03/05/2020
עמית סגל Amit Segal : "עצם הדיון בהשתתפות 11 שופטים הוא אקט מגלומני של בג"צ".
ידידנו Alon Goldberg כותב:
הפרופ' הבכירה למשפטים, טליה איינהורן, שיתפה את הסרטון של עמית והוסיפה: "עמית סגל צודק. לצפות ולהצר על בג"ץ ועוד יותר מכך על מדינת ישראל, שכבוד רשויותיה ועקרון שלטון החוק בה נרמס. עקרון שלטון החוק משמעו שכל הרשויות, כולל הרשות השופטת ובג"ץ בתוכה, כפופות כולן לחוק".
עו"ד שמחה רוטמן, היועץ המשפטי של התנועה למשילות ודמוקרטיה, הגיב היום לאיש השמאל והפרשן המשפטי של חדשות 13 ברוך קרא. וכך כתב: "חוק הממשלה עוסק במקרה שיש כתב אישום נגד אדם *לפני* שהוא ראש ממשלה, וקובע הסדרים בנושא. ועכשיו תעלומה. אם אי אפשר להטיל על אדם שיש כנגדו הליך פלילי מתנהל את הרכבת הממשלה, כיצד יכולה להיווצר סיטואציה בה המשפט הפלילי המתנהל כנגדו, יעבור לבית המשפט בירושלים? כאן מגיע טוויסט חדש בעלילה, שימו לב. ברוך קרא מודע שהקריאה הזו לא הגיונית ולכן עובר לדיון בשאלה במה עוסק כתב האישום. אם זה כתב אישום קטן, אז סבבה. אבל אם זה שוחד, אז לא. אבל אם הרציונל של המחוקק הוא שלא לאפשר לפקיד בהאשמות שלא הוכחו בבית משפט להדיח ראש ממשלה או למנוע את מינויו, איך בדיוק זה משנה במה עוסקות האשמות השווא? בשנייה שהפקיד יגיד מילת קוד מסויימת, נגיד "שוחד", החשש נעלם? החוק לא מבדיל בין סוגי אשמה, כי אין שום הבדל ביחס לרציונאל של החוק. לא מונעים מאדם להיבחר או לכהן כראש ממשלה בגלל כתבי אישום. זה כתוב בחוק היסוד, זה כתוב בחוק הממשלה. המטרה היא למנוע את סיכול רצון הבוחר בשל האשמות שלא הוכחו בבית משפט בפסק דין סופי. ונזכיר, חוק היסוד מראש דיבר על עבירות שיש עימן קלון. כך שהניסיון לטעון שמדובר רק בעבירות מינוריות הוא עלבון לאינטליגנציה".
גם אמיר לוי התייחס היום בהרחבה לנושא, וכתב מאמר נהדר שמספר על שהתרחש מאחורי הקלעים של שינוי חוק יסוד: הממשלה שמאפשר לחבר כנסת (או ראש ממשלה) להרכיב ממשלה עד פסק דין סופי בעניינו, ורק אם יש בו קלון. מה שהטריד במיוחד את חברי הכנסת היה שפקידים - בין אם פקידי בג"צ ובין פקידי הפרקליטות או היועמ"ש ועוזריו, ידיחו או ימנעו מראש ממשלה את כהונתו. "לא רוצים שביהמ"ש ידיח את רה"מ" - רק הכנסת, הריבון, רשאית לעשות זאת.
הצלבה בנושא במאמרו של גדעון אלון: "כשהשמאל תמך בכהונת רה"מ תחת אישום - בנוסח החוק ב-2001, שמאפשר לראש ממשלה להמשיך בתפקיד עד לפסק דין חלוט, תמכו סיעות מרצ, העבודה והח"כים הערבים". כולל תמונות של תוצאות ההצבעה על החוק בכנסת.
"החוק אושר ברוב של 72 ח"כים נגד 37 ח"כים, ושלושה נמנעים. בין התומכים היו 18 שרים וח"כים של מפלגת העבודה (שבהם שמעון פרס, אברהם שוחט, יו"ר הכנסת אברהם בורג, יעל דיין, אופיר פינס ודליה רבין), שישה ח"כים מסיעת מרצ (יוסי שריד, זהבה גלאון, אילן גילאון, רן כהן, מוסי רז ונעמי חזן) וחמישה מהמפלגות הערביות (עזמי בשארה, תמר גוז'נסקי, עיסאם מחול, האשם מחאמיד ותאופיק חטיב). כמו כן, תמכו בו הנשיא הנוכחי ראובן ריבלין (שהיה אז שר בממשלה) וציפי לבני (שהיתה אז שרה מטעם הליכוד).
*
מקורות והרחבות:
[1] הסרטון של עמית והשיתוף עם ההערה של פרופ' איינהורן:
https://twitter.com/talia_einhorn/status/1256652927197995008
[2] עו"ד שמחה רוטמן: "הניסיון (של ברוך קרא) לטעון שמדובר רק בעבירות מינוריות הוא עלבון לאינטליגנציה" https://twitter.com/rothmar/status/1256670043477286912
[3] אמיר לוי, מידה, 02.05.2020: "לא רוצים שביהמ"ש ידיח את רה"מ https://mida.org.il/2020/05/02/%D7%9C%D7%90-%D7%A8%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%94%D7%9E%D7%A9-%D7%99%D7%93%D7%99%D7%97-%D7%90%D7%AA-%D7%A8%D7%94%D7%9E-%D7%9E%D7%90%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%A7/
[4] גדעון אלון, ישראל היום, 25.11.2019: כשהשמאל תמך בכהונת רה"מ תחת אישום
https://www.israelhayom.co.il/article/710271