הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית

הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית המקום שבו רעיונות מתחילים
סיפורים, מרצים, סטודנטים ורגעים ממדעי הרוח
📚 האוניברסיטה העברית

מדעי הרוח מופקדים על חקר ההיסטוריה האנושית, הלשונות, התרבויות והדתות ועל מגוון היצירה האנושית בשלל צורותיה, מהגות וספרות לאומנויות ולתרבות חומרית.

הספרות, המוסיקה, התנ"ך, הפילוסופיה, התאטרון, ההיסטוריה, המנהגים, האומנות, הלשון
והלשונות הן פניה של התרבות, ומדעי הרוח מכניסים את לומדיהם לפני ולפנים אל מעבר לפרגוד
המציאות המוכר, אל מנגנון הביטוי של כל אחד מפניה של התרבות, אל מסורתו העתיקה ואל שיטתו.

מתוך כך מכשירים מדעי הרוח את לומדיהם למגוון של מקצועות בחקר התרבות, בתחומי התרגום
השונים ובהוראה במערכות החינוך.

הפקולטה למדעי הרוח בירושלים פותחת דלת לתלמידיה לעולם התרבות הכללי, היהודי והעברי, ופורשת דרכים אל כל מחוזותיה של הרוח האנושית משרידיה של ראשית ההיסטוריה ועד גילוייה
העכשוויים.

מה סוכה יכולה ללמד אותנו על השאלה הכי בסיסית שיש - מה זה בית?כשד"ר דני שרירא, מהתוכנית לחקר פולקלור ותרבות עממית בפקולטה...
27/09/2026

מה סוכה יכולה ללמד אותנו על השאלה הכי בסיסית שיש - מה זה בית?

כשד"ר דני שרירא, מהתוכנית לחקר פולקלור ותרבות עממית בפקולטה למדעי הרוח, קרא את ספרה של Gabrielle Anna Berlinger, Framing Sukkot, הוא מצא בו הרבה יותר ממחקר על מנהגי חג.

בביקורת שפרסם ב-Journal of American Folklore, שרירא מצביע על המתח המיוחד שעומד בלב הסוכה: זהו מבנה שמסמל בית ושייכות — אבל הוא זמני; הוא נשען על מסורת עתיקה — אבל נבנה מחדש בכל שנה; והוא חלק מטקס קולקטיבי, ובכל זאת מאפשר לכל משפחה ולאדם שמקים אותו להטעין אותו בזיכרונות, סיפורים ומשמעויות משלהם.

הספר של Berlinger עוקב אחר סוכות בארצות הברית ובישראל - מבלומינגטון וברוקלין ועד שכונת התקווה, יפו וירושלים - ובוחן באמצעותן שאלות של בית, שייכות, הגירה וזהות. בין היתר מופיעות בו סוכה המחוברת לזיכרונות של עלייה ממרוקו ולעקירה ממנה, סוכה שהופכת לזירה של חיפוש אחר שורשים וזהות מזרחית, וגם המפגש בין חג הסוכות לבין מחאת האוהלים של 2011 והמאבק על הזכות לבית.

אבל כאן שרירא גם לוקח את הדיון צעד נוסף.

הוא מציע שלא לחשוב על הסוכה רק במסגרת הטקס הדתי עצמו. למשל: מה קורה כשמשווים אותה לאוהל של ישראלים שיוצאים לקמפינג בסיני דווקא בסוכות? בשני המקרים מדובר במגורים זמניים - אבל המשמעות התרבותית שלהם שונה לחלוטין. כך, לדבריו, אפשר להכניס לדיון על סוכות גם את תרבות הפנאי הישראלית.

שרירא גם מפנה את המבט אל "מרפסת הסוכה": דווקא מבנה שאמור להתקיים שבוע אחד בשנה מצליח להשפיע על האדריכלות הקבועה של בנייני מגורים. אדריכלים מתכננים מראש מרפסות פתוחות לשמים כדי שיוכלו להפוך לסוכה - וכך הזמניות של הסוכה, באופן פרדוקסלי, נטמעת בתוך מבנה הבטון הקבוע.

והנקודה השלישית שלו אולי מפתיעה אפילו יותר: גם חוקרי פולקלור, מוזיאונים ואמנים אינם בהכרח רק מי שמתעדים מסורות מבחוץ. ספרים, תצוגות מוזיאליות ויצירות אמנות יכולים בעצמם להפוך למודלים שמעצבים את הדרך שבה אנשים מדמיינים ובונים סוכה. שרירא מזכיר בהקשר הזה, בין היתר, את אוסף הסוכות של מוזיאון ישראל ואת עבודותיה של קבוצת סלה-מנקה.

כלומר, הקריאה של שרירא מרחיבה את השאלה: מסורת היא לא רק משהו שאנחנו מקבלים מהעבר וממשיכים לבצע. היא נוצרת מחדש מתוך המפגש בין טקס, משפחה, אדריכלות, פנאי, מחאה, מחקר ואמנות.

ואולי דווקא בגלל שהסוכה נעלמת אחרי שבוע, היא מאפשרת לנו לראות משהו שמבנים קבועים מסתירים:

בית הוא לא רק המקום שאנחנו גרים בו — אלא גם הזיכרונות, הסיפורים והמשמעויות שאנחנו בונים סביבו.

עוד לא עיצבתם סוכה? אל פאניקה, אתם בדיוק בזמן! ​קבלו השראה לסוכות בסגנון של הפקולטה 😉​חג שמח, יצירתי ומלא בהשראה לכולם! ...
24/09/2026

עוד לא עיצבתם סוכה? אל פאניקה, אתם בדיוק בזמן! ​קבלו השראה לסוכות בסגנון של הפקולטה 😉
​חג שמח, יצירתי ומלא בהשראה לכולם! 🎉❤️

​ #סוכות #השראה #חגשמח #מדעי הרוח #ספרים

איך נראה מחקר אקדמי כשמי שעומדים מאחוריו הם עדיין תלמידי ותלמידות תיכון?ב-8 באוקטובר יגיעו להר הצופים מאות בוגרות ובוגרי...
24/09/2026

איך נראה מחקר אקדמי כשמי שעומדים מאחוריו הם עדיין תלמידי ותלמידות תיכון?

ב-8 באוקטובר יגיעו להר הצופים מאות בוגרות ובוגרי תוכניות אלפא ואידיאה לכנס שושני השלישי, שבו יציגו מחקרים שעבדו עליהם לאורך השנה - ממדעי הטבע ועד היסטוריה, ספרות, תרבות וחברה.

בין המחקרים שיוצגו בפאנל מדעי הרוח: נהריים בתקופת המנדט, ספרי פטריק רותפוס וייצוגים של הורות בתרבות הפופולרית.

דיקנית הפקולטה למדעי הרוח, פרופ' אלישבע באומגרטן, תשתתף גם היא במליאת הפתיחה.

זו הזדמנות לפגוש חוקרות וחוקרים צעירים, לשמוע מה מעסיק אותם, ולראות איך סקרנות הופכת למחקר - עוד לפני האוניברסיטה.

📅 8.10.2026
📍 קמפוס הר הצופים

לפרטים המלאים ולהרשמה >> קישור בתגובה הראשונה

איך נראו חיי היהודים במזרח אירופה לפני מאות שנים - ואיך בכלל אפשר לדעת?ספרו החדש של פרופ׳ אלכסנדר קוליק מהחוג ללימודים ר...
23/09/2026

איך נראו חיי היהודים במזרח אירופה לפני מאות שנים - ואיך בכלל אפשר לדעת?

ספרו החדש של פרופ׳ אלכסנדר קוליק מהחוג ללימודים רוסיים וסלאוויים, Jews in Old Rus’: A Documentary History, שראה אור בהוצאת Harvard University Press, מכנס לראשונה במקום אחד את העדויות על ראשית היישוב היהודי ברוסיה הקדומה ובמזרח אירופה.

המקורות מגיעים מעולמות שונים מאוד - מרוסיה וכזריה ועד ביזנטיון, מערב אירופה וארצות המזרח - ונכתבו בעברית, סלאבית, לטינית וערבית. יחד הם מאפשרים הצצה לחיי היום-יום של יהודים באזור: הלכה ומנהג, מסחר ותנועה, מפגשים בין שפות ותרבויות והיחסים בין יהודים לסביבתם הסלאבית.

אחד החידושים המרכזיים של הספר הוא דווקא החיבור בין מקורות שנחקרו עד היום בנפרד. כשקוראים אותם יחד, מתגלה סיפור רחב יותר: תולדות יהודי רוסיה הקדומה ותולדות האזור עצמו אינן שני סיפורים נפרדים, אלא חלק מאותו מרחב היסטורי.

ברכות לפרופ׳ קוליק על צאת הספר!
קישור לספר בתגובה הראשונה 👇

22/09/2026

כל מה שהופך אותנו לאנושיים, במקום אחד 🌍✨ פילוסופיה, ארכיאולוגיה, מוסיקולוגיה, תולדות האומנות ועוד…

אם הייתם צריכים לבחור רק חוג אחד מכל מה שראיתם כאן, על מה הייתם הולכים? 🎓

ברכות לפרופ׳ מנחם קיסטר מהחוגים למקרא ולתלמוד והלכה על זכייתו בפרס ביאליק לחוכמת ישראל על ספרו ״אחור וקדם: המשכיות וצמיח...
17/09/2026

ברכות לפרופ׳ מנחם קיסטר מהחוגים למקרא ולתלמוד והלכה על זכייתו בפרס ביאליק לחוכמת ישראל על ספרו ״אחור וקדם: המשכיות וצמיחה של מסורות בין ספרות בית שני לספרות חז״ל״.

בנימוקי הפרס שיבחה ועדת השופטים את שיטת המחקר הטקסטואלית פורצת הדרך שפיתח קיסטר, וציינה כי ספרו ״חושף בלמדנות מעוררת השתאות את השתמרותן והתפתחותן של מסורות יהודיות קדומות במשך מאות שנים, ובתוך כך הוא מציע הערכה מחודשת לאיכותה וטיבה של היצירה היהודית הקדומה״.

על הספר, במילותיו של פרופ׳ קיסטר:

ספר זה עוסק במסורות טקסטואליות משותפות לספרות בית שני ולספרות חז״ל בעיקר בהיבטים של פרשנות המקרא. כל אחת משתי ספרויות אלו רבת פנים היא ופרי מאות שנים של יצירה בחוגים שונים, בזמנים שונים ובהקשרים היסטוריים שונים. ועם זאת יש חשיבות להכרה כי רבות מן המסורות שהגיעו לידינו בספרות חז״ל הן חלק ממכלול פרשני ורעיוני מימי בית שני שרבו בו המחלוקות והפולמוסים. גם מימרות של חכמים מאוחרים וגם חומר המשוקע בקבצים מאוחרים של ספרות חז״ל משקפים לעיתים את הקדומות שבמסורות. שרידי המכלול שהגיעו לידינו הם אפוא בבחינת ׳אחור וקדם׳.

העיונים בספר מבקשים לחשוף את הדינמיקה שבמכלול הפרשני והרעיוני הזה. כפל ההוויה של המסורות – המשכיות מופלאה לאורך מאות רבות של שנים לצד צמיחה והשתנות של צורתה בהקשרים התרבותיים השונים. ההתבוננות בכל מסורת בפני עצמה ובתמורה המתמדת, החמקמקה, הכרוכה בה – היא עצם מהותם של הדברים. אך הדיונים השונים מצטרפים לרקמה אחת ששזורים בה רעיונות ופרשנות, אמונות ודעות, הלכה ואגדה, התהוות ומסירה.

בספר נידונים בין השאר היבטים פרשניים המשתקפים בנוסחי המקרא ובחיבורי מקרא משוכתב, מסורות פרשניות בחיבורים שנתחברו בין המאה השנייה לפני הספירה למאה הראשונה לספירה – כגון ספר בן סירא, ספר היובלים, מגילות מדבר יהודה וכתבי פילון האלכסרוני – זיקתן למסורות שהגיעו לידינו בספרות חז״ל והדינמיקה המעצבת אותן. כן נידונים נושאים כגון דעת טוב ורע שניתנה לאדם הראשון, אברהם והכרת האל, מות משה, קריאת הכתובים המקראיים כצופן, אם למאורעות היסטוריים ולקץ המתקרב אם למושגים מופשטים.

17/09/2026

🏆 Academic Studies Press is delighted to announce the winner of the inaugural ASP Distinguished Manuscript Award in Slavic Studies!

Congratulations to Dr. Anna Balestrieri, postdoctoral researcher in the Department of Russian and Slavic Studies at The Hebrew University of Jerusalem, whose project, Rassvet: The Cultural Renaissance of the Zionist Revisionist Movement, has been selected for this year’s award.

Our expert panel praised the project as an original and compelling reframing of the émigré journal Rassvet—long read primarily as a vehicle for Zionist Revisionist politics—as a vibrant cultural and intellectual hub in its own right.

Drawing on archival research across Berlin, Paris, and Mandate Palestine, the book offers fresh insight into the interwar Russian-Jewish diaspora and builds connections between Slavic Studies, Jewish Studies, and diaspora studies.

Congratulations, Dr. Balestrieri! We are very excited to work with her and look forward to bringing this important project to publication.

הרצאה ובירה ראשונה עלינו 😍תייגו חברים שצריכים הרצאה ובירה 🍻
15/09/2026

הרצאה ובירה ראשונה עלינו 😍
תייגו חברים שצריכים הרצאה ובירה 🍻

איך הפכה המילה ״צניעות״ מתיאור של אופי לשאלה על אורך החצאית?בכתבתה ״המצאת הצניעות״ ב״הארץ״, הדר חזן מביאה את סיפוריהן של...
09/09/2026

איך הפכה המילה ״צניעות״ מתיאור של אופי לשאלה על אורך החצאית?

בכתבתה ״המצאת הצניעות״ ב״הארץ״, הדר חזן מביאה את סיפוריהן של נשים ששומרות שבת, מתפללות ומקיימות מצוות, אך מסתייגות מההגדרה ״דתיות״ בגלל אופן הלבוש שלהן. הסיפורים האלה מעלים שאלה: כיצד נעשה הלבוש מבחן מרכזי כל כך לזהות דתית?

ד״ר עמנואל בלוך, מרצה בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית, מציע בכתבה להביט בהיסטוריה של המושג. לדבריו, הצניעות מופיעה בתנ״ך כערך וכמעלה אישית. ״אף אחד לא יגיד ‘אני לא מגדיר את עצמי דתי כי אני לא נדיב’״, הוא אומר.

בלוך מצביע על שנות ה-60 כנקודת מפנה שבה נעשתה החצאית סימן היכר מובהק להשתייכות דתית. כך, פריט לבוש יומיומי קיבל תפקיד רחב בהרבה: לסמן מי שייכת לקהילה, ומי נתפסת כחורגת מגבולותיה.

ההיסטוריה הזאת מאפשרת לשאול גם על ההווה: כשאנחנו מתארים אישה כ״צנועה״, האם אנחנו מדברים על התכונות שלה, על הבגדים שלה, או על הקבוצה שאליה אנחנו משייכים אותה?

בתמונה: "תלבושת של יהודייה אלג׳יראית" (Costume of an Algerian Jewess).

Address

הר הצופים
Jerusalem
9190501

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Shortcuts

Share