20/07/2026
*טקס סיום מרגש למשתתפי סדנת* “מיומנויות תקשורת במשפחה” *בכלא השרון*
הסדנה התקיימה מטעם מרכז י.נ.ר ואגודת היועצים והמטפלים במסגרת שיתוף פעולה עם רבנות שירות בתי הסוהר, במטרה להעניק לאסירים כלים ומיומנויות לשיפור התקשורת הבין-אישית ולהכינם לקראת חזרתם לחיי המשפחה והקהילה.
את הסדנה הנחה *אבינועם יצהרי*. ובמהלך הסדנה רכשו המשתתפים כלים משמעותיים בתחומי הזוגיות, הורות, תקשורת מקרבת והתמודדות עם אתגרי החיים.
“היה מאוד מרגש לראות איך למרות הקושי האסירים מתחברים לצמיחה ולתקווה גם בתוך הכלא” סיכם אבינועם יצהרי.
טקס הסיום היה מרגש במיוחד. האסירים שיתפו בהשפעה החיובית של הסדנה על חייהם בתוך הכלא ועל מערכות היחסים שלהם עם המשפחה.
המשתתפים קיבלו תעודות סיום כהוקרה על ההשקעה, ההתמדה והרצינות שבה השתתפו לאורך הסדנה. מפקד כלא השרון ורב הכלא העניקו למנחה הסדנה תעודה כאות תודה והערכה על הליווי, ההשקעה והמסירות לאורך הדרך.
קצינת חינוך ראשית והצוות המקצועי של רבנות בתי הסוהר הביעו את הערכתם לפעילות החשובה ולתרומתה המשמעותית לתהליך השיקום וההכנה לקראת החיים שלאחר השחרור.
*תודה מיוחדת לשותפים לדרך:* למפקד ביס”ר השרון גנ”מ שרון חג’ג’, לקצינת ניהול האסירים ר”כ מורן גאטומה, לרב הראשי לשב”ס וראש חטיבת הרבנות תג”ד הרב אייל סלמן, רע”ן שיקום תורני סג”ד הרב שי גוב ארי, לרב מחוז מרכז סג”ד הרב מאיר מגנזי, לרב ביס”ר השרון ר”כ הרב יניב דר, על האמון, שיתוף הפעולה והעשייה המבורכת למען חיזוק התא המשפחתי וקידום תהליכי השיקום.
תודה לצוות מרכז י.נ.ר והאגודה ובמיוחד לגב’ טל פריגן על המחוייבות המתמשכת להעניק ידע, כלים ותקווה, מתוך אמונה שגם במקומות המאתגרים ביותר ניתן להצמיח שינוי, לחזק משפחות ולבחור בעתיד טוב יותר.
*לעדכונים נוספים מוזמנים לעקוב אחרינו בערוץ:*
https://whatsapp.com/channel/0029VbCPYf38vd1GUUHOG21d
16/07/2026
*טל אורות* ✨
פרשת דברים
🔸אלה הדברים🔸
ספר דברים נפתח במילים: "אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל...". אלו דבריו האחרונים של משה לעם ישראל לפני כניסתם לארץ.
זהו נאום הסיכום של המנהיג שליווה את העם במשך ארבעים שנה, ובו הוא חוזר אל המשברים, הכישלונות והחטאים שליוו את המסע במדבר כדי ללמוד מהם לפני הכניסה אל הארץ.
חז"ל והמפרשים מעידים על כך שהתורה אינה מבקשת ללמד אותנו רק את תוכן התוכחה של משה, אלא בעיקר *את הדרך שבה הוא בוחר להוכיח.*
רש"י מתייחס לכך שמשה אינו מזכיר את החטאים במפורש. הוא מסתפק ברמזים באמצעות שמות המקומות שבהם אירעו הדברים, *"מפני כבודן של ישראל"* שכן גם כשיש צורך לומר את מה שנכון להשמיע, אין צורך לבייש.
הספורנו מסביר שמשה רק רומז, כדי שישראל יתבוננו בעצמם במעשיהם.
האור החיים מדגיש שהמטרה היא לעורר לתיקון, לא לעורר בושה.
הרמב"ן מבאר שמשה אינו שב אל העבר כדי להישאר בו, אלא כדי להכין את העם לעתיד טוב יותר.
בהמשך מביא רש"י בשם הספרי שמשה המתין עד סמוך לפטירתו לפני שהוכיח את העם ומונה ארבע סיבות שמהן ניתן ללמוד כיצד נכון לומר תוכחה:
* כדי שלא יהא מוכיחו וחוזר ומוכיחו – לא להפוך את כישלונו של האדם לנושא שחוזר ועולה שוב ושוב.
* כדי שלא יתבייש – גם כשהמעשה דורש תיקון, יש להקפיד בכבוד האדם.
* שלא יהא בלבו עליו – תוכחה אינה אמורה ליצור טינה וריחוק, אלא לאפשר שיחה שמקרבת.
* כדי שיפרוש ממנו בשלום, *שהתוכחה מביאה לידי שלום.* מטרת התוכחה אינה להוכיח מי צודק, אלא להביא לשלום.
לא פעם אנו מרגישים צורך להטיח את האמת, לשים את הכל על השולחן.
פרשת דברים מלמדת שהאמת לבדה אינה מספיקה. יש משמעות וחשיבות לאופן שבו היא נאמרת, לעיתוי ולמטרה העומדת מאחוריה.
בכל מערכת יחסים יש רגעים שבהם צריך להעיר, להציב גבול או לשקף קושי.
אך לפני שאומרים את הדברים, כדאי שנבחן כיצד הם נאמרים. *האם אנו שומרים על כבודו של האדם שמולנו? האם דברינו יותירו בליבו טינה, או יפתחו פתח לקרבה? והאם המטרה היא לנצח בוויכוח, או להרבות שלום?*
משה מעניק לעם ישראל לא רק דברי תוכחה, אלא דרך לומר אותם.
דרך שבה האמת אינה באה על חשבון הכבוד והשלום.
*ה"דברים" שאנו אומרים מעצבים את מערכות היחסים שלנו, בעיקר באופן שבו אנו אומרים אותם,*
*ובסופו של דבר, לא רק מה שאנו אומרים בונה את הקשר, אלא בעיקר הדרך שבה אנו בוחרים לומר אותו.*
שבת שלום 🌷
טל פריגן
מנהלת מרכז י.נ.ר
ומרכז מטיבת"א לטיפול וייעוץ במשפחה.
*לייעוץ ועזרה ראשונה נפשית*
24 שעות ביממה
*2837**
09/07/2026
*טל אורות* ✨
פרשת מטות - מסעי
🔸 *המסע, היעד והתכלית שביניהם*🔸
"אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם... וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם... וְאֵלֶּה מַסְעֵיהֶם לְמוֹצָאֵיהֶם." (במדבר ל"ג, א'-ב')
התורה מונה ומפרטת את ארבעים ושניים המסעות שעברו בני ישראל מיום יציאתם ממצרים ועד כניסתם לארץ ישראל.
רש"י, בשם המדרש מסביר שפירוט המסעות בא "להודיע חסדיו של מקום". אף שנגזר על ישראל לנדוד במדבר ארבעים שנה היו גם תקופות של מנוחה, וגם בתוך המסע המאתגר ליווה אותם חסדו של הקב"ה.
בעל ה"ישמח משה" מדייק בלשון הפסוק וכותב: "כי עיקר היציאה היא בשביל מסעיהם, ולא כמו העולה על הדעת שהנסיעה היא רק טפל כדי להגיע למחוז החפץ."
בדרך כלל אנו רואים בדרך אמצעי להגיע אל היעד.
*במסעות ישראל הדרך הייתה חלק מן התכלית ומהסיבה לצאתם ממצרים. במדבר נבנה העם. שם הוא התמודד עם ניסיונות, משברים ונפילות, ושם גם התחזק, התגבש ובנה את זהותו כעם סגולה. לא רק הכניסה לארץ חשובה, אלא התהליך שהפך את העם לראוי להיכנס אליה.*
הכלי יקר מוסיף נדבך נוסף ואומר שהדרך חשובה כל עוד זוכרים להיכן היא מובילה. הוא עומד על שינוי הלשון: בתחילה נאמר "מוצאיהם למסעיהם", ולאחר מכן "מסעיהם למוצאיהם". לדבריו, בני ישראל ידעו היטב מאין יצאו, אך פניהם היו מופנות אל העתיד – אל הארץ המובטחת. לעומתם, הערב רב נשאו את עיניהם לאחור וביקשו לשוב למצרים.
*אנו למדים שהמסע הוא חלק בלתי נפרד מן התכלית כל עוד אנחנו זוכרים מהו היעד.*
*חשוב לדעת מאין יצאנו, אך לא פחות חשוב לזכור לשם מה יצאנו, ולאן פנינו מועדות.*
כל אחד מאיתנו עובר את מסע חייו. עם הנישואין מתחברים שני המסעות למסע משותף.
כל אחד מבני הזוג מגיע מנקודת מוצא שונה. הוא מביא עמו את בית הוריו, את הערכים שעליהם גדל, את ההרגלים שסיגל לעצמו, את הכוחות שקיבל וגם את הפצעים שהוא נושא עמו. כל אלה מצטרפים אל המסע הזוגי.
כשם שבני ישראל לא יצאו ממצרים כדי לחזור אליה, כך גם בני זוג אינם מקימים בית כדי לשחזר את בית הוריהם. הם יוצאים למסע חדש, שמטרתו לבנות בית משלהם.
לאורך השנים יעברו בני הזוג תחנות רבות – רגעים של שמחה והתרגשות, לצד אכזבות, משברים ואתגרים. לעיתים נדמה שהתחנות הללו רק מעכבות אותנו בדרך אל היעד. אולם פרשת מסעי מלמדת שהדרך אינה רק אמצעי להגיע אליו, היא חלק בלתי נפרד מהתכלית. דווקא במסע, בהתמודדויות והאתגרים נבנה הקשר ומתחזק הבית.
כל זה קורה כשזוכרים את המטרה והתכלית. כשמצליחים לראות מעבר למה שקשה עכשיו.
במסעות המדבר היו מי שנזכרו באבטיחים, בשומים ובבצלים של מצרים וביקשו לשוב לאחור ולעומתם היו מי שזכרו את המטרה, שהבינו שהקושי אינו סותר את התכלית – הוא חלק ממנה.
*המשברים, חילוקי הדעות וההתמודדויות אינם רק מכשולים בדרך אל הבית; הם התחנות שבונות אותו. במסע הזה נבנים האמון, הקרבה והשותפות.*
מה שמעצב את הזוגיות אינו רק נקודת המוצא שממנה יצאנו, אלא גם היעד אליו אנחנו מבקשים להגיע ובעיקר מי שאנחנו הופכים להיות בדרך.
*כאשר בני הזוג זוכרים מאין יצאו, יודעים לאן הם מבקשים להגיע, ובוחרים בכל יום מחדש להמשיך לצעוד יחד – הדרך אינה רק מובילה אל הבית; היא זו שבונה אותו.*
שבת שלום 🌷
טל פריגן
מנהלת מרכז י.נ.ר
ומרכז מטיבת"א לטיפול וייעוץ במשפחה.
*לייעוץ ועזרה ראשונה נפשית*
24 שעות ביממה
*2837**
02/07/2026
*טל אורות* ✨
פרשת פנחס
🔸*קנאה שמפרידה וקנאה שמחברת*🔸
פרשת פנחס מתחילה במילים: "פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר... הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי... בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם" (במדבר כ"ה, י"א).
לעומת אמרת חז"ל הידועה כי "הקנאה, והתאווה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם" (אבות ד, כא)
התורה מלמדת אותנו שלא כל קנאה היא אותה קנאה. פנחס לא קינא את קנאתו שלו, אלא את קנאת ה'. זוהי קנאה שאינה נובעת מאינטרס אישי, אלא מתוך דאגה לכבוד שמים ולטובת כלל ישראל.
פנחס לא מבקש לעצמו כבוד, מעמד או נקמה. הוא פועל מתוך תחושת שליחות ואחריות.
כאשר אדם פועל מתוך האגו, הוא מבקש את טובתו שלו; כאשר הוא פועל מתוך שליחות, המרכז הוא לא האדם עצמו אלא הערך שעליו הוא מבקש להגן.
ומשום כך, השכר שפנחס מקבל הוא: "בְּרִיתִי שָׁלוֹם."
הנצי"ב מסביר שפנחס נזקק לברכה מיוחדת משום שגם כאשר אדם נאלץ לבצע מעשה תקיף לשם שמים, קיימת סכנה שהמעשה ישפיע על נפשו ויטביע בו קשיחות. לכן מעניק לו הקב"ה "ברית שלום" – ברכה שתשמור על מידת הרחמים והשלום שבו.
לפעמים גם כאשר אנחנו עושים את הדבר הנכון, עלינו לבדוק מה הוא עושה לנו. האם אנחנו נשארים אנשים של שלום, או שהכעס הופך להיות חלק מאישיותנו?
אולי זו גם ההבחנה בין שתי הקנאות שעליהן מדברים חז"ל. יש קנאה הנובעת מהשוואה לאחר – למה לו יש ולי אין; למה הוא זכה ואני לא. זו הקנאה שנובעת מצרות עין ועליה נאמר שהיא מוציאה את האדם מן העולם, משום שהיא ממלאת את ליבו בחסר תמידי.
ויש קנאה מסוג אחר – לא קנאה באדם, אלא קנאה לערכים. אכפתיות עמוקה למה שקדוש, אחריות למה שראוי להישמר. גם כאשר היא מחייבת לעיתים אמירה ברורה או הצבת גבול, היא אינה מבקשת להגדיל את האדם עצמו אלא להגן על מה שנכון.
בחיי הזוגיות והמשפחה ההבחנה הזו חשובה במיוחד. לא פעם אנו אומרים: "אני רק רוצה שיהיה נכון", "אני רק דואג", "אני רק מעיר לטובת הבית". אך השאלה האמיתית היא לא רק מה אמרנו, אלא מאיזה מקום הדברים נאמרו.
האם ביקשנו לנצח את בן הזוג, או לשמור על הזוגיות? האם רצינו להוכיח שאנחנו צודקים, או לבנות יחד משהו נכון יותר?
כאשר מרכז השיחה הוא האגו – גם מילים נכונות עלולות להרחיק. כאשר מרכז השיחה הוא האחריות והבחירה בערכים, גם שיחה מורכבת יכולה להפוך ל"ברית שלום".
התורה אינה משבחת קנאות לשמה, אלא קנאות שמקורה באחריות, ולכן סופה הוא שלום.
גם כאשר נדרשים לעמוד על עקרונותינו, המטרה אינה ניצחון אלא תיקון הקשר, והיעד אינו להוכיח מי צודק – אלא להרבות שלום.
שבת שלום 🌷
טל פריגן
מנהלת מרכז י.נ.ר
ומרכז מטיבת"א לטיפול וייעוץ במשפחה.
*לייעוץ ועזרה ראשונה נפשית*
24 שעות ביממה
*2837**
20/07/2026