22/08/2022
אלוף (במיל') וח"כ לשעבר אייל בן ראובן: "אני לא מודאג מהאיום החיצוני, כי אני מכיר היטב את המענה. אני מאוד מאוד מודאג מהאיום הפנימי".
בסיור שערך בשבוע שעבר "פורום לב הגליל" לחברי הכנסת בצלאל סמוטריץ', הסביר חבר הצוות הביטחוני שמלווה את הפורום, אלוף (במיל') בן ראובן, כי המציאות הגיאוגרפית והדמוגרפית בלב הגליל היא סוגיה אסטרטגית שמאתגרת את תפיסת הביטחון הלאומי של ישראל, ויש לה השלכות כבדות משקל הן על ביטחונם של תושבי לב הגליל והן על ביטחון המדינה.
אלוף (במיל') אייל בן ראובן, ששימש כח"כ מטעם המחנה הציוני, הוא תושב יודפת שבלב הגליל ואב לשישה. בשבועות האחרונים מוביל בן-ראובן, ביחד עם האלופים (במיל') ישראל זיו וגיורא איילנד צוות של בכירים במערכת הביטחון (צבא, משטרה ושב"כ), ששותפים לתחושת החירום מהמציאות הדמוגרפית, הגיאוגרפית והביטחונית בלב הגליל. הצוות הביטחוני נולד מתוך המועצה הציבורית שהוקם על ידי "פורום לב הגליל" במרץ האחרון, בניסיון להגדיר את האיום האסטרטגי הנובע מהמציאות בלב הגליל, להסביר למקבלי ההחלטות את משמעויותיו ולתת לו פתרונות. מסמך רשמי של הצוות על הנושא יפורסם בקרוב.
"פורום לב הגליל" הוקם ומובל על-ידי פורום שילה וחברים בו כל ראשי הרשויות בלב הגליל: ארבע ראשי המועצות האזוריות (משגב, עמק יזרעאל, גליל תחתון ומרום גליל) ושני ראשי הערים (כרמיאל ונוף הגליל), והחטיבה להתיישבות.
במהלך הסיור שקיים "פורום לב הגליל" לחברי הכנסת מהציונות הדתית, בצלאל סמוטריץ' ואורית סטרוק, בשבוע שעבר הסביר בן ראובן כי אם המאזן הדמוגרפי הקיים בלב הגליל – שבו שיעור היהודים עומד על 14% נכון להיום, והוא במגמת ירידה – לא ישתנה, האיום הביטחוני והאסטרטגי, שכבר עכשיו מורגש היטב בשטח, יתגבר, והמצב בשטח עלול להידרדר.
לדבריו, "הצפון נשכח מאחור בסדר העדיפויות הלאומי של מדינת ישראל, למרות שחשיבותו הלאומית לא רק לא פחתה - אלא עלתה: א) כי האיום הביטחוני החיצוני מצפון גבר. ב) כי הביטחון הפנימי – שנפגע – הוא חלק מרכזי ביותר במענה הלאומי לאיום החיצוני.
אני לא מודאג מהאיום החיצוני, כי אני מכיר היטב את המענה. אני מאוד מאוד מודאג מהאיום הפנימי, שהפך להיות גם איום על הביטחון האישי של תושבי לב הגליל וגם איום על הריבונות הישראלית במרחב.
תרחיש שבעבר, שבהערכות המצב שלנו בצה"ל במשטרה ובועדת חו"ב תואר כ"תרחיש קיצון", תרחיש שבו בתקופת חירום, של עימות בגבולות המדינה, יסגרו צירים מרכזיים בתוך תוכה של המדינה, אזורים שלמים ישותקו על ידי אש פנימית, גם אם זה אבנים ובקבוקי תבערה, וילדים לא יוכלו להגיע לבי"ס – ולא כי יורים קטיושות מבחוץ – האיום הזה התממש ב"שומר חומות" והפך ל"תרחיש הסביר". זאת נורה אדומה בוהקת שאי אפשר להתעלם ממנה. הנושא הזה מחייב טיפול ברמה הלאומית ויש להציבו בראש סדר העדיפות.
הסוגיה הדמוגרפית בלב הגליל היא החריפה והמטרידה ביותר. חוסר האיזון בין יהודים וערבים במרחב הזה הוא משווע, ולכן לב הגליל צריך להיות החלוץ בהובלת הפתרונות.
בן ראובן התייחס במבט השוואתי גם לאזורים אחרים בעולם והדגיש כי "בראייה היסטורית חשוב לזכור שכאשר מיעוט הופך במרחב גאוגרפי מסוים לרוב, זה מייצר אצלו תחושות עליונות ומזמין בהמשך הדרך דרישות ריבוניות של אוטונומיה, קונפדרציה ואפילו מדינה. התהליך הזה תמיד מלווה בתופעות לאומניות. אם לא נטפל בבעיה הזאת היום, אנחנו עשויים להידרש במצב חירום לפעולות כוחניות שעשויות להיות קשות ביותר, ונתקשה להחזיר את הגלגל לאחור.
חלק קטן מהאוכלוסייה הערבית פועל באלימות כבר היום, וחשוב להבין שזה לא נובע מתחושת מחסור, אלא מלאומנות פלסטינית והסתה חיצונית ופנימית שמתיישבת על מאפיינים תרבותיים, כמו כבוד ערבי, חמולות, ובעיקר על הקיפוח שמרגישים הערבים בישראל לאורך שנים, ובצדק. מצב שכזה מזמין גורמים חיצוניים כמו חיזבאללה וחמאס להסית, כאשר אלה מאתרים בקלות את נקודות החולשה, לוחצים עליהן בחוכמה, ומייצרים גרעיני טרור אלימים.
בתור ישראלי ואיש ביטחון אני לא מוכן לקבל כמובן מאליו שכאשר אנחנו עורכים כוחות למלחמה מול אויב חיצוני, אנחנו צריכים במקביל להיערך גם למלחמה פנימית בתוך החברה הישראלית. אי אפשר לקבל את זה, וצריך לעשות הכל כדי להתמודד עם זה. עכשיו.
מדבריי עד כאן ניתן להבין אולי ובטעות שהבעיה שלנו כאן בצפון היא המיעוט הערבי. לא ולא. הערבים הם עובדה קיימת. צריך לטפל במיעוט הזה ולחזק אצלם את ההזדהות עם המדינה בה הם רוצים לחיות: ישראל. להוריד דרמטית את תחושות הקיפוח ואי השוויון, לייצר אצלם מוקדי הזדהות, כמו שירות אזרחי, ודרכו תרומה נראית לישראליות שלהם.
הביטחון האישי של תושבי לב הגליל נפגע. אם המדינה לא תיתן לאנשים תחושת ביטחון, לצד יכולת בסיסית לרכוש בית, מקומות עבודה ומערכת בריאות מתקדמת – אנשים לא ירצו לחיות פה.
הסיפור של לב הגליל הוא לא ענין של ימין ושמאל, יש עליו קונסנזוס מלא, ויהיה מי שיהיה ראש הממשלה, הוא חייב להגדיר את לב הגליל כיעד לאומי, להביא אליו מאות אלפי יהודים, לחזק את האוכלוסייה היהודית, כמו גם את זו הערבית, ולחזק את השילוב שביניהם.
האיזון דמוגרפי הוא לב העניין, והוא המפתח לחיים משותפים ודו קיום. כשאין איזון נוצרים מתחים מיותרים.
