04/08/2024
הימים מורכבים,
האנרגיה טעונה ומורגש לחץ ומתח באוויר.
נקודת מבט אחרת על המציאות שפגשתי וגרמה לי להתרגש מהדברים הפשוטים שבחיים.
לפני יומיים,
אחר הצהריים הצעתי לדולב לרדת איתי למטה ולהתאוורר מעט
הרגשתי שאני זקוקה למרחב פתוח לרגע לאפס לעצמי את האנרגיות שהיו
די נמוכות ומורכבות מכל המצב הזה.
ירדנו מתחת לבית שלנו וישבנו על שפת המדרגות של הבניין
והתחלנו לדבר , השיחה גלשה לנושאים שונים
חלק מהשיחה היא שיתפה אותי, חלק אני שיתפתי אותה.
ותוך כדי שאנחנו מדברות היא קולטת גוזל של ציפור,
ואומרת לי,
אמא,
תראי איזה חמוד הוא.
אני מסתכלת עליו ומבינה שהוא ממש קטן וככל הנראה נפל מאיזשהו קן .
התחלתי לחפש איפה הקן שלו,
לא מצאתי,
וחזרתי לשבת איתה.
התבוננו בו הרבה זמן
ופתאום הגיעה האמא או האבא של הגוזל
עם אוכל בפה שלו הגוזל פתח את הפה שלו, וצייץ חזק.
האבא או האמא הכניסו לו את המזון לפה
והמשיכו בציוץ חזק כשעלו על אחד הענפים והמשיכו לצייץ בצווחות חזקות,
היא שאלה אותי למה הוא מצייץ ככה ?
עניתי לה שזו הדרך שלהם לעודד אותו לעוף.
הוא נשאר שם למטה
ומנסה לחשב את הדרך שלו מלמטה למעלה,
ויש פער ממש גדול בין המקום שהוא נמצא למקום שהוא רוצה להגיע
במיוחד לציפור כל כך קטנה שלא מיומנת בתעופה.
ותוך כדי שאנחנו צופות,
שוב אותו הורה עוזב,
מחפש אוכל וחוזר עם אוכל הפה ונותן לו
ושוב זה חוזר על עצמו,
עולה על עץ,
מצייץ בצווחות חזקות שאח"כ נחלשות
וממשיך להיות שם.
תוך כדי שזה קורה,
חולפות לי מחשבות על הגוזל עם כמה דברים הוא צריך להתמודד
עם הניסיון שלו לעוף,
עם זה שהוא חסר אונים ולא יכול לדאוג לעצמו לאוכל (בשביל זה יש לו את ההורים),
עם הסכנות שיש סביבו חתולים,
חיות מזיקות, אנשים שיכולים להפחיד אותו
שיתפתי בקול את המחשבות האלו עם דולב,
ותוך כדי שהיא מקשיבה היא אומרת אבל ההורים שלו
לא יעזבו אותו.
עניתי לה נכון.
ההורים ימשיכו להיות שם גם כשיחשיך.
הם תמיד יהיו בסביבה ולהשגיח עליו וגם
אם תהיה לו סכנה כלשהי הם יבואו לטובתו
ואפילו יגייסו כוח נוסף של ציפורים שיפחידו
את מי שיסכן אותו.
ותוך כדי שאני מדברת אני חושבת כמה מדהים הטבע
כמה חוכמה יש בו.
חשבתי שאולי כדאי לעודד קצת את הגוזל הקטן לעלות לעץ,
תוך כדי שאני שולחת לו אנרגיה שהוא יכול ומסוגל
ואומרת בקול אתה יכול,
אני רואה שהוא מנסה לחשב שוב את התעופה שלו.
תוך כדי שהוא מנסה אני מבינה כמה זה לא פשוט לפעמים
לעשות את הצעד הזה,
והצעד הזה ממש גדול עליו
אבל הוא ימשיך לנסות אני בטוחה,
ותוך כדי שאני שולחת לו אנרגיה מחזקת ומעודדת אותו,
הוא מצא לעצמו דרך,
וטיפס דרך השיחים כך שהוא כבר היה קרוב יותר לענף,
עדיין יש פער אבל הוא הצטמצם,
ומפה זה כבר הופך את זה לקל יותר,
רק הוא זקוק למעט אומץ וחוזק לעוף ללמעלה.
ואז חשבתי עם עצמי,
כמה זה לא פשוט לעוף.
כמה שלבים צריך לעבור בדרך,
סכנות,
חוסר אונים,
מכות שהם מקבלים בדרך עד שהם מצליחים
וכמה לפעמים זה נראה חסר אונים כשההורים לא יכולים לעזור מלבד לעודד ולדאוג לאוכל ולאפשר לגוזל להיות עצמאי ולנסות בעצמו
עד הרגע שהוא מצליח לעוף,
וכשהוא מצליח והוא עף - וואוו .
הוא למעלה,
חופשי ויכול לנווט את עצמו לאן שהוא רוצה,
וכמה זה היה שווה את זה.
והוא לא יפסיק לנסות עד שיצליח בדיוק כמו תינוק
שמתחיל ללמוד את הצעדים הראשונים שלו
כמה זה מדהים!
כמה עוצמה יש בטבע,
כמה הדרך היא החשובה
ואני משתפת בקול את כל התובנות האלו עם דולב,
ואומרת זה לא פשוט ללמוד לעוף אבל...
זה משתלם.
וככה גם בחיים כשאנחנו רוצים לעוף ולהגשים את עצמנו,
אנחנו לא יכולים ישר להיות בפסגה,
יש דרך שאנחנו צריכים לעבור,
יש בה פחדים,
סכנות,
תלות מסוימת,
חוסר אונים,
וגם כדאי להיות פתוחים לקבל עזרה חיצונית
יש דרך,
וככל שנעשה צעדים שיקרבו אותנו למקום שאנחנו רוצים להגיע,
אנחנו נעוף,
כשנעוף,
ונגיע לרגע הזה נהיה חופשיים,
עצמאיים,
חזקים,
ובטוחים בעצמנו.
בחודשים האחרונים אני עובדת על תודעת הכסף שלי,
וזו דרך שהתחלתי לצעוד בה אני מבינה בדיוק את הדרך
שעליי לעבור, כמו הגוזל הקטן
וזו דרך שמשתלמת.
אם את רוצה להצטרף לדרך הזו,
מוזמנת להיכנס לקבוצה הפייסבוק הסגורה שפתחתי
על תודעת הכסף שלך.
אוהבת את הדברים הפשוטים של החיים,
ואת הקסם שיש בטבע
** התמונה מהמקום שהכי טבעי עבורי בחודשים האחרונים
