עירית כאלי מאמנת רגשית למתבגרות

מתבגרת חוקרת מדי יום את העולם סביבה
את עצמה
את נפשה
את גופה.
את היחסים שלה עם חברות, עם בני המין השני.
לפעמים, צריך לתווך לה את הדרך.
להקשיב, להדריך, לכוון..
ללמד מה כדאי, מה פחות.

אך לא תמיד הדלת פתוחה בפנינו ההורים
לעשות את התיווך הזה.
לא בכל נושא נוח לנו לגעת ישירות, לא תמיד
יש לנו הידע והמושג איך להגיד, מה לייעץ.
לא בכל נושא המתבגרות מרגישות בנוח לשתף אותנו ולפתוח הכל...

אמא של אחת המתאמנות שלי אמרה לי פעם
שכל מתבגרת צריכה "מבוגרת אחראית"
שתלווה אותה, שתהיה אשת הסוד שלה,
שתעזור לה לצלוח את התקופה המבלבלת הזאת
של גיל ההתבגרות ולצאת ממנה מחוזקת,
עצמאית, דעתנית, עוצמתית..
עם כלים וכוחות להתמודד עם העולם,
לאהב את מי שהיא ולהצליח.
ושהיא שמחה שאני נמצאת בתפקיד הזה עבור ביתה.

ככל שעובר הזמן אני רואה כמה זה נכון, כמה חשיבות יש לליווי בגיל ההתבגרות- לבניית
הביטחון העצמי, הדימוי, ההערכה לגוף.
להתמודדות עם דילמות, משברים, קשיים בדרך.

אז במקומות שאת צריכה עזרה, לא יודעת בדיוק מה לומר, איך להתמודד, מה לעשות
בדיוק בנקודה הזאת אני נמצאת שם בשבילך ובשבילה.

כל אחת צריכה מבוגרת אחראית לצידה, לא ככה?

חתונה ממבט ראשון
אחרי 2 אקמול צינון לילה נמנמתי לסירוגין לאורך כל הפרק.
מה שלא הצלחתי לפספס, וממש חבל שכך🙄, בין נים לנים, זה את פסטיבל ה- "הבאנו שמנה לתוכנית".
מעיין- בחורה מהממת, בטוחה בעצמה, שמחה,
כזו שאפגוש ואעוף עליה, אין לי ספק!
תוייגה לטייפ קאסט השמנה לאורך כל הפרק 🤬
מידה 42-44 - להזכירכם המידה הממוצעת בישראל, אבל למי אכפת.. יש לנו שמנת מחמד- טרנד
הפלאס סייז עובד גם אצלנו..
וכמובן שאם יש שמנה אז חייבים לעשות שלל
פרצופים כשהיא מודדת את שמלת החתונה,
וכל האירוע הזה הופך להיות דרמטי לעייפה,
ודרור צריך לעצב לה שמלה מ-0, כי אין שמלות לשמנות
מידה 44-42 כן???!!!

ובוחרים בשבילה מישהו שאוהב לבשל ומתעסק באוכל כי היא "שמנה" ומקווים שהוא יהיה בסדר עם זה
שהיא "שמנה"

וכך זה נמשך ונמשך וישנתי וקמתי
ומה שרציתי לומר לכם זה- בחרתם בחורה ג'וסית,
חכמה, מעניינת, יצאתם קצת משבלונת הרזות בלבד-
מה דעתכם להניח לגזרת המשקל ולהתייחס
אליה כאחד האדם? אולי אז תהיה משמעות אמיתית
לגיוון שבחרתם להראות. אולי צעירות ומתבגרות יתחילו להאמין באמת שהגוף האנושי בא במידות שונות
וכולן יפות וטובות באותה המידה. לכולן יש הזדמנות שווה לאהב? קודם כל את עצמן?

את מעיזה לבלוט? להראות את היופי שלך?
להיות צבעונית בתוך כל האפור מסביב?

במהלך #חופשתכתיבהבסטייל מרץ, בקיסריה
בסדנת צילום, התבקשנו לצלם מזווית אחרת מזו שאנחנו מסתכלות בה בדרך כלל.
יצאתי לגינה שהקיפה את הוילה,
והבחנתי פתאום בפרח הורוד, שבלט על רקע השיח העירום, החום.
פרח וורוד שלא מתנצל,
לא מתנצל שהוא פורח כשכולם מסביב עדיין בתרדמת,
לא מתנצל שהוא וורוד כשכל הסביבה חומה,
לא מתנצל על יופיו וייחודו.

וחשבתי על זה- כמה שנים הסתתרתי,
כמה שנים התנצלתי על העוצמות שלי,
כמה שנים החבאתי את היחודיות שלי,
כמה לא רציתי לבלוט..
שלא ישימו לב אלי יותר מדי, שלא אשמיע את קולי,
שלא אכנס לעימותים, תפסתי את זה ככוחניות.
איזו עבודה עשיתי עם עצמי בשנים האחרונות
עד שהסכמתי לעמוד בפרונט, באותנטיות,
עד שהסכמתי לבלוט!
לשחרר אמונות קודמות שניהלו אותי.

הפרח הזה, בסדנה הזו, הזכיר לי אותי,
הזכיר לי שאני ראוייה.

מרגישה שהגיע גם זמנך לבלוט? רוצה לספר סופסוף לעולם מי את? מה השליחות שלך?
#חופשתכתיבהבסטייל אפריל היא אופציה מעולה להתחיל..

"אני לא מאמינה בזה בשביל מה אני צריכה לתרגל את השטויות האלה שוב ושוב"?
-את לא צריכה!
"אה, לא"??
- לא, את לא צריכה לעשות שום דבר שאת לא רוצה.
"מה? באמת"?
-באמת, באמת. איך אלמד אותך להעריך את עצמך
לאהב את עצמך להיות בטוחה בעצמך אם לא אקשיב לך? לא רוצה, את לא צריכה.
אני רוצה שתלמדי להקשיב לעצמך, לכבד אותך!
"אהבתי, את יודעת, זו פעם ראשונה שאני עומדת על שלי, שאני לא מפחדת להגיד מה דעתי"

זהו, נמסתי...

גלו לי, איזה המצאה מסתובבת לכם בראש כבר מלא זמן אבל לא יצאה לעולם?
מהי ההמצאה ששינתה את חייכן?
-----
זאת ההמצאה שלי- אימון רגשי ותודעתי למתבגרות
מבוסס מיינדפולנס ופסיכולוגיה חיובית!
לקח לי לא מעט שנים עד שהבאתי אותה לרמה שהיא היום,
וכרגע היא עוזרת להרבה מתבגרות לקום בבוקר
עם חיוך, להשתחרר מחרדות, להיות בטוחות בעצמן ובערך שלהן. בגוף שלהן.
כי אין דבר שאני רוצה יותר מאשר לתת לנשים בתחילת הדרך את כל הכלים לחיות בבטחון, בהגשמה,
בזוגיות מכבדת וטובה, לתת להן את הכח לבחור,
להחליט ולהאמין בעצמן.

ומה שלכן??

זה לגמרי אפשרי לבנות ולחזק את הביטחון עצמי,
כן! גם בגיל 18!

ב' הגיעה אלי לפני חודשיים.
היא בדיוק סיימה טירונות וקיבלה
הצבה לקורס יוקרתי בחיל הים.
כשהקריאו את שמה במסדר הדמעות והיא
שמעה לאן היא מיועדת, במקום לקפוץ ולשמוח
היא נכנסה להלם.
היא ספרה לי שכנראה חוותה, לראשונה בחייה,
התקף חרדה.

היא לא האמינה איך היא, מכל כיתת הבנות,
נבחרה לצאת לקורס הזה. חוסר הביטחון
שהיה לה עוד מהתיכון עלה והציף אותה.
הם בטח טועים, הם לא מכירים אותי,
אני ממש לא מסוגלת לעמוד בדרישות של
הקורס ובטח לא בדרישות התפקיד.
יש כאן בנות שהרבה יותר ראויות לתפקיד ממני.
אני לא מספיק טובה!

הביטחון שלה, והדימוי העצמי המשיכו לרדת
ככל שניסו לשכנע אותה לצאת לקורס הזה.
זה לא הפסיק להעסיק את המחשבות שלה
וגם הלילות הפכו לבנים.

נפגשנו כל יום חמישי בערב למשך חודשיים,
על כוס שוקו חמה ומרשמלו (כן, כן, פינוקים פה..)
דיברנו על ה כ ל
היא הרגישה שהיא לא לבד! שיש לה עם מי לדבר,
את מי לשתף בכל מה שעובר עליה,
מה שהיא מרגישה בדיוק ברגע שהיא עוצמת עיניים,
איך היא מדברת לעצמה,
מה היא חושבת על עצמה כשהיא מסתכלת במראה,
מה היא חושבת שאחרים חושבים עליה,
על אמונות שהיא יצרה והן מגבילות את היכולות שלה
על כוח השפה והמילים ליצור מציאות
התחברנו, באמת, אליה פנימה
והיא התמלאה!!

התמלאה באוויר לנשימה, בכוחות, באמונה בעצמה
בביטחון שהיא יכולה ובידיעה שהיא ראוייה!!
10 מפגשים שמשנים את תפיסת העולם.
10 מפגשים וחיילת שיוצאת לקורס כשהיא בטוחה בעצמה. יודעת שהיא יכולה!
ויודעת שאני נמצאת שם במרחק וואטסאפ אחד,
להחזיק לה את היד ולהזכיר לה - אותה!!

אם לפני 20 שנה הייתם מספרים לי שאני אהיה מטפלת רגשית ותודעתית שתעבוד עם מתבגרות וצעירות
על ביטחון עצמי אהבה וקבלה עצמית, הייתי אומרת לכם... נכון!!!

זה התחיל כבר בבית הספר היסודי.
בכיתה ג' בקשה ממני המורה לחנוך תלמידה
שהיתה צריכה עזרה, לימודית ורגשית.
הלכתי אליה הביתה פעמיים בשבוע.
למדנו יחד, שיחקנו, דיברנו. זה היה משמעותי עבורי, לא פחות מאשר עבורה. מאז היה לי ברור שאני-
אני הולכת לעבוד עם בנות, אני הולכת לעזור לכל מי שצריכה עזרה. להיות שם בשבילה!

הדרך נסללה לה ומיד כשהשתחררתי למדתי באוניברסיטה חינוך. נמשכתי מיד לתחומי הטיפול-
למדתי חינוך מיוחד, אבחון לקויות למידה,
ועסקתי בחינוך כבר מאז.

יחד עם זאת די מהר הבנתי שמשהו חסר.
ידעתי ללמד מצויין, להקנות אסטרטגיות, להעביר את החומר בצורה שונה ולהגיע ללב של התלמידים
אבל לא היו לי כלים להניע לפעולה, לעורר מוטיבציה,
לטפל בפחדים, חרדות, חוסר ביטחון ואמונות מגבילות.
חיפשתי מה ללמוד שיתן מענה גם לצד
הרגשי, שהבנתי יותר ויותר שהוא ה"מנהל" כאן...
מצאתי הרבה כלים כאלו בעולם ה Nlp, המיינדפולנס והפסיכולוגיה החיובית. וכך לפני כמעט 10 שנים התחילה דרכי בעולם הטיפול.

בתקופת הקורונה, כשנפתחה האפשרות (הגאונית יש לומר) ללמוד בזום ממורים בארץ ובעולם!! הרחבתי
מאוד את הידע שלי בטיפול תודעתי, ופתחתי את הקליניקה.

היום אני מטפלת במתבגרות וצעירות. אני עוזרת להן
לבנות ביטחון עצמי ודימוי עצמי של אלפא!
להעריך ולאהב את עצמן, כמו שהן.
אני עושה את זה מתוך אמונה גדולה שכשמקבלים
בגיל צעיר כלים לבניית ביטחון עצמי- הדרך להיות
אישה מאושרת, עצמאית, חזקה, מצליחה,
למצוא זוגיות טובה, קריירה מספקת, לחיות בשלום
עם עצמך- סלולה!

איפה אני רואה את עצמי עוד 10 שנים??
קל.. מלמדת את השיטה של לעוד המון מטפלות,
מחנכות, יועצות - כדי שכל מתבגרת וצעירה
תוכל להנות מהכלים המעולים האלה ולהיות
"מישהיא שהיא מי - שהיא" עוצמתית, בטוחה בעצמה,
מאושרת ויכולה לטרוף את העולם שמחכה בחוץ..

מצטרפות אלי למסע?

עד כמה את אוהבת את עצמך בתוך הגוף שלך?
כשאת עוברת ליד המראה את מחייכת לעצמך או מתבאסת?
כשאת מתלבשת את מרוצה או שאת מתוסכלת
שאף פעם, אף פעם את לא נראית כמו שהיית רוצה?
כמה את אוהבת אותך?? היית רוצה יותר??

להצליח לאהב אותי- זה מה שמבקשת ממני כל מי שמגיעה אלי לקליניקה.
בנות 18 ובנות 30- מבקשות לעצמן בעיקר דבר אחד, להרגיש אהבה עצמית.
תשאלו אותי למה? זה פשוט,
נתחיל מזה שמחנכים אותנו שאהבה נמצאת מחוצה לנו- אנשים אחרים צריכים להגיד לנו: את אהובה,
חברותית, יפה, מוכשרת, כדי שנאמין שאנחנו כאלה.
ונמשיך בזה שבעידן הרשתות החברתיות- העוקבים,
הלייקים, ומספר הצפיות- הם המדד החיצוני לזה שאוהבים אותנו, לא ככה?

אז מאיפה אני מתחילה? מלחבר אותך בחזרה פנימה,
אל כל המשאבים שכבר נמצאים אצלך, כל הדברים
הטובים בתוכך שאת כבר מכירה אבל שכחת שהם שם..
מחזירה אותך הביתה, אל עצמך. מתאים לך?

אין שום דבר יפה בי,
אני כזאת, רגילה.
לחברה שלי יש פנים מושלמות, אמאל'ה איזו שלמות את לא מאמינה.
אני מסתובבת איתה וכל הזמן יש לי מחשבות על כמה היא יפה וכמה אני מכוערת.

ככה נפתחה הפגישה השבועית שלי עם
דנה (שם בדוי).

וחברה שלך, מה היא חושבת על עצמה?
היא? את לא תאמיני, אבל היא שונאת את הרגליים שלה. היא אומרת שהן שמנות ורחבות.
ומתה שיהיו לה רגליים כמו שלי... הזוייה...
לא יודעת מאיפה היא מביאה את זה.

אנחנו רוצות להיות מושלמות! בכל קריטריון.
וכמה לא פשוט המרדף הזה אחרי מושלמות,
איזה מחירים ענקיים הוא גובה,
כמה התרחקות מעצמנו ומהגוף שלנו הוא מייצר.
מה ישתחרר ויתאפשר לנו כשנסכים להרגיש שלמות במקום מושלמות??

"שלימות הנפש היא ידיעת עצמה" ~ שלמה אבן גבירול
תזכורת לטפח את הנפש-
תנו לה מקום להתבטא,
לכאוב, לצחוק, לצמוח.
תנו לה לצאת לאור
תקשיבו לה 💚 זו הדרך לחיות חיים מאושרים ומלאים.

באיזה גיל נשים מרוצות מהגוף שלהן?
מתי יש לנשים דימוי גוף חיובי?
סביב גיל 60!!!
כן, כן, 60!!!

רק בגיל 60 נשים מתחילות סופסוף להשלים
עם המראה שלהן, ומסכימות לאהב את עצמן כמו שהן.

רק שיש כאן איזשהו עניין חשוב -
דימוי גוף לא קשור :"באמת" למראה שלנו,
לאיך הגוף שלנו נראה באופן "אובייקטיבי"
דימיי גוף הוא הדרך שבה את תופסת
את עצמך. את, בלבד!!
לא איך שאחרים תופסים אותך או חושבים עלייך.

כמה פעמים בעבר חשבת על עצמך דברים נוראיים,
דיברת לעצמך במילים מקטינות, מזלזלות,
שנאת את איך שאת נראית, ואז..
נתקלת פתאום בתמונה שלך מאותה התקופה
הסתכלת עליה וחשבת לעצמך- מה רציתי מעצמי?
אני נראית כאן מעולה, יפה, מתוקה.. איך לא
אהבתי את עצמי אז, הלוואי הייתי נראית כך עכשיו..

מכירות את זה??

איך בשנים הכי יפות שלנו אנחנו עסוקות
בלשנוא את הגוף שלנו?
מה דעתך ללמוד לאהב אותך כמו שאת כבר עכשיו?
לא בגיל 60??