התחנה לחקר ציפורי ירושלים ע"ש נילי ודוד

שובם של העורבים השחורים לירושלים

בעבר, העורבים השחורים (Corvus corax) היו חלק בלתי נפרד מנופי העיר ירושלים. סיפורים היסטוריים שונים מתארים את העורבים האלו משייטים בשמי העיר העתיקה ומקננים בין אבניה. טריסטרם אף הפליא לתאר את העורב השחור כעוף הבולט ביותר בעיר.

הירידה החדה במספר העורבים השחורים בירושלים בפרט ובישראל בכלל חלה במהלך שנות ה-60-70 ככל הנראה בעקבות הרעלות חוזרות ונשנות של בעלי חיים. העורב השחור נעלם לחלוטין מירושלים במשך מספר עשורים והחליף אותו העורב האפור שהפך לאחד המינים המשגשגים בעיר.
ירידה מדאיגה זו המשיכה במרוץ השנים והכניסה את העורב השחור לרשימת העופות בסכנת הכחדה בישראל.

בשני העשורים האחרונים חלה התאוששות משמעותית בגודל האוכלוסייה של העורבים השחורים בעיקר במדבר יהודה ובהמשך גם בשומרון. בשנים האחרונות העורבים חזרו לאזורים שונים בהם היו מקננים בעבר, כולל הרי יהודה, הכרמל ורמת הגולן.

בשנים האחרונות נעשו העורבים שוב אורחי קבע גם בעיר ירושלים והחלו לקנן בפאתי העיר.
בשנה האחרונה בסקרים אקולוגיים שנערכו בתחומי העיר כבר תועדו 3 זוגות של עורבים שחורים שקיננו והצליחו להפריח גוזלים לאוויר העולם וזה מאוד משמח אותנו.
עובדה מעניינת היא שכל הזוגות נצפו מקננים על עצי אורן ירושלים וותיקים, בניגוד למרבית אתרי הרבייה של המין בישראל על מצוקים נישאים.
עורבים ירושלמים אסליים!

צילום: אבנר רינות, החברה להגנת הטבע.

עפים על החרמון עם מרכז הצפרות הישראלי
9-10/6/26

תחילת הקיץ היא שיא האביב בחרמון – ואנחנו מזמינים אתכם ליומיים של צפרות וטבע בנופים המרשימים של צפון הגולן והר החרמון. הצטרפו אלינו למסע בעקבות מינים מקייצים נדירים, פריחה מרהיבה ופסגות קרירות ומלאות הפתעות.

🗓️ יום שלישי | 9/6
נפגש ב-8:00 בתחנת הדלק פז בצומת צמח ונתחיל את היום בדרום רמת הגולן – שרקרקים, כוס חורבות, עפרוני ענק ועוד. נמשיך דרך מאגר רוויה לצפון הגולן, ונסיים בביס"ש חרמון לארוחת ערב ולינה.

🗓️ יום רביעי | 10/6
נצא מוקדם ליום צפרות מרגש בחרמון התחתון ואולי גם העליון – עם מינים נדירים כמו בזבוז הלבנון, ירגזי החרמון, חצוצרן החרמון ועוד. נסיים בצהריים.

📌 פרטים חשובים
* הלינה והארוחות בבית ספר שדה חרמון
* הגעה ברכבים פרטיים
* הסיור כולל רכבל והליכה של כ-2 ק"מ
* מיועד לגיל 12 ומעלה

✍️ ההרשמה פתוחה – מספר המקומות מוגבל!
להרשמה: https://eventbuzz.co.il/hermon090626

פרטים נוספים ניתן ליצור קשר: [email protected]

יום ירושלים | הציפור הכי ירושלמית שיש

כשהוקמה התחנה וחשבו על הציפור שתהיה הסמל שלנו, הבחירה הייתה ברורה. הבולבול הממושקף הוא הציפור הכי ירושלמית שיש — הוא נמצא בכל פינה בעיר, בגנים, בחצרות, על גדרות שכונות, ומנגן לאורך כל השנה, בכל עונה. לא ציפור מעבר, לא אורח — תושב קבע וגאה! והכי חשוב, ירושלמי אסלי.
לבולבול אינטרקציות חברתיות מדהימות, אבל מה שרוב האנשים לא יודעים הוא שמאחורי הציפור הזו והקולות שלה מסתתרת שפה מורכבת באמת. לבולבול יש מאות קולות שונים, ואוכלוסיית ירושלים - כך עולה ממחקר שנעשה חלקית ממש כאן בתחנה (ע"י החוקרת איה מארק) - מדברת בדיאלקט ירושלמי ייחודי משלה, בתדרים נמוכים מכל אוכלוסייה אחרת שנבדקה בארץ.

גם לבולבול הירושלמי, מסתבר, יש אופי משלו.

ביום ירושלים, כשהעיר שלנו חוגגת, הבולבול ממשיך לנגן כמו תמיד — ומזכיר לנו שהטבע של ירושלים הוא חלק בלתי נפרד ממנה.

למי שרוצה לקרוא עוד על המחקר של איה מארק על קולות הבולבול:
https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC12422752/

https://www.birds.org.il/he/article/Aya-Marck-Spectacled-Bulbul-song-analysis-December-2022

בתמונה: ספר התחנה, שיצא לשנת ה-30 של התחנה (לפני שנתיים)

יום ירושלים – בין המורשת הטבעית למורשת ההיסטורית | החברה להגנת הטבע איך מגיעים למקומות הכי יפים בארץ? הצטרפו לטיול "יום ירושלים – בין המורשת הטבעית למורשת ההיסטורית". לכל הפרטים >>

שתי ציפורים קטנות, חומות, חסרות מנוחה - וקל מאוד להתבלבל ביניהן אצלנו במסתור... אבל לא רק.
השיחנית הקטנה והקנית הקטנה הן מהציפורים שמלמדות אותנו עד כמה הפרטים הקטנים חשובים בעולם הצפרות.
שתיהן שייכות למשפחת הסבכיים, שתיהן בגודל דומה, ושתיהן נראות במבט ראשון כמו "עוד ציפור חומה קטנה". בגלל זה צפרים רבים משתמשים במושג LBB — Little Brown Bird — כינוי משעשע לכל אותן ציפורים קטנות וחומות שקשה לזהות במבט חטוף.

השיחנית הקטנה היא ציפור של שיחים, עצים דלילים, אשלים, ערוצי נחלים וגינות.
היא פעילה מאוד, זריזה וחסרת מנוחה, מקפצת מענף לענף תוך חיפוש חרקים זעירים. בעונות הנדידה היא ניזונה גם מפירות וצוף.
הגוונים שלה קרים ואפרפרים יותר, עם רמזים זיתיים עדינים. הראש מחודד יחסית, הכנפיים ארוכות ומחודדות ואפשר לראות חישוף אברות ארוך. הזנב נראה ישר ורבוע יותר.
אחד הסימנים היפים שלה הוא תנועת הזנב — השיחנית נוהגת לעיתים קרובות להקפיץ אותו כלפי מטה תוך כדי תנועה.

הקנית הקטנה, לעומתה, קשורה הרבה יותר לבתי גידול לחים — קנים, ביצות ושולי מים, אצלנו בתחנה היא מבקרת בקביעות מאז בנינו את בריכת נימן! (לפני הבריכה כמעט ולא היו קניות בתחנה)
היא מותאמת בצורה מושלמת לחיים בתוך חישות הקנים: קטנה, חומה, עם ציפורניים ארוכות שמאפשרות לה להיאחז בגבעולים הדקים והחלקים.
הגוונים שלה חמים יותר, חומים-חלודיים, במיוחד באזור העל-שת. הראש שטוח מאוד, הזנב מעוגל יותר, והכנפיים פחות מחודדות משל השיחנית. היא גם פחות נוטה לאותה תנועת זנב אופיינית.
ובכל זאת — בזמן נדידה גם הקנית הקטנה יכולה להופיע בשיחים, בגינות ובשטחים חקלאיים, מה שהופך את הזיהוי למאתגר במיוחד.
📏 שתיהן קטנות מאוד — בערך 13 ס"מ בלבד — אבל ההבדלים ביניהן נמצאים בדיוק בדברים הקטנים:
במבנה, בגוונים, בהתנהגות ובבית הגידול.
📸 אנחנו מעלים כאן תמונות של שתיהן — נראה אתכם מזהים:
מי הקנית הקטנה ומי השיחנית הקטנה? 👀🐦
כתבו בתגובות על התמונה...

הבוקר סומנה בתחנה חטפית גמדית!
מין קטן ועדין ממשפחת החטפיתיים, אחד ממיני החטפיות הנדירים והחמקמקים יותר החולפים בישראל בתקופות הנדידה.
החטפית הגמדית מקננת בעיקר ביערות מחטניים וצפוניים באירופה ובמערב אסיה, וחורפת באפריקה הטרופית. במהלך הנדידה היא חולפת בישראל בעיקר באביב ובסתיו, את הצקצוקים שלה כדאי ללמוד לזהות, כך הזיהוי שלה בשטח הכי קל.
האביב מתקרב לסופו, ומספר ה'פרחונים' (פרטים צעירים של מינים מקננים) הולך עולה בשטח ובטיבוע.
מוזמנים לבקר!

תודה להילל נחמן על התמונה של החטפית החמודית.