפקולטה מזמין אותך להצטרף למסלול קבלה מיוחד לתואר ראשון במנהל עסקים וחשבונאות, המכיר בערך, בכלים ובמנהיגות שרכשת במהלך השירות.

תנאי הסף להגשת מועמדות:
✅ תעודת בגרות בממוצע 100+
✅ 4 או 5 יח"ל במתמטיקה

העתיד שלך מתחיל כאן, ואנחנו איתך לאורך כל הדרך.

היכנסו ללינק לפרטים נוספים👇
https://bschool.huji.ac.il/מתווה-מיוחד

#מילואים #הוקרה #לימודים #מנהלעסקים

הקריירה שלך מוכנה לשלב הבא? 🎓

הצעד הבא בקריירה מתחיל בידע, בכלים ובנקודת המבט שיאפשרו להתקדם בעולם העסקי והניהולי.

תואר שני במנהל עסקים (MBA) באוניברסיטה העברית מעניק שילוב של ידע אקדמי, כלים יישומיים והיכרות עם המגמות שמעצבות את עולם העסקים — בישראל ובעולם.

מה תקבלו בתואר? 👇

✅ חיבור בין ניהול, עסקים וטכנולוגיה – AI והשפעתו על תהליכי ניהול, חדשנות ומודלים עסקיים, לצד כלים מתקדמים לאוטומציה, שיפור תהליכים ויצירת ערך בארגונים.

✅ מגוון רחב של התמחויות – בהן אסטרטגיה ויזמות, שיווק, מימון ובנקאות, מימון נדל״ן, פינטק, אנליטיקה של נתוני עתק, מדע המידע בניהול, אנליטיקה עסקית, התנהגות ארגונית וניהול משאבי אנוש, ניהול ביו־רפואי וניהול פיננסי לחשבונאים.

✅ תוכנית שמתפתחת יחד עם העולם העסקי – התכנים מתעדכנים מדי שנה בהתאם לשינויים ולמגמות בסביבה העסקית הדינמית בישראל ובעולם.

✅ סגל אקדמי מוביל – הזדמנות ללמוד מחוקרות וחוקרים בעלי שם, לצד חשיפה לידע, מחקר וניסיון מהארץ ומהעולם.

✅ נטוורקינג שהוא הרבה מעבר לתואר – קהילה של סטודנטים, סטודנטיות, בוגרים ובוגרות ורשת קשרים מקצועית שממשיכה ללוות אתכם לאורך הקריירה.

ההרשמה בעיצומה - זה הזמן לעשות את הצעד הבא בקריירה.

לפרטים ולהרשמה 👇
https://lnkd.in/dsVfc3Ec

מרעיונות למציאות 💡

אחרי שבועות של למידה, סיורים, מפגשים, עבודה משותפת והרבה חשיבה, תוכנית Catalyst הגיעה לרגע השיא שלה עם ה-Demo Day! התוכנית הינה תוכנית מעשית בתחום היזמות, שמחברת בין הלמידה האקדמית לבין עולם היזמות והחדשנות. לאורך התוכנית המשתתפים פגשו יזמים ואנשי תעשייה, יצאו לסיורים ועבדו בצוותים כדי לקחת רעיון משלב החשיבה הראשוני ועד להצגתו.

המשתתפים עלו להציג את המיזמים שפיתחו, והביאו איתם רעיונות שנולדו מתוך אתגרים אמיתיים, ניסיון אישי והרצון ליצור משהו בעל ערך.

ראינו פתרונות מבוססי AI לחיזוק הקשר בין בני משפחה ולניהול פיננסי חכם, יוזמות בתחום הסייבר, מיזמי תוכן וחינוך ושירותים דיגיטליים שמציעים דרכים חדשות להתמודד עם אתגרי היומיום.

לאורך התוכנית, בהובלת פרופ' דן מרום ומיכאל מזרחי, המשתתפים יצאו מהכיתה, פגשו יזמים ואנשי תעשייה, נחשפו לעשייה ולחדשנות בירושלים ובעיקר קיבלו הזדמנות לקחת רעיון ולהתחיל לבנות אותו.

ל-Demo Day הצטרפה גם טליה לסרי, בוגרת האוניברסיטה העברית ממחזור 2022–2023 וכיום מנהלת תוכניות יזמות ב-ASPER-HUJI Innovate, שהגיעה לשמוע את הפיצ'ים ולתת משוב לצוותים.

ומהשיחות שלנו עם המשתתפים היה ברור שהחוויה הייתה הרבה מעבר לפרויקט הסיום. האנשים שפגשו, הקשרים שנוצרו, נקודות המבט החדשות והביטחון פשוט להתחיל, כל אלה הם חלק ממה שהם לוקחים איתם הלאה.

כי רעיון טוב הוא רק נקודת ההתחלה. 🚀

ברכות לכל משתתפי Catalyst! מחכים לראות מה תעשו מכאן.

#יזמות #חדשנות #האוניברסיטההעברית #ירושלים

האם החלטות רפואיות על טיפול בכאב תלויות במגדר של המטופל.ת?

בטור שפורסם ב-Ynet, פרופ' שהם חשן-הלל כותבת על מחקר רחב היקף שערכה בניסיון לענות על שאלה זו, בשיתוף עם עמיתים מהאוניברסיטה העברית, מהמרכז הרפואי 'הדסה', וכן מבתי חולים ואוניברסיטאות בארצות הברית.

המחקר הראה כי קיימת הטייה חברתית-מגדרית בתפיסת כאב, שגורמת לכאב של נשים להיתפס כפחות חמור ובהתאם משפיע על הטיפול שהן מקבלות: נשים מקבלות פחות משככי אבים וממתינות זמן רב יותר לטיפול, גם כשעוצמת הכאב עליה הן דיווחו זהה לדיווח של גברים.

פרופ' חשן-הלל מציעה שתי דרכים למגר את הבעיה:
- אכיפה משמעותית יותר של כללי הטיפול בכאב בחדרי המיון ובשאר מחלקות בתי החולים, לצד הגברת המודעות של הצוותים להטיה נגד נשים.
- הקפדה על תיעוד שיטתי של עוצמת הכאב

בנוסף, פרופ' חשן-הלל ממליצה למטופלות ולמשפחותיהן לדווח על הכאב לצוות הרפואי גם אם לא נשאלו על כך, ובמידה והן זקוקות לטיפול בכאב - לדרוש אותו.

היכנסו ללינק לקריאת הטור המלא👇
co.il/health/article/h1p31ynpzl

Shoham Choshen-Hillel

#מחקר #טיפול #רפואה #כאב #הטיות