רותי לזר - הורות במודעות בגיל ההתבגרות

05/08/2021

05/08/2021

דרוש הורה ל"קונטרה"!
מתבגרים (גילאי 24-10) עסוקים בעיצוב זהותם כבוגרים לעתיד. הם בודקים "כמו מי ירצו להיות". כמו ההורים? כמו דמויות חיקוי מהרשתות החברתיות? ההורים והמורים אינם רלוונטיים, מבחינתם. זה הבסיס למרד ולהיפרדות. נראה שהטבע עיצב את המתבגרים מעצבנים, חצופים ומאתגרים, כדי שהוריהם יעודדו אותם לפרוח מהקן. אם ההורים והמורים לא יהוו "קונטרה", מעין "קיר" יציב לגעת בו, לעזוב ולשוב אליו, לא תהייה למתבגרים היכולת לבחון ולעצב את זהותם. קבוצת השווים, "החבורה" חשובה להם יותר מההורים והמורים.

אם מי מכם, הורים, מרגיש קצת חשש מהתרחקות המתבגרים שלהם, מהעדר מידע למה שקורה איתם מחוץ לבית וכן, גם בתוכו! מעבר לדלת חדרם הנעולה ודאגה מאובדן שליטה, מוזמנים להתייעץ איתי טלפונית:
רותי לזר, הורות במודעות, מאמנת ומדריכת הורים למתבגרים. 0544505010

08/05/2021

08/05/2021

מדוע קשה לעודד?
כמה טעמים לקושי לעודד; האחד - ילדים המתנהגים "לא יפה" מקשים על הורים לעודדם. הילד שלכם זקוק להרגיש שייך, גם אם בשלב זה הוא פוגע ומרגיז. המסר לילד – אתה בסדר, שייך ואהוב, ההתנהגות מוטעית וצריכה להשתנות. "גם כשאני כועסת עליך, אני אוהבת אותך". זאת ועוד, לעיתים קשה להורה לעודד, כשהוא עצמו נמצא בתקופת חיים לא מעודדת. ממליצה לדבר את ההרגשה הלא נעימה חשים באותם רגעים. ואחרון חביב, בעידוד, מוטב לא למדוד הישגים (ציון, השורה התחתונה) אלא את ההשקעה, המאמץ והתהליך שעשה הילד. (בכול גיל)
רוצים להבין יותר, לקבל כלים מגוונים להורות במודעות? פנו אלי, נברר תחילה בשיחת טלפון את הצרכים שלכם ומשם תבחרו את דרכיכם. למענכם, רותי לזר טל. 0544505010

27/04/2021

הגיעה אלי לקליניקה אמא, שהכריזה על עצמה "מיואשת": מדוע את מרגישה כך? "יוסי" (שם בדוי) לא יוצא מחדרו, מנותק מהמשפחה, כשהוא יוצא כדי לקחת משהו לאכול הוא שב מיד לחדר. המחשב והטלפון ממלאים את עולמו, לעיתים הולך לבית הספר (כיתה יוד) ולעיתים לא, הוא כבר לא התלמיד הטוב שהיה. אני מנסה לדבר איתו ברכות, הוא לא מגיב. מנסה בתקיפות, הוא צועק עלי וטורק את דלת חדרו. אני עייפה, חוששת לדבר איתו, כי אני לא יודעת איך יגיב, אני מודאגת שיסיים תיכון ללא בגרות. מה עושים?" אכן, מקרה מאתגר. אמא של יוסי לא לבד. הורים רבים חשים מותשים, עייפים, מיואשים. חשים שהם ב"מלחמה", שקולם הפך באוזני ילדיהם ל"רעש רקע", שהם לבדם ב"מערכה".
ואני אומרת - אין צורך לשרוד את גיל ההתבגרות, אפשר לשגשג בזכותו. מציעה להורים לאמץ את שלושת ה"א" (אלפים) "האומץ להיות בלתי מושלמים", "אמונה בהיותכם הורים מספיק טובים" "אמון ביכולתם להסיט את ה"סירה" הזאת לחוף מבטחים". מושיטה לכם יד מקצועית ומנוסה, כדי לצלוח בשמחה את האתגר