28/09/2026
🤖 האם הבוט כבר גיבש עליכם דעה?
קבוצת חוקרים בהובלת פרופ' יניב דובר, סגן הדקנית לענייני מחקר בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית ותלמידת הדוקטורט ולריה לרמן, בחנה כיצד מודלי שפה מעריכים בני אדם ומה משפיע על האופן שבו הם מקבלים החלטות לגביהם.
במחקר הוצגו לחמישה מודלי שפה תרחישים שבהם השתנו שלושה פרמטרים המקובלים בפסיכולוגיה: אמינות, יכולת (קומפיטנטיות) ונדיבות. החוקרים בדקו, בין היתר, האם הבוט היה נותן לאדם הלוואה, מעסיק אותו כבייביסיטר או מצטרף לסטארט-אפ שהוא מוביל.
💡המחקר מצא כי מודלי השפה אכן "מעריכים" בני אדם על בסיס אותם שלושה פרמטרים, כאשר אמינות הייתה הפרמטר החשוב ביותר בבניית אמון - בדומה לשיפוט האנושי.
💡אבל נמצאו גם הבדלים: הבוטים נטו להפריד בין התכונות ולשפוט לפי כל תכונה בנפרד (כמעט), לעומת בני האדם שהשיפוט שלהם יותר הוליסטי. הבוטים גם הפלו יותר לפי מגדר, דת וגיל ביחס לבני האדם שהפלו פחות.
💡ומה קורה כשמכניסים למשוואה את מי שבנו את המודלים? לפי המחקר, גם התרבות הארגונית של החברה, ההגבלות שהוחלו על המודל ומאגרי המידע שעליהם אומן עשויים להשפיע על האופן שבו הוא מעריך אנשים.
💬"בניגוד לבני אדם, אין לבוט 'יחידת שיפוט' שבה הוא יוצר רושם לגבי האדם שמדבר איתו", מבהיר פרופ' דובר. "אבל הבוטים מייצרים פלט שנועד לחקות את האופן שבו בני אדם מגיבים, וכיוון שבני אדם מבצעים שיפוטים על בסיס אמון, הרי גם התשובות של בוטים מושפעות ממה שנראה כאמון באופן אפקטיבי. השאלה איך בוטים 'רואים' אותנו צפויה להיות שאלה מאוד משמעותית בתעשייה, בעיצוב מדיניות ובמחקר בעתיד".
Yaniv Dover
לכתבה המלאה ב"גלובס":
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001549585&responsive=true&from=whatsapp
