מכון שומאכר בית קלר חיפה - Gottlieb Schumacher Inst. Keller House Haifa

📸 עזרו לנו לזהות את התמונות!

בארכיון בית קלר ישנה קופסת קרטון ובה כ־300 תשלילי צילומים על לוחיות זכוכית, שצולמו בארץ ישראל בשנות ה־30 של המאה הקודמת.

התצלומים בוצעו בטכניקת ג'לטין יבש על זכוכית (Dry Plate Photography) ומתעדים את חיפה וסביבתה במחצית הראשונה של המאה העשרים. למרבה הצער, לא הצלחנו לגלות כיצד התגלגלה הקופסא לארכיון שלנו, מי היה הצלם, וגם לא נמצא תיעוד המתאר את המצולמים או את האירועים.

בימים אלה אנו נמצאים בעיצומו של פרויקט סריקה ושימור של כל התשלילים, כדי להבטיח את שימורם ולהנגישם לציבור. עד כה נסרקו כ־150 תשלילים, וניתן לעיין בהם בקטלוג הדיגיטלי של ספריית אוניברסיטת חיפה:
🔗 קטלוג תשלילי הזכוכית בספריית אוניברסיטת חיפה
https://haifa.primo.exlibrisgroup.com/discovery/collectionDiscovery?vid=972HAI_MAIN:HAU&collectionId=81284330440002791&lang=he

חלק מהתצלומים כבר הצלחנו לזהות, אך רבים מהם עדיין ממתינים לפענוח – וכאן אנחנו זקוקים לעזרתכם.

🧐 החל מהשבוע נפרסם מדי יום חמישי סדרה של חמישה תצלומים מתוך האוסף. אם אתם מזהים מקום, מבנה, אדם, אירוע או כל פרט אחר – אפילו הקטן ביותר – נשמח מאוד שתשתפו אותנו בתגובות או בהודעה פרטית.
תודה!

אוגוסט החם מתנהל בעצלתיים, ולצד החופשות השנתיות יש גם מי שממשיכים ללמוד ולחקור במרץ.

כך למשל, חובבי החוג להיסטוריה מקומית ייהנו החודש מהרצאות על חיל האוויר הבריטי במערכה לכיבוש חיפה, ועל בית נגלר בתכנון האדריכל ברוולד.

כמו כן, חוזרת אלינו הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות לריטריט כתיבה פקולטטי.

ואירוע השיא של החודש הוא טקס הענקת מענקי הקתדרה לציונות לכתבי יד 2026, שייערך ב-20.8.26 ובו ירצו הזוכים על עבודותיהם.

אנחנו נרגשים!

אז מה היה לנו ביולי האחרון?
אירחנו כנס בינלאומי: ״אנטישמיות בת זמננו – חיפה 2026״ מטעם האגודה לחקר האנטישמיות המודרנית, אגודה אקדמית בינלאומית חדשה לקידום המחקר האקדמי בתחום.
צפו בהצצה מהכנס: https://www.facebook.com/reel/1821356219273783
אוצרות בארכיון: האדריכל אמיר פרוינדליך הגיע לחפש בארכיון שלנו חומרים עבור תיק תיעוד של בית פפנדר (Pfaender) הטמפלרי, ברחוב הגפן 15 במושבה הגרמנית.
לקריאה נוספת: https://www.facebook.com/permalink.php?story_fbid=pfbid0CpmzLwodeuuw52SkwKsijnSEXXSRw5MgaZ3cvgqH5YzC1EtGZDG5j81gDH1b3cbTl&id=61567027991309
ערך חדש בוויקיפדיה: העלינו ערך על רומנה גודמן , יהודייה בריטית, ממייסדות ויצו וסופרג׳יסטית פעילה:
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%94_%D7%92%D7%95%D7%93%D7%9E%D7%9F
הרצאת אורח: פרופ׳ בן ארצי היה המרצה הראשי בכנס ויקיפדיה שנערך השנה בקמפוס העיר בחיפה.
מפגש מורשת: אירחנו באולם ההרצאות שלנו בבית קלר את הפורום הציבורי של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל (מחוז חיפה, גליל מערבי ונשר).
מוזמנים לקרוא את הכתבה בנושא: https://haipo.co.il/item/636750
התחדשנו! השקנו אתר חדש-דנדש שאתם חייבים לצרף לרשימת המועדפים שלכם:
https://gschumacher.haifa.ac.il/
ועוד, ועוד... דפדפו בתמונות שמספרות את הכל!
קשה להאמין שהצלחנו לשלב חופשה קצרה החודש, ממנה שבנו בשיא המרץ 💪🏽
פנינו נשואות אל אוגוסט החם 🌞

בשעה שכמעט כולם נופשים ומבלים ברחבי העולם, אנו מזמינים אתכם לקפיצה קטנה בזמן אל הריביירה החיפאית של שנות ה-30 במאה הקודמת

בתמונות שמצאנו מתוך אוסף בלייך בארכיון גוטליב שומאכר רואים את קו החוף והעיר התחתית של חיפה בתקופת המנדט הבריטי, עוד לפני ייבוש הים ובניית נמל חיפה המודרני ודרך העצמאות.
דמו בעיניכם את הנופשים והנופשות דאז: גברים ונשים מגיעים למושבה הגרמנית, פושטים את בגדי היומיום ולובשים בגדי ים, כל קבוצה במבנה עץ נפרד הבנוי על עמודים ממש בתוך המים. על המבנים מופיע כיתוב בשלוש שפות (אנגלית, ערבית ועברית):
• "BATHS FOR LADIES" – מרחץ לגברות
• "BATHS FOR GENTLEMEN" – מרחץ לגברים
המבנים הללו על המים שימשו כמלתחות וסככות רחצה מוצנעות, שאפשרו לרוחצים לרדת במדרגות ישירות אל הים.
בתמונה מספר 1 ניתן לזהות את המבנים הגרמנים שחזיתם המקורית מופנית לרחוב יפו, וזו שבתמונה לשדרות העצמאות מספרי 138-142- כולם עומדים על מכונם...

התמונות ממחישות היטב כיצד קו המים של חיפה הגיע בעבר ממש עד למבני העיר התחתית ולחומת הים הישנה, בטרם בוצעו עבודות הייבוש הגדולות של הבריטים לצורך הקמת הנמל וסלילת "רחוב המלכים" (כיום דרך העצמאות).
בתמונה מספר 2 עומד מבנה עץ מרשים וארוך עם גג רעפים, הבנוי כולו על מזח עמודים מעל קו הגלים. לכל אורך המבנה ישנה מרפסת היקפית מעוצבת עם מעקה עץ, וחלונות רבים המשקיפים לים. היה זה בית קפה-מסעדה, ומקום מפגש שוקק חיים על המים, שריכז אליו את מתרחצים ותושבים של חיפה המנדטורית.
מבנה העץ המרשים הזה ניצב ממש בצומת השדרות בן גוריון והעצמאות, מימין בתי משפחת שטרובה בשדרות בן גוריון 2 ו 4, ועוד מעט ימינה גם בית החרושת לסבון של המשפחה, ומשמאל לו ביתו של סגן הקונסול קלר בשדרות בן גוריון 1. רכס ההרים המתנשאים נראה מעט מוזר לקו הרכס המיושר של הכרמל, האם גם אז ניצלו AI?

בתמונה מספר 3 רואים את 'מזח הקיסר' שהיה הסיבה להיווצרותו של חוף רחצה זה: הקיסר וילהלם השני וזוגתו אוגוסטה-ויקטוריה נחתו כאן ב 25 באוקטובר 1898, בדרכם לחנוכת כנסיית ה'גואל' בירושלים. לשם נחיתה 'רכה' ויבשה כדי שלא יירטבו רגלי הזוג במימי הים, יזם הממשל העות'מאני את הקמתו של מזח חודר לתוך הים ממש בקצה המושבה הגרמנית, בסמוך לביתו של סגן הקונסול קלר. המזח תוכנן על ידי גוטליב שומאכר, נבנה על ידי האחים ביילהרץ, ולאחר שפסעו עליו רגלי הזוג – נותר הוא שומם מתנועת ספינות ועגינה, והפך לחוף הרחצה של המושבה הגרמנית. לימים נוספו לו מתקני חוף, ביתני ההלבשה ובית קפה.

והנה, כאשר בנו הבריטים את נמל חיפה, נטמן המזח בתוך רציפי הנמל החדש ולא נודע יותר דבר קיומו. ברם, חבורת צעירים בני המושבה לא איוותה להיפרד מהמזח שהיה עד למאורע חשוב ביותר בתולדות המושבה, והם נטלו 3 אבנים משפת המזח, הניחו אותן בחצר בית העם [שדרות בן גוריון 11], וטבעו בתוכן לוח מתכת להנצחת המאורע. למעוניינים, גשו נא לרחבת הכניסה למוזיאון העיר ושם תוכלו לחזות ב 3 האבנים הללו, שריד למזח נחיתה קיסרי ולחוף רחצה רומנטי חיפאי.

שיפרנו את איכות התמונות באמצעות AI.

📚 האתר החדש של מכון גוטליב שומאכר עלה לאוויר!

אנו שמחים להשיק באופן רשמי את אתר האינטרנט החדש של מכון גוטליב שומאכר לחקר הפעילות הנוצרית בארץ ישראל בעת החדשה.

באתר תוכלו למצוא מידע על פעילות המכון, תחומי המחקר שלנו, פרסומים ואירועים – ובעיקר, לראשונה, את הקטלוג המקוון של ארכיון המכון!

הארכיון כולל אלפי פריטים היסטוריים, ובהם:
📜 מסמכים ויומנים אישיים
📷 תצלומים ותשלילי זכוכית
📚 ספרים נדירים
🖼️ גלויות היסטוריות
🗺️ מפות ושרטוטים אדריכליים
🎓 עבודות סמינר ומחקרים

הקטלוג מאפשר להתרשם מן האוספים הייחודיים של המכון ולאתר חומרים רלוונטיים למחקר.

אנו מזמינים חוקרות, חוקרים, סטודנטים, מורי דרך, מתעדים ומשמרים וכל המתעניינים בתולדות ארץ ישראל (ובוודאי חיפה) ובפעילות הנוצרית בארץ לעיין בקטלוג, ליצור עמנו קשר ולהגיע אלינו כדי לעבוד עם האוספים המקוריים.
שימו לב שעבודות הקטלוג עדיין נמשכות והאתר יתעדכן בחומרים החדשים מעת לעת.

זהו צעד נוסף בהנגשת אוצרות הארכיון לקהילת המחקר ולציבור הרחב, ואנו מקווים שהאתר החדש יהפוך לשער כניסה למחקרים, לתגליות ולשיתופי פעולה חדשים.

🌐 מוזמנים לבקר באתר ולהתחיל לחקור!
https://gschumacher.haifa.ac.il/

💦 מה ילדים צריכים בשביל להיות מאושרים? מים. והרבה!
הכירו את בריכת השחייה העירונית... של ילדי המושבות הטמפלריות! בריכות אגירת המים וההשקיה החקלאית בשדות הפכו עבורם למרכז השעשועים. ההורים "זרמו" לגמרי, ואפילו אלתרו מקפצות.
בתמונה המונפשת הזו מתוך אוסף בלייך שבארכיון גוטליב שומאכר, אפשר ממש להרגיש את האושר.
תראו את הילדים משתעשעים בבריכה בלב השדות, את הקפיצות המרהיבות, בגדי הים של פעם ואפילו האבובים שכולנו מכירים עד היום.
100 שנה חלפו בשדות וילהלמה, ונראה שכמעט דבר לא השתנה...
תזכורת חשובה: גם אנחנו יוצאים לשכשך בקרוב (בבריכות זרות 😉).
בית קלר יהיה סגור החל מיום ראשון, ה-19.7.26.
אנחנו נשוב באנרגיות מחודשות ביום ראשון ה-26.7.
נתראה!

מפת סכסוך הקרקעות בין הכרמליתים והטמפלרים - 1885
*
איך מפה אחת, ששורטטה ביולי לפני 141 שנה בדיוק, יכולה לספר סיפור שלם על מאבקי כוח, אינטרסים וגבולות בחיפה של סוף המאה ה-19?
התשובה טמונה במחקר של פרופ' יוסי בן-ארצי, החושף את הרקע ההיסטורי מאחורי המפה הזו.
במאמרו "מפת סכסוך הקרקעות בין הכרמליתים והטמפלרים", פרופ' בן-ארצי מנתח את הדינמיקה הסבוכה בין המושבה הגרמנית למנזר הכרמליטים, מחלוקת שהמהנדס גוטליב שומאכר מיפה כבר ביולי 1885.
המפה הזו, השמורה אצלנו בארכיון המפות בבית קלר, אינה רק מסמך טכני. היא עדות חיה למציאות גיאופוליטית מורכבת שעיצבה את פני העיר שלנו.
צפו בסרטון קצר, בו פרופ' בן-ארצי מספר על ההיסטוריה המרתקת שמסתתרת מאחורי הקווים והשרטוטים שעל המפה.
*
לקריאת המאמר בהרחבה חפשו:
מפת סכסוך הקרקעות בכרמל בין הכרמליתים והטמפלרים – 1885, בן ארצי, יוסי. וזאת ליהודה, (תשס"ג) 494-506

#היסטוריה #חיפה #ארכיון

🌞 יוצאים לחופשת קיץ קצרה!
גם לבית קלר מגיע קצת זמן לנוח, להתאוורר ולהיטען מחדש 😊
נעדכן כי בית קלר יהיה סגור בין התאריכים 25.7–19.7.
נחזור אליכם רעננים ומלאי אנרגיה להמשך קיץ של לימוד, מחקר, מפגשים, הרצאות ואירועים מעניינים 🌿
מאחלים לכולם חופשה נעימה, ימים של שמש ורגעים טובים💙

היום ביקר בארכיון שלנו אדריכל אמיר פרוינדליך העורך תיעוד של בית פפנדר (Pfaender) הטמפלרי ברחוב הגפן 15 במושבה הגרמנית. תיעוד זה נעשה עבור הבהאיים, בעלי המבנה הנוכחיים.

יורם סבו, הוא במאי סרטים דוקומנטריים ומחבר הספר 'סוחר המגילות', המתחקה אחר דמותו המרתקת של מוזס וילהלם שפירא – יהודי מומר, סוחר עתיקות ירושלמי, שבעיני אחדים היה מגלה מבריק ובעיני אחרים נחשב לזייפן מתוחכם.

כשישים שנה לפני גילוי מגילות מדבר יהודה באזור ים המלח, נחשפו בירושלים מגילות עתיקות שעוררו סערה בעולם המחקר והארכאולוגיה. המגילות נעלמו לבלי שוב, ושפירא – האיש שעמד במרכז הפרשה – שם קץ לחייו ביריית אקדח. מאז ועד היום מוסיפה הפרשה להעסיק חוקרים בארץ ובעולם, המנסים להתחקות אחר גורלן של המגילות האבודות.

לפני מספר שבועות פנתה אלינו קבוצת חוקרים מחו"ל, ובה גם יורם סבו, בבקשה לעיין בתיקו הארכיוני של יוהנס פרוטיגר. פרוטיגר, בנקאי פרוטסטנטי שנשלח לירושלים מבזל בשנת 1862 מטעם 'מיסיון עולי הרגל של בזל', ניהל בנק שמימן, בין היתר, את מסעותיו הארכאולוגיים של שפירא. החוקרים קיוו כי בתיקו, השמור בארכיון שלנו, יימצאו רמזים חדשים שיוכלו לשפוך אור על אחת התעלומות המסקרנות בתולדות הארכאולוגיה.

את הממצאים איננו יכולים לחשוף בשלב זה, אך נוכל לשתף כי בסיום הביקור הודה יורם סבו לצוות הארכיון וציין כי במהלך מחקריו ביקר בארכיונים רבים בארץ ובעולם – אך הארכיון שלנו הוא מן המיוחדים שבהם. לדבריו, הוא מצא בו חומרים רבים בעלי עניין ורלוונטיות למחקר.

ספרו של יורם סבו, "סוחר המגילות", זמין לעיון בספריית בית קלר, ואתם מוזמנים להגיע ולקרוא בו.

ואם במקרה אתם יודעים היכן נמצאות המגילות האבודות... נשמח מאוד לשמוע. 😊

לקריאה נוספת על מוזס וילהלם שפירא:
https://he.wikipedia.org/wiki/מוזס_וילהלם_שפירא

לקריאה נוספת על יוהנס פרוטיגר:
https://he.wikipedia.org/wiki/יוהנס_פרוטיגר

(תצלום מתוך ערך הויקיפדיה של מוזס וילהלם שפירא)