פורום שילה Shiloh Policy Forum

אלוף (במיל') וח"כ לשעבר אייל בן ראובן: "אני לא מודאג מהאיום החיצוני, כי אני מכיר היטב את המענה. אני מאוד מאוד מודאג מהאיום הפנימי".

בסיור שערך בשבוע שעבר "פורום לב הגליל" לחברי הכנסת בצלאל סמוטריץ', הסביר חבר הצוות הביטחוני שמלווה את הפורום, אלוף (במיל') בן ראובן, כי המציאות הגיאוגרפית והדמוגרפית בלב הגליל היא סוגיה אסטרטגית שמאתגרת את תפיסת הביטחון הלאומי של ישראל, ויש לה השלכות כבדות משקל הן על ביטחונם של תושבי לב הגליל והן על ביטחון המדינה.

אלוף (במיל') אייל בן ראובן, ששימש כח"כ מטעם המחנה הציוני, הוא תושב יודפת שבלב הגליל ואב לשישה. בשבועות האחרונים מוביל בן-ראובן, ביחד עם האלופים (במיל') ישראל זיו וגיורא איילנד צוות של בכירים במערכת הביטחון (צבא, משטרה ושב"כ), ששותפים לתחושת החירום מהמציאות הדמוגרפית, הגיאוגרפית והביטחונית בלב הגליל. הצוות הביטחוני נולד מתוך המועצה הציבורית שהוקם על ידי "פורום לב הגליל" במרץ האחרון, בניסיון להגדיר את האיום האסטרטגי הנובע מהמציאות בלב הגליל, להסביר למקבלי ההחלטות את משמעויותיו ולתת לו פתרונות. מסמך רשמי של הצוות על הנושא יפורסם בקרוב.

"פורום לב הגליל" הוקם ומובל על-ידי פורום שילה וחברים בו כל ראשי הרשויות בלב הגליל: ארבע ראשי המועצות האזוריות (משגב, עמק יזרעאל, גליל תחתון ומרום גליל) ושני ראשי הערים (כרמיאל ונוף הגליל), והחטיבה להתיישבות.

במהלך הסיור שקיים "פורום לב הגליל" לחברי הכנסת מהציונות הדתית, בצלאל סמוטריץ' ואורית סטרוק, בשבוע שעבר הסביר בן ראובן כי אם המאזן הדמוגרפי הקיים בלב הגליל – שבו שיעור היהודים עומד על 14% נכון להיום, והוא במגמת ירידה – לא ישתנה, האיום הביטחוני והאסטרטגי, שכבר עכשיו מורגש היטב בשטח, יתגבר, והמצב בשטח עלול להידרדר.

לדבריו, "הצפון נשכח מאחור בסדר העדיפויות הלאומי של מדינת ישראל, למרות שחשיבותו הלאומית לא רק לא פחתה - אלא עלתה: א) כי האיום הביטחוני החיצוני מצפון גבר. ב) כי הביטחון הפנימי – שנפגע – הוא חלק מרכזי ביותר במענה הלאומי לאיום החיצוני.

אני לא מודאג מהאיום החיצוני, כי אני מכיר היטב את המענה. אני מאוד מאוד מודאג מהאיום הפנימי, שהפך להיות גם איום על הביטחון האישי של תושבי לב הגליל וגם איום על הריבונות הישראלית במרחב.

תרחיש שבעבר, שבהערכות המצב שלנו בצה"ל במשטרה ובועדת חו"ב תואר כ"תרחיש קיצון", תרחיש שבו בתקופת חירום, של עימות בגבולות המדינה, יסגרו צירים מרכזיים בתוך תוכה של המדינה, אזורים שלמים ישותקו על ידי אש פנימית, גם אם זה אבנים ובקבוקי תבערה, וילדים לא יוכלו להגיע לבי"ס – ולא כי יורים קטיושות מבחוץ – האיום הזה התממש ב"שומר חומות" והפך ל"תרחיש הסביר". זאת נורה אדומה בוהקת שאי אפשר להתעלם ממנה. הנושא הזה מחייב טיפול ברמה הלאומית ויש להציבו בראש סדר העדיפות.

הסוגיה הדמוגרפית בלב הגליל היא החריפה והמטרידה ביותר. חוסר האיזון בין יהודים וערבים במרחב הזה הוא משווע, ולכן לב הגליל צריך להיות החלוץ בהובלת הפתרונות.

בן ראובן התייחס במבט השוואתי גם לאזורים אחרים בעולם והדגיש כי "בראייה היסטורית חשוב לזכור שכאשר מיעוט הופך במרחב גאוגרפי מסוים לרוב, זה מייצר אצלו תחושות עליונות ומזמין בהמשך הדרך דרישות ריבוניות של אוטונומיה, קונפדרציה ואפילו מדינה. התהליך הזה תמיד מלווה בתופעות לאומניות. אם לא נטפל בבעיה הזאת היום, אנחנו עשויים להידרש במצב חירום לפעולות כוחניות שעשויות להיות קשות ביותר, ונתקשה להחזיר את הגלגל לאחור.

חלק קטן מהאוכלוסייה הערבית פועל באלימות כבר היום, וחשוב להבין שזה לא נובע מתחושת מחסור, אלא מלאומנות פלסטינית והסתה חיצונית ופנימית שמתיישבת על מאפיינים תרבותיים, כמו כבוד ערבי, חמולות, ובעיקר על הקיפוח שמרגישים הערבים בישראל לאורך שנים, ובצדק. מצב שכזה מזמין גורמים חיצוניים כמו חיזבאללה וחמאס להסית, כאשר אלה מאתרים בקלות את נקודות החולשה, לוחצים עליהן בחוכמה, ומייצרים גרעיני טרור אלימים.

בתור ישראלי ואיש ביטחון אני לא מוכן לקבל כמובן מאליו שכאשר אנחנו עורכים כוחות למלחמה מול אויב חיצוני, אנחנו צריכים במקביל להיערך גם למלחמה פנימית בתוך החברה הישראלית. אי אפשר לקבל את זה, וצריך לעשות הכל כדי להתמודד עם זה. עכשיו.

מדבריי עד כאן ניתן להבין אולי ובטעות שהבעיה שלנו כאן בצפון היא המיעוט הערבי. לא ולא. הערבים הם עובדה קיימת. צריך לטפל במיעוט הזה ולחזק אצלם את ההזדהות עם המדינה בה הם רוצים לחיות: ישראל. להוריד דרמטית את תחושות הקיפוח ואי השוויון, לייצר אצלם מוקדי הזדהות, כמו שירות אזרחי, ודרכו תרומה נראית לישראליות שלהם.

הביטחון האישי של תושבי לב הגליל נפגע. אם המדינה לא תיתן לאנשים תחושת ביטחון, לצד יכולת בסיסית לרכוש בית, מקומות עבודה ומערכת בריאות מתקדמת – אנשים לא ירצו לחיות פה.

הסיפור של לב הגליל הוא לא ענין של ימין ושמאל, יש עליו קונסנזוס מלא, ויהיה מי שיהיה ראש הממשלה, הוא חייב להגדיר את לב הגליל כיעד לאומי, להביא אליו מאות אלפי יהודים, לחזק את האוכלוסייה היהודית, כמו גם את זו הערבית, ולחזק את השילוב שביניהם.

האיזון דמוגרפי הוא לב העניין, והוא המפתח לחיים משותפים ודו קיום. כשאין איזון נוצרים מתחים מיותרים.

לב הגליל הוא לב הבעיה של מדינת ישראל מול החברה הערבית, והוא צריך להיות גם חלוץ ההתמודדות איתה.
חיזוק ההתיישבות היהודית הוא חלק עיקרי מהפתרון, ואין על כך מחלוקת בין ימין ושמאל. קראו.

אחדות אמיתית היום בלב הגליל: חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ' ואורית סטרוק הגיעו ללמוד מקרוב על אתגרי ההתיישבות היהודית בלב הגליל ביחד עם יו"ר פורום שילה, בנצי ליברמן, ראש מועצת משגב, דני עברי, חבר המועצה הציבורית לב הגליל, אלוף (במיל') איל בן ראובן, וסגן ראש מועצת עמק יזרעאל יש יזרעאלי.

חברי הכנסת התחייבו לפעול בכל כוחם לשינוי המדיניות הישראלית ולהפוך את חיזוק ההתיישבות היהודית בלב הגליל לפרויקט לאומי בממשלה הבאה.

פורום שילה פורום שילה הוא מכון מחקר ומדיניות, הפועל להעשיר את הידע אודות ההתיישבות היהודית בכל חלקי הארץ, אתגריה, צרכיה, חשיבותה והצידוק המוסרי שלה, ולספק כלים ונתונים לצורך חי....

עיצרו את תוכניות המתאר הפלסטיניות

ערב ביקורו של הנשיא ביידן בישראל פרסם שר הביטחון שורה של מחוות לפלסטינים שבכוונתו לקדם. אחת מהן היא קידומן של שש תוכניות מתאר פלסטיניות בשטחי C: 3 בגוש עציון (בתיר, חרמלה וכיסאן), אחת בבנימין (חיזמה), אחת בשומרון (חארס) ואחת בהר חברון (פאקיקס).

התוכניות כוללות הלבנה של למעלה מ-1000 מבנים בלתי חוקיים והרחבה של שטחי הכפרים במאות דונמים. מעבר לעידוד העבריינות, מדובר בסיוע דה-פקטו לקידום התוכנית האסטרטגית של הפלסטינים בעשור האחרון: השתלטות על שטחים אסטרטגיים ביו"ש – שמבחינת ישראל הם בעלי חשיבות ביטחונית, התיישבותית, סביבתית ולאומית – והקמת מדינה פלסטינית, עוד דונם ועוד עז.

לתוכניות המקוריות שהגישו הפלסטינים למינהל האזרחי היו עלולות להיות השלכות דרמטיות, כמו ניתוק גוש עציון מירושלים. בזכות לחץ כבד של ראשי ההתיישבות הן צומצמו במידה ניכרת, אך עדיין מדובר במהלך הרה אסון. כמו כן יש לזכור שמבחינת הפלסטינים זה רק השלב ראשון, והם ממשיכים לחתור למימוש התוכניות המקוריות שלהם.

למעט חיזמה, בכל התוכניות שאושרו מדובר בהלבנת בנייה על צירי תנועה מרכזיים, שמסכנת את חיי הישראלים הנוסעים בהם. בבתיר התוכנית יושבת על הכביש המחבר את ביתר וצור הדסה לירושלים מדרום, בחרמלה על הכביש הראשי של מזרח הגוש, ובחארס על כביש חוצה שומרון. בחארס, בפאקיקס ובקיסאן, מדובר בכבישי גישה ליישובים, ואישור התוכניות עלול לנתקם ממרכז החיים שלהם.

מכל הכפרים שמיועדים להרחבה ולהלבנת בנייה נזרקים באופן קבוע אבנים ובקבוקי תבערה על הנוסעים הישראלים בכבישים, ובכל המוקדים היו נפגעים, ברכוש וגם בנפש. בינואר האחרון נרשמו למעלה מ-40 פיגועי זריקת אבנים ובקט"בים מהכפר חיזמה בלבד.

חארס, חיזמה וחרמלה מוכרים ככפרים שמהם יצאו מחבלים. מחרמלה יצא המחבל שחדר ליישוב תקוע לפני כחודשיים, וכן ראש החוליה שתכננה לירות טיל נ"ט על אביגדור ליברמן בהיותו שר ביטחון. בחיזמה נדקרו במרץ האחרון שני יהודים שנכנסו לכפר, ושני המחבלים שרצחו את המאבטח באריאל באפריל האחרון ברחו אל הכפר חארס.

חלק מהתוכניות (חארס, קיסאן, פאקיקס) הן ממש צמודות דופן ליישובים, ומעבר לסיכון הביטחוני הן חונקות את היישוב ופוגעות ביכולת ההתפתחות העתידית שלו. חרמלה אינו לגמרי צמוד דופן, אך יושב על הדרך המתוכננת מגבעת העיטם שבאפרת למזרח הגוש. אישור התוכנית יחסום את המעבר וימנע פיתוח עתידי של אזור אסטרטגי זה.

בנוסף, חלק מהתוכניות נושקות לשמורות טבע, כמו ואדי קלט ונחל נגוהות, ומאיימות לפגוע באתרי מורשת.

אישורן של תוכניות המתאר הפלסטיניות הופך הלכה למעשה את שטחי C לשטחי B. מעבר לרצף הטריטוריאלי שהן יוצרות, מדובר במהלך שמעביר בפועל שטחים הנמצאים בשליטה ישראלית לאחריות הרשות הפלסטינית.

בשנת 2017, כשליברמן כשר הביטחון ביקש לאפשר בינוי פלסטיני בשטח C הצמוד לקלקיליה, טען היועץ המשפטי לממשלה דאז, אביחי מנדבליט, כי "ראוי שנושאים בעלי חשיבות מכרעת יובאו לדיון בממשלה". לשש התוכניות הפלסטיניות ששר הביטחון מבקש לקדם יש חשיבות מכרעת כזו, גם מדינית וגם ביטחונית, ולכן ברוח המלצת היועמ"ש ראוי שהן תובאנה לדיון מעמיק בממשלה בטרם יקודמו.

מאת ד"ר ענת רוט, מנכ"ל פורום שילה
המאמר פורסם בישראל היום ב-20/7/2022
לינק בתגובה הראשונה.

בלי טקסים ובלי נאומים חוצבי להבות - הפלסטינים מקימים ביהודה ושומרון מדינה פלסטינית באישור ובסמכות של מדינת ישראל. עוד דונם ועוד עז.

מחוות ממשלת ישראל לנשיא ביידן כוללת הלבנה של בנייה בלתי-חוקית בהיקפים עצומים והרחבה ניכרת של היישובים הפלסטינים ביהודה ושומרון. שש תוכניות המתאר הפלסטיניות שישראל החליטה לקדם הם חלק מתוכנית אסטרטגית סדורה של הפלסטינים להקמת מדינה פלסטינית באופן חד-צדדי.

התוכניות שאושרו מנתקות את גוש עציון מירושלים, מסכנות את חיי המתיישבים בדרכים, מתמרצות את המשך עבריינות, חונקות את היישובים היהודיים ופוגעות באופן בלתי הפיך באתרי מורשת לאומיים.

בתמונה: התוכנית חרמלה, אחת משש התוכניות הפלסטיניות ששר הביטחון החליט לאשר.
התוכנית ממוקמת כ-400 מ' אווירית מהיישוב תקוע, וחוסמת למעשה את הכביש המתוכנן מאפרת (גבעת העיטם) שבמערב גוש עציון ליישובי מזרח הגוש. שטח התוכנית כ-340 דונם. על חציו האחד יושבים כ-100 מבנים בלתי חוקיים שזוכים כעת להלבנה, וחציו השני ריק ומיועד לבנייה עתידית.

שרת הפנים איילת שקד עם ראש מועצת משגב, דני עברי, בתצפית מהיישוב אשחר על בקעת סח'נין, באירוע השקת התוכנית לחיזוק ההתיישבות היהודית בלב הגליל שקיימנו השבוע.

ביישוב אשחר מתגוררים כ1000 תושבים, ובשל מדיניות החנק של ההתיישבות הכפרית, שמובילות רשויות התכנון והקרקע - הוא לא מצליח להתרחב.
בבקעת סח'נין שלמרגלותיו (הישובים סח'נין, עראבה ודיר חנא) מתגוררים נכון להיום כ70 אלף ערבים, והיד עוד נטויה. בדצמבר האחרון אישרו מוסדות התכנון הרחבה ניכרת של יישובים אלה בעוד 32,700 דונם, שמכניסים לתוך שטחי היישובים חלק ניכר מכביש הגישה לאשחר (805), וכן תוספת של עוד 6133 יח"ד.

מדיניות ממשלתית זו הופכת את לב הגליל לחבל דונבאס הישראלי.

כבר עכשיו נאלצים תושבי אשחר והיישובים היהודיים האחרים במרחב להתמודד מציאות ביטחונית לא פשוטה, כמו חסימות של אבנים על כביש הגישה ליישוב כדבר שבשגרה, סינוור של נהגים מהמסגד באמצעות לייזר ובימי "שומר החומות" אפילו עם ירי על היישוב, וכמובן מצור במשך ימים ארוכים.

אם מדינת ישראל רוצה להמשיך לשלוט במרחב הזה, עליה להפסיק את מדיניות החנק של ההתיישבות הכפרית באופן מידי, ולהרחיב את ההתיישבות בלב הגליל בעוד 200 אלף מתיישבים בתוך עשור.

פורום שילה פורום שילה הוא מכון מחקר ומדיניות, הפועל להעשיר את הידע אודות ההתיישבות היהודית בכל חלקי הארץ, אתגריה, צרכיה, חשיבותה והצידוק המוסרי שלה, ולספק כלים ונתונים לצורך חי....

ביום שלישי השבוע השקנו ביחד עם שרת הפנים, איילת שקד, את תוכנית "לב הגליל": הרחבת ההתיישבות היהודית בחבל הארץ הקסום הזה בעוד 200 אלף מתיישבים חדשים בתוך עשור.

התחלנו את האירוע בתצפית מהיישוב אשחר, הצופה על בקעת סח'נין, שבה הצגנו לשרה הצצה אל המציאות שנוצרת בשטח בשני העשורים האחרונים בעקבות המדיניות התכנונית והקרקעית שמובילה מדינת ישראל בשני העשורים האחרונים, אשר מצד אחד מרחיבה מאוד את היישובים הערביים - גם בשטח וגם במספר יח"ד - ומצד שני חונקת את ההתיישבות היהודית ולא מאפשרת לה להתרחב.

התוצאה של מדיניות זו היא שינוי חד במאזן הדמוגרפי וירידת שיעור היהודים בלב הגליל ל-14% בלבד. מעמדת התצפית ניתן היה לראות את המשמעות הביטחונית של מציאות דמוגרפית זו: את ההתרחבות של היישובים הערביים אל גדרות היישובים היהודיים, את השליטה שלהם על צירי הדרכים הראשיות ואת הצורך של התושבים לעבור דרכם כדי להגיע הביתה. לפני שנה, במהלך אירועי שומר חומות, מציאות זו הובילה לכך שהתושבים היהודיים היו נצורים בבתיהם במשך שעות וימים ארוכים.

מעבר להשלכות הביטחוניות הישירות, מציאות דמוגרפית זו עלולה להפוך את לב הגליל ל"חבל דונבאס הישראלי", ואם המגמה הקיימת תמשך, מדינת ישראל עלולה לאבד את האחיזה בו.

את התוכנית לחיזוק ההתיישבות בלב הגליל גיבשנו ביחד עם "פורום לב הגליל" שהקמנו בשנה האחרונה, הכולל את ארבעת ראשי המועצות האזוריות בלב הגליל (משגב, עמק יזרעאל, גליל תחתון ומרום הגליל), ראש עיריית כרמיאל, החטיבה להתיישבות ואנחנו - פורום שילה.

בכנס שערכנו עם השרה לאחר הסיור הודנו לה על המאמצים שעשתה במהלך השנה האחרונה לשינוי המדיניות התכנונית של מדינת ישראל ולהחזרתה לתפיסה הציונית הרואה בהתיישבות ערך, ולא פחות מכך - אמצעי לחיזוק המשילות והריבונות בשטח, והצגנו את השינויים הנוספים שנדרשים על מנת להסיר את טבעת החנק מעל ההתיישבות ולאפשר לה לגדול ולהתרחב.

השרה שקד הכריזה כי היא רואה עצמה מחויבת למשימה שבה החלה במסגרת תפקידה כשרת הפנים, וכי היא תמשיך לפעול ביחד איתנו על מנת להשלים את השינויים הנדרשים במדיניות הישראלית, וברוח מפעל המצפים של שנות ה-80, להפוך את חיזוק ההתיישבות היהודית בלב הגליל לפרויקט לאומי וליעד מרכזי של הממשלה הבאה.

את האירוע הנחה יו"ר פורום שילה, בנצי ליברמן, והשתתפו בו גם מנכ"ל משרד הפנים, יאיר הירש, ראש מועצת משגב, דני עברי, ראש מועצת עמק יזרעאל, אייל בצר, וסגנו אבי סמוביץ', ראש עיריית כרמיאל משה קונינסקי, סגן ראש מועצת גליל תחתון אופיק שיק, מנכ"ל פורום שילה ד"ר ענת רוט, מנהל מרחב צפון בחטיבה להתיישבות עמית נצר, מתכנן החטיבה יואל ריבלין, והאלוף (במיל.) ישראל זיו שהציג את המשמעויות הביטחוניות שנגזרות מהמציאות הדמוגרפית שיצרה המדיניות הישראלית.

העבודה המשותפת בשנה האחרונה של ראשי מועצות, אישי ציבור, שרים וחברי כנסת מכל המפלגות, הוכיחה כי חיזוק ההתיישבות היהודית בלב הגליל היא סוגיה על-פוליטית, שמצליחה לאחד את כל אנשי ואוהבי ההתיישבות ואת כל מי שרואה עצמו מחויב לרעיון הציוני. לראיה, רק אתמול התגייסו כל נציגי המפלגות הציוניות כדי להעביר את חוק ועדות הקבלה רגע לפני שהכנסת מתפזרת.

אנו מתפללים כי שיתוף הפעולה הזה של המחנה הציוני לגווניו למען ההתיישבות בגליל ובנגב יימשך גם בימי ממשלת המעבר ומערכת הבחירות המקטבת, וגם בממשלה הבאה שתקום בע"ה.