היסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו, האוניברסיטה העברית בירושלים

05/10/2026

למרות שזה לא אירוע מטעם החוג שלנו, נרצה לספר לכם על יום העיון הבין-לאומי של הארגון המוקדש לאיסוף עדויות מטבח השבעה באוקטובר, עדות 710 ו-האוניברסיטה העברית, שיתקיים מחרתיים (רביעי, 7.10), בבניין מנדל בקמפוס הר הצופים שלנו. האירוע יקרא "עדות 710, ארכיון של ההווה: זיכרון, אתיקה וטראומה בעידן הבינה המלאכותית" ויחשוף את הארכיון החכם ל-7 באוקטובר, בין היתר בסדנאות עבודה מבוססות ארכיון חכם שתוצריהן יוצגו בסוף הכנס; לצד הסדנאות יתקיימו שלושה מושבים של הרצאות תחת השמות "זיכרון, הנצחה ושבעה באוקטובר", "עדות, אתיקה וטראומה" ו-"עדות להיסטוריה: סיפורי קהילות השורדים".

בין המרצים באירוע נמצא בין היתר את ד"ר שלהבת אופיר, בוגרת החוג, שמשמשת במיזם "עדות 710" כמראיינת ורכזת תיעוד קהילתי של קהילת נחל עוז (קיבוץ נחל עוז - Kibbutz Nahal Oz) בה נולדה וגדלה, שתציג במסגרת המושב השלישי את המחקר שהיא מבצעת במרכז למדעי הרוח הדיגיטליים באוניברסיטה העברית —
Beyond Documentation: The Role of Testimony in Rebuilding Traumatized Communities — The Case of Nahal Oz and the Edut 710 Archive.

עוד באותו מושב, ד"ר מרטינה וייס, המנהלת האקדמית של המדור לתיעוד בעל פה (Oral History Division - Hebrew University Jerusalem) במכון למחקר יהדות זמננו (The Avraham Harman Research Institute of Contemporary Jewry), תדבר יחד עם ד"ר יעל נצר, המדענית הראשית של המרכז למדעי הרוח הדיגיטליים ומנהלת הארכיון של עדות 710, על "קריאה דיגיטלית של ארכיונים אודיו־ויזואליים: הכנת התשתית, המשמעות, האתגרים".

יום העיון יתחיל בשעה 9:00 בדברי פתיחה של דיקנית הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית ומרצת החוג פרופ' אלישבע באומגרטן, נשיא האוניברסיטה פרופ' תמיר שפר ומנכ"ל עדות 710 איתי קן-תור, ויימשך עד 18:30.

לקריאת תוכנית יום העיון ולהרשמה, ראו קישור בתגובה לפוסט זה.

02/10/2026

ושיתוף סוכות אחרון: שמתם.ן לב שגם לפני שלוש שנים היום האחרון לחול המועד סוכות וערב שמחת תורה ושמיני עצרת היה יום שישי? ב-6 באוקטובר 2023 פרסמנו פוסט שבו הזמנו את ראשונה פיין, חוקרת פולקלור ותרבות עממית ואז עמיתת מחקר במרכז צ'ריק לתולדות הציונות, היישוב ומדינת ישראל שהינו חלק ממכון המחקר ליהדות זמננו (The Avraham Harman Research Institute of Contemporary Jewry) לספר על נושא התזה שלה- סוכת הנס של בני ישראל מהודו. הפוסט הצבעוני והמהודר בתמונות מהסוכה היפה והייחודית זכה לעניין רב ולמותר לציין שלמחרת, בשמחת תורה כולנו חשנו כיצד ההיסטוריה משתנה לנגד עינינו באופן הכואב והמטלטל ביותר. שנה לאחר מכן אירחנו שוב את ראשונה פיין, אז כבר דוקטורנטית, לספר על השפעות השנה הראשונה של המלחמה שפרצה באותה שבת על סוכת הנס. תוכלו לקרוא על כך בקישור לפוסט זה.
ברכות ואיחולים לחגים שמחים ולימים בטוחים.

02/10/2026

ועוד קצת לפני שהחג מסתיים- קחו קצת מהחמידות הזאת שהכינו אצל
הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית.

02/10/2026

מועדים לשמחה/חג שמח: לפני שהחג מסתיים, על הסוכות במבט קצת אחר (=דיסציפלינה אחרת).

מה סוכה יכולה ללמד אותנו על השאלה הכי בסיסית שיש - מה זה בית?

כשד"ר דני שרירא, מהתוכנית לחקר פולקלור ותרבות עממית בפקולטה למדעי הרוח, קרא את ספרה של Gabrielle Anna Berlinger, Framing Sukkot, הוא מצא בו הרבה יותר ממחקר על מנהגי חג.

בביקורת שפרסם ב-Journal of American Folklore, שרירא מצביע על המתח המיוחד שעומד בלב הסוכה: זהו מבנה שמסמל בית ושייכות — אבל הוא זמני; הוא נשען על מסורת עתיקה — אבל נבנה מחדש בכל שנה; והוא חלק מטקס קולקטיבי, ובכל זאת מאפשר לכל משפחה ולאדם שמקים אותו להטעין אותו בזיכרונות, סיפורים ומשמעויות משלהם.

הספר של Berlinger עוקב אחר סוכות בארצות הברית ובישראל - מבלומינגטון וברוקלין ועד שכונת התקווה, יפו וירושלים - ובוחן באמצעותן שאלות של בית, שייכות, הגירה וזהות. בין היתר מופיעות בו סוכה המחוברת לזיכרונות של עלייה ממרוקו ולעקירה ממנה, סוכה שהופכת לזירה של חיפוש אחר שורשים וזהות מזרחית, וגם המפגש בין חג הסוכות לבין מחאת האוהלים של 2011 והמאבק על הזכות לבית.

אבל כאן שרירא גם לוקח את הדיון צעד נוסף.

הוא מציע שלא לחשוב על הסוכה רק במסגרת הטקס הדתי עצמו. למשל: מה קורה כשמשווים אותה לאוהל של ישראלים שיוצאים לקמפינג בסיני דווקא בסוכות? בשני המקרים מדובר במגורים זמניים - אבל המשמעות התרבותית שלהם שונה לחלוטין. כך, לדבריו, אפשר להכניס לדיון על סוכות גם את תרבות הפנאי הישראלית.

שרירא גם מפנה את המבט אל "מרפסת הסוכה": דווקא מבנה שאמור להתקיים שבוע אחד בשנה מצליח להשפיע על האדריכלות הקבועה של בנייני מגורים. אדריכלים מתכננים מראש מרפסות פתוחות לשמים כדי שיוכלו להפוך לסוכה - וכך הזמניות של הסוכה, באופן פרדוקסלי, נטמעת בתוך מבנה הבטון הקבוע.

והנקודה השלישית שלו אולי מפתיעה אפילו יותר: גם חוקרי פולקלור, מוזיאונים ואמנים אינם בהכרח רק מי שמתעדים מסורות מבחוץ. ספרים, תצוגות מוזיאליות ויצירות אמנות יכולים בעצמם להפוך למודלים שמעצבים את הדרך שבה אנשים מדמיינים ובונים סוכה. שרירא מזכיר בהקשר הזה, בין היתר, את אוסף הסוכות של מוזיאון ישראל ואת עבודותיה של קבוצת סלה-מנקה.

כלומר, הקריאה של שרירא מרחיבה את השאלה: מסורת היא לא רק משהו שאנחנו מקבלים מהעבר וממשיכים לבצע. היא נוצרת מחדש מתוך המפגש בין טקס, משפחה, אדריכלות, פנאי, מחאה, מחקר ואמנות.

ואולי דווקא בגלל שהסוכה נעלמת אחרי שבוע, היא מאפשרת לנו לראות משהו שמבנים קבועים מסתירים:

בית הוא לא רק המקום שאנחנו גרים בו — אלא גם הזיכרונות, הסיפורים והמשמעויות שאנחנו בונים סביבו.

11/09/2026

בתרגום חופשי (ויש שאולי יאמרו, פושע) מיידיש לעברית:
"די לצרות ודי לרכילויות, עם חיוך!
לקראת השנה החדשה,
מאחלות אנו מעומק הלב
אושר ושמחה בלי שום גבול!"

נאחל לכולכן ולכולכם שנת תשפ"ז טובה ובטוחה, מלאה בעמל ובשקידה, אך גם באושר והנאה. הגלויה הזו לקוחה מתוך אוסף גלויות היודאיקה ע"ש יוסף ומרגיט הופמן, המרכז לחקר הפולקלור, המכון למדעי היהדות ע"ש מנדל, האוניברסיטה העברית (היי יהדות בעברית - המכון למדעי היהדות ע"ש מנדל). היא מציגה מפגש בין המסורת המתחדשת של ברכת השנה החדשה היהודית למודרניזציה ותרבות ההמונים והפנאי של תחילת המאה העשרים, עם חיבה למכוניות חדשניות ואופנתיות ונשים משוחררות ואופנתיות לא פחות. היא הוכנה בבית דפוס בגרמניה על ידי מוציא לאור פולני עבור הקהל היהודי בפולין. אנחנו מאחלים לכל התלמידות והתלמידים, חוקרות והחוקרים שבשנה הבאה ימצאו פרטים מדויקים יותר עבור כל פריט היסטורי שמעניין אותם😉, אבל עדיין היא מאוד מצאה חן בעינינו.
שנה טובה!

24/08/2026

גאים לשתף את ד"ר אביגיל מנקין-במברגר שלנו בדברי חכמה בפינת הכר את החוקר של הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית!

09/08/2026

חשוב.

⁨ אתמול היה יום החתולים הבינלאומי. אצלנו בקמפוס - כל יום הוא יום החתולים, במיוחד בדשא הרוח 🐱🐾⁩

29/06/2026

זה (גם) אנחנו, איזה כיף!

24/06/2026

אל תשכחו מי חוגגת (או מציינת) 250 ממש עוד מעט!

שמחות להזמין: המכון למחקר יהדות זמננו (The Avraham Harman Research Institute of Contemporary Jewry) יקיים מחרתיים (24.6, יום רביעי) בשיתוף הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית אירוע לציון 250 שנה לעצמאות ארצות הברית, באירוע חגיגי בניצוחם של מומחים בתחומים שונים של מה שאפשר לכנות בקירוב "לימודים אמריקניים" אך למעשה הוא כל זאת ועוד! בראש האירוע, ששמו היפה הינו
'ויקרא דרור'-
Liberty Proclaimed:
American independence in Hebrew perspective
תעמוד ד"ר רוני רגב מהחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטה העברית (החוג להיסטוריה, האוניברסיטה העברית). את ההרצאה הפותחת יעניק מנחם בלונדהיים, פרופ' אמריטוס בחוג להיסטוריה כללית, ששימש בעבר כראש המרכז ללימודים אמריקאיים בפקולטה (לימד בעבר גם בחוג לתקשורת ועיתונאות). לדבריו יגיבו פרופ' אמריטוס בחוג שלנו וחבר מכון המחקר ליהדות זמננו, אלי לדרהנדלר; הרייט הרטמן, פרופ' אמריטה לסוציולוגיה באוניברסיטת רואן שבניו ג'רזי, וכיום מן המרכז האקדמי הרב תחומי ירושלים; ופרופ' נעמי מנדל מהחוג לאנגלית באוניברסיטה העברית. בנוסף, דיקנית הפקולטה למדעי הרוח פרופ' אלישבע באומגרטן (שכידוע- גם היא משלנו) תישא דברי פתיחה.

האירוע יערך החל מהשעה 17:00 (תחילת תוכנית בשעה 17:30) בחדר 405 בבית מאירסדורף (קמפוס הר הצופים). בנוסף, ניתן להשתתף בו באופן מקוון בהרשמה מראש בסריקת הקוד ה-QR שבכרזה המצורפת. מקווים לראותכן ולראותכם שם- בחומר או ברוח!

23/06/2026

אירוע נוסף שיתרחש מחר (רביעי 24.6): מפגש סמינר מרכז צ'ריק לתולדות הציונות, היישוב ומדינת ישראל, שהוא חלק מהמכון למחקר יהדות זמננו (The Avraham Harman Research Institute of Contemporary Jewry). הפעם, במפגש שייקרא "זמן מתן מדינתינו- על אופן עיצוב חגיגית יום העצמאות בשנותיה הראשונות של המדינה" יהיה הדובר ד"ר עדי שרצר מ-
Seymour Fox School of Education - בית הספר לחינוך ע"ש שלמה פוקס. ד"ר עדי שרצר חוקר את ההיסטוריה של החינוך, התרבות והמרחב הציבורי בישראל. בין היתר הוא חוקר טקסים ישראליים ויהודיים, היבטים שונים של יחסי ישראל-תפוצה, חינוך בצה"ל ועוד. במחקריו, כך הוא כותב באתר האינטרנט שלו, הוא מבקש להבין טוב יותר את מושג הממלכתיות, את המתח שבין לאומיות ודת בישראל ואת מערכת היחסים שבין הזהות הישראלית לעבר היהודי ולתפוצות. ספרו הראשון, "זמן מתן מדינתנו: עיצובו של חג ממלכתי" ראה אור בהוצאת מרכז זלמן שזר The Zalman Shazar Center השנה (לקריאה נוספת על הספר, ראו קישור לאתר ההוצאה בתגובות). ספרו השני (שנכתב יחד עם פרופ' עופר שיף מ-מכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות - The Ben Gurion Research Institute), העוסק במערכת היחסים בין הממלכתיות ל"אחרים", עתיד לראות אור בהוצאת למדא עיון.

המפגש יתקיים בחדר 400 בבניין המכון למחקר יהדות זמננו (גסטר), בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית, בין השעות 9:00 ל-10:30.