27/09/2026
מה סוכה יכולה ללמד אותנו על השאלה הכי בסיסית שיש - מה זה בית?
כשד"ר דני שרירא, מהתוכנית לחקר פולקלור ותרבות עממית בפקולטה למדעי הרוח, קרא את ספרה של Gabrielle Anna Berlinger, Framing Sukkot, הוא מצא בו הרבה יותר ממחקר על מנהגי חג.
בביקורת שפרסם ב-Journal of American Folklore, שרירא מצביע על המתח המיוחד שעומד בלב הסוכה: זהו מבנה שמסמל בית ושייכות — אבל הוא זמני; הוא נשען על מסורת עתיקה — אבל נבנה מחדש בכל שנה; והוא חלק מטקס קולקטיבי, ובכל זאת מאפשר לכל משפחה ולאדם שמקים אותו להטעין אותו בזיכרונות, סיפורים ומשמעויות משלהם.
הספר של Berlinger עוקב אחר סוכות בארצות הברית ובישראל - מבלומינגטון וברוקלין ועד שכונת התקווה, יפו וירושלים - ובוחן באמצעותן שאלות של בית, שייכות, הגירה וזהות. בין היתר מופיעות בו סוכה המחוברת לזיכרונות של עלייה ממרוקו ולעקירה ממנה, סוכה שהופכת לזירה של חיפוש אחר שורשים וזהות מזרחית, וגם המפגש בין חג הסוכות לבין מחאת האוהלים של 2011 והמאבק על הזכות לבית.
אבל כאן שרירא גם לוקח את הדיון צעד נוסף.
הוא מציע שלא לחשוב על הסוכה רק במסגרת הטקס הדתי עצמו. למשל: מה קורה כשמשווים אותה לאוהל של ישראלים שיוצאים לקמפינג בסיני דווקא בסוכות? בשני המקרים מדובר במגורים זמניים - אבל המשמעות התרבותית שלהם שונה לחלוטין. כך, לדבריו, אפשר להכניס לדיון על סוכות גם את תרבות הפנאי הישראלית.
שרירא גם מפנה את המבט אל "מרפסת הסוכה": דווקא מבנה שאמור להתקיים שבוע אחד בשנה מצליח להשפיע על האדריכלות הקבועה של בנייני מגורים. אדריכלים מתכננים מראש מרפסות פתוחות לשמים כדי שיוכלו להפוך לסוכה - וכך הזמניות של הסוכה, באופן פרדוקסלי, נטמעת בתוך מבנה הבטון הקבוע.
והנקודה השלישית שלו אולי מפתיעה אפילו יותר: גם חוקרי פולקלור, מוזיאונים ואמנים אינם בהכרח רק מי שמתעדים מסורות מבחוץ. ספרים, תצוגות מוזיאליות ויצירות אמנות יכולים בעצמם להפוך למודלים שמעצבים את הדרך שבה אנשים מדמיינים ובונים סוכה. שרירא מזכיר בהקשר הזה, בין היתר, את אוסף הסוכות של מוזיאון ישראל ואת עבודותיה של קבוצת סלה-מנקה.
כלומר, הקריאה של שרירא מרחיבה את השאלה: מסורת היא לא רק משהו שאנחנו מקבלים מהעבר וממשיכים לבצע. היא נוצרת מחדש מתוך המפגש בין טקס, משפחה, אדריכלות, פנאי, מחאה, מחקר ואמנות.
ואולי דווקא בגלל שהסוכה נעלמת אחרי שבוע, היא מאפשרת לנו לראות משהו שמבנים קבועים מסתירים:
בית הוא לא רק המקום שאנחנו גרים בו — אלא גם הזיכרונות, הסיפורים והמשמעויות שאנחנו בונים סביבו.
