06/05/2024
האם זה מקרי שזה הפרק שפתחתי איתו את הבוקר בספר?
המנהיג הרוחני הדלאי למה, בחר לציין בפרק ציטוט של ויקטור פרנקל, שורד אושוויץ, שאמר:
״לפרספקטיבה שלנו יש את הכוח, במובן הכי מילולי, לסייע לנו לשרוד או לגרום למותנו.״
איך הכרת תודה קשורה אלינו דווקא בימים נוראים אלה?
שמחה לא מאפשרת הכרת תודה.
הכרת תודה מאפשרת שמחה.
כאשר דברים רעים קורים בחוץ, אנשים רעים קמים בבוקר ומחליטים שאנחנו פחות טובים מהם, כאשר אנחנו בוקר אחד מתעוררים למציאות בה אנחנו לא עם חופשי בארצנו,
זה מפחיד.
לפתע נראה שאין על מה להודות.
יש חושך.
אבל יש גם אור.
היום הזה קודם כל מזכיר לי לעצור ולהגיד תודה.
על החיים, על המשפחה, על האוכל במקרר, על אהבה.
דבר שני שהוא מזכיר לי זה את התקווה.
איך תקווה מחזיקה אדם ברגעים הכי קשים של החיים שלו ועוזרת לו לשרוד ולנצח.
ודבר אחרון הוא מזכיר לי את האנושיות.
סבל וכאב הוא חלק בלתי נפרד מהחיים, אבל גם הכרת תודה ושמחה. הכל עניין של איזה חצי כוס אתה רואה מולך.