מכון ינאי לביטחון אנרגטי - Yannay Institute for Energy Security

מה משותף בין רצועת ים צרה במזרח התיכון לבין המחיר שאנחנו משלמים על דלק, חשמל והובלה?

בכתבה שפורסמה ב״כלכליסט״ ונכתבה ע״י אברי שכטר, מנהל מכון ינאי לביטחון אנרגטי באוניברסיטת רייכמן, מוסבר מדוע מצרי הורמוז הוא הרבה יותר מנתיב שיט אזורי. דרך המעבר הימי הזה עוברת כחמישית מהנפט הנסחר בעולם, ולכן גם מתיחות או איום על חופש השיט מספיקים כדי להכניס את שוקי האנרגיה לדריכות.
השווקים לא מחכים לחסימה בפועל, הם מתמחרים סיכון בזמן אמת. התוצאה יכולה לבוא לידי ביטוי במחירי נפט, בעלויות ביטוח והובלה, ובהשפעה רחבה יותר על הכלכלה הגלובלית. בעולם מקושר, גיאופוליטיקה הופכת במהירות לכלכלה.

מה המשמעות של ההתפתחויות האחרונות? עד כמה השווקים רגישים לאי ודאות באזור? ואיפה ישראל נמצאת בתוך התמונה הזו?

לניתוח המלא והמשמעויות העדכניות,
קראו את הכתבה באתר כלכליסט >> https://did.li/aSTgT

מכון ינאי לביטחון אנרגטי - Yannay Institute for Energy Security

⏳ 𝐂𝐨𝐮𝐧𝐭𝐝𝐨𝐰𝐧: 𝐥𝐞𝐬𝐬 𝐭𝐡𝐚𝐧 𝟏 𝐰𝐞𝐞𝐤!
Want to learn more about the Yannay Energy Security Internship?
This is your chance — the Info Session is happening soon!

📍 A316, Reichman University
🗓️ 30.11.2025 | 13:00

👉 Sign up for the info session: https://lnkd.in/dXfXwgyj
⚠️ Limited seats.

⏳ עוד פחות משבוע!
רוצים לשמוע על תוכנית המתמחים של מכון ינאי?
זה הזמן — מפגש החשיפה מתקיים ממש בקרוב!
📅 ‏30.11.2025 | 13:00
📍 ‏A316, אוניברסיטת רייכמן
👉 להרשמה למפגש: https://lnkd.in/dXfXwgyj

⚠️ מספר מקומות מוגבל.

** Hebrew Text Below**

𝐖𝐞’𝐫𝐞 𝐞𝐱𝐜𝐢𝐭𝐞𝐝 𝐭𝐨 𝐚𝐧𝐧𝐨𝐮𝐧𝐜𝐞 𝐭𝐡𝐚𝐭 𝐫𝐞𝐠𝐢𝐬𝐭𝐫𝐚𝐭𝐢𝐨𝐧 𝐟𝐨𝐫 𝐭𝐡𝐞 𝐅𝐞𝐥𝐥𝐨𝐰𝐬𝐡𝐢𝐩 𝐈𝐧𝐟𝐨 𝐒𝐞𝐬𝐬𝐢𝐨𝐧 𝐢𝐬 𝐧𝐨𝐰 𝐨𝐩𝐞𝐧! 🎉

Are you curious about how energy, tech, and policy shape the world — and want to be part of it? We invite you to learn about the 𝐘𝐚𝐧𝐧𝐚𝐲 𝐈𝐧𝐬𝐭𝐢𝐭𝐮𝐭𝐞 𝐟𝐨𝐫 𝐄𝐧𝐞𝐫𝐠𝐲 𝐒𝐞𝐜𝐮𝐫𝐢𝐭𝐲 𝐅𝐞𝐥𝐥𝐨𝐰𝐬 𝐏𝐫𝐨𝐠𝐫𝐚𝐦!
The program offers a chance to tackle real-world energy challenges, gain hands-on experience, and work alongside leading experts in the field.

📍 A316, Reichman University
🗓️ 30.11.2025 | 13:00

𝐒𝐭𝐮𝐝𝐞𝐧𝐭𝐬 𝐟𝐫𝐨𝐦 𝐚𝐥𝐥 𝐝𝐢𝐬𝐜𝐢𝐩𝐥𝐢𝐧𝐞𝐬 𝐚𝐫𝐞 𝐰𝐞𝐥𝐜𝐨𝐦𝐞 – Come and learn how you can be part of the next generation advancing Israel’s energy security!

👉 𝐒𝐢𝐠𝐧 𝐮𝐩 𝐡𝐞𝐫𝐞:
https://lnkd.in/dXfXwgyj
⚠️ 𝗟𝗶𝗺𝗶𝘁𝗲𝗱 𝘀𝗽𝗼𝘁𝘀 𝗮𝘃𝗮𝗶𝗹𝗮𝗯𝗹𝗲!

!‏תוכנית המתמחים של מכון ינאי יוצאת לדרך 🎉

‏אנו מזמינים סטודנטיות וסטודנטים מצטיינים מכל בתי הספר באוניברסיטת רייכמן להצטרף למחזור הראשון של תוכנית המתמחים של מכון ינאי לביטחון אנרגטי!

?‏⚡ מה מחכה לכם בתוכנית
הרצאות, מפגשי עומק וסיורים מקצועיים על עולם האנרגיה
השתתפות בפרויקטים יישומיים בנושאי ביטחון אנרגטי
ליווי מקצועי של מומחים מהמגזר הציבורי, הפרטי והאקדמי

‏📅 מפגש חשיפה: 13:00, 30.11.2025
‏ A316, אוניברסיטת רייכמן 📍

:‏🖊️ להרשמה למפגש

https://lnkd.in/dXfXwgyj

אוניברסיטת רייכמן - Reichman University
בית הספר לקיימות - אוניברסיטת רייכמן
hashtag hashtag hashtag hashtag hashtag

מכון ינאי לביטחון אנרגטי מאחל שנה אקדמית מוצלחת ופורה! 🎓

אנו מצפים לשנה של מחקר, שיתופי פעולה ולמידה מעשית — כולל השקת תכנית המתמחים החדשה לשנת 2025, שתאפשר לסטודנטים להתמודד עם אתגרי אנרגיה אמיתיים בשיתוף עם גורמים מהתעשייה.

מי ייתן והשנה הזו תהיה שנה של חדשנות, סקרנות והשפעה משמעותית. 🌱

מאחלים שנה טובה ומתוקה לכל עמיתינו, שותפינו וחברינו. 🍎🍯

עם כניסתה של השנה החדשה, מחשבותינו נתונות לחטופים ולמשפחותיהם. אנו מאחלים לשובם בשלום ולשנה של ריפוי, חוסן ותקווה. 🕊️

מכולנו במכון ינאי לביטחון אנרגטי, מי ייתן וראש השנה הזה יביא עימו התחדשות, בריאות ורגעים משמעותיים בחיק המשפחה והאהובים.

גל חום קיצוני – מבחן לחוסן האנרגטי של ישראל ולכלכלות העולם ☀️

השבוע, צריכת החשמל בישראל שברה שיאים שלושה ימים ברציפות, במהלך גל חום היסטורי:
13 📈 באוגוסט 2025: צריכת שיא של 17,287 מגה-ואט - הפעם הראשונה בהיסטוריה שצריכת החשמל חצתה את רף ה-17,000 מגה-ואט – יום אחד בלבד לאחר שחצתה לראשונה את רף ה-16,000 מגה-ואט.
⚡ אנרגיות מתחדשות סיפקו כ-24% מצריכת השיא (4,211 מגה-ואט), ובכך הקלו על הלחץ על תחנות הכוח הפוסיליות.

⚠️ זה לא רק מזג אוויר – זהו מבחן לחץ לחוסן האנרגטי.
כאשר הביקוש בשיא גדל מהר יותר מקצב הרחבת קיבולת הרשת, מרווח הביטחון מצטמצם. טמפרטורות גבוהות פוגעות גם ביעילות הייצור ומעמיסות על רשת ההולכה. ללא תכנון, הסיכון להפסקות חשמל בעת אירועים קיצוניים עולה בצורה חדה.

🌍מדובר בחלק ממגמה עולמית. על פי דוח הפורום הכלכלי העולמי ו Allianz, גל חום יהפוך בעתיד הקרוב לסיכון האקלימי בעל העלות הגבוהה ביותר, עם השלכות כלכליות, חברתיות ואנרגטיות עמוקות.
💰 עד שנת 2035, אובדן התפוקה השנתית כתוצאה מגלי חום עשוי להגיע ל-2.4 טריליון דולר ברחבי העולם.
📉 תחזית לירידה בתוצר: ספרד -1.4%, איטליה -1.2%, יוון -1.1%, סין -1.0%.
😡 זמן העבודה הגלובלי עלול לרדת ב-2.2%, שווה ערך ל-80 מיליון משרות מלאות בשנה.
🔌 מערכות אנרגיה יתמודדו עם ירידה ביעילות הייצור, עלייה חדה בביקוש לקירור, ועלייה בסיכון להפסקות חשמל.

עבור שוקי האנרגיה, חוסן פירושו שילוב ניהול סיכונים בכל החלטה:
❄️ שילוב תרחישי קיצון אקלימיים בתחזיות הביקוש – תוך שימוש במודלים אקלימיים מעודכנים, ולא רק בנתונים היסטוריים.
🛡️ זיהוי פגיעויות קריטיות – משרשראות אספקת דלק ועד קיבולת שנאים בתנאי חום קיצוני.
⚡ גיוון תמהיל הייצור – כך שתקלה בטכנולוגיה אחת לא תגרום למשבר בעת שיא הביקוש.
🔋 בניית גמישות – באמצעות אגירה, ניהול ביקושים, וחיבורי רשת חוצי גבולות.
🕗 תכנון תרחישים ובדיקות קיצון – המדמים גלי חום אזוריים בו-זמניים, תקלות תשתית ומגבלות אספקה.
הסוגייה איננה רק טכנית – היא כלכלית, חברתית ואסטרטגית. בעולם מתחמם, הביטחון האנרגטי ייקבע לפי איכות ניהול הסיכונים עוד לפני שהחום מגיע.

🔧 שוק האנרגיה של ישראל מתעצב מחדש
אתמול השתתפנו בוועידת האנרגיה 2025 של כלכליסט, שהתקיימה במרכז פרס לשלום ולחדשנות. הנה עיקרי התובנות שעלו מהוועידה:

🔌 תחרות כבסיס לחוסן וחדשנות
מסר ברור חזר לאורך הפאנלים: כדי להבטיח מערכת אנרגיה יציבה ומתקדמת, יש לחזק את התחרות – הן בשוק הגז הטבעי והן בשוק החשמל.

🟦 עשור למתווה הגז: הצלחות ואתגרים לעתיד
פרופ' איתן ששינסקי, חבר הוועדה המדעית של מכון ינאי, סקר עשור של מתווה הגז. בעוד המתווה איפשר את פיתוחם של שלושה מאגרי גז מרכזיים, רמת הריכוזיות בשוק שוב בעלייה. הוא הדגיש כי התחרות האמיתית החלה רק עם כניסתו של מפעיל עצמאי חדש, המדגיש את הצורך המתמשך בהתערבות רגולטורית:
1. תימרוץ ועידוד המפעיל הדומיננטי לוותר על אחד מהמאגרים הגדולים
2. חיוב מכר נפרד (split marketing) בין המאגרים הגדולים
3. תמיכה בפיתוח מאגרים קטנים ובינוניים
4. בחינת מנגנונים משלימים כמו תוכניות שחרור גז (Gas Release Programs) או פלטפורמות סחר אלטרנטיביות

⚡ הרפורמה במשק החשמל: פוטנציאל אמיתי, אתגרים מהותיים
פתיחת שוק האספקה הובילה למעבר ממונופול לשוק תחרותי עם ספקים מגוונים. עם זאת, הצלחת הרפורמה תלויה בגישה מספקת שלהם לרכישת חשמל זול, תנאי שיאפשר להם להציע מחירים תחרותיים באמת לצרכנים.

🚨 ביקושים גוברים וצמיחת הבינה המלאכותית
ההתפתחות המהירה של תחום הבינה המלאכותית דורשת הרחבה דחופה של תשתיות החשמל. רפורמות לבדן אינן מספיקות – נדרשת השקעה משמעותית כדי למנוע צווארי בקבוק שיעכבו את קצב הצמיחה במשק.

💡מעבר אנרגטי או תוספתיות?
שאלה אסטרטגית מהותית עלתה: האם הגז הטבעי עדיין משמש כדלק מעבר בדרכנו למשק אנרגיה הנשען על אנרגיות מתחדשות?
או שמא אנו כבר בעידן של "תוספתיות", שבו אנרגיה מתחדשת מתווספת לתמהיל, אך הגז נשאר מרכיב קבוע בביטחון האנרגטי?
לתשובה הזו השלכות כבדות משקל על מדיניות, השקעות ותכנון ארוך טווח.

📚 במכון ינאי לביטחון אנרגטי, אנו גאים לחקור נושאים אלו ולקדם מדיניות משמעותית.
אנו מתרגשים מהפרסומים הצפויים בשנה האקדמית הקרובה, אשר יעמיקו בדיוק בשאלות הקריטיות הללו ויעצבו את פני העתיד של משק האנרגיה.

ככל שהבינה המלאכותית מתפתחת – כך גובר גם הביקוש לאנרגיה.

📈אימון מודל שפה יכול לצרוך כמות חשמל השווה לצריכה שנתית של עיירה קטנה. עכשיו דמיינו את כל חברות הטכנולוגיה, ספקיות הענן והמוסדות הביטחוניים שמנסים להישאר בחזית הטכנולוגית - והיקף ביקוש האנרגיה גדל דרמטית.

⚠️ בישראל, גל הביקוש לאנרגיה שמונע על ידי פיתוח ושימוש בבינה מלאכותית עלול להכביד על רשת החשמל הרבה לפני שיתרום לצמיחה הכלכלית.
אתגר אספקת האנרגיה אינו רק עניין של קיבולת, אלא עניין של ביטחון אנרגטי.

📢בטור דעה חדש, מייסד-שותף למכון, ד"ר אסף צחור, ומנהל המכון אברי שכטר, בוחנים איך ישראל יכולה וצריכה להיערך לעתיד של ביקושים אנרגטיים הולכים וגדלים, חוסר יציבות עולמית, ואיומים גיאופוליטיים מתגברים.

לקריאת המאמר המלא:
🔗

AI and nuclear energy in Israel | The Jerusalem Post Israel, one of the world’s most technologically advanced economies, risks falling behind if it continues to ignore the option of civilian nuclear technology.

⚠️ חוסר הוודאות הוא השגרה החדשה: חושבים מחדש על ביטחון ועתיד משק האנרגיה
במאמר דעה חדש ב-ynet, Avri Schechter מנהל מכון ינאי לביטחון אנרגטי, טוען כי האירועים האחרונים מחזקים את ההבנה ששוקי האנרגיה כבר לא פועלים בצלו של סיכון זמני, אלא תחת איום מתמשך שעלול להתלקח שוב — גם כשנראה שהוא שכך.
📌 שלוש נקודות מרכזיות מהמאמר:
1. התנודתיות היא מבנית, לא מקרית.
שוקי האנרגיה לא הגיבו רק לתקיפה בודדת באיראן — הם משקפים מציאות חדשה: שוק עולמי שמגלם בתמחור שלו חוסר ודאות מתמשך. מחירי הנפט זינקו ביותר מ־7%, נתיבי השיט השתנו בתוך שעות, ופרמיות הביטוח שילשו את עצמן — וכל זה עוד לפני שנפגעה תשתית קריטית כמו מיצר הורמוז. זו לא תגובה חד-פעמית – אלא עדות לכך שהסיכון הפך לנתון קבוע.
2. גם ייצור מקומי כבר לא חסין.
לראשונה, ישראל נאלצה להשבית ביוזמתה את מאגרי לוויתן וכריש בשל איום ביטחוני ישיר. פגיעה מדויקת בפעילות קבוצת בזן במפרץ חיפה הדגישה שתשתיות האנרגיה המקומיות חשופות באופן ממשי.
3. ביטחון אנרגטי מחייב שינוי תפיסתי.
אי אפשר עוד לתכנן על בסיס שיבושים לא שגרתיים. הסיכון הוא מצב קבוע — ולכן נדרשות פעולות מיידיות:
א. גיוון מקורות הייצור ושרשראות האספקה
ב. האצת פריסת מערכות אנרגיה מבוזרות שיקטינו את התלות בתשתיות ריכוזיות
ג. הרחבת יכולות האגירה כדי לבלום זעזועים ולייצב את ההיצע
זהו לא רק אתגר ביטחוני — אלא גם כלכלי ואסטרטגי. תלותה של ישראל בייבוא ימי של דלקים, חומרי גלם ומזון גורמת לכך שכל שיבוש משפיע מיידית על התעשייה, על השירותים — ועל יוקר המחיה. חיזוק החוסן של משק האנרגיה הוא כבר לא מותרות — אלא הכרח לאומי.
גם כשנראה שמתח גיאופוליטי שוכך — היכולת של שוקי האנרגיה לחזור ל'שגרה' תלויה במאזן שברירי. חוסן אמיתי נבנה לא על שקט זמני, אלא על הכנה לעתיד מלא אי-ודאות.
🔗 לקריאת המאמר המלא ב-ynet:
https://www.ynet.co.il/news/article/ry5ilruexx
במכון ינאי לביטחון אנרגטי אנו עוסקים בהיבטים הכלכליים, הרגולטוריים והאסטרטגיים של סיכונים למשק האנרגיה. מה דעתכם? כיצד יש לנהל את סיכוני האנרגיה בעידן של חוסר יציבות קבועה? נשמח לשמוע תובנות ולשתף פעולה.
#תשתיות #ישראל #חוסן

מי שמחכה ליציבות במחירי האנרגיה לא מבין ישראל תקפה שדות גז ובתי זיקוק באיראן, ביניהם "דרום פארס" הנחשב למאגר הגז הגדול בעולם. שוקי האנרגיה הגיבו מיידית: מחיר הנפט זינק ביותר מ־7% ביום אחד – העלייה החדה ביותר ...

𝐂𝐫𝐢𝐭𝐢𝐜𝐚𝐥 𝐌𝐢𝐧𝐞𝐫𝐚𝐥𝐬 𝐎𝐮𝐭𝐥𝐨𝐨𝐤 𝟐𝟎𝟐𝟓: תשתית רעועה למעבר לאנרגיות מתחדשות
דו״ח חדש של סוכנות האנרגיה הבינ״ל (IEA) שפורסם לאחרונה מציג תמונת מצב מדאיגה: למרות ירידת מחירים ב-2024, הסיכונים המבניים לאספקת האנרגיה רק התעצמו. הנה עיקרי הממצאים שמצאנו כחשובים ביותר:

🔁 ריכוזיות הולכת ומחריפה
• מאז 2020, כ-90% מהצמיחה באספקת מינרלים קריטיים הגיעה ממדינה אחת בלבד.
• סין אחראית לזיקוק של 19 מתוך 20 המינרלים האסטרטגיים שנבחנו, עם כ-70% מנתח השוק.
• ריכוזיות הזיקוק הגיעה ל-86% – רמה חסרת תקדים ביחס לכל מגזר אחר.

💸 ההשקעות לא מדביקות את הביקוש
• הגידול הריאלי בהשקעות עמד על 2% בלבד ב-2024; חיפושי מחצבים נעצרו.
• טכנולוגיות אנרגיה נקייה הובילו ל-90% מהעלייה בביקוש לליתיום, קובלט וגרפיט.

⚠️ שווקים תנודתיים ובלתי רגישים למחירים
• יותר ממחצית מהמינרלים לאנרגיה נמצאים כיום תחת מגבלות יצוא — כולל שלבי העיבוד.
• רבים מהמינרלים מופקים כתוצרי לוואי — מה שמקשה על הגדלת היצע בתגובה לביקוש.
• התנודתיות גבוהה כיום יותר מזו של נפט וגז, והחלופות מוגבלות ויקרות.

🔋 חדשנות בסוללות יוצרת צווארי בקבוק חדשים
• טכנולוגיות חדשות (כמו LFP וסוללות נתרן) מפחיתות תלות בניקל וקובלט —
➤ אך יוצרות תלות חדשה בחומצה זרחתית, מנגן ונתרן — כולם מרוכזים בשווקים דומיננטיים.

📉 פערי אספקה מאיימים על מימוש היעדים
• עד 2035 צפוי חוסר של 30% באספקת נחושת ו-40% בליתיום — סיכון משמעותי לתוכניות להרחבת רשת החשמל ויישום פתרונות אגירה.
במכון ינאי לביטחון אנרגטי, אנו בוחנים כיצד שיבושים בשרשרת האספקה משפיעים על כלל המערכת האנרגטית. אלה כבר אינם סיכונים תיאורטיים, אלא אתגרים ממשיים שמשפיעים על תכנון תשתיות, מדיניות תעשייתית וביטחון אנרגטי. אנחנו ממשיכים לחקור אילו כלים מדינתיים, שיתופי פעולה בינלאומיים ומנגנוני מדיניות יכולים להתמודד עם האתגרים האלו.

💬 אילו צעדי מדיניות נדרשים כדי לצמצם חשיפה לשיבושים באספקת חומרי הגלם?

#יציבות #תשתיות