The Israel Academy of Sciences and Humanities
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים (The Israel Academy of Sciences & Humanities) היא הגוף הבכיר בקהילה המדעית בישראל. היא נוסדה על פי חוק בשנת תשכ”א (1961) במטרה לרכז בתוכה מטובי אישי המדע תושבי ישראל, לטפח ולקדם פעילות מדעית, לייעץ לממשלה בענייני מחקר ותכנון מדעי בעלי חשיבות לאומית, לקיים מגע עם גופים מקבילים בחוץ-לארץ, לייצג את המדע הישראלי במוסדות ובכינוסים בין-לאומיים ולפרסם כתבים שיש בהם כדי לקדם את המדע.
18/06/2026
התחלנו! 🎙️
הצטרפו אלינו לצפייה בסימפוזיון "אתגרי השיטור בישראל"
במהלך היום ישתתפו מפכ"לים בדימוס, חוקרים, אנשי חברה אזרחית ונציגי קהילות בדיון באתגרים המרכזיים של השיטור בישראל ובתובנות העולות מן המחקר האקדמי.
🔴 קישור לשידור החי בתגובה הראשונה.
#קרימינולוגיה #שיטור #משטרה
15/06/2026
איך נראים אתגרי השיטור והמשטרה בישראל מנקודת מבטם ומניסיונם של מפכ"לים בדימוס?
במסגרת הסימפוזיון "אתגרי השיטור בישראל" נקיים פאנל בהשתתפות רבי הניצבים בדימוס רוני אלשיך ומשה קראדי. הפאנל, בהנחיית חבר האקדמיה פרופ' דיויד וייסבורד ופרופ' באדי חסייסי יעסוק בין השאר בסוגיות של פיקוח, שקיפות ואמון הציבור; בשיטור מבוסס ראיות; בעצמאות המשטרה ובהכשרת שוטרים.
הסימפוזיון יתקיים ב-18 ביוני 2026 בין השעות 15:30-10:30 בבית האקדמיה הלאומית למדעים, בירושלים וישודר גם באתר האקדמיה. הכניסה חופשית בהרשמה מראש. לפרטים מלאים ולהרשמה: https://academy.ac.il/Index/Entry.aspx?nodeId=741&entryId=22890
11/06/2026
כיצד בונים יחסי אמון עם המשטרה בחברה מגוונת?
המושב השני של הסימפוזיון "אתגרי השיטור בישראל" יוקדש ליחסי משטרה-חברה בישראל. נשמע בו קולות מגוונים מהשטח שידונו בשיתוף פעולה ובניית אמון, בייצוג קבוצות מיעוט, ובתפיסות של שוטרים וכלפיהם.
במושב ישתתפו אבי ילאו, אקטיביסט ויזם חברתי ומנכ"ל ארגון "הנני"; אמנון בארי סוליציאנו, מנכ"ל שותף ביוזמות אברהם; עו"ד רדא ג'אבר, יו"ר "תקאפל" לסולידריות חברתית; ושרי קרויזר, מנכ"לית ארגון "הנני – לא תשתוק".
הסימפוזיון יתקיים ב-18 ביוני 2026, בין השעות 10:30-15:30 בבית האקדמיה הלאומית, ז'בוטינסקי 43 ירושלים וישודר גם באתר האקדמיה.
הכניסה חופשית, בהרשמה מראש - כל הפרטים: https://www.academy.ac.il/Index/Entry.aspx?nodeId=741&entryId=22890 #משטרה #מדעישראלי #קרימינולוגיה #מדעיהחברה
11/06/2026
🎓 ברכות לטל רביד־רוט, דוקטורנטית בפסיכולוגיה מחקרית־התפתחותית ב אאוניברסיטת חיפה - University of Haifa זוכת מלגת נילי כהן לשנת תשפ"ו!
מחקרה של טל עוסק במנגנונים המוקדמים של למידה ושליטה מוטורית בינקות, ובפרט בתפקידו של חיזוק הנובע מניבוי סנסומוטורי בהתפתחות הפעולה הרצונית והסוכנות האנושית. בעבודתה היא משלבת גישות ניסוייות וחישוביות, מדידת תנועות עיניים, ניתוח נתוני התנהגות ולמידת מכונה. ממצאיה מצביעים על כך שכבר מגיל ארבעה חודשים תינוקות מעדיפים פעולות שהם מבצעים בעצמם ושאת תוצאותיהן ניתן לנבא, עדות לכך שמנגנוני חיזוק פנימיים מבוססי ניבוי פועלים כבר בשלבים מוקדמים מאוד של ההתפתחות.
אנו מברכים את טל על זכייתה ומאחלים לה הצלחה רבה בהמשך דרכה המחקרית!
למידע נוסף: https://www.academy.ac.il/News/NewsItem.aspx?nodeId=658&id=3375
#מדעישראלי #פסיכולוגיה #מצויינותאקדמית
🧬 הייתם עוברים הפריה חוץ-גופית רק כדי שלילד שלכם יהיו עוד כמה נקודות IQ?
זה התחיל ב"תבחרו את העובר הכי בריא", עבר ל"תינוק בריא יותר", והגיע למחשבון שמבטיח לכם עוד כמה נקודות IQ. בניו יורק כבר תלו שלטים ברכבת התחתית: "תביאו את התינוק הכי טוב שלכם".
ומי משתמש בזה? בעיקר עמק הסיליקון - אילון מאסק, למשל. מי שיש לו מספיק כסף וזמן לעבור את כל הסיוט של הפריה חוץ-גופית בשביל עוד כמה נקודות IQ.
פרופ' שי כרמי על הגבול הדק שבין מניעת מחלות לבין "אופטימיזציה" של ילדים.
🎓 הרצאת אורח מאת פרופ' שי כרמי, מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים, זוכה פרס בלווטניק במדעי החיים לשנת 2023. מתוך סימפוזיון המדע של פרסי בלווטניק למדענים צעירים בישראל לשנת 2026, שהתקיים באקדמיה.
לצפיה בהרצאה המלאה >>
https://youtu.be/FBM-0fMyQDU?si=cWcot0AZsIP0IN51
האוניברסיטה העברית
11/06/2026
🎓 ברכות לאדוה שוהם, דוקטורנטית בחוג לפסיכולוגיה ב Tel Aviv University | אוניברסיטת תל-אביב , זוכת מלגת אליכס דה רוטשילד לשנת תשפ"ו!
מחקרה של אדוה עוסק בשאלה מרכזית בפסיכולוגיה קוגניטיבית: מה משותף לתפיסה ולזיכרון, ומה שונה ביניהם? היא חוקרת את התרומה הייחודית של מידע ויזואלי וסמנטי לכל אחד מתהליכים אלה, הן ברמה ההתנהגותית והן ברמה המוחית. לצורך כך היא משתמשת בשיטות חדשניות המשלבות מודלים של בינה מלאכותית, הן לעיבוד תמונה והן לעיבוד שפה, כדי לייצג באופן אובייקטיבי מידע ויזואלי ושפתי ולבחון כיצד הוא קשור להתנהגות אנושית ולפעילות מוחית.
אנו מברכים את אדוה על זכייתה ומאחלים לה הצלחה רבה בהמשך דרכה המחקרית!
למידע נוסף: https://www.academy.ac.il/News/NewsItem.aspx?nodeId=658&id=3375
#פסיכולוגיה #מדעיהמוח #בינהמלאכותית #מצויינותאקדמית #מדעישראלי
10/06/2026
📜 מה הופך תרגום למקור של פרשנות?
תרגום התורה לערבית-יהודית שחיבר רב סעדיה גאון (רס״ג) במאה העשירית אינו רק תרגום, אלא יצירה פרשנית בפני עצמה. בניגוד לתרגומים מילוליים, רס״ג מרשה לעצמו לסטות מן הנוסח העברי, להבהיר משמעויות נסתרות, לקשור בין פסוקים רחוקים ולחשוף את האופן שבו הבין את רצף הסיפור המקראי.
בספר זה בוחן פרופ׳ יהושע בלאו, מגדולי החוקרים של הערבית-היהודית, את דרכי הפרשנות הייחודיות של רס״ג כפי שהן משתקפות בתרגומו לספר בראשית. העיונים חושפים כיצד תרגום שנועד להנגיש את המקרא לקוראיו הפך גם לכלי פרשני מקורי וחדשני, המשקף עולם מחשבה עשיר ומורכב.
הכרך הראשון, המוקדש לספר בראשית, ראה אור לכבוד יום הולדתו ה-100 של פרופ׳ בלאו, והוא מהווה שער מרתק להבנת אחד המפעלים החשובים בתרבות הערבית־היהודית של ימי הביניים.
📚 חודש הספר בהוצאת האקדמיה
הספר זמין כעת במחיר מיוחד, לצד הנחות על ספרים נוספים בהוצאת האקדמיה.
לרכישה ופרטים נוספים באתר הוצאת האקדמיה >>
https://academy.ac.il/Shop/Entry.aspx?nodeId=993&entryId=21031
10/06/2026
🎓 ברכות לגלינה לוצ׳כינה, דוקטורנטית באוניברסיטת אריאל, זוכת מלגת אליכס דה רוטשילד לשנת תשפ"ו!
מחקרה של גלינה עוסק בהיסטוריה של פליטים יהודים מפולין בברית המועצות במהלך מלחמת העולם השנייה. היא בוחנת את חוויותיהם של יהודים שנמלטו מפולין הכבושה בידי גרמניה הנאצית אל האזור שהיה בשליטה סובייטית, ולאחר מכן גורשו אל פנים ברית המועצות. באמצעות מחקר ארכיוני, עדויות ניצולים וכלים מתחום מדעי הרוח הדיגיטליים ובהם מיפוי, היא משחזרת את הממדים המרחביים והחברתיים של הגלות וההישרדות.
מחקרה מחבר בין חקר השואה לבין ההיסטוריה הסובייטית, ומאיר את חלקם של אזורי ברית המועצות בסיפורי ההישרדות היהודיים בתקופת המלחמה.
אנו מברכים את גלינה על זכייתה ומאחלים לה הצלחה רבה בהמשך דרכה המחקרית!
#מדעישראלי #שואה #היסטוריה #מורשת #מדעיהרוח #מצויינותאקדמית