כובשים בעמק

אימפריית הכדורגל של ניר דוד!! השבוע התחדשנו בתלבושות עם שמות ומספרים. תודה ענקית לבורגר-סאלון על התמיכה.
לפני 11 שנה פתחנו את הקבוצה הראשונה של "כובשים בעמק" בקיבוץ ניר דוד.
אחרי 11 שנה, ואלפי ילדים שעברו תחתינו, מרגש מאוד לחזור הביתה, למקום בו הכל התחיל.

צילום : אבי רביבו צילום ספורט .

מחנה פסח של כובשים בעמק היה הצלחה אדירה, ואפילו בעיתון המקומי פירגנו לנו.
חג שמח וכובש!!

יש רגעים שאי אפשר לתאר במילים..
בשבוע שעבר, אחד השחקנים הצעירים שלנו ב'כובשים בעמק', התאשפז בבית החולים למשך מספר ימים.
כששמעתי על כך, הגעתי לבקר אותו והענקתי לו כדור במתנה, ובאמת שאין סיכוי שאצליח לשכוח בשנים הקרובות את החיוך הענק שהיה לו על הפנים.. וזה שווה את הכל.
האלוף הקטן כבר התאושש וחזר לאימונים, ואנחנו עשינו מצווה גדולה וחשובה למען הילד.
באמת שהכל שטויות, העיקר הבריאות! ((-:

קבלו את האימפריה הקטנה שלנו מבלפוריה, בפיקודו של קואץ' עודד נאור. הילדים קיבלו תלבושת ומוכנים לעונה כובשת ומרתקת! הקטנים האלה גדולים יהיו ...

פוסט מאת תומר חמד. אחד השחקנים היותר מוערכים שיש. שחקן גדול, בנאדם ענק. מודל לחיקוי לכל כדורגלן צעיר.
-------
01:40 שעון אנגליה, אמצע הלילה, ברייטון.
הרבה חבר'ה צעירים שואלים אותי "מה הסוד?" ,
"מה אתה מציע לי לעשות?" ,"תן לי טיפ! תספר לי איך הצלחת להגיע לרמות הגבוהות ולהישאר שם כ"כ הרבה שנים לעומת שחקנים רבים ומוכשרים ממך, שלא הצליחו?".
הלילה, דווקא עכשיו בתקופה כזאת, יש בי את הדחף הזה לכתוב, תחושה של מחוייבות, מחוייבות עבור כל שחקן צעיר או אפילו בוגר, להבין מה עושה את ההבדל, ההבדל בין הצלחה לכישלון. מה הביא אותי עד לפה? מה משאיר אותי כאן כל כך הרבה שנים ומה מבדיל אותי, אולי, מהרבה אחרים?

את התקופות הטובות ורגעי השיא כולם רואים וזוכרים, את הגולים, הבישולים, הניצחונות והחגיגות. אבל מה עם התקופות הקשות? בהן אף אחד לא יודע מה אני עובר. לילות ללא שינה, לחץ מנטאלי מטורף, כעסים ואכזבות. ריצות באמצע הלילה, אימוני חדר כושר למרות שאין לי חשק לכלום, אימונים אישיים למרות שהראש צריך זמן להירגע עם המשפחה. זה המקום שבו, מבחינתי, נמדד ספורטאי. מספר הפעמים בהן אתה נכשל , נופל, ובכל פעם מחדש קם על הרגליים וממשיך לטפס הכי גבוה.

אני הייתי שם, הרבה פעמים. אבל תמיד כשהייתי שם והרגשתי במקום הכי נמוך שיש, זה הוציא ממני את הטוב ביותר. זה הדליק אצלי משהו חדש, דחף אותי יותר חזק להמשיך להתמיד, להשקיע, להשתפר ולהתקדם כמה שיותר, והכי חשוב, זה הזכיר לי כל פעם מחדש, שרק אני אקבע לאן אני שייך ואיך הקריירה שלי תראה.

אחרי עונה עם שער אחד בבני יהודה (מישהו זוכר?) מיהרו להחליט שתומר חמד חלוץ נחמד אבל עדיין לא מספיק טוב בשביל ליגת העל. אז אמרו.
עונה לאחר מכן כבר הבקעתי 10 שערים באחי נצרת שהייתה הקבוצה הכי חלשה בליגה.
האמנתי בעצמי. בדרך שלי. הייתי רעב.

במכבי חיפה במשך חצי עונה אלישע לוי חשב שאני לא מספיק טוב ולא נתן לי לשחק. לעומתו, אני חשבתי אחרת ורק דאגתי להיות מוכן להוכיח זאת בהזדמנות שתגיע. מדצמבר, אחרי שחלוץ אחר נפצע וקיבלתי בפעם הראשונה הזדמנות לשחק בהרכב, לא יצאתי ממנו וסיימתי כמלך השערים של מכבי חיפה. איך נגמרה העונה אתם שואלים?!אליפות ירוקה. אני לא חושב שמישהו יכל להאמין שזה יקרה, אבל אצלי בראש לא היה ספק וזה מה שעזר לי לעשות את זה.

ומחיפה לאן? מאיורקה. לה ליגה. "ליגה ספרדית?!"
קצת הגזמתי ע"פ רוב הפרשנים בישראל. אני אחזור לישראל תוך כמה חודשים לטענתם, מסתבר שטעו רק בכמה שנים... בדרך הספקתי להיות הכדורגלן הישראלי עם הכי הרבה כיבושים בלה ליגה.

כשאלי גוטמן קרא לי בזימון הראשון שלו כמאמן נבחרת הוא אמר לי "אני מעריך את הדרך שלך,
אבל אתה לא חלוץ בסגנון המועדף עלי״ הוא לא היה בטוח כמה אשחק אצלו. בראש שלי רק ראיתי איך אני גורם לו לחזור בו ובלי שהוא יאמין אני אהיה אצלו חלוץ ראשון, עד שכוח עליון רק יזיז אותי משם. מי שיבדוק יגלה שזה בדיוק מה שקרה.

עונה שניה בספרד עם 11 גולים (עונה ראשונה ״רק״ 8 ) ואני מרגיש בחלום, מבקיע נגד קסיאס וריאל מדריד, סבילה, ולנסיה ואתלטיקו מדריד, עדיין מתבאס שנגד בארסה לא יצא...
מחזור לסיום העונה הגדולה בקריירה, פציעה קשה. קרע בגיד אכילס, פציעה אכזרית מאוד לכדורגלן.
שבעה חודשים מחוץ למגרשים והקבוצה ירדה ליגה. אפשר לשכוח מכל ההצעות שחיכו מעבר לפינה: ניוקאסל, סביליה אברטון ושטוטגרט.
"ברוך שובך חזרה לישראל!" "אחרי דבר כזה הרי אין מצב שתחזור לרמות האלה", מיהרו להספיד...
"לא יכול להיות" , "זה לא נגמר" , אני משכנע את עצמי. חלמתי להגיע גם לפרמרלייג. ״מה אתה משוגע? קודם אתה צריך לדרוך על הרגל", אני מרגיע את עצמי. ״צודק, קודם אדרוך, צעד צעד.״
"ואז פרמיירליג!", מבטיח לעצמי. דרך ארוכה לפנינו אם כך.

שבעה חודשים מייגעים של שיקום מתיש בעבודה קשה ואינטנסיבית, מנטאלית ופיזית, אבל עם אמונה אחת גדולה לאורך כל הדרך שאני אחזור בגדול ואגשים עוד חלום. עונה נוספת בליגה הספרדית ו30 שערים בשנתיים בליגה השניה באנגליה עשו את העבודה.

ברייטון במחזור ראשון של הפרמרליג עונת 2017/18, אנחנו נגד מנצ’סטר סיטי ואתם בטח מתארים לעצמכם מי החלוץ בהרכב של השחפים. כן, הילד הרעב מאחי נצרת. מחזור 6 ואני כבר עם שני שערים בליגה הטובה בעולם. עוד חלום מתגשם. עשיתי את זה, זה אמיתי.

זוכרים על מה דיברנו? משברים. אז כשאני מגשים את החלום, משחק נגד השחקנים הגדולים בעולם, ללא שום התראה מוקדמת הגיעה השעיה לשלושה משחקים ובעצם עצרה (לרגע) הכל. טענו שבכוונה דרכתי על שחקן יריב במהלך המשחק (כמובן שזה לא קרה). ובמקומי שחקן אחר נכנס לתמונת ההרכב, הדינמיקה השתנתה, המאמן שינה את דעתו. מאז ועד לרגע זה הדברים לא הסתדרו, שיחקתי פחות ואפילו לראשונה בקריירה יצאתי מהסגל. אבל, בכל התקופה הזאת, עם כל הקושי, לרגע אחד לא הרמתי ידיים, לא ויתרתי ולא חשבתי שזה הזמן לבחור בדרך הקלה.

עכשיו אני שוב בתקופה של חוסר ודאות ובכל זאת מוכן יותר מתמיד לאתגר הבא, לקפיצה הבאה וב״ה להמשיך את הסיפור שלי, שיתן לעוד ילד או נער שחולמים להצליח, להבין שגם בתקופות פחות טובות אסור לוותר ולהשלים עם המצב. תמיד לזכור שהכל תלוי בך, בגישה שלך ובאמונה שלך. האכזבות והכישלונות הן חלק מההצלחה. צריך לנצל כל יום להשתפר, להתחדש ולהתקדם. עוד ריצה אחרי משחק שלא שותפת בו, עוד אימון מנטאלי לחיזוק הביטחון, עוד אימון אישי לשיפור כל פרמטר שיכול לקדם אותך כשחקן. יש לך חלום?
שאיפות גדולות? תילחם למענם, תסמן מטרה, תעשה הכל להשיג אותה ואל תיתן לשום דבר להזיז אותך ממנה. כי בסופו של דבר, אתה, רק אתה, תקבע איך תראה הקריירה שלך!

בשבילכם. תומר חמד.

מאור בוזגלו הגיע לבקר אותנו במהלך מחנה הכדורגל בנהלל. יש כבוד !!

מתכוננים בכל הכוח למחנה החופש הגדול של כובשים בעמק!! כדורגל, בריכה, יום ארוך והפתעות נוספות.. תהיו שם כשזה קורה...