01/09/2026
בוקר טוב מדרשיית הרטמןןןן!!! אנחנו רוצות לפתוח את השנה בפרשת השבוע שלנו ניצבים וילך.
פרשת ניצבים מתרחשת ממש בסוף ימיו של משה. עם ישראל עומד לפני הכניסה לארץ, ומשה מכנס את כולם ואומר: "אתם ניצבים היום כולכם לפני ה׳ אלוהיכם."
והמילה שהכי בולטת כאן היא אולי דווקא "כולכם".
משה לא מדבר רק אל המנהיגים, או אל האנשים החשובים. הוא מדבר אל כולם אנשים מכל השבטים, מבוגרים וצעירים, נשים וגברים, כל מי ששייך לעם.
כולם עומדים יחד.
וזה הרגע שבו משה מזכיר להם שהם לא רק אוסף של אנשים. הם קהילה. הם עומדים יחד, ויש להם אחריות משותפת על מה שיקרה מכאן והלאה.
ואז משה אומר דבר נוסף, שמרגיש לנו מאוד רלוונטי גם היום: ... , בפיך ובלבבך לעשותו." כלומר, הדרך לעשות שינוי לא נמצאת באיזה מקום רחוק ובלתי אפשרי. היא נמצאת ממש כאן במה שאנחנו אומרים, במה שאנחנו חושבים, ובעיקר במה שאנחנו עושים.
בהמשך משה אומר לעם: .
וזה כבר לא רק מסר לעם ישראל שנמצא לפני רגע משמעותי בהיסטוריה שלו. זה מסר על בחירה.
על ההבנה שלא תמיד אנחנו יכולים לבחור מה יקרה לנו, אבל אנחנו כן יכולים לבחור איך נפעל, איך נתייחס לאחרים, ואיזה אנשים נרצה להיות.
בפרשת וילך. משה יודע שהדרך שלו כמנהיג עומדת להסתיים. הוא כבר לא יוביל את עם ישראל אל הארץ. יהושע עומד להחליף אותו ולהמשיך את הדרך.
משה נפרד מהעם, ומעביר את האחריות לדור הבא.
וזה אולי החלק שהכי נוגע בנו. כי פרשת וילך היא בעצם פרשה על המעבר בין מה שהיה למה שעוד יהיה.
משה צריך לדעת ללכת קדימה, גם כשהוא יודע שהוא משאיר מאחוריו משהו שהוא הקדיש לו את כל חייו.
וזה בדיוק מה שקורה לנו היום. אנחנו עומדות בתחילתה של שנה חדשה. רובנו עדיין לא יודעות איך השנה הזאת תיראה. מי יהיו האנשים שנכיר, אילו חוויות נעבור, באילו דברים נצליח ואיפה אולי ניכשל.
אבל דווקא בגלל שאנחנו לא יודעות יש לנו הזדמנות.
לפני שאנחנו מתחילות ללכת, אנחנו צריכות רגע להתייצב. לעצור. להסתכל סביב.
ולהבין שאנחנו לא נכנסות לשנה הזאת לבד.
אנחנו נכנסות אליה ביחד כבית ספר, ככיתות, כחברות וכקהילה. וכל אחת מאיתנו יכולה להשפיע על איך השנה הזאת תיראה. לא צריך לחכות לרגע גדול או לאירוע מיוחד. וזה בדיוק מה שאנחנו לוקחות מ"ובחרת בחיים".
שנה טובה היא לא רק שנה שבה קיבלנו ציונים טובים או הצלחנו בכל מה שתכננו. שנה טובה היא שנה שבה בחרנו להיות אנשים טובים יותר.
לנו השמיניסטיות השנה אנחנו גם נמצאות במקום שבו משה היה בפרשת וילך על הגבול שבין להישאר לבין ללכת. אנחנו כאן, במסדרונות ובכיתות שאנחנו מכירות כל כך טוב, אבל אנחנו גם יודעות שבעוד שנה כבר נהיה במקום אחר.
ושכבת ז׳ אתן נמצאות בדיוק בנקודה של “ניצבים וילך״ עומדות בתחילתה של דרך חדשה, ועוד רגע מתחילות ללכת בה. אנחנו בטוחות שבשביל רובכן ההתחלה הזאת היא קשה ומלחיצה אבל אנחנו מבטיחות לכן שהגעתן למקום הנכון, זכיתן בצוות מורות שלא יפסיק לתמוך ולהאמין בכם לאורך כל הדרך, נכנסתן למשפחה ענקית ולמקום שבו תצברו את כל החוויות והזיכרונות שלכן.
המסר של שתי הפרשות האלה הוא לא רק איך להתחיל שנה.הוא איך להתמודד עם כל שינוי בחיים.
לזכור לעצור, להסתכל סביב ולדעת מאיפה באנו.
ולא לפחד להמשיך הלאה, גם כשאנחנו לא יודעים בדיוק מה מחכה לנו. לפני שאנחנו יוצאות לדרך של השנה הזאת אנחנו רוצות לאחל לכולנו שנדע גם להסתכל אחורה בהכרת תודה, וגם להסתכל קדימה בתקווה.
שתהיה לכולנו שנה טובה,
משמעותית, שמחה ומלאה בבחירות טובות.
שנה טובה!