Sociology & Anthropology HUJI סוציולוגיה ואנתרופולוגיה

היום בערב (20.10) בכאן 11 יחלו שידורי הסדרה של סדרת הדוקו ״כסף משלהן״, שיצרו אפרת שלום-דנון ואסנת טרבלסי. הסידרה עוקבת אח
סיפורן של הנשים שהגיעו לצמרת הכלכלה הישראלית, איך ניפצו את תקרות הזכוכית במגזר גברי לחלוטין, מהם המחירים ששילמו על כך, ואלו תובנות צברו לאורך הדרך.
לצד נשות עסקים המרואיינות בסדרה, משתתפת גם פרופ׳ Michal Frenkel מהמחלקה שלנו, שנותנת את המבט הסוציולוגי מתוך מחקריה על מגדר ועולם העבודה.

תמונה מתוך הסדרה.

אומנם עברו כמה שבועות אבל זה עדיין מרגש!
ברכות לתלמידי התואר השני מהמחלקה: אריאלה סנדל (שמאל), יניב קופלוביץ (במרכז הצילום) ויאיר כוריאל (ימין), שנכללו ברשימת מצטייני דיקן להשנה.
כל הכבוד ובהצלחה במשך!

אם יצא לכם בשנים האחרונות לאסוף מנגו מהצפון או עגבניות מהעוטף ישירות מחצר הבניין או דרך קבוצת הווטסאפ השכונתית, לקחתם חלק בתופעה מרתקת המתרחשת בישראל לאחרונה.

חברי המחלקה - הדוקטורנטית נעמה זהר וד״ר לירון - היו שותפים לכתיבת מאמר חדש בכתב העת Sustainability, המנתח את רשתות הסחר הקהילתיות הללו, ששגשגו בחסות הקורונה והמלחמה.
Naama Zohar, Liron Shani
המאמר, שנכתב יחד עם אבי שניידר (המכללה למנהל) ורפי גרוסגליק (בן גוריון), מראה כיצד המודל המבוזר הזה מצליח לחבר ביעילות בין עשרות חקלאים לאלפי צרכנים, ללא חברה מסחרית, מנהלים או היררכיה פורמלית.
בשנים האחרונות התפתח בישראל מודל ייחודי של שיווק ישיר בין חקלאים לצרכנים, המבוסס על מאות קבוצות ווטסאפ מקומיות. התופעה, שהתרחבה בתקופת מגפת הקורונה והתחזקה עוד יותר בעקבות המלחמה בעזה וסבבי האלימות המתמשכים, מאפשרת להזמין תוצרת חקלאית ישירות ממשקים ברחבי הארץ: תמרים מהערבה, מנגו מרמת הגולן, נקטרינות מגבול הצפון או ירקות ממשקי עוטף עזה. במקום להגיע לרשתות השיווק, הארגזים נאספים מנקודות חלוקה שכונתיות, מחצרות בתים, מבנייני משרדים וממרכזים קהילתיים.

אבל כיצד מערך כזה מצליח לפעול?

מדובר במודל חברתי-כלכלי מבוזר המחבר בין חקלאים לצרכנים באמצעות מאות נקודות חלוקה הפזורות ברחבי הארץ. המודל פועל ללא מבנה אירגוני היררכי פורמלי וללא הנהלה מרכזית. במילים אחרות, מדובר במערך הפועל כארגון, אף שאין מאחוריו ארגון פורמלי.

בעזרת שילוב תיאוריות מסוציולוגיה ארגונית ומסוציולוגיה של המזון, שניידר, גרוסגליק, שני וזהר מנתחים את התופעה כ׳ארגוניות היברידית׳ (Hybrid Organizationality), המוכיחה שלוגיקה כלכלית ומטרות חברתיות יכולות לפעול יחד בהצלחה, כשהן מחליפות את הבירוקרטיה והנהלים הנוקשים בתקשורת דיגיטלית, מתנדבים והרבה אמון הדדי.
Avi Shnider, @‏‎Rafi Grosglik‎‏

בתגובות ניתן למצוא קישור למאמר המלא כמו גם לפוסט מורחב על המאמר מאתר בחברת האדם.

הקלטת האירוע לזכרו של פרופ' דב פרידלנדר ז"ל - שהיה חבר סגל במחלקה שלנו ואחד הדמוגרפים המשמעותיים בישראל - שהתקיים בשבוע שעבר.

באירוע מיוחד לזכרו, שארגנה קהילת דמוגרפיה באגודה הסוציולוגית הישראלית, דיברו בין השאר פרופ׳ ברברה אוקון, פרופ׳ יונה סכלקנס וד״ר אליהו בן משה. הנחתה ד"ר יהל קורלנדר.

קישור להקלטה בתגובות

ראיון עם חגי קרנר בהארץ, כחלק מכתבה על פאב ״הוידאו״ בירושלים. עבודת התיזה של קרנר, שנכתבה אצלנו בהמחלקה בהנחיית פרופ׳ יהודה גודמן, התמקדה ב"ווידאו פאב", הגיי־בר היחיד בירושלים, שעומד כעת בפני סגירה, כהתגלמות אורח חיים להט"בי מקומי. ראו בתגובות, הרחבה על עבודתו.

מתוך הכתבה:
״...עבודת התזה של קרנר במסגרת התואר השני במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, עסקה באופן שבו הווידאו כמקום פיזי מגלם את אורח החיים הלהט"בי המקומי. הפגישה איתו התקיימה בבר הסמוך, "הקסטה", שגם אותו הקימו שלושת הבעלים של הווידאו, אבי גולדברגר, רועי בר טור וחגי שטרנהיים. לדברי קרנר, "כמקום הבילוי הקבוע היחיד ללהט"בים בירושלים, יש לווידאו משמעות מבחינה תרבותית וסימבולית, ואפשר ללמוד דרכו על הקהילה המקומית". הוא מוסיף כי "מדובר בחדר די קטן, שבו אתה רואה את כל העיר — את ההיסטוריה שלה, את האנשים, את המקומות שבהם היא מתקיימת כבועה ומאפשרת סוג של שחרור לאנשים רבים שצריכים אותו".

Hagai Kerner

הקביעה הזאת נשמעת קצת מוזרה במבט מרוחק, אבל כל מי שנכח בווידאו יכול להעיד על מגוון חריג של דמויות ואנשים שהתקבצו בו, אפילו ביחס לירושלים, שהפכו אותו למקום המיוחד שהיה. "אפשר לחשוב על הדימוי של הקהילה הלהט"בית כאיזה משהו חילוני, כי זה מה שאנחנו רגילים, אבל בירושלים החברה הזאת מורכבת מכל סוגי האוכלוסייה העירונית", מסביר קרנר. "זו אולי תוצאה של חוסר ברירה, ולכן בהכרח המקום הזה מכיל יותר — כי כולם בסופו של דבר צריכים להתקיים יחד באותו המקום".

הוא חושש מכך ש"אחרי סגירת הווידאו לא יהיה מקום אחר שמאפשר את הדבר הזה. הרבה להט"בים בעיר יכולים למצוא את עצמם במקומות אחרים, אבל זה ממש לא כולם. יש אוכלוסיות שחייבות את המקום הזה, המוגדר, הבטוח, בשביל לחקור ולהרגיש משוחררות בעיר שיכולה להיות נפלאה אבל גם קשה. מקום שבו הנראות הלהט"בית היא אולי לא המובן מאליו, ושלפעמים היא סופגת הערות ואף אלימות". פה, הוא מוסיף, "יש מרחב בטוח עבור כל הקשת הלהט"בית מכל גוני האוכלוסייה להשתחרר מכל הלחצים האלה, להגיע לבלות ולחקור את הזהות".

עוד על עבודתו וקישור לכתבה המלאה, ראו בתגובות.

צילום של אוליביה פיטוסי, מתוך הכתבה עצמה.

מחר, יום ב' ה6.7 ב11:30, יתקיים כנס ואירוע לזכרו של פרופ' דב פרידלנדר ז"ל - שהיה חבר סגל במחלקה שלנו ואחד הדמוגרפים המשמעותיים בישראל. האירוע יתקיים בזום (ראו בתגובות).

באירוע ידברו בין השאר גם פרופ׳ ברברה אוקון ופרופ׳ יונה סכלקנס מהמחלקה.

לקישור לזום, ועוד על עבודתו וחיו של פרידלנדר, ראו בתגובות.

עוד סמסטר הגיע לסיומו, ואנחנו רוצים להודות לכל הסטודנטיות והסטודנטים, חברות וחברי הסגל, והצוות המנהלי על סמסטר מלא בסקרנות, מחשבה ושיח.

מאחלים לכולם חופשה נעימה, זמן למנוחה ולהתחדשות, ומצפים להיפגש שוב בסמסטר הבא.

קיץ נעים!

ברכות ל Nina Rageth, פוסט דוקטורנטית אצלנו במחלקה, על פרסום מאמרה Beyond the Cut: Generative Refusal and the Reimagining of Jewish Affiliation in Contemporary Israel, בכתב העת Journal for the Scientific Study of Religion

מה קורה כאשר הורים מחליטים שלא לקיים את אחת המסורות העתיקות והמושרשות ביותר בחיים היהודיים? מאמר זה בוחן את חוויותיהם של הורים יהודים־ישראלים שבוחרים שלא למול את בניהם. בהתבסס על ראיונות עומק, Rageth מראה כיצד הורים מתמודדים עם החלטה שמעוררת לעיתים קרובות פליאה, ביקורת ושיחות לא פשוטות.

באופן הפוך מהפניית עורף לזהותם היהודית, רבים מן ההורים תיארו את בחירתם כנובעת מאחריות הורית ורצון להגן על ילדיהם. המאמר מראה כיצד הדיון סביב טקס אחד יכול לפתוח שאלות רחבות יותר על שייכות, מסורת ומשמעותה של קהילה בישראל בת זמננו. בכך הוא מדגים שסירוב אינו בהכרח ביטוי לדחייה. אלא לעיתים הוא דווקא הזדמנות לניסוח מחדש של ערכים ושייכות.

ראו קישור למאמר בתגובות.

השבוע התקיימו אצלנו במחלקה שלושה אירועים שהמחישו את המגוון, היצירתיות והחיבור בין מחקר, הוראה ועשייה חברתית:

פורום פרפורמנס - פרפורמנס וחוסן

פורום פרפורמנס אירח את המופע "כוח האיזון" של אנסמבל ורטיגו, שנוצר במסגרת פעילות חוות החוסן של ורטיגו עבור חיילים המתמודדים עם תגובות נפש לאחר שירות במלחמת חרבות ברזל. לאחר המופע התקיים פאנל בהשתתפות טלי ורטהיים, שיבר יעקב, ד"ר גילי המר וד"ר נילי ברויאר, שעסק בתרומתה של האמנות להתמודדות עם טראומה, במשמעותם של מרחבי יצירה וקהילה ובקשרים שבין פרפורמנס, ריפוי וחוסן.

טקס סיום קורס המתמחים של הפקולטה למדעי החברה

בהובלת פרופ' יעל ברדה התקיים טקס הסיום של קורס המתמחים, שבמהלכו סטודנטיות וסטודנטים התנסו בעבודה בארגונים שונים, בחנו אותם דרך נקודת מבט סוציולוגית, וכתבו עבודות המבוססות על ההתנסות והניתוח שערכו. האירוע היווה הזדמנות לחגוג את הלמידה שמתרחשת במפגש שבין האקדמיה לשדה.

אירוע הסיום של קורס "תיאוריות סוציולוגיות"

בקורס, בהובלת פרופ' גד יאיר, התבקשו סטודנטיות וסטודנטים לפתח אפליקציות המבוססות על תיאוריות סוציולוגיות שונות, תוך שימוש בכלי בינה מלאכותית. מטרת המיזמים הייתה להציע דרכים חדשות לנתח, למפות, להשוות, לבקר ולהבין את הסוציולוגיה כדיסציפלינה וכשדה אינטלקטואלי. באירוע הסיום הציגה כל קבוצה את הפרויקט שפיתחה במהלך הסמסטר.

תודה לכל המרצות, המרצים, הסטודנטיות והסטודנטים שלקחו חלק באירועים הללו והפכו את השבוע הזה לסיום מעולה לסמסטר!