Roni Porat- Conducting Success// רוני פורת- ניהול מנצח

בואו לחוות איתי חירות אמיתית ומוזיקה בסיני בפסח . חג שמח לכולנו 🐫🌴💐🥂

קורס אל הבמה, קורס אומנות ההופעה וההרצאה, יוצא לדרך למחזור נוסף ואני מזמין אתכם להצטרף. 19.11 מתחילים https://roniporat.ravpage.co.il/elhabamaskitz
לפרטים נוספים והרשמה

לפני רגע באת,
בעוד רגע תלך,
ורגע אחד אתה כאן-
עשהו לנשגב שברגעים.

לא מאמין במציאות !
רוב הזמן אנחנו חיים את חיינו במצב תגובה - מגיבים למצבי ונסיבות חיינו - ממש מהופנטים על ידי "המציאות" ושוכחים את היכולת הבלתי מוגבלת שנתברכנו בה והיא ל י צ ו ר .
היוצרים (והכוונה לאו דווקא לאמנים - כל אדם הער למחשבתו והדואג שתהיה מחשבה יוצרת ולא רק תגובתית) גורמים למציאות להגיב להם. כל כך פשוט. רק ערות לקו המחשבה ואימוץ התפישה (גם זו מחשבה) על פיה יש לנו יכולת לבחור אותה.

פוסט לכל ה "סופניים לייט" שאנחנו.....
על הוקרה ועל אובדן
• מכתב שכתבתי לחברה טובה לאחר שבשרה לי בשורות נוראיות על שני מכרים שאיבדו את בניהם.
יקירתי, תודה שבישרת לי על החדשות הכול כך עצובות וכואבות האלו.
בעקבות החדשות פתאום החלו לי מחשבות כל כך מדויקות וממוקדות על נושא ההודיה, ההוקרה.
סיפרתי לך פעם שיש לי הרגל. אני יושב כמעט מדי יום ביומו וכותב הוקרות על ה"יש" שבחיי.
תמיד מופיעים שם הקרובים לי ביותר, האהובים שלי, הילדים, נעמה, המשפחה וגם החברים הקרובים (גם את מן הסתם מככבת בדפי ההוקרות.....) וזה שולח אותי אל יומי באנרגיה של אדם עשיר, אדם שהתמזל מזלו בעולם ונכסיו רבים, אדם שמזלו כולל גם את היותו בעל מודעות לעוצמה שבהוקרה ועושה זאת כחלק מהרגליו.
תמיד כשאני פוגש מקרים כאלו עוברת בי מחשבה וחוזרת שוב ושוב.
איזה פער עצום קיים בין עוצמת האבל, הכאב הרגשי על אובדן של אדם יקר לנו כל כך כבננו או ביתנו, לבין עוצמת ההוקרה על היותם אתנו בריאים ושלמים וחיים חיים מלאים. איך אנחנו בני האדם מרשים לעצמנו שלא להוקיר שוב ושוב על היות האהובים האלו אתנו, נוכחים בחיינו, חיים בינינו. כמה אנרגיה טובה אנחנו לא מנצלים ולמעשה מבזבזים, בהיותנו לא מוקירים. ואז חס וחלילה, בעת אסון, מופיע הצד השני במלוא עוצמתו, מגיח בד"כ בהפתעה גמורה מתוך עולם הנסיבות. ואין לנו תשובה עבורו. וחשוב להבין שלעולם לא תהיה לנו תשובה עבורו זולת הוקרה המתמדת על ה - יש. ההוקרה הזו על היש נמצאת בתחום האחריות. היא תמיד בידינו ועלינו לנצל אותה.
מחשבה נוספת מסוג זה עלתה לי, והיא דומה.
תארי לעצמך אדם שחי כל חייו עם בן \ בת זוג, יחסים נפלאים, אהבה גדולה, פרגון, שמחה, זוגיות למופת, והנה יום אחד בן הזוג שלנו חולה ונוטה למות (נגיד באופן טבעי, אחרי 50 שנות נישואין) ולפני מותו הוא \ היא מספרים לנו ומתוודים שבמשך שנים רבות הייתה להם אהבה נוספת איתה קיימו מערכת יחסים במקביל !!!!!!! סיפרו לנו את זה ועצמו עיניהם לעולמים.
מה עושים עם זה? האם הגילוי הזה הולך למחוק את כל פאר היצירה של חיינו המשותפים שהיו לנו עד כה? חתיכת שאלה. אני מניח שרבים מהאנשים ימחקו את העבר הנהדר יחד ומה שהיה כל כך מובן מאיליו יהפוך להיות מיד חוויה הפוכה שאינה מובנת מאיליה ומתוך המקום של הכאב והסבל והכעס והאנרגיה השלילית.
ובאותו הרגע ממש יהפכו לבלתי נסבלות, מכוערות ודוחות כל התמונות מאלבום החתונה – אלבום האושר הגדול, סמל למימוש האהבה ברגע טהור - ממש כמו תמונתו של דוריאן גריי שמושחתת מעצמה עם מותו.
האם משהו השתנה בעבר? שום דבר ואף פעם. רק כמובן בראש שלנו. כלומר, אם היינו חיים בהוקרה מתמדת על היום יום הנפלא של הזוגיות הנהדרת במשך שנים, זה היה הופך לבלתי מובן מאיליו ולא היינו יכולים להתכחש היום לאחר הידיעה המרעישה, להוקרות האלו שהיו מנת חלקינו במשך שנים.
אולי, אולי אז היה סיכוי שהיינו משחררים, וממשיכים לחיות חיים איכותיים.
יותר מזה, אני מאמין שאם נדע להוקיר את ה"יש" בזמן היותו נוכח בחיינו, גדל הסיכוי שלנוכח האנרגיה החיובית המתלווה להוקרה הזו, הזוגיות שלנו תושפע אף היא ויימנע החיפוש אחר ריגושים בשדות אחרים. זה נכון לגביי כל תחום בחיים. לא רק זוגיות.
ומה אם מחקר חדש על באך או מוצרט יגלה שאת כל המוזיקה שלהם כתבו בכלל בהשראת תורה גזענית אנטישמית איומה שלא היה ידוע עליה? האם תיפסל ההנאה שלנו מהמוזיקה הזו עד היום?
אז אני עכשיו הולך להביט בילדיי שעדיין ישנים ולהודות לאלוהים על מנת חלקי העצומה בעולם הזה.
כולי אהבה ותודה
רוני

מזמין אתכם להצטרף אלינו, היום בשעה 12:00, נתראה!

מזמינה אתכם להצטרף אלי מחר חמישי 15.10 בשעה 12, לריאיון השראה פרקטית בימי קורונה, נוסף, עם רוני פורת, שמגדיר עצמו קודם כל כבן אדם, ואז גם כמנצח תזמורת, אמן במה, מרצה ומנחה סדנאות מנהיגות. להרשמה ופרטים נוספים נא לחצו על הלינק https://orlybarkima.ravpage.co.il/%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%20%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%AA

יהי אור

זה מה שאלוהים אמר כבר בפרק הראשון. אמר ונהיה אור. הוא לא אמר "הלוואי ויהיה אור", "לו יהיה אור", "אני אשתדל שיהיה אור" או "אעשה מאמץ שיהיה אור" ואפילו לא "ואללה יהיה בסדר, יהיה אור", בטח שלא אמר... "בעזרת ה' יהיה אור".
פשוט, ישיר, חד וחלק "יהי אור"- כך הוא ברא את כל העולם , במילה, בהתחייבות, קצרה, ממוקדת וחד משמעית.
אמר-עשה. יש ממי ללמוד, תודה לאל.