בי"ס למדעי הים ע"ש צ'רני, אוניברסיטת חיפה Charney School of Marine Sciences

04/10/2026

🌊 בית הספר למדעי הים מגייס!
אנחנו מחפשים מנהלן/ית למערך לחקר הים העמוק.
🔗 לפרטי המשרה המלאים והגשת מועמדות>> https://bit.ly/4rQdC2y

29/09/2026

"מה קורה כשביולוגיה פוגשת AI? כשמדעי הים פוגשים חישה ואוטומציה?
מה קורה כשמחקר פוגש את הא.נשים שיודעים.ות לקחת אותו קדימה?🤔

מחזור 5 של BlueSpark תוכנית הנבטה בהובלה משותפת של המרכז לחדשנות ויזמות ובית הספר למדעי הים ע"ש צ'רני ב אוניברסיטת חיפה - University of Haifa יוצא לדרך עם פוקוס על Bio-Convergence ושיתוף פעולה מעמיק עם רשות החדשנות ,במטרה להנביט מיזמים רלוונטיים למסלולי מימון. 🌿🌊💸

אנחנו מחפשים חוקרים וחוקרות, יזמים ויזמיות, סטודנטים וסטודנטיות ואנשי ונשות טכנולוגיה ותעשייה.
יש לכם.ן מחקר, טכנולוגיה, רעיון או מיזם שאתם.ן רוצים.ות לקחת קדימה? אנחנו רוצים לפגוש אתכם.
אתם.ן לא חייבים.ות להגיע עם רעיון או מיזם. אם אתם.ן חוקרים.ות, עובדים.ות או פועלים.ות בעולמות ה־Bio-Convergence - יש לכם.ן כבר מה להביא לשולחן. אנחנו מחפשים גם אתכם.ן.

ב־BlueSpark נחבר בין ידע וניסיון, טכנולוגיה, מחקר וא.נשים, נבנה ונתקף את המיזמים ונבנה תוכניות פרקטיות ואנליטיות מותאמות אישית לקראת מימון, משקיעים והתעשייה.

ברור לנו שאין פה התלבטותֿ, אבל, הידעתם.ן ש.. 186 חברות Bio-Convergence כבר פועלות בישראל, יותר מפי 2 לעומת 2019, וכ־900 מיליון ₪ הושקעו בתחום בשלוש השנים האחרונות.
החיבורים האלה כבר הופכים לתעשייה.

📅נובמבר 2026–פברואר 2027 | 📍קמפוס הנמל, אוניברסיטת חיפה
מספר המקומות מוגבל | הקבלה כוללת ראיון
ההרשמה למחזור 5 של BlueSpark נפתחה. >> https://forms.gle/bmQUwKUMxGg3Zbtj6

הצטרפו אלינו - BlueSpark Accelerator Program - Built for Bio-Convergence. Built for Funding

בי"ס למדעי הים ע"ש צ'רני, אוניברסיטת חיפה Charney School of Marine Sciences
AquaculTech @החברה הכלכלית כרמל Elik Almog Israeli National Center of Blue Economy Sharon Liper Udi Sari Gulko

22/09/2026

🌊🔬בשבוע שעבר התכנסו באוניברסיטת חיפה חוקרים, סטודנטים ואנשי מקצוע לכנס חיפה ה-12 למדעי הים.
השנה אירח הכנס את הסימפוזיון השנתי לזכרו של ד"ר הלל ווסט בלוך, אשר מתמקד בסיסמולוגיה ומדעי רעידות האדמה, בדגש מיוחד השנה על גיאופיזיקה ימית וסיסמיות מושרת-נוזלים.
את הכנס הובילו פרופ' רגינה כצמן והדוקטורנט שיונגג'יה ג'ואו מהחוג למדעים גאו-ימיים ע"ש שטראוס.
תוכנית הכנס סקרה שורת נושאים רחבה, ובהם: מדעי רעידות האדמה, מחקרים גיאופיזיים ימיים, ניטור בזמן אמת ומערכות התרעה מוקדמת מתקדמות, סימולציות מתקדמות של רעידות אדמה, מכניקת העתקים ודינמיקת קרע, ומחקרים אזוריים: סיכון סיסמי במזרח הים התיכון, העתק ים המלח וים כנרת, סיסמיות אנתרופוגנית מושרת-נוזלים ועוד.

הסימפוזיון השנתי מחבר בין התקדמות במחקר הגיאופיזי לבין יישומים מעשיים בהיערכות לרעידות אדמה, הערכת סיכונים ובטיחות הקהילה. הדגש המורחב השנה על גיאופיזיקה ימית הבליט את החשיבות של הבנת תהליכים גיאולוגיים וסכנות טבע מתחת לפני הים.

תודה מיוחדת לכל המדענים המשתתפים, המארגנים והשותפים שתרמו ליום של חילופי מידע מדעי ושיתוף פעולה בין-תחומי.

Regina Katsman Xiongjie Zhou

18/09/2026

📢 דרוש/ה פוסט־דוקטורט!
מעבדתה של פרופ' תמר לוטן מזמינה מועמדות ומועמדים מצטיינים להצטרף למחקר חדשני העוסק ביחסי טפיל־מאכסן במיקסוזואה (Myxozoa) ובמנגנוני עמידות בדגים.
המחקר משלב שיטות מתקדמות בביולוגיה מולקולרית, גנומיקה, פרוטאומיקה, מטבולומיקה וביואינפורמטיקה.
לפרטים נוספים >> 🔗 http://marsci.haifa.ac.il/labs/lotan

Tamar Lotan

16/09/2026

🌊 מה קורה כשאתגרי הים פוגשים בינה מלאכותית, ביוטכנולוגיה, הנדסה ויזמות?

ב־Bio-Convergence Innovation Sprint, במסגרת BlueSpark 2 נפגשו חוקרים וחוקרות, יזמים, אנשי תעשייה ומומחי טכנולוגיה כדי לעבוד יחד על אתגרים אמיתיים מעולמות הים והכלכלה הכחולה.

חברי סגל בית הספר למדעי הים לקחו חלק בהובלת אתגרים וכמנטורים, ועבדו עם צוותים רב־תחומיים על נושאים כמו גידול דגים אינטנסיבי, ניטור איכות מים בזמן אמת, זיהום PFAS, ניתוח אירועים סביבתיים בים ושימוש בכלי בינה מלאכותית.
האירוע המחיש את הערך שבחיבור בין מדעי הים לתחומי ידע נוספים. רבים מהאתגרים העומדים כיום בפני הסביבה הימית דורשים שילוב של ידע מדעי, טכנולוגי ויזמי, ושיתוף פעולה בין חוקרים, מומחים ואנשי תעשייה.

הספרינט הוא חלק מתוכנית BlueSpark 2 שנועדה לקדם חדשנות סביב אתגרי הים והכלכלה הכחולה. הצוותים והרעיונות שפותחו במסגרתו יוכלו להמשיך לתוכנית האצה ייעודית שתיפתח בנובמבר, ולקבל ליווי, מנטורינג וחיבורים לחוקרים, מומחי תעשייה ושותפים נוספים.

האירוע התקיים בתמיכת @רשות החדשנות, כחלק מתוכנית ה־Bio-Convergence הלאומית, ובהובלת מעבדות החדשנות באוניברסיטת חיפה HIL - Haifa Innovation Labs ובית הספר למדעי הים ושותפים נוספים מאוניברסיטת חיפה ומאקוסיסטם החדשנות.

🌊 מחכים לראות כיצד הרעיונות והחיבורים שנוצרו כאן ימשיכו להתפתח.

15/09/2026

קבלו אותה 👏
ד"ר שני לוי – זוכת פרס הרקטור לחוקרת מצטיינת צעירה לשנת הלימודים תשפ"ו!
שני היא חברת סגל בחוג לביוטכנולוגיות כחולות וחקלאות ימית מקיימת בבית הספר למדעי הים ע"ש צ'רני, וחוקרת את הביולוגיה של האלמוגים ואת האופן שבו הם מגיבים לשינויים בסביבתם.
גאים בך, שני, ומאחלים לך הצלחה רבה בהמשך הדרך! 💙
🎥 צפו בסרטון והכירו את שני ב־60 שניות 👇

*הסרטון הופק על ידי מערך דוברות והסברה של אוניברסיטת חיפה. מראיינת: Rana Jubran

27/08/2026

אומרים שלים יש כוח מרפא. אולי זה לא רק פתגם🌊🧬
להביט אל האופק, להרגיש את המים ולנוע עם הגלים, כולנו מכירים את התחושה המרגיעה שהים מעניק.
אבל מתחת לפני השטח מסתתר עולם שלם שעשוי לשנות לא רק את מצב הרוח שלנו, אלא גם את עולם הרפואה!

המעבדה של ד"ר טל לוצאטו כנען, מהחוג לביולוגיה ימית חוקרת את הכימיה הסמויה שמתקיימת בין אורגניזמים ימיים. חיידקים, אצות ובעלי חיים ימיים המייצרים מגוון עצום של מולקולות טבעיות, שרבות מהן עדיין לא נחקרו, אך עשויות להפוך בעתיד לבסיס לפיתוח תרופות, חומרים רפואיים ויישומים חדשניים נוספים.

כדי לפענח את "השפה הכימית" הזו, משלבת המעבדה שיטות מתקדמות מתחום המטאבולומיקה עם כלים מולקולריים, המאפשרים לזהות אילו חומרים נוצרים, מתי הם מופיעים, כיצד הם נוצרים ואיזה תפקיד הם ממלאים במערכת האקולוגית הימית.

המחקר לא עוסק רק בהבנת החיים בים, אלא גם בשאלה כיצד אפשר לרתום את המנגנונים שפיתח הטבע במשך מיליוני שנים לטובת הרפואה, התעשייה והאנושות.

כי לפעמים, התרופה הבאה לא מחכה על מדף במעבדה.
היא כבר קיימת במעמקי הים, ורק מחכה שנגלה אותה 🌊💙

Tal Luzzatto Knaan

25/08/2026

24/08/2026

נחשפנו לזפת אבל לא נחשפנו לנזק ⚫ 🌊
רובנו זוכרים את אסון "זפת בסערה" מ-2021 דרך החופים השחורים ומבצעי הניקיון. אבל מה באמת קרה מתחת לפני המים?
במחקר חדש שהובילו חוקרי בית הספר למדעי הים , בהובלת הדוקטורנט עומרי לפידות וד"ר יגאל ברנשטיין, פותח מודל חדש שמאפשר להעריך את הסיכון האקולוגי למינים ימיים בעקבות דליפות נפט , גם כשאין מידע ישיר על הרגישות של כל מין.
החוקרים שילבו מודל המעריך את רגישותם של בעלי חיים ימיים לחומרים הרעילים שבנפט, עם סימולציה ששחזרה את התפשטות כתם הנפט על בסיס זרמים, רוחות ותנאי הסביבה.
הממצאים היו דרמטיים: באזורי הזיהום החמורים ביותר, כ-75% מהמינים שחיים בשכבות המים העליונות נחשפו לריכוזים של חומרים רעילים, ברמות שעלולות לגרום לפגיעה משמעותית.
אבל התרומה הגדולה של המחקר היא דווקא לעתיד.
המודל שפיתחו החוקרים מאפשר לזהות מראש אילו אזורים ואילו מינים נמצאים בסיכון הגבוה ביותר, וכך לסייע לרשויות להחליט היכן לנטר, היכן לדגום וכיצד להגיב במהירות במקרה של אירוע זיהום נוסף.
הים אולי יודע להסתיר את עקבותיו של אסון, אבל בזכות המחקר שמובילים בבית הספר למדעי הים, אפשר להבין טוב יותר את הנזק , ובעיקר להיות מוכנים יותר לפעם הבאה 🌍

קישור לכתבה ב ynet על המחקר בתגובה הראשונה.
Igal Berenshtein

20/08/2026

רובוטים חושפים מקומות שלא היו מוכרים במעמקי הים 🤖🌊
למרות שהים הוא חלק מהעולם שלנו, יש אזורים שלמים בקרקעית הים שאנחנו יודעים עליהם פחות מאשר על פני השטח של מאדים!

אבל כדי לפגוש את המסתורין הזה, לא צריך להפליג לקצה השני של הגלובוס.
אחת הדוגמאות המרתקות לכך מגיעה ממחקרים של חוקרי הים העמוק בבית הספר למדעי הים ע"ש צ'רני , שחושף בשנים האחרונות עולמות שלמים שלא היו מוכרים עד כה במזרח הים התיכון.

מסתבר שאפילו פה, ממש מול חופי ישראל, אנחנו עדיין מגלים מקומות חדשים לחלוטין. מזרח הים התיכון, ובמיוחד הרצועה הימית שנמצאת מול חופי ישראל, מתגלה כזירה של תגליות יוצאות דופן שמשנות את מה שחשבנו שאנחנו יודעים על האזור.

כל זה קורה בזכות שילוב של רובוטיקה תת ימית, מערכות מיפוי תלת-ממדיות וחיישנים מתקדמים, שמאפשרים לחוקרי בית הספר לחקור אזורים שבעבר היו בלתי נגישים לחלוטין.

באמצעות הטכנולוגיות האלו הצליחו החוקרים לחשוף בריכות תמלחת ונביעות גז בעומק, תופעות נדירות המהוות מוקדי חיים ייחודיים בלב הים העמוק.
ואם זה לא מספיק מפתיע, באותם אזורים התגלתה גם "תינוקייה" יוצאת דופן בהיקפה של כרישי עומק 🦈 - ריכוז חריג של מיליוני ביצי כרישים באזור הפרעת פלמחים, שהפך לבעל חשיבות אקולוגית ואסטרטגית יוצאת דופן בקנה מידה עולמי.

זוהי עדות מדהימה לכך שהחדשנות, הרובוטיקה והמדע לא רק עוזרים לנו לחקור את הבלתי נודע, אלא מעניקים לנו את הכלים להבין, לנהל ולשמור על המשאב הכי חשוב והכי קרוב אלינו - הים שלנו.