Sociology & Anthropology HUJI סוציולוגיה ואנתרופולוגיה

של מי השדה הזה? ספר חדש על מחקר איכותני, על הגבולות בין החוקרים כבני המקום לבין מקומם כחוקרים, עם מספר מאמרים של אנשי המחלקה

במקביל לשבוע הספר, התפרסם החודש ספר חדש בעריכת חיים חזן ואסתר הרצוג ״של מי השדה הזה? מוּסר ומוסרות במחקר האיכותני״. הספר מתמקד במחקר האיכותני ובוחן את הטשטוש שמתקיים לפעמים של הגבולות בין החוקרים כבני המקום לבין מקומם כחוקריו. טשטוש זה מעלה סוגיות מוסריות המשפיעות על אמינות ותוקף המחקר, כך הן הופכות לנושא מחקר בזכות עצמו.

קובץ המאמרים בספר, כולל מאמרים של יעל עשור, ליאור בסרמן ולירון שני, בוחן שאלות מרכזיות בעבודת השדה האיכותנית כפי שהן מתגלמות בהקשר הישראלי, ומתמודד עם מורכבותו וכוחו של המעשה המחקרי. הספר מציע מתווה לחשיבה ולדיון עבור חוקרות וחוקרים בנוגע לדרכי העבודה, ניהול הדילמות האתיות והאתגרים הייחודיים לגישה זו, שתופסת מקום הולך וגדל באקדמיה המקומית והבין־לאומית.

לקישור לספר, באתר הוצאת כרמל, ראו בתגובות.

אתמול התקיים כנס הדוקטורנטיות והדוקטורנטים של המחלקה, ומיד אחריו טקס נעיצת הדוקטורט בקיר המחלקה וטקסי סיום הדוקטורט של הפקולטה והאוניברסיטה.

בכנס המחלקה המרתק, בהובלת פרופ׳ יעל ברדה, יועצת הדוקטורט של המחלקה, הציגו דוקטורנטיות שסיימו וגם כאלו שעדיין באמצע העבודה.

אז ברכות לכל מסיימי ומסיימות הדוקטורט:
- ד"ר צופיה מאלב - "תנועה בן חומר ורוח: עולם המחול של גברים דתיים"
מנחה: פרופ' תמר אלאור

ד"ר עומר הקר - "מקדישים את עצמם: עובדים דתיים בתעשיית ההייטק"
מנחים: פרופ' נורית שטדלר, פרופ' סיימון קולמן (טורנטו)

- Dr. Ambreen Tour Ben-Shmuel - Where Fields Collide: Institutional Edgework at the Intersection of peacebuilding and Environmentalism in the Israeli-Palesrinian Context""
מנחה: פרופ׳ מיכל פרנקל

ד"ר פרל ניקול-חסיד - "אסטרטגיות של יישוב רדיקלי: דינמיקות של התנתקות והתחברות פוליטית וחברתית בקרב קבוצות רדיקליות יהודיות בישראל (2017-2022).
מנחה: פרופ' איתן אלימי

ד"ר סיגל ספיר - "הבניית מרחב עבודה נשי: אסתטיקה מרחבית במרחבי עבודה משותפים לנשים"
מנחות: פרופ' מיכל פרנקל ופרופ' ורדה וסרמן

Dr. Habtom Mehari Ghebrezghiabher - "Eritrean Diaspora Voices: Digital Narratives for Justice and Human Rights"
מנחה: פרופ׳ יעל ברדה

איך נראה יום העבודה של יועצת ארגונית? איך מוצאים עבודה בתחום? ואיך הלימודים רלוונטיים לעולם שמחוץ לאקדמיה?

מוזמנים ומוזמנות בחום למפגש פתוח בזום על התואר השני בסוציולוגיה ופיתוח ארגוני. יום רביעי 17.6 בשעה 19:00 בזום.

במפגש תוכלו לשמוע על תכנית הלימודים והמלגות, לשאול שאלות שמעסיקות אתכם, ולפגוש שתי בוגרות שלנו שהשתלבו בחברות ייעוץ מובילות וישתפו בסיפורי הקריירה שלהן.

להרשמה וקבלת לינק לזום:
https://forms.gle/SuCwMpnphXQdzQZg9

כנס הדוקטורנטים והדוקטורנטיות תשפ״ו מתקרב!

ביום שני הקרוב, 15.6 נקיים יום של מחקר חדש, שאלות בוערות ושיחות על חברה, תרבות, פוליטיקה ומשבר מזוויות מקוריות ומעוררות מחשבה.

במהלך הכנס יציגו עבודותיהם: רוני אוהד, סיגל ספיר, פרל ניקול, יהודית מילצקי, עמרי טנקמן ואלכס בוצ׳בסקי — במגוון נושאים, בהם פרפורמנס בזמן מלחמה, מיניות במרחבי עבודה נשיים, חיים בחברה החרדית, גבריות בקרב נכי צה״ל, משבר ארגוני, מרחב והתיישבות בגדה המערבית ועוד. הכנס יכלול גם את טקס קיר הדוקטורנטיות והדוקטורנטים של המחלקה.

נשמח לראות אתכן ואתכם איתנו!

'מפגשים אנתרופולוגים׳ אחרון לסמסטר!

עלייה לרגל כשיקוף חברתי וכמנוע תיאורטי

פורום "מפגשים אנתרופולוגים" והועד החוגי מזמינים אתכם למפגש עם פרופ' ג'קי פלדמן, ראש המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, בו נבחן את כוחה של העליה לרגל כעדשה להבנת החברה באמצעות דוגמאות מעבודת שדה במסעות בני נוער לאתרי שואה, יחסי מדריכים וצלייניים בארץ הקודש ועוד.

מפגשים אנתרופולוגיים הינו מרחב של מפגשים לא פורמלים עם אנתרופולוגיות ואנתרופולוגים, לשיחות עם סטודנטים מכל התארים, על הקסם של האנתרופולוגיה, האתגרים, הקשיים והחוויות מעבודות השדה ובכלל...

בואו לשיחה פתוחה וידידותית עם פיצה!

יום שני, 22.6.26 בשעה 18:30
בחדר 25323 (במחלקה לסוציולוגיה אנתרופולוגיה)

קישור להרשמה בתגובות.

היום ב-18:00 פרופ' מיכל פרנקל מהמחלקה שלנו תשתתף בשיחה במסגרת סדרת האירועים "ישראל מבחוץ־פנימה: השינויים של הסדר העולמי ואנחנו" של מכון ון ליר בירושלים!

בשיחה, שתתקיים עם פרופ' אריה קרמפף, תדון פרופ' פרנקל ביחסי הגומלין בין רעיונות, מוסדות וכוח, ובתמורות שחלו בשיח הביקורתי בעשורים האחרונים על רקע השינויים בסדר העולמי, היחלשות ההגמוניה האמריקאית ועלייתם של כוחות פוליטיים חדשים. הדיון יעסוק בין היתר במקומה של התיאוריה הביקורתית כיום, בקשר שבין שיח ביקורתי ועלייתן של אידיאולוגיות אנטי־ליברליות, ובשאלת התאמתן של המסגרות הפוסט־קולוניאליות למציאות הגלובלית המשתנה.

מזמינים אתכם לצפות- השיחה תתקיים אונליין ותפורסם ביוטיוב! קישור בתגובות.

"...המאבק של מדינה צעירה ושופעת כוחות חייבת לנהל כנגד עצמה כדי להישאר נאמנה גם בניצחון לערכים שהגדילו את שמה כאשר הייתה נרדפת. בתוך התמונות הלקוחות מחיי היום יום בישראל נגול לפנינו בכל רגע אותו המאבק הפנימי פחות נראה לעין מהמאבק עם נשק ביד, אך הוא הוא המאבק המכריע."

בשקופית הזו נפתח הסרט המופתי של כריס מרקר, צלם תיעודי ו-auteur קולנועי צרפתי שמגיע לישראל ב-1960. עם מצלמה ביד הוא חורש את הארץ מצפון לדרום וממזרח למערב כדי לתעד את המדינה המתהווה ולהעלות שאלות על העבר, ההווה והעתיד שלה.

אנחנו שמחות.ים להזמין אתכן.ם למפגש השני של מועדון הסרט שיוקדש להקרנת סרטו של כריס מרקר ולדיון בסוגיות העולות בעקבות הצפייה. נדבר על ההיסטוריה, האסתטיקה, והחברה הישראלית במבט מבפנים ומבחוץ בפרספקטיבה היסטורית ובדגשים עכשוויים בעקבות הסרט שזכה בדיונים, ברטרוספקטיבות, בסרטי המשך ואף בתערוכה במוזיאון ישראל.

תבואו! יהיה מעניין

״זה לא רק שֵׁם, אתה מאמץ זהות!": בחירה מחודשת בשמות ילידיים בקרב מהגרים דור שני יוצאי אתיופיה בישראל

ברכות חמות לאביגיל יטאיש זלקה על אישור עבודת התזה שלה, שנכתבה בהנחיית פרופ׳ יהודה גודמן במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. אביגיל כתבה על התזה:

"תעשי לה טובה, אל תיתני לה שם אתיופי ארוך", "תבחרי משהו קליט, קל להגייה", "למה לא שם שיכול לעבור גם בעברית?" כך כתבו חלק מהמגיבות לפוסט שפרסמה אישה בקבוצת פייסבוק של נשים אתיופיות מישראל, שביקשה עזרה בבחירת שם אתיופי לתינוקה. התפתח דיון סוער סביב השאלה: האם לבחור שם אמהרי מסורתי כמו יֵשִׁיווֹרְק, שם מודרני וקצר כמו לִיוּ או אולי שם שיכול לעבור כבינלאומי או עברי כמו מֶירוֹן. כמה שבועות לאחר מכן, כשפרסמתי פוסט לגיוס משתתפים למחקר, חבר ילדות הגיב: "אני מוכן להתראיין, אבל אל תרשמי בטעות את השם (העברי) הזה פה!"

תגובות אלו הבהירו שתופעת שינוי השמות של יוצאי אתיופיה בישראל אינה אירוע היסטורי שהסתיים, אלא זיכרון קהילתי חי וכואב שממשיך לעצב את ההווה, עד לשאלה איזה שם ראוי לתת לדור הבא.

עבודת התזה עוסקת בתופעה שכמעט לא נחקרה בישראל: חזרתם של ילדים שתהליך חיברותם המלא התרחש בישראל, בתוך מוסדות המדינה ובשפתה, לשמותיהם הילידיים, לאחר שבילדותם שונו שמותיהם בשמות עבריים במסגרת תהליכי הקליטה וההטמעה. המחקר מבוסס על 27 ראיונות ביוגרפיים נרטיביים עם מרואיינים שחזרו לשמם הילידי בממוצע בגיל 17.

אחד הממצאים המפתיעים שעלו מהראיונות נגע לא לשם האתיופי אלא דווקא לשם העברי:
"בגיל 15 אני זוכרת את עצמי יושבת באוטובוס ומהרהרת בשם של חברה שקראו לה ליאת. ואז אני מגלגלת את השם רינה, רינה, ואין לזה שום משמעות, הוא לא מספר שום סיפור. ואז התחלתי לגלגל את השם טזה ואני יודעת מה המשמעות שלו. פשוט קיבלתי החלטה באוטובוס."

תחושת הריקנות שתיארו המשתתפים לא נקשרה לשם האתיופי אלא לשם שניתן להם על ידי מוסדות הקליטה, שם שהגיע ללא סיפור, ללא כוונה הורית וללא זיכרון משפחתי. שכן שמות פרטיים אינם רק אמצעי זיהוי, אלא זירה יומיומית שבה שאלות של שייכות, הכרה וזיכרון בין דורי מקבלות ביטוי מוחשי.

ד"ר גילי המר, מהמחלקה שלנו, זכתה יחד עם פרופ' רז קופרמן ופרופ' יפית גלבוע במיזם החדש של יחידת הקהילה – הוראה בקהילה!

ברכות לד"ר גילי המר, פרופ' רז קופרמן ופרופ' יפית גלבוע על זכייתם במיזם החדש של יחידת הקהילה – הוראה בקהילה. ד"ר המר תקדם הוראה במכינה ללימודי אומנויות הבמה למשתתפים עיוורים ולקויי ראייה בשיתוף מרכז נא לגעת וניסן נתיב בירושלים.