להקשיב לקול כולך

מחפשת נשים שרוצות לגדול, להתפתח,לצמוח להגשים את עצמן יחד !
ליצור לעצמן את החיים שהן רוצות בהגשמה מלאה
שפתוחות ללמוד דברים חדשים על עצמן ולפעול באומץ לעבר ההגשמה שלהן!

נשים שמוכנות להיכנס למרחב שיאפשר להן להרגיש שהן לא לבד ושהן צומחות יחד
לשתף בדילמות שקשורות לחייהן העיסקיים שמשלבות בתוכם את החיים עצמם
נשים שמוכנות להיפתח לעולם חדש רוחני יותר לצד פרקטי ומעשי שרוצות לעבוד על התודעה שלהן ולעשות שינוי
שפתוחות לקבל ולתת ולשתף בדילמות שלהן

אם זו את השאירי ♥️ בתגובה

בכל פעם שאת מרגישה שאין לך מה לכתוב, ואת שותקת ולא משתפת
יש דבר אחד שכדאי לך לעשות לפניי
הסתכלי רגע אחד בנייד שלך על צג הסוללה.
מה אחוז הסוללה ? גבוה ? נמוך ?
כמה פעמים נשארת על 10% ונלחצת שהסוללה עומדת להיגמר
והמסך הוחשך כדי לשמור על ביצועים טובים יותר ?



כתיבה זו יצירה.
ויצירה מבקשת אנרגיה
כדי שהביצועים שלך יהיו טובים.

בכל פעם שאת אומרת שאין לך על מה לכתוב
את מחלישה את האנרגיה
בכל פעם שאת שותקת ולא משתפת
את שומרת את האנרגיה בתוכך
ואת לא יוצרת.

כדי ליצור ולכתוב כדאי להטעין את
עצמך באנרגיה.

היום, זה בדיוק מה שעשיתי,
זה בדיוק מה שעשיתי היום
יצאתי לטבע למקום שאני נטענת ממנו
הלכתי לים והסתובבתי יחפה על החול
ואמרתי לעצמי ארבעה משפטים
סליחה,
אני מצטערת,
אני אוהבת אותך,
תודה

משהו בי השתחרר.

אז בפעם בפעם הבאה שאת מרגישה שאין לך
על מה לכתוב
צאי להיטען
בטבע, בבית קפה, בשינה קצרה,
במפגש עם חברה או בקריאה
מצאי לעצמך את ההטענה שלך

כי כתיבה זו יצירה
שמבקשת אנרגיה כדי לזוז

למפגש כתיבת היכרות השאירי פרטים ואשלח לך לינק

הדר ❤

במידה מסויימת, במרחבים מסויימים הרגשתי שקופה.
נתתי לזה קונוטציה שלילית כי בסטנדרט החברתי יש דיעה שלהיות שקופים אין כל משמעות, וככה מסתובבים בחיים המון ילדים, אנשים, נשים עם התחושה שלא באמת רואים אותם.
האמנם ?
אני מאמינה שיש לכולנו משמעות ושקוף זה בדיוק ההפך ממה שהרוב חושב.

תקראי את התיאור ושתפי אותי, מה דעתך על המושג שקוף.

#הגשמהעצמית #חרדהחברתית #ביישנות #בטחוןעצמי #כתיבהיוצרת #הצלחה #אימוןאישי #שינוי

בימים האחרונים התחלתי למסור לתודעה שלי (ההדרכה הגבוהה בתוכי)
המון דברים שבא לי לשנות אותם כמו מערכות יחסים בחיי,
הבריאות שלי,
העסק (ויש עוד כמה שאולי אשתף עליהם בהמשך)
שהם לא תואמים את הרצונות הפנימיים שלי וממש בא לי להתחדש,
לעשות בהם שינוי מהותי.

אני מבינה שמערכות היחסים האלו כבר לא מתאימות לאופן שבו
אני מתנהלת היום ובא לי לשנות את הכל.

אז בימים האחרונים,
בכל בוקר אני פונה לתודעה (ההדרכה שלי)
ומוסרת לה את התלות שלי במערכות היחסים האלו,
את התלות שנוצרה לי איתם,
וזה מפחיד,
מאוד מפחיד.
כי אני לא יודעת מה זה יביא איתו
וזה שחרור מאוד גדול עבורי

אבל...
אני מתמסרת,
סומכת על התודעה הפנימית שתביא איתה את האמת שלה,
ניסים גלויים ומטיבים עבורי.

ואתמול,
כתבתי שאני משחררת את כל הלקוחות שלא מדוייקות לי,
אלו שהיו אצלי ואלו שרוצות להגיע אליי,
משחררת את העסק שנאחזתי בו ויצרתי תלות לאורך תקופה מאוד ארוכה (עסק לאימון והגשמה ולטיפול ריגשי)
וביקשתי בהירות,
ביקשתי את האמת הגבוהה על המצב הזה.

ומה שקרה אתמול,
זה שחזרתי ללקוחה שהתקשרה אליי מוקדם יותר,
שוחחנו,
היא היתה זקוקה לליווי שלי בנושא רגיש ולטיפול ריגשי,
הקשבתי, שאלתי והצעתי לה את שירותיי,
בסיום השיחה היא אמרה לי שהיא תחשוב על זה
והיא לא יודעת אם זה מתאים לה.

אני מודה שבהתחלה לא קישרתי את זה לבוקר,
ותהיתי למה היא לא רצתה ?
והתחלתי להעביר את השיחה בראש
ולחשוב על השיחה ועל מה שאמרתי..

אבל,
עצרתי.
נזכרתי שלפניי השיחה ביקשתי מההדרכה הגבוהה שלי
שתראה לי בבהירות את האמת הגבוהה לשיחה הזו
והאם אני הכתובת עבורה ?
גם אחריי השיחה,
כשניתחתי אותה בראש וחזרתי על מה שנאמר
קיבלתי פתאום בהירות
שזה בכלל לא קשור אליי.
זה לא מה שאמרתי
או לא אמרתי.

וממש נשמתי.
בעבר הייתי מעסיקה את עצמי
כמה לא הייתי בסדר והייתי צריכה להגיד ככה וככה...
נשמתי ממש לרווחה כשהבנתי שזה לא קשור אליי.

אחריי כמה שעות שחלפו נזכרתי שכתבתי
שאני משחררת את העסק, הלקוחות שלא מדוייקות לי,
ופתאום קלטתי זה היה לטובתי הגבוהה (!!)
כשהיא אמרה שתחשוב על זה ושהיא לא בטוחה שמתאים לה.

וזה היה מדוייק,
למעשה,
השינוי התחיל.

היום בבוקר כשהלכתי לים,
המשכתי לבקש מההדרכה הגבוהה שלי
ושיחררתי את התפיסה שנוצרה אצלי
לגביי העסק והתלות שפיתחתי בו
וביקשתי בהירות
ומה ששמעתי מבפנים היה קול ברור ומדוייק לגביי העסק:

"אני נותנת שירותי תוכן וייעוץ לכתיבה אישית ברשתות החברתיות
ובאופן פרטי כתהליך כתיבה אישי ועבודה פנימית על עצמך. "

ופתאום שקט.

זו היתה ממש ידיעה חזקה פנימית.

זה לא שלא חשבתי על זה פעם,
זה לא שלא ניסיתי בעבר להרים עסק דומה,
רק שהפעם הידיעה היתה כל כך החלטית,
ודאית,
הגיעה מבפנים והרגישה שלמה,
שזה לגמריי הרגיש כמו הידיעה הפנימית
ההדרכה הפנימית שמלווה אותי בכל החלטה
שלי.

בעיניי,
זה אחד הרגעים המדהימים והמרגשים
לשמוע את זה כל כך ברור
וללכת על זה 100% בלי הסתייגות (כמו שהיו לי בעבר).

פתאום היתה תחושה הקלה.
פתאום הדברים התחילו להתחבר והכל נעשה ברור
פתאום הגילוי שזה היה שם תמיד ולא נתתי לו את המקום הראוי
פתאום ההבנה שזה שהכתיבה מגיעה אליי בקלות אני לא צריכה להמעיט
בערך שלי (כי זה ברור מאליו)
פתאום הכל נפתח.
נקי.
שלם.
ברור.
יציב.

❤

יש איזשהו פחד לפגוש את עצמנו
להתעמת עם האמת הפנימית שלנו
להסכים להתמסר פנימה אל עצמנו
ו..
להרגיש.

רגשות זה דבר מורכב או מסובך עבור מישהי
שלא מוכנה להרגיש רגש "שלילי"
ורוצה רק לחוות רגש חיובי ולהיות רק בטוב כל הזמן.
הרגשות ה"שליליים" מפגישים אותנו עם
מקומות שאנחנו לא אוהבים בעצמנו
ומקומות שקשה לנו להתמודד איתם.
זה גם יכול לבוא לידי ביטוי בפעולות יומיומיות
כמו לסדר או
לארגן את הבית
לשטוף כלים
או אפילו להתלבש.
זה מרגיש מעמסה וקושי עצום

במצב הזה הגוף נכנס למגננה
ולמצב הישרדותי
ונכנס לסטרס,
מערכות הגוף שלו מטורגרות
ואין מקום לרגש "החיובי" להופיע.

שנים הרגשתי כל כך בודדה
לא הסכמתי לחוות רגש שלילי
רק חיובי
ואם היה קורה משהו לא טוב
הייתי מתעלמת.
לא נותנת מקום לרגש "השלילי" להשפיע עליי
וחוזרת להגיד הכל בסדר הכל טוב איתי.
ובפנים, זה הרגיש אחרת
וזה שקר.

אבל..

העיקר שהסביבה שלי רואה שאני בטוב
ואני "חזקה"
אגב,
ככה יוצרים תדמית "חזקה".
שלא מאפשרת להראות שיש גם חולשות
גם פחדים, גם מחשבות שליליות
גם סטרס.
ולא אנושית
עד שמגיע יום והיא מתפרקת לרסיסים

הייתי בוכה שאף אחד לא רואה אותי.
כי אז ידעו שאני לא בסדר.
ואני לא חזקה כמו התדמית שיצרתי.

ככה בדיוק נוצרות חרדות,
ככה בדיוק מציפים אותנו טראומות
ואז יום אחד,
אנחנו נבהלים.
לא יודעים מה לעשות עם הרגשות האלו

אנחנו מגלים שאנחנו צריכים טיפול.
ומפחדים לפגוש את עצמנו
ומפחדים להתחייב
כי זה מסע.
זה תהליך.

מסע לגילוי עצמי מחדש
זו התמודדות עם רגשות
זו למעשה צמיחה שהנשמה
מבקשת.

לאורך השנים כשלא הסכמתי
לחוות רגש שלילי למעשה התרחקתי
מעצמי
וככל שהתרחקתי מעצמי
הרגשתי יותר פחד וסטרס
שלא היה לי מקום להכיל
או לעכל.

זה דומה לכוס שאת מוזגת לתוכה משקה,
וממלאת
וממלאת
וממלאת
עד שאין מקום
והיא מתחילה להישפך
ולצאת החוצה,
ונשפכת ומציפה את הכל.

ככה זה בדיוק מרגיש

ואז כל מה שנשפך וכל הכוס המלאה (הרגש)
מציף אותך כל כך במה ששנים לא הסכמת להרגיש
(הרגשות השליליים) ואת חווה ניתוק.
ופועלת על אוטומט.
ומפסיקה להינות ולחייך ולחוות את החיים
בהנאה ובכייף.

ולא מצליחה להבין מה קרה לך ?
מה לא בסדר איתך ?
למה את חווה את מה שאת חווה ?
ונבהלת מעצמך.

או ממהרת לחפש פתרונות כדי להרגיש
טוב יותר.

להרבה נשים יש קושי לפגוש את עצמן
ולהתחבר פנימה למקומות עמוקים
לתת לרגש להיות,
ולקבל את זה שיש בתוכנו עולם שלם.
גם שלילי וגם חיובי

למצוא את האיזון ביניהם הוא הסוד

אבל,
צריך להסכים לצעוד באומץ
פנימה
להסכים להתמסר לדרך,
להתמסר לתהליך,
להתמסר לרגשות,
להתמסר אל עצמך.

❤

הימים מורכבים,
האנרגיה טעונה ומורגש לחץ ומתח באוויר.
נקודת מבט אחרת על המציאות שפגשתי וגרמה לי להתרגש מהדברים הפשוטים שבחיים.

לפני יומיים,
אחר הצהריים הצעתי לדולב לרדת איתי למטה ולהתאוורר מעט
הרגשתי שאני זקוקה למרחב פתוח לרגע לאפס לעצמי את האנרגיות שהיו
די נמוכות ומורכבות מכל המצב הזה.

ירדנו מתחת לבית שלנו וישבנו על שפת המדרגות של הבניין
והתחלנו לדבר , השיחה גלשה לנושאים שונים
חלק מהשיחה היא שיתפה אותי, חלק אני שיתפתי אותה.
ותוך כדי שאנחנו מדברות היא קולטת גוזל של ציפור,
ואומרת לי,
אמא,
תראי איזה חמוד הוא.

אני מסתכלת עליו ומבינה שהוא ממש קטן וככל הנראה נפל מאיזשהו קן .
התחלתי לחפש איפה הקן שלו,
לא מצאתי,
וחזרתי לשבת איתה.
התבוננו בו הרבה זמן
ופתאום הגיעה האמא או האבא של הגוזל
עם אוכל בפה שלו הגוזל פתח את הפה שלו, וצייץ חזק.

האבא או האמא הכניסו לו את המזון לפה
והמשיכו בציוץ חזק כשעלו על אחד הענפים והמשיכו לצייץ בצווחות חזקות,
היא שאלה אותי למה הוא מצייץ ככה ?
עניתי לה שזו הדרך שלהם לעודד אותו לעוף.

הוא נשאר שם למטה
ומנסה לחשב את הדרך שלו מלמטה למעלה,
ויש פער ממש גדול בין המקום שהוא נמצא למקום שהוא רוצה להגיע
במיוחד לציפור כל כך קטנה שלא מיומנת בתעופה.
ותוך כדי שאנחנו צופות,
שוב אותו הורה עוזב,
מחפש אוכל וחוזר עם אוכל הפה ונותן לו
ושוב זה חוזר על עצמו,
עולה על עץ,
מצייץ בצווחות חזקות שאח"כ נחלשות
וממשיך להיות שם.

תוך כדי שזה קורה,
חולפות לי מחשבות על הגוזל עם כמה דברים הוא צריך להתמודד
עם הניסיון שלו לעוף,
עם זה שהוא חסר אונים ולא יכול לדאוג לעצמו לאוכל (בשביל זה יש לו את ההורים),
עם הסכנות שיש סביבו חתולים,
חיות מזיקות, אנשים שיכולים להפחיד אותו

שיתפתי בקול את המחשבות האלו עם דולב,
ותוך כדי שהיא מקשיבה היא אומרת אבל ההורים שלו
לא יעזבו אותו.
עניתי לה נכון.
ההורים ימשיכו להיות שם גם כשיחשיך.
הם תמיד יהיו בסביבה ולהשגיח עליו וגם
אם תהיה לו סכנה כלשהי הם יבואו לטובתו
ואפילו יגייסו כוח נוסף של ציפורים שיפחידו
את מי שיסכן אותו.

ותוך כדי שאני מדברת אני חושבת כמה מדהים הטבע
כמה חוכמה יש בו.
חשבתי שאולי כדאי לעודד קצת את הגוזל הקטן לעלות לעץ,
תוך כדי שאני שולחת לו אנרגיה שהוא יכול ומסוגל
ואומרת בקול אתה יכול,
אני רואה שהוא מנסה לחשב שוב את התעופה שלו.

תוך כדי שהוא מנסה אני מבינה כמה זה לא פשוט לפעמים
לעשות את הצעד הזה,
והצעד הזה ממש גדול עליו
אבל הוא ימשיך לנסות אני בטוחה,
ותוך כדי שאני שולחת לו אנרגיה מחזקת ומעודדת אותו,
הוא מצא לעצמו דרך,
וטיפס דרך השיחים כך שהוא כבר היה קרוב יותר לענף,
עדיין יש פער אבל הוא הצטמצם,
ומפה זה כבר הופך את זה לקל יותר,
רק הוא זקוק למעט אומץ וחוזק לעוף ללמעלה.

ואז חשבתי עם עצמי,
כמה זה לא פשוט לעוף.

כמה שלבים צריך לעבור בדרך,
סכנות,
חוסר אונים,
מכות שהם מקבלים בדרך עד שהם מצליחים
וכמה לפעמים זה נראה חסר אונים כשההורים לא יכולים לעזור מלבד לעודד ולדאוג לאוכל ולאפשר לגוזל להיות עצמאי ולנסות בעצמו
עד הרגע שהוא מצליח לעוף,

וכשהוא מצליח והוא עף - וואוו .

הוא למעלה,
חופשי ויכול לנווט את עצמו לאן שהוא רוצה,
וכמה זה היה שווה את זה.

והוא לא יפסיק לנסות עד שיצליח בדיוק כמו תינוק
שמתחיל ללמוד את הצעדים הראשונים שלו
כמה זה מדהים!
כמה עוצמה יש בטבע,
כמה הדרך היא החשובה
ואני משתפת בקול את כל התובנות האלו עם דולב,
ואומרת זה לא פשוט ללמוד לעוף אבל...
זה משתלם.

וככה גם בחיים כשאנחנו רוצים לעוף ולהגשים את עצמנו,
אנחנו לא יכולים ישר להיות בפסגה,
יש דרך שאנחנו צריכים לעבור,
יש בה פחדים,
סכנות,
תלות מסוימת,
חוסר אונים,
וגם כדאי להיות פתוחים לקבל עזרה חיצונית

יש דרך,
וככל שנעשה צעדים שיקרבו אותנו למקום שאנחנו רוצים להגיע,
אנחנו נעוף,
כשנעוף,
ונגיע לרגע הזה נהיה חופשיים,
עצמאיים,
חזקים,
ובטוחים בעצמנו.

בחודשים האחרונים אני עובדת על תודעת הכסף שלי,
וזו דרך שהתחלתי לצעוד בה אני מבינה בדיוק את הדרך
שעליי לעבור, כמו הגוזל הקטן
וזו דרך שמשתלמת.
אם את רוצה להצטרף לדרך הזו,
מוזמנת להיכנס לקבוצה הפייסבוק הסגורה שפתחתי
על תודעת הכסף שלך.

אוהבת את הדברים הפשוטים של החיים,
ואת הקסם שיש בטבע

** התמונה מהמקום שהכי טבעי עבורי בחודשים האחרונים