06/03/2026
אַחֲרֵי מוֹתִי סִפְדוּ כָּכָה לִי:
"הָיָה אִישׁ – וּרְאוּ: אֵינֶנּוּ עוֹד;
קֹדֶם זְמַנּוֹ מֵת הָאִישׁ הַזֶּה,
וְשִׁירַת חַיָּיו בְּאֶמְצַע נִפְסְקָה…"
(ח.נ. ביאליק)
את מנחם בללי הכרתי, כמו רבים אחרים, כבר שנים רבות במעגלים שונים בעיר הוד השרון – כפעילה חברתית וכאחת מתושבי העיר.
המעגל האחרון והמשמעותי ביותר עבורי היה בתיכון טכנולוגי השרון – תחילה כמחנכת ובשנים האחרונות כמנהלת.
מנחם היה איש נדיר. אדם ששילב באישיותו המיוחדת אהבת אדם עמוקה ואמונה גדולה בנוער, גם ברגעים המורכבים ביותר שלהם. כאיש קידום נוער הוא ידע לשלב בתוך המסגרת הפורמלית עשייה חינוכית בלתי פורמלית, ולהיות עבור תלמידים רבים כתובת אמיתית – בתוך בית הספר וגם הרבה מעבר לשעות הלימודים.
העבודה איתו התבססה על אהבה גדולה לנוער ועל אמון אמיתי בהם. גם כשהיה צריך להציב גבולות – הוא לא ויתר להם, כי הוא פשוט לא ויתר עליהם.
שנים רבות הוא מגיע לתיכון - בינו לבין הצוות נוצרה לאורך השנים שפה חינוכית משותפת, שהובילה לשיתוף פעולה נדיר. שותפות שנשענה על אכפתיות עמוקה, אחריות ואמונה אמיתית בכוחם של בני הנוער למצוא את דרכם.
העיר הוד השרון איבדה היום איש חינוך ולב גדול.
ואנחנו, שזכינו לעבוד לצידו – איבדנו שותף אמיתי לדרך.
יהי זכרו ברוך.
