מדעי המחשב והנדסה - האוניברסיטה העברית

27/09/2026

האוניברסיטה העברית בירושלים אבלה על פטירתו של הסופר והמשורר- יהודה אטלס מן הקולות האהובים והמשפיעים בספרות הילדים העברית, שהלך לעולמו.

אטלס היה אמור לקבל תואר ד"ר לשם כבוד מהאוניברסיטה ביוני 2027.

ביצירתו הייחודית ידע אטלס לדבר אל ילדים בגובה העיניים, בהומור, ברגישות ובכנות, ולהותיר חותם עמוק על דורות של קוראים בישראל.

מאז ספרו המהפכני "והילד הזה הוא אני", תרמה יצירתו הענפה של אטלס – עשרות ספרים ומאות פרסומים בעיתונות ובכתבי העת – להשמעת קול ילדי בדרך שלא נשמעה עד אז; לצמצום המרחק בין המבע הספרותי לבין החיים עצמם; ולהגמשת העברית הכתובה, תוך קירובה אל השפה מדוברת.

לצד הערך האמנותי והתרבותי המובהק השמור למכלול יצירתו של יהודה אטלס, לכתיבתו היה ערך טיפולי המרפא את הנפש.
ספריו המאוחרים, בהם "ילדים של אף אחד"; שראה אור בהוצאת מכון חרוב באוניברסיטה העברית, המקדם את זכותם של ילדים לחיים ללא אלימות ו"דמעות של ילדים" , נתנו פתחון פה לקולות של ילדים משולי החברה.
עבור הילדים הללו, הקריאה בשיריו של האיש החכם והכואב הזה היתה הפעם הראשונה בהכרח שבו מצאו את בני דמותם בספר.

פרופ' תמיר שפר, נשיא האוניברסיטה העברית ספד לגדול אנשי הרוח והתרבות וציין כי: "יהודה אטלס, שהיה אמור לקבל תואר ד"ר לשם כבוד מטעם האוניברסיטה העברית ביוני 2027, הצליח לשמר את המסורת המפוארת שפיתח ביאליק ושהמשיכו לוין קיפניס, לאה גולדברג ונתן אלתרמן- מסורת של הפגשת הילדים־הקוראים עם העולם באמצעות השירה – השער הגדול אל החשיבה המטאפורית־המופשטת, אל הדיוק הדק־שבדק, אל אמת־העולם".

יהיה זכרו ברוך

25/09/2026

17/09/2026

צעד ענק בחזית ה-AI!
עיתון TheMarker מדווח כי ד״ר יוסי עדי, חוקר לשעבר במטא וחבר סגל בביה"ס להנדסה ולמדעי המחשב ע"ש רחל וסלים בנין, הקים מעבדת בינה מלאכותית חדשה בשם Aire לצד שני שותפים מצרפת.
עבודתו המחקרית של ד"ר עדי מתמקדת בפיתוח ובניתוח של אלגוריתמים ללמידת מכונה ולמידה עמוקה עבור יישומי דיבור ושפה.
המעבדה, שפועלת כעת מתחת לרדאר, נמצאת בשלבים מתקדמים לקראת השלמת סבב גיוס אדיר של מאות מיליוני דולרים - בהובלת משקיעות ענק כמו קרןGeneral Catalyst.
מאחלים לד"ר יוסי המון בהצלחה בדרך החדשה, ומחכים לראות את הפריצות הדרך הבאות של המעבדה!
Yossi Adi TheMarker
למידע נוסף:

מעבדת AI חדשה בשם Aire הוקמה בידי יוסי עדי, עד לאחרונה חוקר במרכז הפיתוח של מטא בתל אביב, לצד שני שותפים צרפתים ■ המעבדה עדיין פועלת מתחת לרדאר ונמצאת בשלבים מתקדמים לקר...

15/09/2026

ברכות חמות לד״ר ליאת פטרפרוינד! 🎉
אנחנו נרגשים לשתף שד״ר פטרפרוינד תזכה באות הוקרה מיוחד במסגרת הכנס הארצי במדעי המחשב והשקת האיגוד הישראלי למדעי המחשב, שיתקיים ב-8 באוקטובר 2026 באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
אות ההוקרה מוענק לחברי סגל צעירים ומבטיחים מתוך רצון להוקיר מצוינות מחקרית פורצת דרך כבר בתחילת הדרך האקדמית ואנחנו גאים לראות את העשייה של ד"ר ליאת מקבלת את הבמה המרכזית בקהילת מדעי המחשב בישראל!
אנו מאחלים לד״ר ליאת עוד שנים רבות של סקרנות, תשוקה למחקר והצלחה בכל יעד חדש!
לפרטים נוספים על הכנס:
https://conferences.bgu.ac.il/cs2026

07/09/2026

גאים לבשר על זכייתה של הדוקטורנטית נוי שטרנליכט במלגת ות"ת לדוקטורנטים מצטיינים בבינה מלאכותית ובמדעי הנתונים.

נוי היא דוקטורנטית בהנחייתו של ד"ר תום הופ מבית הספר להנדסה ולמדעי המחשב, אחת מ-20 דוקטורנטים בלבד שזוכים במלגה זו מדי שנה.

"במחקר שלי במעבדה של ד"ר תום הופ, אני מפתחת מערכות המבוססות על מודלי שפה גדולים (LLMs) וסוכני AI ליצירת כיוונים מדעיים חדשניים ויצירתיים", מסבירה נוי. "האתגר הוא לפתח כלי AI שיוכלו להעריך באופן אמין את האיכות והחדשנות של כל כיוון מחקר."

מאחלים לך הצלחה רבה!

Noy Sternlicht

07/09/2026

The Rachel and Selim Benin School of Computer Science and Engineering is proud to celebrate a landmark study published in Nature Communications (April 2026) by our team of our researchers, in collaboration with the Faculty of Medicine.
The paper “The genetic basis for DNA methylation variation across tissues and development" by co-lead authors Dr. Jonathan Rosenski and Dr. Ofra Sabag, along with co-authors Dr. Eitan Marcus, Dr. Netanel Loyfer, and Prof. Yuval Dor, supervised by Prof. Howard Cedar and Prof. Tommy Kaplan, provides a new, unifying framework for understanding how our unique genetic sequences shape our "epigenome" - the chemical tags (DNA methylation) that program cell identity.
All cells in the body share the same DNA, yet they look and function differently and express different genes. Each cell type uses different parts of the genome and packages other regions into less accessible and largely inactive states, somewhat like “commenting out” sections of code that are not needed for a particular program. DNA methylation, the attachment of methyl groups to DNA, is a key mechanism for marking and regulating these states.
Although methylation is mostly determined by cell type, some genetic differences between people can locally affect it. To map these effects and ask when during development they arise, researchers analyzed methylation across 39 human cell types, identifying 33,574 regions where a single DNA-base difference - a SNP - is associated with altered nearby methylation.
Many of these SNPs fall within short DNA sequences recognized by transcription factors - proteins that bind to the DNA and help control nearby genes. A single-letter change can alter how strongly a transcription factor binds, and these binding changes are often accompanied by local differences in methylation and sometimes in nearby gene expression, directly linking sequence variation to the genome's regulatory state.
Strikingly, these genetic effects carry information about developmental time. Some variants affect methylation across many cell types, suggesting their effect was established early in development and copied as cells divided and specialized. Others affect only a group of related cell types, indicating their effect arose after those lineages had separated. The adult epigenome thus contains a historical record: where an effect appears across the body reveals when it was likely established.
Many of these changes are tied to gene expression differences and lie near variants linked to traits and disease - a possible path from DNA sequence to regulatory activity, methylation, gene expression, and ultimately phenotype.
Together, the study offers a framework for how genetic differences between people can alter local regulatory states - and how methylation patterns in adult cells can reveal events from much earlier in development.
For full article see comments below.

03/09/2026

רוצים לא רק להשתמש ב-AI - אלא להוביל ולעצב את העתיד שלה?

פרופ' גבי סטנובסקי, ראש התוכנית החדשה הדו-חוגית לבינה מלאכותית מסביר מדוע עולם התכנות והפיתוח הופך לעשיר ומעניין מאי פעם.

הבינה המלאכותית משנה את הכללים, מעלה שאלות חדשות על בטיחות ואתיקה, ומחייבת אותנו להבין לעומק איך המערכות האלו עובדות. בתוכנית הלימודים החדשה שלנו לתואר ראשון ב-AI, תוכלו לרכוש את הכלים המתקדמים ביותר כדי לפתח את הטכנולוגיות של המחר - תוך שמירה על הערך והמגע האנושי שמכונה אף פעם לא תוכל להחליף.

ההרשמה לתוכנית החדשה בבינה מלאכותית בעיצומה!
לפרטים נוספים והרשמה: https://www.cs.huji.ac.il/page/10931

28/08/2026

אמירים: הרגע שבו מפסיקים רק ללמוד תשובות ומתחילים לשאול שאלות

יש רגע במהלך התואר שבו משהו משתנה. במקום לשאול רק מה צריך לדעת?
מתחילים לשאול מה עדיין לא יודעים? במקום לפתור תרגיל שיש לו תשובה, מתמודדים עם שאלה שאולי אף אחד עדיין לא פתר.
עבור הדר חבר ונגה זריצקי בוגרות תוכנית אמירים של בית הספר למדעי המחשב והנדסה וכיום סטודנטיות לתואר שני, הרגע הזה הגיע כבר במהלך התואר הראשון.
"החשיפה לשאלות מחקר פתוחות אפשרה לי להתבונן בחומר הנלמד לא רק מזווית של 'זה מה שידוע היום, צריך ללמוד אותו ולהתכונן למבחן', אלא גם מזווית של 'מעניין אילו עוד שאלות אפשר לשאול, ומה עוד לא ידוע ומה עוד נכון ועוד לא גילו “‘
וזה, במידה רבה, הרעיון שמאחורי אמירים.
התוכנית מיועדת לסטודנטים מצטיינים במדעי המחשב בעלי סקרנות וזיקה למחקר, ומאפשרת להם להיחשף כבר במהלך התואר הראשון לעולם שבדרך כלל פוגשים בשלבים מאוחרים יותר במסלול האקדמי. הם פוגשים חוקרות וחוקרים, נחשפים לנושאים הנמצאים בחזית המחקר ולומדים להסתכל מעבר למה שמופיע בסילבוס.
עבור הדר, החשיפה הזו התחילה כבר בשנה א׳, בהרצאות על למידת מכונה ורשתות עצביות עמוקות, עוד לפני שמודלים כמו GPT הפכו לחלק מחיי היומיום, ולפני שהנושאים הללו הופיעו בתוכנית הלימודים הרגילה שלה.
אחד המרכיבים המרכזיים בתוכנית מגיע בשנה השלישית, בפרויקט מחקר עצמאי בהנחיית חבר או חברת סגל מבית הספר. כאן כבר אין בהכרח תשובה בסוף הספר. צריך לקרוא מאמרים, לזהות שאלה שמסקרנת אתכם, לנסות כיוון, לגלות שהוא לא עובד - ולנסות שוב.
עבור הדר, עצם הצורך לבחור במה תרצה לעסוק שינה את הדרך שבה למדה:
"הצורך לזקק בעצמי את תחום העניין והנושא הספציפי דחף אותי לקריאה עצמאית של מאמרים אקדמיים ולחקירה יזומה. זו מיומנות שלא הכרתי קודם לכן, וכנראה שלא הייתי נחשפת אליה עד לתואר השני אלמלא אמירים."
נגה זוכרת דווקא את חוסר הוודאות כאחד השיעורים החשובים ביותר. היא מתארת חודשים של קריאה, למידה ורעיונות שלא עבדו, בלי לדעת אם בסוף תהיה בכלל תוצאה. ואז, דווקא מתוך התהליך הזה, הגיע הרעיון שהפך לבסיס עבודת המחקר שלה. החוויה הזו, היא מספרת, מלווה אותה גם היום במחקר בתואר השני.
ולא רק מחקר - גם אנשים.
בתואר שבו לומדים מאות סטודנטים, אמירים יוצרת קהילה קטנה של אנשים שחולקים סקרנות דומה. המפגשים, הפעילות המשותפת והלמידה יחד מאפשרים להכיר לא רק חברים מהתואר, אלא גם שותפים מקצועיים לדרך.
"מאז שהצטרפתי לתוכנית הרגשתי שאני מוקפת באנשים סקרנים כמוני, שאוהבים את הלימודים בתואר וחושבים על המשך באקדמיה," מספרת נגה. הקשרים שנוצרו שם, היא מוסיפה, ממשיכים לשמש אותה כרשת מקצועית גם היום.
עבור הדר ונגה, ההתנסות הזו הייתה גם חלק משמעותי מהבחירה להמשיך לתואר שני. הדר ממשיכה כיום במסלול בין־תחומי ועוסקת בביולוגיה מבנית, לאחר שכבר בתואר הראשון שילבה מדעי המחשב ומדעי המוח החישוביים. אצל נגה, ההחלטה התגבשה בתקופה שבה שילבה לימודים, עבודה בתעשייה ושירות מילואים ממושך. בתוך כל אלה, פרויקט המחקר עזר לה להבין שהמחקר הוא המקום שמעניין אותה יותר מכול.
וזה אולי אחד הדברים היפים באמירים: התוכנית לא מבקשת רק להוסיף עוד ידע לסטודנטים מצטיינים. היא נותנת להם הזדמנות להתנסות מוקדם בדרך אחרת לחשוב - לשאול שאלות פתוחות, להתמודד עם חוסר ודאות ולגלות האם עולם המחקר מתאים להם.
לא צריך להתחיל את התואר כשכבר יודעים שרוצים להיות חוקרים.
לפעמים מספיק לרצות לחשוב מה עוד יש לגלות.

לפרטים על התוכנית ראו קישור בתגובות.