Schocken Institute מכון שוקן

100 שנה לאחד מכתבי היד המכוננים של המודרניות, "הטירה".

בשנת 1926, שנתיים לאחר מותו של פרנץ קפקא, הופיע בווינה ובמינכן המהדורה הראשונה של יצירת המופת הבלתי גמורה שלו – "הטירה" (Das Schloss), בעריכת חברו הקרוב מקס ברוד.

הספר, שנכתב ב-1922, עוקב אחר עלילותיו של ק' (K.), מודד קרקעות המגיע לכפר מושלג ומנסה לשווא ליצור קשר עם השלטונות הבלתי מושגים היושבים בטירה המסתורית. הניסיון הנואש לפענח מערכת בירוקרטית אטומה, סוריאליסטית ומפותלת הפך מאז לאחד הדימויים העוצמתיים ביותר של האדם המודרני.

גרשום שלום תיאר במכתב את עולמו של קפקא כביטוי המובהק ביותר של "תורה ללא פשר" – עולם שבו החוק והסדר נוכחים בכל פינה, אך משמעותם נותרת נסתרת ובלתי מפוענחת.

בתמונה: הספר בהוצאתו הראשונה, של קורט וולף.

תודה לכל מי שהגיע והיה חלק משיח הגלריה המרתק שנערך אצלנו בתערוכה "יַם הַחָכְמָה: מַיִם וְאִשָּׁה".

היה מרגש לעצור יחד מול היצירות, להקשיב לרחל האוצרת, ולצלול אל מעמקי הסימבוליקה של המים: מ"בכיים של המים" והקרע הקדום, דרך התהום והחכמה הנשית, ועד לחזון של תיקון, איחוד וריפוי.

השיחה הפתוחה, השאלות מהקהל והנקודות למחשבה שצפו במהלך הערב הוכיחו שוב עד כמה היסוד הלח הזה ממשיך להסעיר את הדמיון ולהשיב לנו משהו מהראשוני והעמוק שבנו.

תודה ענקית לאוצרת, לאמנים והאמניות שהשתתפו, וכמובן לכל אחת ואחד שבאו והיו שותפים לשיח.

מצורפים כמה רגעים שנלכדו בעדשה 📸

ביום שישי הקרוב נתכנס לשיח גלריה סביב התערוכה 'ים החכמה: מים ואשה', מוזמנות ומוזמנים בשמחה רבה למכון!

הספר העברי מעולם לא נשאר במקום אחד. הוא נדד, השתנה, חצה גבולות ויצר עולמות.

שמחים לשתף אתכם בסיכום סדנת המחקר הבינלאומית שהתקיימה אצלנו לאחרונה. לאורך שלושה ימים גדושים, הפכנו את אולם הספרייה למרחב דיון שעסק בספר היהודי והעברי לא כחפץ סטטי על המדף, אלא כעדות חיה לתנועה, גלות, מעבר ותמורה מהמצאת הדפוס ועד ימינו.

ההיסטוריה של הדפוס העברי רוויה בטלטלות ובנדודים. פיזור הקהילות בגולה, גירושים, והתפתחויות פוליטיות ודתיות, השפיעו עמוקות לא רק על הספר כחפץ חומרי – אלא על זיכרון התרבות והידע שנוצקו לתוכו. בסדנה התחקו חוקרות וחוקרים מהארץ ומהעולם אחר הרשתות הסבוכות שקשרו בין אנשים, טקסטים, טכנולוגיות ומרחבים גיאוגרפיים.

תודה לחוקרים ולחוקרות, מהארץ ומחו"ל שהגיעו לחלוק איתנו תובנות ומחשבות.

יום הולדת למארק שאגאל! 1887-1985
מגדולי הציירים שהעמידה המאה ה20, צייר מקורי, עז, מהפכן ורפורמטור.
רישום שירי של שאגאל, שתרגם דוד גלעדי מגלה את תנופת הנפש של האמן -

ניצוץ היתר
אלוהי, בעד ניצוץ היתר
שנתת לנשמה שבי
אודה לך.

אלוהי, בעד השלוה
שנתת לנשמה שבי
אודה לך.

אלוהי, הלילה יורד
ואצבעך תעצום עיני טרם יום
ואשוב לצייר עוד
מציורָי למענך
על האדמה ועל השמים

מקטע זה מצביע על המתח בין ההתגלות האלוהית של האמן שחווה שאגאל, לבין החושך, הלילה היורד. ותפילתו של שאגאל כי "אשוב לצייר עוד".
יום הולדת שמח מארק :)

בתמונה מצורף הציור The lovers, יצירה משנת 1929 המוצגת במוזיאון ת"א לאמנות

"דפוס וילנה היה "בית היוצר לנשמת האומה" כלשונו של ח"נ ביאליק, ודמותה המרתקת של העומדת בראשו מונצחת בהצלחה רבה ובטוב טעם בספרו המלא, העשיר, המקורי והמעניין של פרופסור מרדכי זלקין, המונח עתה לפנינו"

את הדברים לעיל כותב פרופ' חננאל מאק, על ספרו של פרופ' מוטי זלקין, 'האלמנה' על חייה של דבורה רום. מי שעמדה בראש בית הדפוס בווילנה במחצית השניה של המאה ה19.

הערב נקיים ערב לכבוד הספר, מוזמנים ומוזמנות :)
🕕 18:00 - מתחילים
📍 מכון שוקן, בלפור 6, ירושלים
ההשתתפות חופשית, נשמח לראותכם!
קישור להרשמה בתגובה הראשונה.
קישור לביקורת המלאה של פרופ' מאק בהארץ, בתגובה השנייה :)

מזכירים! ימים אחרונים להגשה לקול הקורא לספר ביכורים במדעי היהדות 🙂

ערב מיוחד לכבוד ספרו של פרופ' מוטי זלקין, 'האלמנה' על חייה של דבורה רום. מי שעמדה בראש בית הדפוס בווילנה במחצית השניה של המאה ה19.
🗓️ יום שני הקרוב, ז' בתמוז תשפ"ו, 22.6.26
🕕 18:00 - מתחילים
📍 מכון שוקן, בלפור 6, ירושלים
ההשתתפות חופשית! נשמח לראותכם!

קישור להרשמה בתגובה הראשונה

בחמישי הקרוב!
ערב לכבוד צאת הספר: "האדמו"ר מתקוע" של מורדי מילר.
מכון שוקן בערב מיוחד המוקדש לסוגייתהכתיבה הביוגרפית.
דרך דמותו הסוערת, המרתקת ופורצת הדרך של הרב מנחם פרומן זצ"ל נתבונן בטיבה של כתיבה ביוגרפית.
חיותה דויטש תדבר על המעשה הבלשי שבכתיבה הביוגרפית, ומורדי מילר וליהרז פרומן ישוחחו על מלאכת הכתיבה עצמה.
🗓️ יום חמישי הקרוב, ג' בתמוז תשפ"ו, 18.6.26
🕕 18:00 מתחילים
📍 מכון שוקן, בלפור 6, ירושלים.
ההשתתפות חופשית! נשמח לראותכם!