המרכז לחרות ישראלית

ביום שבו אנו מציינים את עצמאותנו, ראוי לשוב ולבחון לא רק את קיומה של המדינה, אלא גם את התודעה שמקיימת אותה. במאמר "עם כלביאה", שפורסם בגיליון 35 של "השילוח", על רקע גילויי הגבורה בשמיני עצרת תשפ"ד וסמוך לאחריהם, בחן שמואל פאוסט את דמותה של ישראל לא כקורבן של ההיסטוריה – אלא כאומה שבחרה לעמוד, לפעול ולהפעיל כוח מתוך אחריות. מתוך ניסיון היסטורי עמוק עולה קריאה לבגרות מדינית ומוסרית: להשתחרר מן התלות בתודעת הקורבן, ולאמץ תפיסה המשלבת עוצמה עם ריסון, יוזמה עם אחריות.

לקריאת המאמר - https://hashiloach.org.il/a-lioness-nation/

⁨ תרבות הזיכרון, וגם יום הזיכרון עצמו, עברו בעשורים הקודמים שינוי; ייתכן שבשלוש השנים האחרונות מסתמן שינוי נוסף.

"זיכרון ה-7 באוקטובר החל להתגבש ולהתעצב באותו יום עצמו, במקביל להתרחשויות. הקורבנות, ולהבדיל הרוצחים, תיעדו את הטבח ואף שידרו ממנו בזמן אמת. בשונה ממלחמות או פיגועים שבהם החייל או האזרח אינו פנוי לתאר את המתרחש בסביבתו ואת חוויותיו, כאן נוצר תיעוד בלתי פוסק ונטול סינון של פרטים ורגשות".

מרים מימון עמדה בגיליון 40 של השילוח על אופייה הייחודי של ההנצחה למתקפה בשמיני עצרת, כמתבטא באתר נובה, במיגוניות המוות, במגרש המכוניות השרופות וגם בתרבות הדבקיות והרשת: לא הנצחה המוצנחת מלמעלה, גם לא נהי של יחידים על חוסר התוחלת של ישיבתנו בארץ, כרווח לאחרונה בתקשורת ביום הזיכרון, אלא יוזמות אותנטיות ומקומיות שצמחו בזמן אמת.

מוזמנים לקרוא:
https://hashiloach.org.il/commemoration/⁩

מה זו בכלל חירות?

לקראת חג הפסח אנו מזמינים אתכם להעמיק בשאלה דרך מאמר שהתפרסם בגיליון 13 של “השילוח”, שבו מעלה אלון שלו הבחנה מפתיעה: חירות היא לא רק היעדר כפייה. כדי שתהיה חופשי באמת, אין די בכך שלא יגבילו אותך.

שלו מצביע על כך שיש מצבים שבהם אדם “חופשי” באופן רשמי, אך בפועל אין לו יכולת אמיתית לבחור - בגלל נסיבות חיים קשות, או בגלל מגבלות פנימיות כמו הרגלים, התמכרויות או חולשות. במקרים כאלה, החירות מאבדת ממשמעותה ונשארת רק על הנייר.

לקריאת המאמר - https://hashiloach.org.il/the-violation-of-liberty/
חג פסח כשר ושמח!

מה קורה באמת בתוך הימין האמריקני? למה אנטישמיות צומחת גם בצד השמרני? והאם ישראל יכולה לסמוך על ארה״ב בעידן של אינטרסים משתנים?

ד"ר ג'יימס לינדזי מגיע לירושלים לערב מיוחד שיעשה סדר בקרב על הימין האמריקני. הוא ישוחח עם ד"ר שגיא ברמק ויענה על השאלות שלכם.

יום רביעי, 28.1 | 19:00 | האירוע יתנהל בשפה האנגלית

הזמינו כרטיסים עכשיו >>> https://herutcenter.org.il/james-lindsay

בשבוע שעבר פרופ׳ דניאל פרידמן נפגש עם הסטודנטיות והסטודנטים במועדון של הפורום למשפט וחירות באוניברסיטת בר-אילן לשיחה על מוסד החנינה בישראל.

במפגש סקר פרופ' פרידמן את ההתפתחות ההיסטורית והמשפטית של המוסד, הציג ניתוח משפטי מעמיק, ולאחר מכן ניהל דיון פתוח עם המשתתפים.

"סמכותו של נשיא בית המשפט העליון מנוצלת לרעה כדי להשפיע על תוצאות דיונים בבית המשפט."

מאמר חשוב של פרופ’ יהונתן גבעתי, "בשבח האקראיות בקביעת הרכבי בית המשפט העליון", חושף ממצאים אמפיריים מטרידים: הרכבי שופטים לא תמיד נקבעים באופן אקראי או משיקולים מקצועיים בלבד - ולעיתים נכנסים לתמונה שיקולים אחרים.

בחירה אסטרטגית של חברי הרכב אינה הוגנת, ופוגעת קשות בשוויון ובאמון הציבור בבית המשפט. אז מה הפתרון? מוזמנים לקרוא על כך בכתב העת רשות הרבים -

בשבח האקראיות בקביעת הרכבי בית המשפט העליון - כתב העת רשות הרבים פרופ' יהונתן גבעתי מציג בתמצות מחקר אמפירי התומך בטענה שלפיה חלק משופטי בית המשפט העליון קובעים הרכבים שלא מטעמים מקצועיים או אקראיים. ממצאים אלו מחזקים את החשש לפג....

התערבות של ארגונים בינלאומיים במלחמות לא-להם מתיימרת להגן על זכויות פליטים ועקורים, אך למעשה מאריכה את המלחמה, מחריפה את האיבה בין הצדדים, ומונעת מהמלחמה להגשים את מטרתה החיובית היחידה: השבת השלום.

אדוארד לטוואק כתב על כך מאמר מרתק שהתפרסם בכתב העת השילוח - ׳תנו צ׳אנס למלחמה׳.
לקריאת המאמר המלא - https://hashiloach.org.il/give-a-chance-to-war/