22/09/2026
משתף פוסט שנגע בי.
יום הכיפורים שלי
לראשונה בחיי, בגיל 41, כשהבן הבכור שלי על הידיים שלי, זכיתי לשמוע, להרגיש ולחיות את תפילות יום כיפור.
ולא באיזשהו מקום מנותק - אלא בבית. בקיבוץ שלי, קיבוץ להב. קיבוץ של 'השומר הצעיר'.
כדי להשלים לנו מניין, הצטרפו אלינו חברים מקיבוץ שומריה - קיבוץ דתי של מפוני גוש קטיף.
על הנייר? תהום מפרידה בינינו. תפיסות עולם קוטביות על דת ומדינה, ביטחון, פוליטיקה, מה לא.
בפועל? נוצרה שם אווירה של משפחתיות, פתיחות וקדושה שלא חוויתי מימיי.
היו שם הרבה רגעים של אושר עד כדי דמעות, אבל ברגע אחד הלב של כולנו פשוט נפתח בבת אחת:
רגע לפני תפילת הנעילה, ליאור, מוביל התפילה שלנו, נעלם לכמה דקות.
כשהוא חזר, הוא כבר לא לבש את ה"קיטל" - הגלימה הלבנה שמזכירה את בגדי הכהנים.
ליאור עמד מולנו מתוח, לבוש במדי ב' של צה"ל.
ליאור מגויס כעת למילואים, ובדיוק מתחיל עם היחידה שלו את הסבב השביעי (!) מאז שבעה באוקטובר.
הוא הסתכל עלינו והסביר בשקט: ברגע הטהור והקדוש הזה של הנעילה, המדים האלו הם הבגד המדויק והנכון ביותר.
באותו רגע הרגשתי איך כל המחיצות שבעולם מתרסקות.
מפונה גוש קטיף משומריה, וקיבוצניק מהשומר הצעיר בלהב, עומדים יחד, כשהמשותף לכולנו הוא הרצון הפשוט והיוקד - לשמור אחד על השני.
לתפילת הנעילה התקבצו עשרות רבות מחברי הקיבוץ. הקשיבו לצלילים, לפיוטים, ולתקיעת השופר.
החזקתי את הבן שלי קרוב אליי, והרגשתי שזו נקודה משמעותית במסע החיים שלי.
הקיבוץ שבו גדלתי חינך אותי על תפיסה חילונית אדוקה. ואני שלם ומאושר על החינוך הזה. התנועה הציונית החילונית לימדה אותנו שלא מחכים לנסים - אלא קמים ועושים. היא זו שבנתה את הכלי המפואר שנקרא מדינת ישראל.
אבל כיום, במיוחד אחרי השבעה באוקטובר, כולנו מבינים שאנחנו חייבים עוד משהו, שנדרש חיבור למקום הקמאי ממנו כולנו הגענו.
אנחנו חייבים לפרק את הדיכוטומיה והקירות.
אנחנו צמאים לחיבור הזה בין רוח לחומר. צמאים לביחד הזה.
בקיבוץ להב התפללו אתמול אנשים מכל הקשת הפוליטית - כאלו שיצביעו יאיר גולן, וכאלו שיצביעו בן גביר.
אבל ברגעים של "כל נדרי", ב"אדון הסליחות", בתקיעת השופר - זה פשוט לא עניין אף אחד.
מול מבקשי רעתנו, יש רק תשובה אחת: להיות ביחד. כשאנחנו ביחד - אין כוח בעולם שיכול לשבור אותנו.
יצאתי מיום הכיפורים הזה בתחושה של טהרה, שמחה ואמונה ענקית.
אחדות היא לא סיסמה ריקה. היא הדרך היחידה שלנו להבטיח את תקומת עם ישראל בארצו.
לזכרו של נתנאל שקרון ז״ל שנרצח רגע לפני יום הכיפורים, בשל היותו יהודי. את המחבל הרשע לא עניין מה הוא מצביע ומה המוצא שלו.
שנה טובה,
ניר
