מרכז סגול למוח ותודעה - אוניברסיטת רייכמן

תכנית החינוך שפועלת תחת מרכז סגול למוח ותודעה מיועדת לצוותים ובתי ספר שמעוניינים בתהליכי עומק שמשנים את ד.נ.א בית הספר והופכים אותו למרחב התפתחות וצמיחה לכל הבאים בשעריו.

אנו שמחיפ לשתף שפרויקט המחקר שלנו על שליטה קשבית זכה במענק של הקרן הלאומית למדע.

זהו פרויקט שאנחנו מפתחים כבר כמה שנים, והוא נולד מתוך חיבור בין חקר המוח, פסיכולוגיה ומיינדפולנס. אחת ההשראות שלנו היא המושג הבודהיסטי יוניסו מנאסיקארה, שאפשר לתרגם כ״קשב נבון״ או ״הפניית תשומת לב בדרך חכמה״.

הכוונה היא ליכולת לבחור למה להפנות את תשומת הלב: להתחבר למה שרלוונטי ומיטיב, להפסיק להיאחז בו כשהוא כבר אינו מתאים, להתנתק מהסחות, ולחזור בגמישות למה שהרגע הנוכחי דורש מאיתנו.

אנחנו מאמינים שהיכולת הזאת חשובה לא רק לריכוז ולתפקוד, אלא גם לחוסן נפשי, לרווחה נפשית. יותר מכך - הוא חשוב גם לחיים אתיים יותר. הרי למה שאנחנו נותנים לו תשומת לב יש השפעה עמוקה על מה שאנחנו מרגישים, חושבים ועושים.

החידוש המרכזי בפרויקט הוא השימוש ב-EEG ובשיטה שנקראת steady-state evoked potentials, שמאפשרת לנו לעקוב כמעט מרגע לרגע אחר האופן שבו המוח מפנה משאבי קשב: מתי אנחנו מתחברים למשהו, מתי אנחנו משתחררים ממנו, ואיך אנחנו מעבירים את הקשב לדבר הבא.

הפרויקט הוא תוצאה של עבודה משותפת ומתמשכת של חוקרות וחוקרים במרכז סגול - ד"ר מורן אדלמן-רוטמן, ד"ר ליאור קריצמן, עומר ראובני, ועוד ובמיוחד של שיתוף הפעולה ארוך השנים עם פרופ׳ Andreas Keil, שהידע, היצירתיות והנדיבות המדעית שלו היו מרכזיים בהתפתחות העבודה הזאת.

מרגש לראות רעיון שעבדנו עליו במשך שנים מקבל עכשיו אפשרות לגדול ולהעמיק.

אנחנו גאים ונרגשים לברך את ארבעת החוקרות והחוקרים שלנו על זכייתם במענקי המחקר היוקרתיים של הקרן הלאומית למדע (ISF) לשנת 2026–2027.

הקרן הלאומית למדע היא הגוף המרכזי התומך במחקר בסיסי בישראל, והזכייה במענקים אלו היא תו איכות והכרה בינלאומית בחשיבות, בחדשנות ובאיכות העבודה המחקרית שנעשית אצלנו בקמפוס.

מברכים את הזוכות והזוכים על מחקריהם פורצי הדרך:

ד"ר ברית הדר, מבית ספר ברוך איב'ר לפסיכולוגיה על מחקרה בנושא מחסור במשאבים מצמצם מרחק פסיכולוגי ומפחית אקספלורציה

פרופ' נאוה לויט בן נון, מבית ספר ברוך איבצ'ר לפסיכלוגיה על מחקרה בנושא לכימות דינמיקת הקצאת משאבי קשב ומעבר ביניהם באמצעות פוטנציאלים מעוררים בתדר קבוע (ssEP): חקר המנגנונים העצביים של בקרת קשב ובריאות נפשית

פרופ' יניב ידיד לוי, מבית ספר טיומקין לכלכלה על מחקרו בנושא השפעת גמישויות מיקרו על תמסורת של זעזועים במודלים מאקרו-כלכליים

פרופ' שי מוזס, מבית ספר אפי ארזי למדעי המחשב, שזכה עם אוניבריסטת חיפה על מחקרו בנושא מרחקים בגרפים מישוריים על פני מודלים שונים

המחקרים הללו עוסקים בשאלות הליבה של החברה, הכלכלה והמדע, ומביאים לידי ביטוי את המחויבות שלנו להובלת ידע וחדשנות בזירה הלאומית והבינלאומית.

גאים בכם!

איך שומרים על מורים טובים שלא יעזבו בגלל שחיקה?

במציאות של טלטלות יומיומיות, כיבוי שריפות נקודתי כבר לא מספיק.

כדי לייצר יציבות אמיתית בבית הספר, צריך כלי עבודה מערכתיים ומבוססי מדע.

סגול בחינוך מבית אוניברסיטת רייכמן מזמין אתכם לוובינר ממוקד:
נחשוף את המודל המחקרי של תוכנית ההסמכה ל"בית ספר סגול" – הדרך המעשית לייצר חוסן, להפחית שחיקה ולשמור על הצוות שלכם יציב ואצלכם.

להרשמה למנהלים וסגנים >>

סגול בחינוך - בית להתפתחות אישית,מקצועית וארגונית
Tamar Gilboa Haviv

הקלטות להרצאות של ד"ר קרן צרפתי וד"ר עידו סמיון בסמינר ארכיטיפ "הזקנ/ה החכמ/ה" שלנו בשיתוף עם המרכז הישראלי להתמכרויות ובריאות הנפש:

קרן

https://youtu.be/JIFTzXYG-vY?si=PKEoWMLWM0x8Fkea
עידו

https://youtu.be/mnum9AtLpI0?si=jYhuq_OHfettA9Qr
דיון:
https://youtu.be/TwMs-x6l7XM?si=rZyf6kLOEVtDC6pX

לינק לכל הפלייליסט https://youtu.be/567EirVGL1s?si=xzUD9pbeULCSHvTQ

ICAMH Huji - המרכז הישראלי להתמכרויות ובריאות הנפש

✨ הזמנה למפגש השישי בסמינר The Old Wise Age ✨

המרכז הישראלי להתמכרויות ובריאות הנפש בהר הצופים ומרכז סגול למוח ותודעה באוניברסיטת רייכמן שמחים להזמין אתכם למפגש הקרוב בסמינר המבקש לחקור את ארכיטיפ הזקן/ה החכמ/ה מפרספקטיבות שונות.

📅 יום ראשון, 28 ביוני
🕛 שעה 12:00
📍 הר הצופים, רחוב שוקן 1, ירושלים

במפגש נארח את ד"ר קרן צרפתי וד"ר עידו סימיון, שיציעו מבט מתוך עולמות המחקר הפסיכדלי והפסיכותרפיה האינטגרטיבית 🧠✨

ההשתתפות ללא עלות, אך נדרשת הרשמה מראש בקישור 👇

[https://forms.gle/c9doiLZNJnWjiNzA9

המפגש יוקלט ויצטרף לפלייליסט של כל המפגשים הקודמים בהם ניתן לצפות פה

https://youtube.com/playlist?list=PLUN7QlTo-1YjYK2V9yiqgAM6crFIjY0o-&si=8vjXBEtZSnWoIBPd

הלוואי והמסר שמועבר בפודקסט הזה יגיע לאזניים הנכונות שירצו לסייע ולתמוך במהלך משמעותי של העברת ידע מהאקדמיה אל השטח - ובעיקר לתכניות המנהיגות.

# # חלוצת המיינדפולנס בישראל מסמנת את המהפיכה הבאה - מגיבורים ל"זקני השבט"
חוקרת המוח פרופ' נאוה לויט בן נון, התארחה בפודקאסט Re:Israel של אוניברסיטת רייכמן וכלכליסט, ותיארה את החברה הישראלית כמצויה ב"משבר קוגניטיבי עמוק". הפתרון שלה: תוכנית לאומית לשדרוג מערכת ההפעלה המוחית של המנהיגות בישראל - מעבר מתודעת "גיבורים" לתודעת חוכמה (Wisdom) המסוגלת להכיל מורכבות.
בפרק חדש של פודקאסט Re:Israel, המשותף לאוניברסיטת רייכמן ולכלכליסט, התארחה פרופ' נאוה לויט בן-נון מי שנחשבת לאחת החלוצות בהובלת מהפכת המיינדפולנס והחוסן בישראל מאז שנת 2009.
פרופ' לויט בן נון, שהכניסה לשיח הישראלי תפיסות מבוססות מדע של אימון מוחי וחמלה, הרבה לפני שהפכו לכורח המציאות בקורונה ובמלחמה, מזהה כיום את האתגר הבא. בשיחה עם ד"ר יוסי מערבי, דיקן בי"ס אדלסון ליזמות, והסטודנטית גליה סמסון, היא קובעת כי מתחת לכל המשברים החברתיים, הפוליטיים והביטחוניים שאנו חווים, מסתתר משבר עמוק בהרבה - משבר קוגניטיבי.
# # # המשבר: מנסים לפתור בעיות מורכבות עם מערכת הפעלה מיושנת
"אנחנו מנסים לפתור בעיות מאוד מורכבות - מה שמכונה במדע 'Wicked Problems' - עם מערכת הפעלה קוגניטיבית, רגשית ותודעתית מאוד מיושנת", הסבירה לויט בן נון. "זה קצת כמו לנסות להריץ אלגוריתמים של בינה מלאכותית על מחשב עם שפת תכנות בסיסית".
לדבריה, מערכת ההפעלה האנושית היא גאונית, אך במצבי הישרדות וטראומה היא "נחטפת" על ידי "מנגנונים פרזיטיים", שמצמצמים את הקשב, את הגמישות המחשבתית ואת היכולת שלנו להחזיק פרדוקסים.
היא מצביעה על כך שהחברה הישראלית מצטיינת בפיתוח וטיפוח "גיבורים" (Heroes). "הגיבורים והגיבורות שלנו באמת מדהימים, ממוקדי מטרה ויודעים לפרק בעיות כדי להגיע ליעד", אמרה. "אבל חברה שאין לה אנשים שהם 'Wise Elders' (זקני השבט, או אנשים בעלי תודעת חוכמה) לא תוכל לשרוד. אנחנו צריכים אנשים שמסוגלים להשהות את הצורך לפתור בעיה מיד, לשאת מורכבות, לגשר בין שפות וקבוצות שונות, ולהישאר עם לב פתוח גם מול תסכול אדיר".
# # # הפתרון: שדרוג תודעתי דרך "פסיכו־טכנולוגיות"
הפתרון שלויט בן-נון מציעה הוא יוזמה רחבת היקף לייצור שדרוג של ממש בשדרת המנהיגות של ישראל - מפוליטיקאים, דרך מנהלים ועד לאנשי חינוך וצבא. היא קוראת לעבור מאימוני חוסן והרגעה בסיסיים, לשימוש ב"פסיכו־טכנולוגיות" מתקדמות - כלים של אימון קשב, ויסות רגשי, חשיבת מערכות ואפילו פילוסופיה מודרנית.
בדיוק כפי שהצליחה בעבר להפוך מושגים כמו "חוסן" ומיינדפולנס ("קשיבות") למיינסטרים, פרופ' לויט בן נון שואפת כעת להטמיע את המושג "תודעת חוכמה" (Wisdom). לדבריה, בעידן שבו הבינה המלאכותית (AI) עומדת לטלטל את שוק העבודה ולקחת על עצמה תפקידים רבים, היתרון האנושי הגדול ביותר יהיה בדיוק אותה היכולת לנהל סיטואציות מורכבות דרך תודעה מפותחת ורחבה.
# # # איך עושים את זה? מוסדות שלטון ותרבות ארגונית חדשה
כדי ליישם את הרעיון במהירות וביעילות, לויט בן נון משרטטת תוכנית פעולה מעשית: הקמת מרכז רב־אוניברסיטאי ואינטר-דיסציפלינרי שיציב יעד להכשיר את המנהיגות בישראל ל"תודעת חוכמה" בתוך 7 עד 10 שנים. המהלך, כפי שהיא מתארת אותו, מזכיר תנועת מלקחיים: מצד אחד, חינוך הציבור ותרגום הידע המדעי לשפת היומיום דרך ערוצי תקשורת ופודקאסטים, כדי לייצר דרישה צרכנית ואזרחית למנהיגים מהסוג החדש; ומצד שני, שילוב פדגוגיות חדשות בתוכניות מנהיגות ויזמות, והכשרת "סוכני שינוי" שיטמיעו את הכלים הללו בתוך ארגונים.
חלק מהשינוי, לדבריה, דורש פירוק של אמונות שגויות על ניהול ומנהיגות. "מה שקורה עכשיו הוא שהרבה פעמים מקבלי החלטות לא רואים בריבוי דעות סביב השולחן יתרון, אלא חיסרון שפוגע בחוסן. אבל זה בדיוק ההפך", הדגישה. "אם מנהיג באמת רוצה לפתור בעיה ולא רק לצבור כוח, הוא חייב סביבו מעגל של אנשים עם פרספקטיבות שונות כדי להתקרב למורכבות של המציאות".
# # # "תודעה שופעת דורשת גם מצפן מוסרי"
לקראת סיום השיחה, פרופסור לויט בן נון הוסיפה הערת אזהרה חשובה: כלים עוצמתיים לפיתוח התודעה מחייבים גם בסיס אתי של חמלה, אחרת הם עלולים לשמש ככלי נשק או כלי ניצול. היא הזכירה תופעות כמו "מק־מיינדפולנס" (McMindfulness) - שימוש תאגידי בטכניקות הרגעה רק כדי להפוך עובדים מותשים ל"עבדים טובים יותר", מבלי לפתור את הבעיות המערכתיות שיצרו את הלחץ מלכתחילה.
כשנשאלה מה נותן לה תקווה בתקופה הסוערת הזו, ניכר היה שהיא מתרגשת כשהחלה לדבר על הסטודנטים והסטודנטיות שלה באוניברסיטה. "Iני רואה פה אנשים צעירים שנחשפו לקושי, לטראומה ולדברים שאני לא ראיתי כל חיי. אבל במקום לשקוע, הלב והתודעה שלהם מחפשים תשובות. הם לא מחפשים 'מתחת לפנס', הם שואלים שאלות אקזיסטנציאליסטיות עמוקות ולא מוותרים על יצירתיות. הצעירים האלה, שאני קוראת להם ה'וייז אלדרס' (Wise Elders) שלנו, הם אמנם מיעוט, אבל המיעוט הזה יהיה הגיים־צ'יינג'ר של החברה הישראלית".

לצערנו עקב נסיבות אישיות פרופ' רז ביקש לשנות מועד להרצאה. עדכון לגבי מועד חדש יפורסם פה.
ניתן להירשם בלינק הרשמה כדי לקבל מידע למייל לגבי הרצאה זו ויתר ההרצאות בסמינר.

להרשמה (הקלטה תישלח לנירשמים): https://forms.gle/zMvGmcQ41Jf8AWWz8

Save the date!
הזדמנות נדירה לשמוע מזקן חכם על הזקן/ה החכמ/ה במסורות החכמה בבודהיזם ודאוזים.

יום ראשון, 17 למאי בין 12 ל 14, הרצאה ודיון. מפגש בזום.
במסגרת סמינר משותף לנו ול ICAMH Huji c

להרשמה (הקלטה תישלח לנירשמים): https://forms.gle/zMvGmcQ41Jf8AWWz8