גילת סיון - מאמנת אישית

רק 1 מתוך 7 עונה על זה נכון: כמה חורים יש בחולצה הזאת? ישנן דרכים רבות לשמור על המוח שלנו חד. כולנו רוצים להרגיש רעננים ודרוכים, לכן חשוב לשמור על תנועת הנוירונים. אנחנו אוהבים לשבת ולעשות תשבצי היגיון,

כל כך נכון

כולנו מצולקים!
צלקות אינן פוסחות על אף אחד מאתנו.

אם היינו יכולים להפוך את עצמנו, כמו ציפה של שמיכה
היינו מגלים את גודל השואה שמתקיימת בתוכנו.

אלפי צלקות מעטרות את גופנו מפנים
נסתרות מהעין, חשופות אל הלב...
זו הסיבה שאינני מסוגלת לכעוס וגם לא לשמור טינה.
כי התרגלתי "להפוך" אנשים.

אני 'הופכת' אנשים שעומדים מולי...
רואה את הכאב שהם סוחבים. באומץ
אני 'הופכת' אנשים שעומדים מולי...
רואה את האכזבות שהם נושאים. בגבורה
אני 'הופכת' אנשים שעומדים מולי...
רואה את העצב, חלומות שהתנפצו. שנה אחר שנה.
רואה את 'מפת הדרכים המצולקת' של חייהם
הנמצאת אי שם מתחת... הפוכה.

רוצה לעטוף אותם לאט. בשמיכה חמה
מבקשת לחבוש את הצלקות שלהם. בתחבושת רכה.
הריפוי האנושי יגיע כשנבין שיש לנו תפקיד אחד בדרך...
לרפא צלקות... לא את שלנו – את של האחרים!

אין צורך בתעודת פרמדיק
אין צורך בניסיון כרופא
יש צורך להפעיל מיומנות אחת בלבד עבור זה...
חמלה!
חמלה אנושית מרפאה.

הפסיקו לכעוס, לנטור, לנקום, להאשים
חדלו להיות קורבנות של עצמכם, של החיים
הביטו באחרים אל מעבר למילים
הפכו את גופם כציפה
ותגלו... כמה אתם דומים –
אנשים מדממים המייחלים להקשבה, להכרה, ליד מושטת. לאהבה.

לימדו לראות מעבר למה ש'הבחוץ' מרשה
ותגלו עולמות חדשים.

(הערה: אל תתבלבלו בין 'רחמים' לבין 'חמלה' – זה לא אותו הדבר!)

מיומנה של "ציפור כחולה"
www.mybluebird.co.il

שנה מתוקה ושפע של רגעי שמחה. ( bee happy)

שנת לימודים מהנה ומעניינת לכולנו.

מעורר חשיבה

מה שלמדתי מנחש צפע מי שמרגיל את עצמו להסב את מבטו ולא לראות את החלש, את המופלה, ואת מי שאין לו – האיש הזה יפתח כתם עיוור בתוך נפשו, והכתם העיוור הזה רק ילך ויגדל. אפשר לקרוא לזה התקרנפות, אבל אפשר גם לקרוא לזה "אי-שימוש נלמד". ואת כל זה למדתי מנחש צפע.

**שתפו** אוהבי העברית – התאחדו! בואו נתגייס כולנו ונעביר את המסר לכל המתבלבלים: בגוף ראשון בזמן עתיד האות התחילית היא אל"ף – לא יו"ד!
‍‍‍‍‍‍ ‍‍
בואו נשתף ושוב נשתף ונציף את הרשתות החברתיות! יחד נמגר מן הדיבור ומן הכתיבה את ההרגל הקלוקל בהודעות דואר אלקטרוני, בתכתובות ווטסאפ וגם בדיבור היום־יומי.
‍‍‍‍‍‍ ‍‍
לא אוטמים יותר אוזניים למשפטים דוגמת "אני ימות לפני שאני ייתן לו לתפוס לי את מקום החנייה" , "אני ישמור לך מקום לידי בהופעה של בריטני ספירס" , "אני יצבע את השלכת בירוק".
‍‍‍‍‍‍ ‍‍
בכוחנו המשותף ברשתות החברתיות – יחד נשים להרגל הזה סוף!
‍