סיפור משלך - סדנאות הכתיבה של ענת עינהר ומעין בן הגיא

* בתחילת ספטמבר הסלון שלי פותח שתי קבוצות חדשות, ברביעי בערב ובחמישי בערב. הנה כמה סיבות משכנעות לבוא לכתוב דווקא איתי *

- כי באים אליי הכותבות והכותבים הכי נחמדים, מעניינים, וגם, כן מרובי כשרון: סיפורים שנכתבו אצלנו זכו בתחרויות כמו הסיפור הקצר של הארץ, הליקון, אגודת הסופרים, תחרות הסיפורים של זב"מ, והתפרסמו בכתבי עת כמו מאזניים, גרנטה, חפוז וגופא.

- כבר יצאו לאור הספר של ריטה קוגן, "ארץ־סלע", שנכתב רובו ככולו בסלון שלנו והמם את קוראיו ומיד אחריו "נשים מרגישות בנוח" החם והאהוב של אמיר שילון, ועוד ספרים יצאו בעתיד הקרוב ממש.

- כי נאה דורשת נאה היתה מתה לקיים, ואם הייתי יכולה הייתי משתתפת בסלונים שלי בעצמי. אני מקנאה בכל כותביי קשות.

- ויש לנו 12 מפגשים מדי סבב של כיף צרוף. ערב שלם של ספרות יפהפיה והאנשים הכי מתוקים בארץ. ויין, כן, ושמחת הגילוי של כתיבה ויצירה שיש לה מקום ותוקף בכל תקופה, גם ובמיוחד ברעות שבהן.

- כי אפשר להשתלב אצלינו לכתיבת סיפורים, נובלות ורומנים. גם אם רק התחלתם להכיר את הכתיבה שלכןם וגם אם כבר פרסמתןם ספרים ואם אתןם לקראת הספר הבא. כן, זה עובד לגמרי.

- כי אחד מתחביביי הוא גם לערוך מפעם לפעם את הסיפורים ולשרבט בהם איור מקורי חד פעמי אורגינלי בעט האדומה הזרחנית שלי.

- כי אנחנו נפגשים בערב בלי לחץ זמן, ובסלונים ממש - זאת לא מליצה. וזה הבדל עצום. אחד הדברים שאני הכי אוהבת לראות זה מישהו שנרדם לו על הספה. אז אני יודעת שהוא באמת מרגיש בבית, ואני דואגת שלא יפריעו לו.

- אם אתןם מתאימים לנו, ואתןם רציניים ומוכנים, אני חושבת שכדאי לכןם לבוא דווקא אלינו.

צילום: בר גורדון

קבוצה חדשה עם כתיבה, יין וכוכבים נפתחת בערבי שלישי בחודש יוני, בסלון הכתיבה של ענת, בלב לבה של תל אביב.
נפגשים בסטודיו הכי יפה בעיר, באווירה אישית ולא מוסדית, עם משימות הכתיבה שיש רק בסלון הכתיבה של ענת, וההרשמה עכשיו.

בהצלחה!

תחרות הסיפור הקצרצר: 500 ש''ח פרס ראשון!

"בירושלים יש מקום קדוש אחד שלא צריך להקיז עליו דם: תמול שלשום." (עמוס עוז)

אמנם לא מעט סופרים ומשוררים עברו אצלנו, אבל מה עם יוצרי העתיד?
השחיזו עטים: תחרות הסיפורים הקצרים של תמול שלשום יוצאת לדרך!

כל שעליכם לעשות הוא לשלוח לנו בתגובה לפוסט הזה סיפור קצרצר פרי עטכם שטרם פורסם (עד 200 מילה) ולשתף את הפוסט. פרס ראשון: 500 ש"ח!
פרס שני ושלישי: 50 ש''ח שובר מתנה בתמול שלשום.

בנוסף, 5 הסיפורים שיזכו במקומות הראשונים יופיעו על גבי הפלייסמנטים שלנו.

בהצלחה!

דד ליין: 1.5.19 (יום רביעי) בחצות.

אפשר לכתוב סיפור ממש מעניין על טבע דומם? כן!
בואו לשחק בפלסטלינה של מילים ולכתוב את הסיפורים שלכם,
נתחיל ממש בקרוב, ימי רביעי 20:30-22:30 בבית הכרם.
(עוד פרטים בתגובה הראשונה)

נותרו שני מקומות אחרונים, אז בואו ונתחיל משהו חדש וטוב.

ולמהירי החלטה: קול קורא - סיפורים קצרים שבמרכזם התכתבות.

http://www.grantahebrew.com/%D7%A7%D7%95%D7%9C-%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%90-%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-8/

קול קורא לפרסום יצירות – גְרַנְטָה

תחרות הסיפור הקצרצר

תחרות הסיפור הקצרצר – Flash-Fiction בקר ברשומה לפרטים נוספים.

קול קורא למשלוח יצירות לכתב העת צריף
גיליון חמישי של 'צריף' יראה אור במאי 2018
ויכלול קולות חדשים ומקוריים לצד קולות ותיקים, בסגנונות וז'אנרים ניסיוניים ומסורתיים כאחד.

יש לשלוח יצירות שטרם פורסמו עד 20 בינואר 2018
בקובץ word בלבד, ברווח של שורה וחצי
שם הקובץ: שם המחבר_שם היצירה
פרוזה: עד 3,000 מילה
שירה: עד 2 שירים
מסה (עיון יצירתי) – עד 3,000 מילה
[email protected]
http://in.bgu.ac.il/humsos/heblit/Pages/magazine.aspx

אתמול הסתיים עוד מחזור של הסדנה שלנו והיינו שמחות, והאמת שגם קצת עצובות להיפרד מנבחרת מנצחת, משעשעת, מוכשרת ומקורית של כותבים.
להתראות בקרוב, ברשתות, בכתבי עת וגם ברח' שחר, בעוד מחזור שיפתח בקרוב.

בספרות 35 זה ממש צעיר! והחגים הם זמן מושלם לכתוב 2500 מילה שירוקנו את הקופה של מכללת ספיר. בהצלחה!
https://www.sapir.ac.il/Sapir_Prize

את Lihi Lavy Fortgang אנחנו מכירות בעיקר מהסדנאות שלנו: קול צלול, מפתיע, לא מתפשר, כותבת כמו שאף אחד לא כותב. זה פוסט שלה שלא יכולנו להוריד ממנו את העיניים, והוא לא ירד לנו מהלב. כדאי מאוד לקרוא. הנה הוא:

שעת בין ערביים. אני הולכת ברחוב מסלול לא חדש. ילד שואל אותי שאלה מקנטרת, אני מתבדחת איתו ומצחקקת. לקראתי בני חבורתו מתקדמים לעברי, אחד מהם שואל אותי "יא שמנה, מה את צוחקת" ומישהו מהם חובט לי בגב ובתחת. אני ממשיכה ללכת, מסובבת את הראש לאחור ומסתכלת. אני לא קופאת מולכם כאשת לוט, אני לא מנסה לחנך אתכם או לעקוץ אתכם חזרה. אין לי את הכוחות לפרק אתכם במכות, אחרי הכל מה לשמנות ולקיקבוקסינג.
אתם אומרים "שמנה" באופן הכי אגבי שיש. אתם אומרים "שמנה" כמו שאתם אומרים "יא הומו" ו"יא קוקסינל" ומקללים זה את זה ב"יא בן זונה" גם אם אתם אוכלים מתבשיליה של האם הזאת ומסבים לשולחנה.
אתם לא מתעכבים לשנייה אחת על מה שיוצא לכם מהפה. אתם נהנים לגלגל את המילים האלה על הלשון, לבחון מה זה יעשה לאוויר העולם.
אתם חושבים שזה מצחיק. אישה מבוגרת ממכם עוברת לידכם והיא בשבילכם נגישה ללעג, נגישה למגע. היא מנגישה את עצמה בעצם זה שהיא נמצאת שם, לא דרוש דבר נוסף.
אתם לא תזכרו אותי. אני הייתי שעשוע חולף, וכשמנה התגלגלתי הלאה על צורתי הסגלגלה. אני מתגלגלת במורד הרחוב ולאורך מיתרי הזיכרון שלי אני מרגישה נגינות נושנות ומתחדשות; הילד ההוא בכיתה ב שחטף ממני את הילקוט שהיה מצויר עליו סוס פוני והטביע אותו בפח. המורה ההיא שאמרה לחברתה באנגלית - she is so fat but this is very strange, her mother is thin. הבנתי כל מילה. ההיא שבחטיבה התפארה שהיא "גדולה בגובה" ואני "גדולה לרוחב". האימא ההיא במסיבת הסיום שצילמה בוידאו, לפני שלכולם היו סמארטפונים, ועשתה זום אין עסיסי על הבטן שלי. שמעו היטב שאמרת - בהיריון שלי ככה לא הייתי. הגבר ההוא שבשיחת סקייפ הבין שאני לא "שמנה" אלא "שמנה-שמנה" וביקש לסיים את השיחה, לא לפני ששלח לי מאמר על דיאטת אטקינס. המנהלת ההיא שהדגישה "את מאוד יפה, למרות שאת שמנה. אני מאחלת לך שתרזי, לטובתך. מאהבה אלייך". הגניקולוגית ההיא ופיזיותרפיסטית רצפת האגן האחרת שהמליצו על ניתוח לקיצור קיבה כשהיד שלהן הייתה בתוכי.
אתם לא תזכרו אותי. אני שמנה אגבית לחלוטין עבורכם, וזו סתם שעת בין ערביים.