26/07/2026
ברכות חמות לד"ר דימה שבצ'נקו על מענק ה- ISF!
ברכות חמות לד"ר דימיטרי שבצ'נקו, ראש מדור הודו-אינדונזיה ומרצה בכיר בחוג ללימודי אסיה, אשר זכה במענק מחקר מהקרן הלאומית למדע (ISF). הקרן הלאומית למדע, היא הגוף המרכזי בישראל התומך במחקר מצטיין, מענקיה ניתנים בהליך תחרותי ועל בסיס מצוינות ואיכות מדעית.
מחקרו של ד"ר שבצ'נקו, "אנשי אשכולות בהודו הפרה-מודרנית: גנאולוגיה ומשמעויות של המושג 'סרוה-טנטרה-סוה-טנטרה'", בוחן תופעה מרתקת בתרבות ההגות ההודית הקלאסית: הוגים בודדים שכתבו, כל אחד בעצמו, חיבורים פילוסופיים מתוך מספר פרספקטיבות שונות – ולעיתים אף סותרות זו את זו – וזכו דווקא בשל כך למעמד מיוחד כמופת של רוחב יריעה ועומק אינטלקטואלי.
בפילוסופיה המערבית, מצב כזה כמעט בלתי נתפס - קשה לדמיין את יום מגן על קיומו של האל, או את ראסל מחבר חיבור בעד האידיאליזם ההגליאני. אבל בהודו הקלאסית, דווקא היכולת הזאת – לכתוב מתוך כמה עמדות פילוסופיות שונות, ולעיתים סותרות, ולעשות זאת באמינות ובשכנוע פנימי – זכתה להערכה מיוחדת.
לצד ריבוי הקולות הפילוסופי הזה, המחקר בוחן גם את הממד הפולימתי של אותם הוגים – את היכולת לשלוט במגוון תחומי דעת, מפואטיקה ודקדוק ועד תיאולוגיה ולוגיקה, ואת התרומה של רוחב ידע זה לשגשוגה של האקולוגיה המדעית והאמנותית הסנסקריטית.
במרכז המחקר עומדים שני הוגים כאלה: וָאצַ'סְפַּטִי מִישְׂרַה מהמאה העשירית, ואַפַּיַה דיקְשִׁיטַה מהמאה השש-עשרה, שכל אחד מהם חיבר בעצמו יצירות במגוון שיטות יריבות. המחקר בוחן כיצד היכולת לאמץ נקודות מבט פילוסופיות שונות, ואף להגן עליהן, שימשה את שני ההוגים ככלי לגיבוש קהילות אינטלקטואליות ודתיות ולבניית מסגרות רעיוניות רחבות שהכילו בתוכן שיטות מחשבתיות יריבות. המחקר, שיימשך ארבע שנים, צפוי להניב מונוגרפיה מלאה על וָאצַ'סְפַּטִי מִישְׂרַה, מספר מאמרים אקדמיים, ומאגר מידע דיגיטלי – הראשון מסוגו – שיתעד את תולדות המושג "סרוה-טנטרה-סוה-טנטרה".
גאים בך על ההישג המרשים ומאחלים לך המשך הצלחה במחקר🥳