המחלקה לפסיכולוגיה - האוניברסיטה העברית

24/09/2026

אנחנו נוטים לחשוב שהדרך הטובה ביותר להילחם בדיסאינפורמציה היא באמצעות תיקון המבוסס על מקורות מדעיים. מחקר חדש שפורסם בכתב העת Scientific Reports, אשר נערך על ידי ענת לנדה-ברנר, דוקטורנטית במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, בהנחיית פרופ' רות מאיו ובשיתוף פעולה עם פרופ' אולריך אקר מ-University of Western Australia, קורא תיגר על הנחה זו.
לאורך שלושה ניסויים שדימו שיחות וואטסאפ סביב דיסאינפורמציה בנושא חיסוני הקורונה, החוקרים מצאו כי במהלך השלב המוקדם של מבצע החיסונים בשנת 2021, שאופיין בחוסר ודאות רב, הצגת תיקון ממקור מדעי פעלה כבומרנג והגבירה את האמונה דווקא במידע השגוי. מאוחר יותר, בשנת 2024, תיקון מבוסס-מדע התגלה כלא-יעיל כאשר הוצג בפני מתנגדי חיסונים.
כדי להתמודד עם השפעות שליליות אלה, החוקרים בחנו את שיטת ה- "ThinkFRE", התערבות קצרה ובלתי-תלויה בתוכן, המעודדת את הקוראים להעריך מידע על בסיס שלושה עקרונות: עובדות (Facts), הפרכה (Refutability) , ומומחיות (Expertise). החוקרים גילו כי מתן דחיפה קוגניטיבית פשוטה זו (nudge) מיתן באופן עקבי את הדפוסים השליליים. אסטרטגיית ThinkFRE שיפרה באופן ספציפי את היעילות של תיקונים אשר ציטטו מקורות מדעיים, והוכחה כיעילה אפילו בקרב מתנגדי חיסונים שבאופן טיפוסי אינם נותנים אמון במדע.
מדוע זה חשוב? ממצאים אלה מצביעים על כך שכדי שהמדע יהווה "תרופת נגד" יעילה לדיסאינפורמציה, ייתכן שאנשים זקוקים תחילה לדחיפה קוגניטיבית לעבר חשיבה מבוססת-עובדות.

למאמר המלא https://www.nature.com/articles/s41598-026-54720-9?utm_source=rct_congratemailt&utm_medium=email&utm_campaign=oa_20260921&utm_content=10.1038/s41598-026-54720-9

We often assume that citing scientific sources is an effective way to correct disinformation. New research published in Scientific Reports, conducted by Anat Lande-Brenner, a PhD student in the Department of Psychology at the Hebrew University of Jerusalem, under the supervision of Prof. Ruth Mayo and in collaboration with Prof. Ullrich Ecker from the University of Western Australia, challenges this assumption.
Across three experiments simulating WhatsApp conversations about COVID-19 vaccine disinformation, the researchers found that during the highly uncertain early stage of the vaccine rollout in 2021, presenting a science-based correction backfired, increasing belief in the disinformation. Later, in 2024, a science-based correction was found to be ineffective when presented to vaccine skeptics.
To address these negative effects, the researchers tested "ThinkFRE" - a brief, content-agnostic intervention that prompts readers to evaluate information based on three basic distinctions: Facts (evidence vs. anecdote), Refutability (falsifiability), and Expertise (source knowledge). They discovered that providing this simple cognitive nudge consistently mitigated the negative patterns. The ThinkFRE strategy specifically enhanced the effectiveness of corrections that cited scientific sources and proved effective even among vaccine skeptics who typically distrust science.
Why does this matter? These findings indicate that for science to be an effective antidote to disinformation, individuals may first need a cognitive nudge toward an evidence-oriented mindset.

Link to the full paper https://www.nature.com/articles/s41598-026-54720-9?utm_source=rct_congratemailt&utm_medium=email&utm_campaign=oa_20260921&utm_content=10.1038/s41598-026-54720-9

30/08/2026

גיל ההתבגרות הוא תקופה סוערת, וכולנו יודעים שסטרס הוא חלק בלתי נפרד ממנה. אבל למה מתבגרים מסוימים מצליחים להתמודד עם לחצים בצורה טובה, בעוד שאחרים מפתחים חרדה או דיכאון?

חשבו על בני נוער שאתם מכירים – האם תגובה שונה ללחץ היא רק עניין של "אופי"? מחקר חדש של הדוקטורנטית נעה ברגמן-ימיני, בהנחיית פרופ' רביד דורון מהאוניברסיטה הפתוחה ובשיתוף חוקרים נוספים, התפרסם בכתב העת Neurobiology of Disease ושופך אור על המנגנון המוחי שעומד מאחורי ההבדלים הללו.

במחקר, שנערך על מודל של עכברים מתבגרים, החוקרים גילו שהסוד טמון באיזון שבין שני אזורים במוח: האמיגדלה (שאחראית על עיבוד פחד ורגשות) וקליפת המוח הקדם-מצחית (ה-PFC, שאחראית על ויסות ושליטה). אצל אלו שהפגינו פגיעות לסטרס וחרדה, נצפה חוסר איזון מובהק בחלבונים שאחראים על גמישות מוחית (BDNF ו-TRKB) – ירידה משמעותית באזור השליטה, לצד עלייה באזור הפחד. לעומת זאת, אלו שהפגינו חוסן נפשי (Resilience) הצליחו לשמור על תיאום ואיזון בריא בין האזורים.

מדוע זה חשוב? הממצאים הללו מראים שהתגובה לסטרס בגיל ההתבגרות אינה אחידה, ויש לה חתימה ביולוגית ברורה. הבנת חוסר האיזון הספציפי הזה מאתגרת את התפיסה של "שיבוש מוחי כללי", ופותחת פתח חשוב לפיתוח התערבויות מוקדמות וטיפולים ממוקדים יותר עבור בני נוער הסובלים מהפרעות חרדה ומצב רוח.

למאמר המלא: https://doi.org/10.1016/j.nbd.2026.107586

Adolescence is a turbulent time, and stress is an inevitable part of it. But why do some teens handle stress with resilience, while others develop anxiety or depression?

Think about the teenagers you know—is a different reaction to stress really just a matter of "personality"? A new study by PhD candidate Noa Bregman-Yemini, supervised by Prof. Ravid Doron from the Open University of Israel in collaboration with other researchers, was published in the journal Neurobiology of Disease, shedding light on the brain mechanisms behind these individual differences.

Using an adolescent mouse model, the researchers discovered that the secret lies in the balance between two brain regions: the amygdala (responsible for processing fear and emotions) and the prefrontal cortex (PFC, responsible for regulation and control). In those vulnerable to stress and anxiety, there was a distinct imbalance in neurotrophic factors (proteins responsible for brain plasticity, like BDNF and TRKB)—a significant decrease in the control region alongside an increase in the fear region. In contrast, those who showed emotional resilience maintained a coordinated and healthy balance between these regions.

Why does this matter? These findings show that the response to stress during adolescence is not uniform; it has a clear, specific biological signature. Understanding this precise imbalance challenges the idea of "global brain dysfunction" and paves the way for developing early interventions and more targeted treatments for teenagers suffering from anxiety and mood disorders.

Link to the full paper: https://doi.org/10.1016/j.nbd.2026.107586

26/08/2026

המחלקה לפסיכולוגיה שמחה לבשר על הצטרפותה של ד"ר ראשה כרדוש כחברת סגל בכיר במחלקה החל משנת הלימודים הקרובה

המחקר של ד"ר כרדוש עוסק באופן שבו אנשים תופסים ומייצגים את העולם החברתי שסביבם, ובפערים השיטתיים שיכולים להיווצר בין המציאות החברתית לבין האופן שבו אנו רואים אותה. בפרט, היא חוקרת כיצד תהליכים קוגניטיביים בסיסיים, כגון קשב, זיכרון וציפיות, מעצבים את האופן שבו אנו מבינים סביבות ומבנים חברתיים. מחקריה בוחנים כיצד מגבלות והטיות בתהליכים אלה משפיעות על יכולתנו לזהות דפוסים חברתיים, להבין את החברה שבה אנו חיים ולגבש עמדות כלפי סוגיות חברתיות.

The Department of Psychology is pleased to announce that Dr. Rasha Kardosh will be joining the department as a senior faculty member, starting in the upcoming academic year.

Dr. Kardosh’s research examines how people perceive and mentally represent the social world around them, and the systematic gaps that can emerge between social reality and how we see it. In particular, she studies how basic cognitive processes- such as attention, memory, and expectations- shape the ways in which we understand social environments and structures. Her research examines how limitations and biases in these processes affect our ability to recognize social patterns, understand the societies in which we live, and form attitudes toward social issues.

23/08/2026

עונה חדשה של "מחלקה פתוחה" כבר כאן

פודקאסט על פסיכולוגיה, חברה, מוח וכל מה שביניהם. בעונה החדשה פרופ' רן חסין וסטודנטיות מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית מארחים את החוקרות והחוקרים המובילים בתחום לשיחות על השאלות הכי מסקרנות שיש:

לפי הנתונים כ-16% אחוז מהאוכלוסייה – כלומר בערך אחד מכל חמישה – יחוו דיכאון בשלב כלשהו בחיים

בפרק הקרוב של "מחלקה פתוחה" ננסה להבין האם יש אנשים שנמצאים בסיכון גבוה יותר להיכנס לסטטיסטיקה הזו; למה יותר נשים מאובחנות עם המחלה; והאם יכול להיות שהעתיד של הטיפול בדיכאון בכלל מסתתר באפליקציה בטלפון של כולנו
מוזמנים להאזין לפרופ' רן חסין ולסטודנטית שני סעדון מדברים על כך שדיכאון זו לא מילה גסה עם פרופ' נילי מור

אנדרואיד
https://open.spotify.com/episode/2BKWTQqyJyDYlEkcwhkita?si=b8bQ2kaPTuGj_hfZ8s754g
אפל
https://open.spotify.com/episode/2BKWTQqyJyDYlEkcwhkita?si=tTyXJm0KQdGMtCBIp00BFA

19/08/2026

WE ARE HIRING!

The Department of Psychology at The Hebrew University of Jerusalem, Israel has an open rank tenure-track faculty openings to the 2027-2028 academic year in the following programs:

* Full Time Tenure Track Faculty Position - Any Subfield in Psychology

* Mid Career/Senior Hire Tenure Track Faculty Positions - 2027-2028

We expect the position to begin in the academic year of 2027-2028. Opening the position is subject to budgetary considerations.

For information about the Department of Psychology at The Hebrew University, visit https://en.psychology.huji.ac.il/.

For further information about the position, contact Prof. Eran Halperin Chair of the Department of Psychology ([email protected]).

Applications should arrive by Sep 15, 2026

please apply here http://ttp.huji.ac.il

16/08/2026

ברכות לד"ר אמיר טל על זכייתו במלגת אלון

מלגת אלון היא תכנית יוקרתית מטעם הות"ת שנועדה לתמוך במדענים צעירים ומצטיינים. כ-25 מלגות מוענקות מידי שנה.

אמיר הוא חבר סגל משותף של המחלקה לפסיכולוגיה של החוג למדעי הקוגניציה והמוח באוניברסיטה העברית ומוביל במחלקה את ההדגש בפסיכולוגיה חישובית לתלמידי הבוגר

12/08/2026

עונה חדשה של "מחלקה פתוחה" כבר כאן

פודקאסט על פסיכולוגיה, חברה, מוח וכל מה שביניהם. בעונה החדשה פרופ' רן חסין וסטודנטיות מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית מארחים את החוקרות והחוקרים המובילים בתחום לשיחות על השאלות הכי מסקרנות שיש:

כולנו אוהבים לחשוב שהזיכרון שלנו מתעד את החיים כמו מצלמה. אבל מה אם הוא בעצם הרבה יותר דומה לעורך סרטים?
בפרק הזה של "מחלקה פתוחה" ננסה להבין איך המוח מחליט אילו רגעים לשמור ואילו להשאיר בחוץ למה שני אנשים יכולים לזכור את אותו אירוע בצורה שונה לגמרי; והאם בכל פעם שאנחנו נזכרות במשהו אנחנו בעצם משנות אותו קצת.
מוזמנים להאזין לפרופ' רן חסין ולסטודנטית הדר שטאבור מדברים על השאלה מה אם הזיכרון שלנו לא אמין עם ד"ר איה בן יעקב

אנדרואיד

https://open.spotify.com/episode/7rkiqSBkknlno4bqCx9ijw?si=eSAzcMYTSDuiLQUnRDdxrQ

אפל
https://open.spotify.com/episode/7rkiqSBkknlno4bqCx9ijw?si=4seGnwH2TpqF6ZTVxduLDw

מחלקה פתוחה · Episode

09/08/2026

האם כתיבה על הפחדים העמוקים ביותר שלנו יכולה להפחית חרדה?

במחקר מבוקר אקראי של ד"ר אלעד זלוטניק מהמעבדה של פרופ' יונתן הפרט שפורסם לאחרונה נמצא כי ארבעה מפגשי כתיבה קצרים, שהועברו באופן מקוון, הובילו לירידה משמעותית בתסמיני חרדה, כאשר השיפור נמשך לפחות חודשיים לאחר סיום ההתערבות.

המחקר גם מספק תובנות חדשות לגבי כיצד טיפול בחשיפה פועל. הממצאים מצביעים על כך שהשיפור עשוי להתרחש באמצעות שני מסלולים משלימים: חיזוק היכולת לשאת מצוקה רגשית, ושינוי האופן שבו אנשים מגיבים לאיומים שהם חוששים מהם יותר מכל. הבנה טובה יותר של מנגנונים אלה עשויה לסייע בפיתוח טיפולים יעילים יותר.

לקריאת המאמר המלא https://journals.sagepub.com/doi/10.1177/21677026261459024

Can writing about our deepest fears reduce anxiety?
A randomized controlled trial led by Dr. Elad Zlotnick from Prof., Jonathan Huppert's lab found that four brief online writing sessions led to meaningful reductions in anxiety symptoms, with benefits continuing for at least two months after treatment.
The study also provides new insights into how exposure works. The findings suggest that improvement may occur through two complementary pathways: increasing people's ability to tolerate emotional distress, and changing the way they respond to the threats they fear most. Better understanding these mechanisms may help improve future treatments.

See full article :https://journals.sagepub.com/doi/10.1177/21677026261459024

05/08/2026

עונה חדשה של "מחלקה פתוחה" כבר כאן

פודקאסט על פסיכולוגיה, חברה, מוח וכל מה שביניהם. בעונה החדשה פרופ' רן חסין וסטודנטיות מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית מארחים את החוקרות והחוקרים המובילים בתחום לשיחות על השאלות הכי מסקרנות שיש:

בעולם שבו חברות תרופות משקיעות הון בפיתוח כדורים חדשים ומנסות לפתור כל כאב ותופעה רפואית, עולה שאלה מפתיעה: יכול להיות שהתשובה בכלל נמצאת בפלסבו? כן כן, אותן תקופות דמה שרין בהן אפילו גרם של חומר פעיל
בפרק זה של "מחלקה פתוחה ננסה להבין איך ניתוח שלא נעשה בו כלום הצליח להקל על אנשים עם כאבים אורתופדיים ולשפר תשמינים של פרקינסון; אם הדרך לשפר את המדדים שלנו היא פשוט לחשוב שאנחנו עושים יותר ספורט גם כשאנחנו לא; ולמה, עם כל זה, רופאים עדיין לא ממש רצים להשתמש ב"תרופות הקסם" האלה
מוזמנים להאזין לפרופ' רן חסין ולסטודנטית שקד שחר מדברים על השאלה יכול להיות שפלסבו הוא התרופה החזקה בעולם עם ד"ר רותם בוטויניק נצר

אנדרואיד
https://open.spotify.com/episode/6pEKLSvDUolGJ6Ngzrq2vl?si=MV0RsyrORaG_SseS1OgNHg
אפל
https://open.spotify.com/episode/6pEKLSvDUolGJ6Ngzrq2vl?si=fiUxv2-rTX6l5UmuSbn8zA

02/08/2026

ברכות לד"ר דבורה מרציאנו ולפרופ' שלמה ישראל על היכללותם ברשימת המורים/ות המצטיינים/ות של הפקולטה למדעי החברה לשנת תשפ"ה

ההצטיינות נקבעת לפי משובי ההוראה אותם מילאו הסטודנטים והסטודנטיות.
קבוצת המורים/ות המצטיינים/ות נבחרה בקפידה על פי מספר קריטריונים ביניהם הוראה של לפחות שלושה קורסים וקבלת ממוצע ציונים הגבוה ביותר בשביעות הרצון הכללית מהמורה

גאים בכם