מכון ליאו בק ירושלים - Leo Baeck Institute Jerusalem

תארו לכם יום יפה במדבר הנגב בשנות השישים, ואתם מצטרפים לסיור עם שני מדענים עם רעיון משוגע: לגדל צמחים במי ים.

זהו סיפרם של הוגו ואלישבע בויקו, חלוצי אקולוגיה בישראל שנשכחו מהבמה הציבורית, אבל בעבודתם סללו את הדרך לחקלאות מדברית גם בתנאים קשים בישראל ובעולם. ד"ר הוגו בויקו נולד בוינה, נלחם במלחמת העולם הראשונה עבור הצבא האוסטרי ולאחר מכן השקיע את עצמו בקריירה אקדמית, והיה לאחד המרצים הראשונים בתחום האקולוגיה של הצמחים. ד"ר אלישבע בויקו (נולדה אליזבת שפיצר), נולדה אף היא בוינה, למדה שם בוטניקה וכתבה דוקטורט על גידול צמחי מרפא בסוגי אדמות שונות.

לאחר עליית הנאצים לשלטון והתגברות האנטישמיות באוסטריה, החליטו בני הזוג לעבור לארץ ישראל ב-1935. הם השתקעו ברמת רחל, שם הקימו בית שהיה גם בסיס מחקר, מוקף מטע, גן בוטני ותחנת ניסויים קטנה לגידול ירקות ועצי פרי בתנאים קשים, בלי גב של מוסד גדול או תקציב מסודר. הוגו בויקו גם הקים עשבייה ובה עשרות אלפי פרטי צמחים מיובשים מארץ ישראל וממסעותיו בעולם, שזכתה להכרה בינלאומית בשל חשיבותה לחקר הצמחים באיזור. הבית ננטש במלחמת העצמאות והעשבייה שבו אבדה, אבל בשביל הזוג בויקו זה היה רק פרק אחד מנסיונותיהם להפריח את השממה.

בני הזוג בויקו עבדו כתף אל כתף בשורה של מיזמים. מטרתם השאפתנית: להפוך את הנגב לכר פורה לגידול חקלאי. "בנגב מצויים שני מיליון דונם אדמה, שאפשר לגדל עליה צמחיה במים מלוחים" ציינו בני הזוג בראיון לעיתון "דבר" ב-1960. מים מלוחים היו אמצעי יוצא דופן. בעוד שרבים ראו במלח אויב של החקלאות, הם ניסו לבדוק האם בתנאים מסוימים אפשר להפוך אותו לחלק מן הפתרון. מחקריהם עסקו בגידול צמחים בתנאי מדבר ובשימוש במקורות מים שאינם מתאימים בדרך כלל לחקלאות, כולל אפילו מי ים.

המחקר נשא פרי, תרתי משמע. הזוג בויקו פיתחו שיטה לטיהור מי שופכין באמצעות צמחים, גילו זן של דגן הדורה שניתן לגדל בכל סוג אדמה, ועבודתם בגן אילת, שם גידלו צמחים במים מלוחים, הוכיחה שאפשר לגדל צמחים בדרך זו וסללה את הדרך לפרויקטים דומים בארה"ב, הודו, אירופה ומצרים.

היום מציינים ברחבי העולם את היום הבינלאומי ללחימה במדבור ובבצורת, תחום שתרומתם של בני הזוג בויקו הייתה בו משמעותית. הם עסקו בפתרונות למשבר האקלים עוד לפני שהמונח היה ידוע לציבור, ועבודתם הפריחה את השממה וקידמה את האנושות לעתיד שבו המדבר יכול להיות קרקע לגידול חקלאי מוצלח.

בתמונה: כריכת הספר שכתב גבריאל בויקו, בנם של הוגו ואלישבע, על הוריו, ובו הם נראים כשהם בוחנים את עצי הסמר שגידלו בערבה על מים מלוחים.

ביום רביעי, ה-24.6, ייערך המפגש האחרון בסדרת המפגשים החדשה: ספרות בימי משבר

והפעם: בין גלות וסרבנות: שפת ההתנגדות ביצירותיהן של יוקל, בכמן וילינק

פרופ' מיכל בן־חורין וחנן אלשטיין בשיחה הצוללת אל יצירותיהן של אנה מריה יוקל, אינגבורג בכמן ואֶלפרידה ילינק — שלוש יוצרות שכתבו מתוך מרחבים של גלות, טראומה, מחאה וסירוב להשתיק קול. דרך הספרות, השירה והשפה עצמה, יבחן המפגש כיצד הופכת הכתיבה למעשה של התנגדות פוליטית, תרבותית ואישית, וכיצד שאלות של זרות, זיכרון ואחריות ממשיכות להדהד גם כיום.

אירוע מקוון ופתוח לכולם. להרשמה: https://bit.ly/4xqVWN7

השבוע בשנורקל - זה רק ספורט? יהודים בכדורגל הגרמני

גרמניה נחשבת למעצמת כדורגל בינלאומית, עם קבוצות כמו באיירן מינכן או בורוסיה דורטמונד, ארבע זכיות במונדיאל, ותרבות כדורגל עשירה. נבחרת ה"מאנשאפט" של גרמניה משתייכת לעשירייה הראשונה של הנבחרות הטובות בעולם. לכבוד המונדיאל צללנו להכיר מקרוב את ההיסטוריה היהודית של הכדורגל הגרמני.

רשומה מאת עדי לוי אסטרחן

לקריאה - https://bit.ly/4eMFvCz

תזכורת: היום בשעה 19:00, אירוע השקה בינלאומי מקוון לספר:

The Mosse-Women: German-Jewish Life Stories

בואו לשמוע על סיפוריהן יוצאי הדופן של נשות משפחת מוסה – משפחה יהודית־גרמנית בולטת שעיצבה את חיי התרבות, העיתונות והחברה בגרמניה המודרנית. באירוע ההשקה תתשתף המחברת, ד"ר אליזבת וגנר, חוקרת של ההיסטוריה היהודית־גרמנית והתרבות האינטלקטואלית של גרמניה במאה העשרים. אליה יצטרפו ד"ר סווניה בטקה ממכון ליאו בק בלונדון, ד"ר נטלי ניימרק-גולדברג ממכון ליאו בק ירושלים וד"ר סקאי דונאי מתכנית גורג' ל' מוסה באוניברסיטת ויסקונסין.

האירוע בשיתוף עם מכוני ליאו בק בלונדון וניו-יורק, וייערך בשפה האנגלית.
להרשמה - https://bit.ly/4v0H4n

קול קורא -

הכנס הישראלי השנתי ללימודים גרמניים:
היסטוריה, שפה, תרבות, חברה

ב-25 באוקטובר, 2026, נקיים את הכנס השנתי ללימודים גרמניים. אנו מזמינים חוקרות וחוקרים בכל שלבי הקריירה להגיש הצעות להרצאות יחיד או לפאנלים מאורגנים. נשמח לקבל הצעות מכל תחומי הלימודים הגרמניים, כולל ספרות ותרבות, היסטוריה, מדעי החברה, אמנויות, משפטים, לימודי תקשורת, לימודי יהדות ותחומים משיקים.

ניתן להגיש הצעות להרצאות ופאנלים עד ה-15.07.2026. אנחנו מצפים לראות מה תגישו לכנס!

לפרטים נוספים והנחיות - https://bit.ly/4xtlwkG

אתם מוזמנים להצטרף למפגש הסוגר של הסדנה לתיעוד בעל פה

An Antropologist's Journey from Oral History to Historical Fiction

פרופ' רות בהר היא מרצה בכירה באוניברסיטת מישיגן, כלת מלגת מקארתור היוקרתית וסופרת עטורת שבחים. בספריה היא משלבת בין הזיכרונות והסיפורים ששמעה כבת למהגרים יהודים מקובה לבין מחקריה ההיסטוריים על חייהם של יהודים כמיעוט שנאלץ פעם אחר פעם לעקור ממקומו. בהרצאה תשתף במסע שלה מן העבודה האנתרופולוגית אל כתיבת ספרות היסטורית, ותציע מבט נדיר על האופן שבו סיפורים אמיתיים ממשיכים לחיות דרך הספרות.

אירוע מקוון בשפה האנגלית. להרשמה - https://bit.ly/4g8OpMK

השבוע בשנורקל: ״בהדרגה, החוטים תפסו אותי״: האומנית שהפכה אריגה לאומנות

כשחושבים על אומנות מודרנית, חושבים בדרך כלל על ציורים, על פסלים או על אדריכלות חדשנית. אך עבור אנני אלברס, חוטים, סיבים ובדים היו חומרי הגלם של אומנות חדשנית לא פחות. אלברס, מעצבת טקסטיל ואומנית יהודייה־גרמנייה, הייתה מהדמויות המרכזיות שהעניקו לאריגה מעמד של אומנות חזותית לכל דבר, והשפעתה ניכרת עד היום בעולם העיצוב והאומנות.

רשומה מאת עדי לוי אסטרחן. לקריאה - https://bit.ly/4uXGwyc

יכםההרצאות מכנס אריך פרום - אהבה, פילוסופיה יהודית ותיאופוליטיקה עלו לאוויר, ואתם מוזמנים לצפות בהם כאן - https://www.youtube.com/playlist?list=PL81dt-KC2LhIvscBFNAKv44XlaoMkatnK

הכנס, שהתקיים בחודש שעבר, היה הכנס הראשון בישראל שמוקדש לאריך פרום ועבודתו. במשך יומיים של מפגשים, היה לנו את הכבוד לארח דוברים ודוברות, מרחבי המדינה והעולם, שעבודתם ובקיאותם הובילו לכנס ייחודי ומאיר עיניים.

שמרו על עצמיכם, צפיה מהנה!

אנו נרגשים להזמין אתכם לאירוע השקה בינלאומי, בשיתוף עם מכוני ליאו בק בלונדון וניו-יורק.

ד"ר אליזבת וגנר, חוקרת של ההיסטוריה היהודית־גרמנית והתרבות האינטלקטואלית של גרמניה במאה העשרים, חושפת בספרה החדש את סיפוריהן יוצאי הדופן של נשות משפחת מוסה – משפחה יהודית־גרמנית בולטת שעיצבה את חיי התרבות, העיתונות והחברה בגרמניה המודרנית. דרך ביוגרפיות אישיות, מכתבים וזיכרונות, הספר מאיר את עולמן של נשים שפעלו בין מסורת למודרנה, בין השתלבות חברתית לטלטלות ההיסטוריה היהודית־גרמנית. באירוע ההשקה, תציג וגנר את המחקר שמאחורי הספר ותציע מבט חדש על חיי נשים, משפחה וזהות בעולם שהשתנה לבלי הכר. אליה יצטרפו ד"ר סווניה בטקה ממכון ליאו בק בלונדון, ד"ר נטלי ניימרק-גולדברג ממכון ליאו בק ירושלים וד"ר סקאי דונאי מתכנית גורג' ל' מוסה באוניברסיטת ויסקונסין.

אירוע מקוון בשפה האנגלית. להרשמה - https://bit.ly/4v0H4n6

היום לפני 102 שנים הלך לעולמו פרנץ קפקא – מן הסופרים המשפיעים, המסתוריים והחידתיים ביותר של המאה העשרים.

קפקא, בן למשפחה יהודית דוברת גרמנית בפראג, הותיר אחריו גוף יצירה מצומצם יחסית, אך כזה שהצליח ללכוד משהו עמוק מן החוויה המודרנית: תחושת זרות, בירוקרטיה חסרת פנים, אפרוריות וחיפוש מתמיד אחר משמעות בעולם שאינו ממהר להעניק אותה. יותר ממאה שנים לאחר מותו, כתביו ממשיכים לדבר אל קוראים וחוקרים, ורעיונותיו עדיין מהדהדים.

אנו מזמינים אתכם לצלול לתוך השיח הספרותי על קפקא עם סדרת המפגשים "דווקא קפקא" שהתרחשה בשנה שעברה במכון. בואו להיפתח אל קפקא, אל יצירתו והעולמות התרבותיים שבתוכם כתב ופעל, וללמוד על השאלות שעודן עולות מיצירותיו - ספרותיות, היסטוריות, פילוסופיות ויהודיות.

לצפייה:

דווקא קפקא: שלושה מפגשים בהנחיית ד״ר שאול סתר Share your videos with friends, family, and the world