יוצרים התפתחות

היום על פי חוק, על מנת לקיים פעילות עם קבוצה של מעל 10 ילדים מעל גיל 3, יש חובה להיות מוכרים על ידי משרד החינוך.
דרישה לגיטימית לכאורה.
אבל כשנכנסים לזה מתחילים להבין כמה הבירוקרטיה הישראלית מאתגרת את אלו שרוצים לעשות פה חינוך טוב יותר.
מצ"ב מקבץ דרישות בטיחות אש. חלק קטן מהתהליכים שצריך לעבור בשביל הזכות להקים מסגרת חינוכית לילדים מעל גיל 3.

מה מיוחד אצלכם? מה קורה במפגשי ההורים?
*
יש הרבה דברים שאפשר לנסות להסביר במישור הפיזי, אפשר לנסות לתאר אותם במישור הרגשי, או לפרט אותם במישור השכלי. אפשר לדבר על ערכים ועל מי אנחנו.
אבל אין תחליף לתחושה האינטואיטיבית כשאנחנו בעצמנו בתוך הדבר. לא שומעים על אלא נמצאים בפנים.
לפעמים קיצורי הדרך רק מרחיקים מהגעה ליעד.

שני דברים מספרו של ליאו בוסקאליה, "לחיות ולאהוב".
"אולי האהבה היא התהליך שאני מוביל בו אותך, בעדינות, בחזרה אל עצמך", (ציטוט של סנט-אקזופרי),
אבל מצד שני הוא גם מסביר על כך שלכל אחד יש דרך משלו (בתמונה).
איך אדם אחד יכול לדעת איך להוביל את האחר? באיזה מתוך אלף הדרכים? באיזה מתוך מיליון הנתיבים?

יוצרים התפתחות.
כמו שכותב מיכה גודמן על מורה נבוכים של רמב"ם.
החברה המשיחית היא החברה המשתלמת שלעולם אינה מושלמת.
חברה מתפתחת,
חברה שאנשיה מתפתחים.
אז, אנחנו יוצרים התפתחות. ואתם?