תמר אלפסי, עולים על הגל- אימון אישי לחיים ו-Nlp

הלוואי והיינו יכולות להיות פתוחות ובטוחות ולעוף על עצמנו בכל מקום, ולא רק בפסטיבלים ורגעי שיא. מסכימות?
💙
חזרתי מפסטיבל לאבולושן, פעם רביעית שאני שם, פעם שלישית כמנחה. קודם כל, וואו, אין ספק שזה בין המרחבים האהובים עלי בארץ ושאני מרגישה הכי פתוחה ובטוחה בהם. גם אני וגם רבים אחרים ואחרות שם, מרגישות בנוח לבטא את עצמנו, לרקוד, ליצור שיחות וקשרים, להראות את עצמנו ולתת לעצמנו מקום. איזה כיף! ומה גורם לכך? למה דווקא שם?

יש לזה הרבה גורמים. ביניהם:
-התוכן והסדנאות שנותנות לכך מקום, מעודדות את זה וממש נותנות כלים לאיך לעשות זאת.
-האנשים שהם בוויב דומה וב'איכות' מסוימת ולכן זה מרגיש בטוח יותר
-הסטייט אוף מיינד שאיתו מגיעים לפסטיבל שכזה, שהוא סטייט אוף מיינד של לצאת מאיזור הנוחות ולהעיז.
ויש עוד מיני זרזים חיצוניים לכך.

אבל עוד לפני כל אלו (שחשובים ביותר), הגורם העיקרי הוא אנחנו. כל אחד עם עצמו. אסופת אנשים שמוציאים את הבפנים שלהם החוצה. שבוחרות לא להחביא את עצמן, שבוחרים להיות הם ולהאמין שזה מספיק טוב.

והשאלה שאותי מעניינת היא- איך אנחנו יכולות לעשות את זה גם מחוץ לפסטיבל?
איך גם במערכות יחסים, בעבודה ובהתמודדויות יומיומיות אל מול אתגרי החיים- להרגיש יפות, בטוחות, טובות ולעוף על עצמנו ולא להיכנע לתחושת הקטנות, הלא מספיק, לא יפות, לא ראויות, ולמלא את עצמנו בספקות עצמיים ולהימנע מלהביע את עצמנו בחופשיות.

לדעתי, התשובה טמונה בהסתכלות פנימה. בחיזוק הקשר האוהב שלנו עם עצמנו, ביכולת שלנו להתחבר למשאבים שלנו, להחזיק בדימוי עצמי חיובי ובאמת לדעת ולהאמין שאנחנו מדהימים. שאנחנו שוות. שיש לנו את הכוחות לעשות כל מה שאנחנו רוצים ולהתמודד באומץ עם כל מה שיגיע אלינו. גם כשיש את התנאים האידאלים כמו פסטיבל בטוח, וגם כשאין. גם כשאנחנו בקשוח של שהחיים. לא להגיד את זה לעצמנו, אלא ממש להטמיע את האמונות האלה במערכת שלנו.

בפסטיבל הנחתי את סדנת סלף לאבולושן בה התרכזנו בזה. שמחתי לקבל מלא פידבקים טובים במהלך הפסטיבל ולאחריו מאנשים שהשתתפו, שאמרו שהיא ממש פתחה אותם, שהן ממש הרגישו את ההשפעה שלה, שהביטחון שלהם עלה ושזה איפשר להם באמת לרגיש בנוח במרחב, לרקוד, ליצור קשרים ולהיות בתחושת מלאות. כמה עושה טוב לשמוע.😊

וזה בעצם, מה שאני עושה. גם מחוץ למרחבי פסטיבלים, מחוץ ללאבולושן, לגל או לאירועי ברן.
אני אוהבת לעזור לאנשים (לנשים בעיקר...) לבנות ביטחון עצמי חזק, כזה שיכול לאפשר לנו להגשים את הרצונות שלנו ולא להקשיב כל כך לפחדים ולספקות (שכבודם במקומם מונח). ביטחון שמאפשר לנו לא להישבר מכל ביקורת או דעה של מישהו עלינו. שמאפשר לנו להתמודד עם התקופה המטורללת הזו ולהישאר ביציבות, בכח שלנו, עם סנטר שמחזיק אותנו. כי יש לנו אותנו ואנחנו אדירות.

למי שמרגישה שקצת איבדה את הביטחון שלה מתחילת המלחמה
או שכבר שנים מתמודדת עם ספקות עצמיים שתוקעים אותה במקום וביקורת עצמית שלא מאפשרת הרבה מרחב התקדמות
אני מזמינה אתכן לשנות את זה. להגיע למצב בו עוד 3 חודשים מהיום- יש לכן ביטחון עצמי חזק יותר, מחשבות חיוביות על עצמכן ואמונה עצמית חזקה, שיש לכן את זה. שאתן יכולות לבטא את עצמכן בלי לחשוש ולהגשים את הרצונות שלכן באומץ. שקטן עליכן.

איך? 'בטוחה מבפנים'- תהליך אימון NLP אישי לבניית ביטחון עצמי יציב שלא תלוי בנסיבות חיצוניות ובדעות של אחרים, בו נעבוד בדיוק על זה. כבר ראיתי את זה קורה עם נשים רבות ואני מתרגשת לראות את זה קורה לנשים נוספות.
*התהליך כרגע במחיר השקה ושווה לנצל את ההזדמנות.

שיהיו לנו ימים טובים, ובאמת תודה לכל מי שלקח חלק בלאבולושן!
תמר 💙

כשהפאזל מתחבר בעיתות משבר/ביטחון בעת מלחמה.

אני אישה של גם וגם וגם (מי עוד כמוני??). יש לי כמה כובעים שאני עושה ביניהם ג'אגלינג- גם מאמנת, גם מנחת סדנאות, גם מפיקת אירועים, גם בוהה בעננים וגם רואה נטפליקס במיטה לעיתים. אנשי הגם וגם בוודאי יסכימו איתי שזה יכול לבלבל.
מידי פעם עולות השאלות- כמה גם וגמים אפשר? ואיך משלבות בין הכל? ואיפה האיזון? ומה הדבר שמחבר בין כל הגמים, אם יש כזה, והאם בכלל צריך להיות?

הגיעה המלחמה ואיתה פירוק של הרבה תבניות והיא גם פרקה אותי מכובעיי שנאלצתי לשמוט. המלחמה אמרה- עכשיו זה לא זמן לגם וגם וגם. עכשיו זה זמן לרק- רק להחזיק את הראש מעל המים וגם זה בקושי.
הזמן עשה את שלו וטיול בברזיל גם עזר ובזמן הזה היה לי פנאי להתבוננות ובחינה של העשייה שלי.
מתוך כך הגעתי לכמה מסקנות:

1. החוט המחבר את הכל העשיה שלי ומחבר אותה לפאזל אחד- מתהליכי אימון אישיים לסדנאות להנחיית קבוצות נוער בבתי ספר לגאדריגל ואפילו העשייה שלי באירועי ברן- לכולם מטרה משותפת- לעזור לנו להיות בטוחים בעצמנו ולעוף על עצמנו ללא קשר לנסיבות החיצוניות. ליצור עולם בו אנחנו זורחים את האור שלנו ומספיק חזקים על מנת להתמודד עם השיט שהחיים זורקים עלינו ואמן, עוד לצאת מזה מחוזקים ועדיף ביחד. עולם בו אנחנו מושחררות מספקות עצמיים ומחשבות שליליות שמונעות מאיתנו להגשים את הדברים שאנחנו רוצות. כי אוף כמה אפשר עם זה??

2. אני ממש טובה בלעזור לאנשים בזה.

3. כל אלו לא היו קורים ללא האומץ שלי ותודעת ה"**ן על כולם, זה מה שאני רוצה לעשות אז זה מה שאני עושה" וללא הכלים המקצועיים שיש לי שעוזרים לי להרים את עצמי, לתרגל אמונה ואופטימיות וביטחון ולבחור בכך על פני פחדים וספקות. עליהם אני מודה מאוד.

מתוך כל אלו, אני כבר חודש בתהליך חזרה ליסודות, שואלת את עצמי וגם עונה- במה אני הכי טובה? למה אני עושה את מה שאני עושה? איך אוכל לעשות זאת עוד? התשובות הגיעו והגיעו מדויקות.
בתור מאמנת NLP, אני יכולה לתת מענה לבעיות רבות- משינוי הרגלים, למערכות יחסים מטיבות ועוד. אבל הדבר בו אני הכי טובה, דבר אותו ראיתי קורה שוב ושוב- הוא לעזור לנשים לבנות ביטחון עצמי יציב, אמיתי וחזק.

וכאן אני פונה אליכן-
-למי שמרגישה שהביטחון העצמי שלה התערער בתקופה הזו…
-למי שמוצאת את עצמה מתמודדת עם מחשבות טורדניות, פחדים, או השוואות בלתי נגמרות לאחרות…
-למי שרוצה להרגיש חזקה ובטוחה בעצמה שוב
-ולמי שכבר כמה זמן חושבת ללכת לטיפול אבל לא בטוחה איזה או לא רוצה להיכנס לתהליך ארוך שלא ברור מתי מסתיים...
אני מזמינה אתכן להצטרף אליי ל...:

🩵 בטוחה מבפנים – אימון NLP לבניית ביטחון עצמי יציב
שלא תלוי בנסיבות חיצוניות או בדעות של אחרים. 🩵
מדובר בתהליך מובנה של 12 מפגשים ומכוון תוצאות (ולא טיפול שנגרר לנצח.), שמבוסס על תהליכי אימון רבים בעבר שהובילו בדיוק לכך אצל נשים אחרות.

ותקשיבו לזה, לכבוד ההשקה של התהליך אני נותנת הנחה של 30% ל-3 הנרשמות הראשונות.

את כל הפרטים אצרף פה בתגובה, כנסו לקרוא.
ותחשבו עלי כשתפגשו חברה שקיבלה איזו מכה בכנף של הביטחון שלה, כמו רבות בזמן המלחמה ושוקלת להתחיל טיפול או אימון בעקבות כך. אני הכתובת :)

אז זהו, אשמח לאיזו תגובה ככה לטראפיק ושיגיע לנשים שזה בדיוק מה שיכול לתמוך בהן עכשיו.
מחכה לשמוע מכן, תמר 💙

"למה אני כאת חלשה?"
כמעט שנה אחורה, חנוכה 2024, כחודשיים אחרי תחילת המלחמה.
אני יונתן וגיא מתכוננים להגעת האורחים למסיבת חנוכה בבית שלנו, שאנחנו עושים כמיטב המסורת בכל שנה. למסיבה הזו היתה משמעות חזקה במיוחד אז. להדליק אור ביחד, ליצור אור בזמנים כאלה חשוכים.

יום שלם של הכנות ואני כמעט לא שם, יונתן וגיא הופכים את הבית ואני בכלל מרחפת בעולם אחר. אני מרגישה מוזר. אני חסרת סבלנות. אני מסוגרת מאוד. אני עצבנית על יונתן בלי סיבה. מצאתי את מקומי במטבח בהכנת מרק בצל, זו מטרה מוגדרת שדורשת פעולות רפטטיביות ומינימום אינטראקציה עם אחרים. אפשרי. אני עם אוזניות גדולות על הראש שומעת אלבום של TOOL, מרגישה גלים של זעם או כעס או עצב או הכל ביחד. אני נותנת לתחושות האלה לשוט על המוזיקה העצבנית שמתנגנת באוזניים ולהיחרץ בקרש החיתוך כשאני חותכת מלא בצלים, במחשבה שאוקי, זה כבר עובר.

לאט לאט המוזמנים מתחילים להגיע והבית מתמלא באנשים שאני הכי אוהבת בעולם. אחד אחת באים להגיד לי שלום אבל אני, אין אותי. לא רוצה שיתקרבו ולא רוצה שיחבקו, רק תנו לי לחתוך בצלים ולשמוע מוזיקה. אחרי שעוד כמה אורחים מגיעים, אני מבינה שאני במרכז הבית במסיבה שאני בעצמי מארחת, אני 'אמורה' להיות נגישה וחברתית ולהגיד שלום ולחבק ולאהוב, אבל אני בכלל מרגישה כלואה בתוך איזה כלא רגשות פנימי ואני פשוט לא שם. הכל נהיה יותר מידי ואני בורחת לחדר שלי, סוגרת את הדלת ונותנת לבכי מטורף לצאת החוצה כשאני מתפתלת על המיטה כמו ילדה. בכי של כאב, של פחד, של סבל המוני, של אנושות חסרה, של שנאה ופילוג, של 'מה קורה לי' ו'איך אני כזאת רגישה'.

תוך כדי הכאב עלה לי ממש חשש לעצמי וגם הרבה שיפוטיות עצמית. באמת מה קורה לי? אני כל כך יציבה בדרך כלל, יודעת להתמודד עם אתגרים, להיות חזקה. מה אני מתפרקת ככה? אולי אני ממש חלשה וברגעי האמת אני מתפרקת? ומה בכלל אני כואבת ככה? אני בין בנות המזל, יש לי בית וכל משפחתי וחבריי איתי וסביבי ובחיים. אני צריכה להיות חזקה. אני צריכה להיות מאלה שתומכות באחרים עכשיו. אוף, איזו חלשה אני. יש לי מסיבה בבית ואני בכלל לבד בחדר. ולמה אף אחד לא בא לראות מה איתי? המוח שלי הפליג רחוק בארץ המחשבות השליליות עד ששמתי לב לכך ועצרתי את הלופים האלו.

אחרי כמה זמן, ביקשתי מחבר לבוא. לאט לאט, הוא עזר לי לצאת מהחדר לתוך המון האנשים באירוע קסום ומלא אהבה שקורה ממש אצלי בבית. בגוף הייתי שם, אבל התודעה שלי לא באמת הצליחה להיות נוכחת.

אני חושבת שכל מי שהיה בהדלקת הנרות הזו, זוכר את המצב המוזר שהייתי בו ואת מבט 'בא לי להרוג את כולם' שהיה בעיני ואת חוסר הסבלנות והנגישות שהייתי בו. 😅
אני שמחה לשתף את הסיפור הזה כדי לתת קצת לגיטימציה למי שגם חווה דברים דומים מתחילת המלחמה.

המקרה הזה הוא חלק מתקופה של כמה חודשים בתחילת המלחמה בה הביטחון העצמי שלי קיבל מכה גדולה שהשפיע המון על ההתנהגות שלי. ראיתי לפתע חלקים חדשים בי שאני לא רגילה לראות ושהיה לי קשה לקבל. העשייה הרגילה שלי הופסקה, כמו של רבים מאיתנו ותחושת ההצלחה והמשמעות ירדה איתה גם. המוח שלי הלך למחשבות שליליות והדימוי העצמי שלי השתנה. שפטתי את עצמי על הדרך בה התמודדתי עם המציאות ההזויה שלנו.

אז, חשבתי שזה מוזר ושזה לא אמור להיות ככה.
היום, אני יודעת שזה סופר הגיוני, סופר בסדר וסופר נפוץ. המלחמה פוגעת בביטחון הגופני שלנו אך גם בביטחון העצמי שלנו ולא, לא צריך לחוות תופת או לעמוד בקו הראשון כדי שזה יקרה. הציפייה שלנו מעצמנו להמשיך לתפקד כמו 'בשגרה', יוצרת תחושת אכזבה. משאבים נפשיים שבעבר היו מושקעים בהתקדמות ופיתוח, מושקעים כרגע בהישרדות ובתפקוד יומיומי. המוח שלנו עובד באופן אחר. חוסר היציבות משפיע גם הוא ומקשה עלינו להרגיש יציבות גם בתוכנו.
כל אלה, גורמים לירידה בביטחון העצמי שלנו, ביציבות הרגשית וביכולת התפקוד שלנו. וזה בסדר!

עם זה, אנחנו לא חייבות להישאר עם התחושות האלה. אני מרגישה שאולי בעבר היה בא לי בקלות ובטבעיות להיות אופטימית, שמחה, מאוזנת והיום משהו קצת השתנה וזה דורש ממני יותר השקעה, תשומת לב ואקטיביות. זה דורש יותר, אבל זה אפשרי. צריך ממש לבחור בכך. לבחור בכך, ולהשתמש בכלים הקיימים בעולם שלנו שיכולים לעזור לנו לשמור על ביטחון עצמי יציב ונפש מרוממת, כמה שניתן, עם המצב. לקח לי כמה זמן וגם טיול אחד בברזיל ועכשיו אני מרגישה שהיציבות בה אני נמצאת מאפשרת לי יותר לתמוך באחרות, ליצור מרחבים טובים ומרפאים לאחרים כמו שאני אוהבת ולדאוג לעצמי, עם כל האתגרים וכל חוסר הוודאות שאנחנו נמצאים בה.

אני לאט לאט חוזרת להנחות תהליכי אימון NLP אישיים ואני מבינה שהשנה, הנושא העיקרי שאני רוצה לתת לו מענה הוא יצירת ביטחון עצמי יציב שלא תלוי בנסיבות ודעות חיצוניות, לנשים שמרגישות את השפעת המלחמה עליהן ורוצות דווקא עכשיו לפתח ביטחון עצמי חזק שמגיע מבפנים.
בקרוב אשתף פה גם הצעה מפתה לקראת השקת תהליך האימון החדש שלי.
עד אז, מוזמנים ומוזמנות לעקוב אחרי באינסטגרם, שם יש תוכן נהדר וברור בנושא ביטחון עצמי בזמן מלחמה.

היו לכם מקרים דומים? מוזמנות לשתף פה :)
אוהבת, שיהיו לנו ימים טובים, תמר ❤

מה השתנה בכן מלפני המלחמה לאחרי?
מה רמת האנרגיה שלך מלפני שנה לעכשיו?
ואיך המצב רוח הכללי?
אצל כולנו חלו המון שינויים במהלך השנה האחרונה
ויכול להיות שפתאום נחשפו לגירסא טיפה שונה בעצמנו...
אולי פתאום אנחנו מכירות חלקים חדשים בנו שלא תפסו כל כך הרבה מקום לפני-
החלק המבולבל
החלק הכואב
החלק ה'חלש'
החלק הרגיש
החלק החרדתי.

מאוד הגיוני שקשה לנו לקבל את החלקים האלה בעצמנו.
אולי עולה לנו שיפוטיות- 'למה אני כל כך חלשה ורגישה'?
אולי עולה השוואה לאחרות- 'איך זה שהיא ממשיכה לתפקד כרגיל ולי כל דבר נראה קשה?'
ואולי הביטחון העצמי והערך העצמי שלנו ירד משמעותית בזמן הזה...
הכל טבעי ונפוץ ביותר!

עם זאת, תקופות של אתגר ושל משבר, הן גם הזדמנות עבורנו ללמוד להכיר את כל החלקים האלו שבנו.
ולא רק להכיר, אלא לקבל ואפילו לתת אהבה.
ומעבר לכך- גם לדעת להתמודד איתם, לתת להם את המקום הראוי,
אבל גם שלא ישתלטו על כל החוויה.
כן, זה יכול להיות קצת מאתגר, אבל זה אפשרי :)
אז איך אנחנו עושות את זה?👇

בשבועיים הבאים אני אעלה לחשבון האינסטגרם שלי הרבה תוכן בנושא-
ביטחון עצמי ויציבות רגשית בזמן מלחמה ומשבר

שם נדבר על מדוע הביטחון העצמי שלנו נפגע, איך ניתן לשמור עליו, מה עושים עם לופים של מחשבות על מלחמה, איך מתמודדות עם השוואות (לעצמנו של פעם או לאחרות של היום), כיצד עושות שלום עם החלקים השונים בנו ועוד דברים שרלוונטים לכולנו עכשיו.

מוזמנות לעקוב שם 👈 https://www.instagram.com/tamaralfasi_thewave/

שלום, היום אני שמחה להשתמש בבמה הזו לתת מקום לדבר שיכול מאוד לתמוך ולהרים הרבה נשים כאן (כי אלה הדברים שאני הכי אוהבת ליצור).

אם הייתן רוצות שגרת בוקר יותר נעימה, לשים למעלה בסדר העדיפויות שלכן את מה שעושה לכן טוב ולהטמיע הרגלי חשיבה והתנהגות של אהבה עצמית, חמלה ואקטיביות- תמשיכו לקרוא את ההמשך 💜 אם לא דלגו דחוףףףף :)

מקצרת לכן- ישר ולעניין- הוצאתי סוף סוף את חוברת Active Self Love,
חוברת בת 14 יום לעבודה אישית לנשים
שעוזרת לנו לפתוח את היום עם אנרגיה,
להגשים את הרצונות שלנו
ולתת לעצמנו מלא אהבה עצמית ביום יום.
ועוד ביחד בקבוצה כי לבד זה מאתגר ופחות כיף, שזה בכלל גאוני.

✨עכשיו ביותר פירוט וקודם כל קצת על עצמי בהקשר הזה:
גם לי בחודשים האחרונים הקרקע זזה מתחת לרגליי והמון השתנה, בפנים ובחוץ.
עם הטירלול של המציאות, היה לי מאוד קשה לעשות לעצמי טוב. פתאום זה היה נראה יותר בתחתית סדר העדיפויות, יש דאגות גדולות יותר וגם כשכבר כן רציתי לדאוג לעצמי, היה לי קשה למצוא את המשאבים לעשות זאת ולהניע את עצמי. מה הקשר עכשיו לעשות יוגה או לאכול טוב.

לזמן מה הלכתי כמו סנדלרית יחפה והתקשתי לממש על עצמי את כל הכלים המעולים שיש לי כמאמנת וnlpיסטית, עד שנזכרתי בעולם המקצועי ממנו אני מגיעה ובכך שיש לי אפשרות להשפיע על המיינדסט שלי, על ההרגשה שלי וכך גם על האנשים הסובבים אותי והתחלתי לעשות את העבודה על עצמי.
לדאוג לעצמי, לשים לב לאיזה מחשבות אני נותנת מקום בתוך הראש, להשקיע במה שעושה לי טוב לרגש, לגוף ולנפש.
לעיתים מה שצריך זו איזו הדרכה וכלים שיעזרו לנו לעשות שינוי ומכאן גם מגיעה החוברת הנהדרת שאני מוציאה עכשיו.

חוברת Active Self Love
היא חוברת לכתיבה יומית עם עמודים יומיים ל14 יום
שהשוס הוא שבנוסף לכך, בכל יום יש תרגיל מעולם האימון האישי (ממש דברים שאני עושה עם מתאמנות בתהליכים 1:1)
שתומך ב:
✨הצבת מטרות והגשמתן
✨חיבור למשאבים
✨העלאת הביטחון העצמי
✨פיתוח דימוי עצמי חיובי וחשיבה חיובית
✨תמיכה בעצמנו
✨ועוד!

וכי אני יודעת שלעשות דברים לבד זה קצת מאתגר...
ואנחנו עושות את זה ביחד בקבוצה תומכת ומרימה החל מה31.3, קלטתן איזה שווה?? אין מה לעשות זה הכי כיף והכי עובד.

כל מי שרוכשת את החוברת מקבלת גישה גם לקבוצת הווטסאפ בה נעשה את המסע ביחד-בכל יום אני אעלה סרטון קצר עם הסבר על המשימה היומית וטיפים נוספים ואתן יכולות לחלוק בדרך, בהצלחות ובאתגרים- לקבל השראה, לתמוך ולהיתמך!

ערכתי את החוברת שוב ושוב, דייקתי, התרגשתי, התאמתי משימות לימים, הוספתי ברכה אישית, פתחתי קבוצת ווטסאפ, בניתי דף נחיתה עם כל המידע-
הכל מוכן עבורכן 💜

ולכן נשים יקרות, נותר לעלות על הרכבת ולהצטרף לקבוצת נשים שרוצות לעשות לעצמן טוב, להטמיע הרגלים חיוביים ביום יום ולעבור מסע אישי מעצים
וכל זה ב15 דקות ביום 😁
ובמחיר ממש נעים ונוח.

מי שזה מעניין אותה, מוזמנות להגיב כאן ואשלח את כל הפרטים באהבה.
מחכה להתחיל את המסע בעצמי ולראות מי מצטרפת אלי.
שיהיו ימים טובים ואוהבים, תמר 💜

השתתפתי עכשיו במפגש זום של פרויקט 'ספינת האור' שמטרתו לאגד אומנים מתחומים שונים ולשלוח אותם למלונות/בתי חולים/ מרכזים בהם נמצאות משפחות כדי לעודד, להעסיק את הילדים והמבוגרים ולהפיץ אור. אני שם על תקן מטפלת לתת ליווי לאומניות במידת הצורך.
פרויקט של Noa Shtrichman Ram Chuk

הנה דגשים שכתבתי והעברתי במפגש, שיכולים לעזור לכל מי שהולך עכשיו לעשות פעילויות דומות: להתנדב בדרכים שונות, להעביר פעילויות לילדים, מופעים, מוזיקה, סדנאות וכו' וכו'.

❤דגשים לדאגה לעצמכם:❤
1. לדאוג לצרכים שלכם ולבוא ממושאבים- לדאוג לעצמכם מבחינת אוכל, מים, פיפי, מצב נפשי. גם אם באמצע אתם צריכים משהו- למצוא את הדרך לקחת הפסקה ולדאוג לעצמכם.

2. היזדהות- אתם לא חייבים שיכאב לכם כדי להרגיש שעשיתם עבודה טובה. אתם לא חייבים להצטרף לתופת. אם אתם מרגישים לא בטוב, משהו טירגר אתכם, קשה- לכו להתמשאב. צריך אתכם חזקים. ממש בסדר ואפילו מעולה שיהיה כיף, להנות, שתרגישו רגשות חיוביים מהמפגש.

3.ציפיות בצד ותרגול גמישות- יכול להיות שתגיעו למקום ופתאום לא יתאים, לא יהיה צורך, שיהיה קהל מועט, שהאנרגיה תהיה שונה. נסו להגיע פתוחים וזורמים עם הסיטואציה ולשים ציפיות בצד.

4. היעזרו בתמיכה מקצועית, המון מטפלים רק מחפשים למי לעזור עכשיו.

💜דגשים עשה ואל תעשה לעבודה עם אנשים:💜
1. לא לצאת מהתפקיד שלכם ולזלוג לתפקיד טיפולי- המטרה שלכם היא לעשות טוב, להקל, לשמח, לתת הפוגה. לא לטפל במידה ולא באתם על התקן הזה ועם הכלים המתאימים.

2. לא להעלות שיח ריגשי, זה לא הזמן. (גם בטיפול זה כרגע לא בהכרח מה שעושים. יהיה לזה מקום בהמשך). לא לעשות פעילויות של "תגידו/תציירו/תרגישו/תשתפו מה אתם מרגישים עכשיו". כן לפנות לקוגניציה ולא לרגש.
סייג- אם יש עוד צוות טיפולי תומך שיכול לתת מענה במידה ועולים דברים קשים- אפשר ברגישות לעשות זאת במידה והקבוצה נראית ממושאבת מספיק עבור זה והם יודעים מראש שהפעילות היא גם סביב רגש.

3. להניע לפעולה וליצור אקטיביות (חוסר אונים הוא מה שמפתח טראומה ותחושת תסכול ומועקה)- לתת משימות, לשתף את הקהל, ללמד משהו חדש, לתת תרגיל או משימה שהם יכולים לקחת איתם הלאה לאחר הפעילות. להניע את הגוף, להפעיל כח או מיומנויות שונות אצל הקהל.

4. לתת המון מקום לחיבור לכוחות ומשאבים פנימיים (זה גם הדגש הטיפולי בטיפול במצבי דחק)- תרגילים שעוזרים למשתתפים להרגיש שהם מסוגלים, חזקים, בעלי משאבים. חיבור לשמחה/צחוק/גמישות/אומץ וכו'- מזכרונות עבר או חלומות בעתיד, משחקים, כתיבה..

5. לא להכניס מילים ותחושות לפה המשתתפים! בלי "אתם אחרי אירוע טראומטי" "אתם עצובים עכשיו" "קשה לכם" וכו'...

6. לא לחבר את המשתתפים לאירועים שעברו בימים האחרונים ולתחושות הקשות שחוו שם. זה לא המקום.

7. להיזהר לא לטרגר ולהיות מאוד קשובים למרחב- קולות חזקים, מוזיקה חזקה, אורות מהבהבים, צעקות, בלונים מתפוצצים- להיזהר מכל אלה וממה שיכול להעלות תחושות קשות.

מוזמנים להעביר למי שזה יעזור לו. ❤
תמר, מאמנת NLP
מי שרוצה תמיכה בזמנים האלה, סשן NLP לחיבור לעוצמות, להתייעץ או כל דבר- אני פה 0527331868

🌷 *ההמלצות שלי לבריאות הנפש שלנו והתמודדות עם המצב בזמנים האלה:* 🌷
1⃣ היו בתשומת ❤ למחשבות שלכם:
שימו לב האם המחשבות שעובורת לכם בראש נעימות ותומכות בכם או לא.
במידה ומזהים מחשבה חרדתית/שלילית/לא נעימה ולא יעילה- אפשר לדבר איתה בנעימות ולאמר לה "היי, זה לא נעים לי ולא עוזר כרגע, בבקשה צאי לי מהראש" ולשאול את עצמכם- איזו מחשבה יהיה לי נעים ומועיל לחשוב במקום? ובאופן אקטיבי לחשוב אותה.

2⃣ עשו סדר פנימי ושאלו את עצמכם לעיתים קרובות- מה בשליטתי והשפעתי ומה לא?
דמיינו 2 מגירות או אפילו ציירו 2 מעגלים, בהשפעתי ולא בהשפעתי. מצאו פעולות קטנות שאתם יכולים לעשות לגבי הדברים שבהשפעתכם ושחררו מהדברים שלא בהשפעתכם. לדוגמא:
בשליטתי והשפעתי: מה לאכול, לתת תמיכה למעגל הקרוב שלי, לדאוג לילדים שלי, לעשות לעצמי טוב, לתרום כסף לארגון כלשהו. אלה דברים שניתן לעשות.
לא בשליטתי והשפעתי: מתי הכל יגמר, איך הכלכלה תהיה לאחר מכן, הפעולות שצה"ל עושה, הפעולות שהחמאס עושה, ללכת להתנדב בכל ההתנדבויות. אלו דאגות שמהן כדאי לשחרר.

3⃣ שימו לב איפה על קו הזמן המודעות שלכם נמצאת- עבר, הווה או עתיד:
בזמנים של לחץ וכאב המוח שלנו נוטה לנדוד לעבר ולעתיד- כאב על מה שהיה וחרדה ודאגה על מה שאולי יהיה בעתיד. כשאנחנו מנסים לנבא את העתיד בזמנים כאלה, לרוב הוא לא מאוד ורוד.
כשאתם מזהים שאתם מתעסקים בעתיד (מתי אחזור לעבוד, מה יהיה עוד חודש)- במידה ולא מדובר במחשבה פרקטית בקשר אליו- החזירו את עצמכם להווה.
איפה אני עכשיו? מה כרגע אני יכולה לעשות? ברגע זה ממש- האם אני בטוחה? מה עושה לי נעים?

4️⃣ הישארו פעילים:
פעילים לא אומר בהכרח לצאת להתנדב או להתגייס למילואים, זה מבורך לעשות את זה אבל גם בסדר גמור לא לעשות את זה. כוונתי היא להיות פעילים בכל דרך. הכינו לעצמכם בכל יום רשימת משימות קטנה של דברים שאתם יכולים לעשות, דברים קטנים ונורמטיביים שתחת שליטתכם.
לדוגמא: לשטוף כלים, להכין אוכל, לצאת לטיול, להתקשר לאנשים קרובים, לשאול את השכנים מה שלומם, לתרום מוצרי מזון, ללמוד משהו חדש, לעשות ספורט, לתרום דם.

5️⃣ ביטוי ריגשי: תנו מקום לאיך אתם מרגישים ותאווררו. לכתוב, לרקוד, לצעוק, לבכות, לדבר, לצייר- כל דרך שעוזרת לכם. השתדלו לא לצבור מתחים בגוף אלא לשחרר אותם.

6⃣ אתם כבר יודעים- לא להיות מלא ברשתות החברתיות ומול החדשות ובטח שלא לראות סרטוני זוועה או לקרוא סיפורים גרפיים מאוד על אף שזה מפתה ומושך. עלינו לשמור על עצמנו חזקים.

🌷מוזמנים לשתף.
מי שמתקשה עם המצב- אני מציעה סשן NLP לתמיכה וחיבור לכוחות בימים האלו למי שזה יתמוך בה/בה.
תמר- מאמנת NLP
0527331868- ניתן לשלוח הודעה

ב7.5 אנחנו מתחילות את אתגר 'הקול בראש- מפסיקות את הביקורת העצמית'- 5 ימים בהם תקבלי כלים פרקטיים להפסיק את הביקורת העצמית כדי להגשים את הרצונות שלך בביטחון.
בכל יום ניפגש ללייב קצר של 20 דקות בזום, לאחריו תקבלי משימה להטמעת השינוי.

מוכנה להכניס יותר חמלה עצמית לחייך ולשחרר מהביקורת ההרסנית? למה את מחכה? הצטרפי אלינו ממש פה. הלינק להרשמה בביו או אצלי בפרטי, תראי סימן ואשלח את כל הפרטים.
תמר 💜

בלי להיות מודעות לכך אנחנו משלמות מחירים יקרים על להקשיב לקולות הביקורתיים שבראשנו...
אבל, אפשר אחרת.

אנחנו יכולות לייצר לעצמנו מציאות בה אנחנו מחוברות לחמלה עצמית, מדברות לעצמו באופן תומך ומפרגן, וממש כמו חברה טובה- עוזרות לעצמנו להגשים את הרצונות שלנו בביטחון ובלי ספקות עצמיים גבוהים כל כך.

💜ב-7.5 אנחנו מתחילות את האתגר החינמי
'הקול בראש- שמות סוף לביקורת העצמית'
5 ימים בהם תקבלו כלים פרקטיים להפסיק את הביקורת העצמית כדי להגשים את הרצונות שלכן בביטחון.
בכל יום ניפגש ללייב קצר של 20 דקות בזום, אחריו תקבלו משימה להטמעת השינוי, בקבוצה נשית תומכת.

אם את מוכנה להכניס יותר חמלה עצמית לחייך ולשחרר מהביקורת ההרסנית,
מוזמנת להצטרף באהבה.☺️
הגיבי או שלחי לי הודעה ואשלח לינק להצטרפות 🌷