החוג ללשון העברית באוניברסיטה העברית - העמוד הרשמי

האקדמיה ללשון העברית מבקשת את עזרתכם באיסוף טקסטים עבריים אישיים מראשית המאה העשרים.

את שמו של אליעזר בן־יהודה כולנו שמענו. את הסיפור ההיסטורי על תחיית העברית כולנו מכירים. אבל האם אנו יודעים איך נשמעה העברית החדשה בפי ראשוני דובריה בתחילת המאה העשרים?

במסגרת פעילותה המדעית, האקדמיה מעוניינת לחקור את העברית של התקופה הזאת, ולשם כך אנו יוצאים במיזם הצלה של טקסטים עבריים בעלי אופי אישי, כמו מכתבים, יומנים ומחברות, מסוף המאה התשע־עשרה ועד 1930.

אם יש ברשותכם טקסטים כאלה נודה לכם מאוד אם תיאותו להעמיד אותם או את סריקתם לרשות האקדמיה.

לקישור למיזם בהערה הראשונה

שנת לימודים מוצלחת ופוריה לתלמידי החוג ולחברי הסגל!

הקונגרס העולמי ה-18 למדעי היהדות, שמתקיים באוניברסיטה העברית, בעיצומו, ומיטב המרצים והחוקרים בחוג ללשון העברית משתתפים בו. מוזמנים ומוזמנות לעיין בתוכנית הקונגרס המצורפת בתגובה הראשונה.

ברכות חמות לדוקטורנטים שלנו דינה סנדר ועומר ולדמן, לרגל זכייתם במלגת רוטנשטרייך! המלגה, על שם פרופ' נתן רוטנשטרייך ז''ל, רקטור האוניברסיטה לשעבר, מעונקת מטעם הות''ת לדוקטורנטים מצטיינים במדעי הרוח.
גאים בכם!
Omer Waldman

השנתון לשנה''ל תשפ''ג כבר כאן!
הכנסו לקישור וצפו בתכנית הלימודים בשלל המסלולים והתארים בחוג ללשון עברית:
https://shnaton.huji.ac.il/index.php
ההרשמה בעיצומה! פרטים נוספים בתגובה הראשונה

שנתון האוניברסיטה העברית - מסך כניסה

ממשיכים להכיר את החוקרים והחוקרות בחוג! והפעם, ורה אגרונובסקי.
נעים מאוד, שמי ורה אגרנובסקי, אני דוקטורנטית בחוג ללשון באוניברסיטה העברית.
למדתי את השפה העברית בהיותי אדם בוגר ומראשית לימודיי התפעלתי מיופייה ונהניתי מההיגיון שבמילותיה. בייחוד נפעמתי מההיגיון שבמבנה המורפולוגי השמי של מערכת הפועל וגם מיכולתה של מערכת זו להיענות לצורכי דוברי העברית החדשים.
המחקר שלי שואף לענות על שאלה יומרנית מאוד: איך נוצרים פעלים בעברית החדשה?
וביתר פירוט: אילו מנגנונים פועלים ביצירתם? איך הם התפתחו? במה הם שונים מהמנגנונים שפעלו ברבדים הקודמים?
בפוסט הזה אשתף אתכם בכמה ממצאים מעניינים על שורשים חדשים במערכת הפועל:
� כמה שורשים? בעברית החדשה נוצרו כאלף שורשים חדשים. אבל... רק קצת יותר ממחציתם נקלטו.
� כמה עיצורים בשורש? גזירת שורשים מרובעים היא דרך המלך של העברית החדשה.
66% מהשורשים החדשים הם מרובי עיצורים, לרוב מרובעים, למשל, דִּפְדֵּף, צִחְקֵק, תִּשְׁאֵל, חִשְׁמֵל. המצב הזה שונה מאוד מהרבדים הקודמים. מהשורשים שמתועדים בלשון המקרא רק 9% מרובי עיצור, מהשורשים שמתועדים לראשונה בלשון חז''ל – 19%, בלשון תקופת הביניים (התקופה בהם העברית לא הייתה שפה מדוברת) – 15%. הדבר המעניין הוא שפרץ המרובעים התרחש כבר בתקופת התחייה, לפני שהעברית החדשה הייתה שפה ילידית.

� האם השורש יציב? 98% מהשורשים החדשים שייכים לגזרת השלמים, זאת אומרת, כל עיצורי השורש נכתבים ונהגים. מהבחינה הזאת בעברית החדשה נמשכה מגמה מהרבדים הקודמים. בלשון המקרא 64% מהשורשים היו שלמים, מתוך השורשים שנכנסו למערכת הפועל בלשון חז''ל – 88% שלמים, ומהשורשים המתועדים לראשונה בתקופת הביניים – 90%.
�� באילו בניינים נוצרים פעלים משורשים חדשים? שורשים חדשים מופיעים רק בבניין פעיל אחד – פעל, פיעל או הפעיל, זאת לעומת הרבדים הקודמים. רוב הפעלים נוצרים בבניין פיעל, נדיר יותר בהפעיל ובניין פעל כמעט הפסיק ליצור פעלים משורשים חדשים. בניין התפעל יכול להתקיים עם הבניינים הפעילים, למשל, אִפְיֵן-הִתְאַפְיֵן, הִבְרִיג-הִתְבָּרֵג או ללא בניינים פעילים, למשל, הִשְׁתָּפֵן.
בקיצור, העברית החדשה לפעמים ממשיכה את המגמות מהרבדים הקודמים ולפעמים מאופיינת בתפניות חדות. אם תרצו לשמוע יותר על הנושא, היכנסו לקישור להרצאתי בכינוס המדעי הבין-לאומי של האקדמיה ללשון העברית "העברית החדשה – תמונת מצב" (קישור בתגובה הראשונה, החל מדקה 58:25)
ההרשמה לחוג ללשון עברית בעיצומה! פרטים בתגובה השנייה

השיחות עם דיקמן היו שילוב של עברית אלגנטית עם ישרות מחוספסת. כאב גדול על מותו

בשורה מרה: אחרי מאבק במחלה קשה שהתגלתה לפני שבועות ספורים, נפטר הבוקר בתל אביב מורנו ועמיתנו פרופ׳ עמינדב דיקמן, אמן התרגום, איש הספרות, מורה, חוקר ויוצר מיוחד במינו.

פרטים על מועד הלוויה והשבעה יימסרו מאוחר יותר.

(תצלום: ד"ר יהושע גרנט)

פסח שמח!
ליל הסדר - מה מסדרים בו בעצם?
גאים לספר שסטודנט בשנה ג' בחוג שלנו, אופיר ולר, כותב טור לשוני בעיתון הסטודנטיאלי של האוניברסיטה פי האתון - עיתון הסטודנטים והסטודנטיות בירושלים. השבוע, אופיר כתב על האטימולוגיה של המילה סדר.
קריאה מהנה!
''בעוד כמה שבועות ישבו רבים מעם ישראל סביב שולחן הפסח, יבלעו מצות בכוח וישירו "חד גדיא", כדי לחגוג את הערב הנקרא "ליל הסדר". אבל למה אנחנו מתכוונים כשאנו אומרים "ליל הסדר"? את מה מסדרים? אדרבה, אם יש לילה ששולט בו הבלגן ושהשולחן מלא יין שפוך, הרי זה ליל הסדר.
המילה "סֵדֶר" מופיעה פעם אחת במקרא, באיוב י: "אֶרֶץ עֵפָתָה כְּמוֹ אֹפֶל צַלְמָוֶת וְלֹא סְדָרִים וַתֹּפַע כְּמוֹ אֹפֶל". היא משמשת לתיאור השאול, מקום של בלבול וחוסר ארגון, כלומר "מצב דברים הערוכים באופן רצוי ונוח, מערכת טובה ונכונה, הפך מן 'בלבול' ו'ערבוביה'", על פי הגדרת מילון 'אבן שושן'. היא קשורה אטימולוגית למילה האכדית sadaru והמילה הארמית סְדַר, והמילון המקראי BDB משווה אותה למילים האשוריות sidru, sidirtu. כבר בספרות בית שני מופיע השורש סד"ר 916 פעמים, על פי האתר "מאגרים", והוא הלך וצבר בלשון חז"ל משמעויות נוספות – הן כשם עצם, הן כפועל הנוטה בשישה מתוך שבעת הבניינים והן כשם התואר "מסודר" – עד שבמילון 'אבן שושן' מופיעות שש הוראות שונות תחת הערך "סדר", לבד מההגדרה שצוינה לעיל: "משטר, אורַח, אופן עריכת דברים"; "מערכת חיבורים על נושא מרכזי אחד, ובייחוד כינוי לכל חלקי המשנה"; "מערכת של דברים או אנשים"; ועוד. אחת ההגדרות מתייחסת אל ליל הסדר עצמו, הקרוי בלשוננו פשוט "הסדר". במילון המקוון 'רב מילים' כבר קיימות שש הגדרות שונות לשם העצם "סדר", שאליהן נספחת המשמעות של ליל הסדר. איזו הוראה, אפוא, משמשת בצירוף "ליל הסדר"? איך מתקשרות ההגדרות הללו אל ליל הסדר עצמו, מה עניין מערכות בליל הסדר? ובכן, תלוי את מי שואלים.
הבלשן שמעון שרביט, שמאמרו "לשון ההגדה של פסח" מופיע באתר האקדמיה ללשון העברית, טען שהסדר מתייחס לכל ראשי התיבות והחרוזים שנועדו לעשות סדר ולעזור בזיכרון רשימות פריטים לאורך ההגדה, כשהבולט ביניהם הוא הפזמון "קדש ורחץ, כרפס יחץ, מגיד רחצה, מוציא מצה, מרור כורך, שולחן עורך, צפון ברך, הלל נרצה", המסדיר את מהלך הערב. הוא אף מציין שבקהילות ישראל היו נהוגים אף סידורים אחרים; למשל, בספרד היה נהוג הסימן קֹנָ"ך יֵהָנֶ"ה מִמָּ"ך שָׁמָּ"ה, קיצור של "קידוש, נטילה, כרפס, יבצע, הגדה, נטילה, המוציא, מצה, מרור, כריכה, שמורה, מזון, הלל". אף בתוך ההגדה מופיעים סימנים מעין אלה, כגון ראשי התיבות דצ"ך עד"ש באח"ב, המסייעים בזיכרון עשר המכות. נראה כי שביט נוקט את המשמעות השנייה של מילון אבן שושן: "משטר, אורַח, אופן עריכת דברים", או קרוב לה, משום שהסברו נוגע לאופן סידור המילים והקיצורים כדי שייקלטו היטב בראשי החוגגים.
מנגד, נשיא האקדמיה ללשון העברית, משה בר אשר, טוען כי לשורש סד"ר יש משמעות נוספת, שאינה מופיעה במילונים: לימוד, והיא ההוראה המשמשת בשמו של ליל הסדר. בהרצאה "והגדת לבנך" שהעביר בזום לפני פסח תשפ"א, הסביר בר אשר שבדומה לסדרים הנלמדים בישיבות, "ליל הסדר" הוא, בעצם, ליל הלימוד. חלק מרכזי בהגדה של פסח הוא הקטע של "מגיד", שבו מדברים על יציאת מצרים, ושבו ההורים מלמדים את ילדיהם על חג הפסח ועברו של עם ישראל, ומשיבים לכל השאלות שהילדים שואלים בשיר "מה נשתנה". על פי הסבר זה, שמו של הלילה אינו כלי עזר לזיכרון וארגון הערב, אלא השם מתמקד בעיקר המהות של הלילה, ההורים המלמדים את ילדיהם על מצוות הפסח, ליל הלימוד.
להכריע מעבר לכל ספק מהי ההוראה המקורית המשמשת ב"ליל הסדר" לא ניתן. שתי התשובות אפשריות, הן זו של שביט והן זו של בר אשר. כנראה לא נדע מה ההוראה המקורית שאליה התכוונו האנשים שהעניקו לליל הסדר את שמו. האם השם מתייחס לעניין הטכני של סידור מהלכו של הלילה, או התייחסות לעניין המהותי של הלימוד. ההכרעה הפשוטה ביותר תהיה לא להכריע, שהרי התשובות אינן סותרות אחת את השנייה, אולי כל התשובות נכונות.''

יש לנו גם דוקטורנטים ודוקטורנטיות!
קבלו את דינה:
''הי, אני דינה סנדר, דוקטורנטית בחוג ללשון העברית.
כשנרשמתי לתואר הראשון היו לי הרבה כיוונים שונים וחשבתי שהדרך שלי באקדמיה תהיה תהליך ארוך של ניסוי וטעייה. ואז נכנסתי לחוג ללשון. זו הייתה אהבה מסמסטר א' של שנה א', וכבר שמונה שנים החוג ללשון הוא חלק מהחיים שלי.
נחשפתי בחוג לאוצרות של ידע שבכלל לא ידעתי שקיימים, לסביבה חברתית מדהימה שגם הובילה לקשרים קרובים שמלווים אותי עד היום, להיכרות עם מרצות ומרצים, חוקרות וחוקרים, מרתקים, מבריקים, נדיבים ואנושיים. נחשפתי בו גם לאתגרים והזדמנויות מֵעבר ללימודים עצמם: תרגלתי שנתיים את הקבוצה של החוג בקורס "מבוא לבלשנות", והייתי עוזרת מחקר בפרויקטים שונים שהציתו בי את התשוקה לחקור בעצמי.
כיום אני חיה את התשוקה הזאת וכותבת את הדוקטורט שלי על עברית חרדית.
בדוקטורט אני מתמקדת בשפת היום־יום של חרדים־ליטאים שחיים בישראל. שפת האם שלהם היא עברית ישראלית, אבל יש לה מאפיינים ייחודיים שהופכים אותה לשונה מזו של האוכלוסייה הישראלית הכללית (וגם מזו של קבוצות חרדיות אחרות). למשל, חרדי דובר עברית עשוי לשאול אותי על מחקרי: "איפה את אוחזת?" כשכוונתו לשאול: "באיזה שלב מצויה העבודה שלך?". דובר עברית שאינו חרדי לא ישתמש בפועל "לאחוז" באותה הדרך. וזאת רק דוגמה אחת מני רבות.
מחקרי מציע תיאור לשוני ראשון מסוגו של העברית החרדית המיוחדת הזאת, שמקיף תחומים שונים בחקר הלשון. את התיאור הלשוני אני משלבת עם ניתוח סוציולינגוויסטי, שמצביע על הקשרים בין הבחירות הלשוניות לבין החברה, זהותהּ והאידאולוגיה שלה. למשל, מתי חרדי דובר עברית יבחר לומר "תודה" ומתי הוא יבחר לומר "יישר כוח", ומה ניתן ללמוד מכך על הזהות שאותה הוא מבקש להציג בנסיבות השיח הספציפיות, על התפיסה שלו את בן השיח ועל היחסים החברתיים ביניהם וביחס לקבוצה שאליה הם משתייכים.
בתמונה הנוסטלגית: אני וחבריי לחוג ללשון מדגמנים אותו באופן המילולי ביותר.''
ההרשמה ללימודים בחוג ללשון עברית, בכל התארים, בעיצומה! פרטים נוספים בתגובה הראשונה

ממשיכים להכיר את הסטודנטים והסטודנטיות שלנו:
קבלו את תהאני!
''היי, אני תהאני בכרי, ואני בוגרת של החוג ללשון עברית.
למרות שלא למדתי את השפה העברית בבית הספר ועד גיל 24 בכלל לא ידעתי את השפה , החלטתי ללמוד אותה באולפן במזרח ירושלים ולמדתי מרמה א׳ עד רמה ג׳ (רמת מתקדמים)! התאהבתי מאוד בשפה ורציתי ללמוד אותה לעומק. לכן, בחרתי ללמוד בחוג ללשון עברית.
החוויה שלי בחוג ללשון, הייתה חוויה נהדרת! הכרתי מלא אנשים שאני עדיין בקשר איתם.ן! קיבלתי תמיכה מהמרצים.ות של החוג והם תמיד עודדו אותי, השקעתי המון בלימודים מתוך התעניינות וגם מתוך הנאה. עד שבשנה שעברה קיבלתי מלגת הצטיינות מהאקדמיה ללשון עברית ששמחתי מאוד לקבל! אהבתי את קורסי התחביר, ההיסטוריה של השפה וקורסי בלשנות.
בנוסף, אני בעיצומם של לימודי תעודת הוראה, שנה ב׳ במסלול ״הוראת עברית לדוברי ערבית״ כדי לעזור לערבים שאינם דוברי השפה ולפתוח בפניהם דלתות סגורות בגלל מחסום השפה :) בשנה הבאה אני ממשיכה תואר שני בחוג לשון עברית במסלול המחקרי :) אני מתכוונת לעסוק במגע בין השפות הערבית והעברית בתקופת ימי הביניים.''
ההרשמה ללימודים בחוג ללשון עברית באוניברסיטה העברית בשנת תשפ''ג בעיצומה! פרטים נוספים בתגובה הראשונה:

שמחה רבה, שמחה רבה,
אביב הגיע, סמסטר בא!
מאחלים סמסטר מוצלח לכל הסטודנטים, המרצים וחברי הסגל בחוג ללשון עברית.
בתמונה: השקט שלפני הסערה.
ההרשמה ללימודים בחוג ללשון עברית בשנת תשפ''ג החלה!
פרטים נוספים בתגובה הראשונה: