E-lijah lab

קול קורא להשתתפות בסדנת מומחים בנושא: כלים דיגיטליים לערבית-יהודית.
מכון בן־צבי לחקר קהילות ישראל במזרח
לינק לרישום בתגובה הראשונה.

אנו שמחים לברך את ורד כהן, שהייתה חלק משמעותי ממעבדת אליהו לאורך השנים, לרגל סיום לימודיה בתוכנית ולר בבית הספר ללימודים אזוריים והיסטוריים, וקבלת הצטיינות על הישגיה הלימודיים!

ורד עבדה במעבדה במסירות, במקצועיות וברוח טובה, והייתה שותפה משמעותית לפעילותה. גם כיום, במסגרת תפקידה כרכזת לשכת ראש מנהל הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת חיפה, היא ממשיכה ללוות את המעבדה מתוך חיבור עמוק, היכרות רבת שנים ונכונות תמידית לסייע.

ורד, אנחנו גאים בך מאוד, מברכים אותך על ההישג המרשים ומאחלים הצלחה רבה בהמשך הדרך! Skylar Vered Cohen

מוזמנות ומוזמנים

ביום ראשון הקרוב פרופ' משה לביא יחשוף אתר חדש לכתר ארם צובה אצלנו במכון בן־צבי במסגרת ערב העיון "כתר יתנו לך".
האתר אותו מפתח הצוות הנפלא של E-lijah lab הוא בבחינת עדכון של חזון בן גוריון לאיסוף והנגשה של נכסי התרבות היהודית בכתב יד: מאיסוף תצלומי כתבי היד בשנות החמישים ועד למיזמים הדיגיטליים בני זמננו.
בהרצאתו יבחן פרופ' לביא נבחן השאלה כיצד יש לממש את חזון ההנגשה בעידן ה - AI. לא מדובר רק בכלים חדשים המאפשרים הנגשה וניתוח של טקסטים, נתונים פתוחים, אלא בהבנה חדשה של מהות המחוייבות של המחקר האקדמי בעת הזאת: שיתוף פעולה בין מוסדות, מאגרים ומיזמים דיגיטליים, כדי לאפשר תשתית פתוחה, רב־שכבתית ושיתופית לאוצרות הרוח והתרבות היהודיים. לטענתו, במקום להתלונן על אי הדיוקים של הבינה המלאכותית, עלינו להבטיח את הזמינות הדיגיטלית של אוצרות הרוח כך שניתן יהיה לאמן את הבינה המלאכותית על מידע ביקורתי ומבוסס.
על שאר ההרצאות, תוכלו לקרוא מחר.
האירוע חינם בהרשמה מראש.

ביום ראשון הקרוב - כנס ביד בן צבי בנושא שימורו והנגשתו של כתר ארם צובה.
במסגרת הכנס, ידבר Moshe Lavee "להנגיש את הכתר במאה ה-21: מחזון בן-גוריון למימוש עדכני" ו J. H. Yossi Chajes ידבר על 'אילנות קבליים בעידן הדיגיטלי: חיבור חדש בין טקסט דימוי וידע".

להרשמה: https://ybz.org.il/product/keter-2/

המהפכה התעשייתית הרביעית, המונעת על ידי דיגיטציה ובינה מלאכותית, משנה את פני חיינו בכל התחומים. איך ייראה העתיד של הבריאות, התעסוקה והחינוך? ואיזו השפעה תהיה לשינויים הגדולים הללו על תכנון הערים ועל החיים העירוניים בישראל? הכנס יתמקד במפגש שבין מגמות עכשוויות בעולמות שונים לבין תחום התכנון העירוני.
במסגרת הכנס פרופ' יעל אלואיל וד"ר יפתח אשכנז (מעבדת המגורים, הטכניון) ופרופ' משה לביא (מעבדת אליהו) יציגו את הפרויקט על 'פריצת דרך לאומית בהנגשת מידע תכנוני: AI לרציפות תפקודית בין תכנון העתיד ומצבי חירום '

בימים אלו פועלים בווילנה ראש מעבדת אליהו פרופ' משה לביא Moshe Lavee ומנהל המעבדה ד"ר אליעזר באומגרטן Eliezer Baumgarten, במסגרת פרויקט ספריית שטרסון. הפרויקט הוא יוזמה מחקרית ודיגיטלית רחבת היקף העוסקת ברישומי הקוראים של ספריית שטרסון, הספרייה הציבורית היהודית הראשונה בווילנה.

במהלך עבודתם נפגשו החוקרים עם הנהלת הספרייה הלאומית של ליטא, ובהן המנכ"לית אושרה ז'ילינסקיינה, מנהלת מחלקת המורשת התיעודית יולנטה בודריוניינה, וראש מרכז חקר היהדות ד"ר לארה למפרטיינה, ודנו בקווי הפעולה האסטרטגיים של הפרויקט.

בהמשך לכך, נערכה עבודה מעמיקה עם אוספי היודאיקה, הכוללים בין היתר את פנקסי הקוראים ההיסטוריים של הספרייה ומסמכים הקשורים למייסדה, מאטו שטרסון.

הפרויקט, המתבצע בשיתוף פעולה עם שותפים בינלאומיים, מבקש לשחזר ולנתח את דפוסי הקריאה של הקהילה היהודית בווילנה במאות ה-19 וה-20, ולהציע מבט חדש על המגוון האינטלקטואלי והתרבותי של הקהילה היהודית בוילנה באמצעות כלים דיגיטליים מתקדמים.

העבודה על הפרויקט נמשכת, ואנו נמשיך לשתף התפתחויות במחקר!

Nacionalinės bibliotekos Judaikos tyrimų centras

Call for Applications!
Fellowship in Manuscript Transmission Studies - Digital Atlas of Hebrew Manuscripts
Research Fellow (MA / PhD / Postdoc)

The Haifa team of the ERC Synergy MiDRASH Project, led by Prof. Moshe Lavee at the eLijah-Lab, invites applications for a research fellowship beginning in the 2026–2027 academic year. This is part of a large-scale international Digital Humanities project and is dedicated specifically to the development of a digital atlas of Hebrew manuscripts. The fellow will focus on the spatial, chronological, and material mapping of manuscript transmission, working with structured data, metadata models, and digital visualization tools.

Role and Responsibilities:
- Contribute to the design and implementation of a digital atlas for Hebrew manuscripts
- Work with manuscript metadata (places, dates, scribes, collections, transmission paths)
- Collaborate closely with DH researchers, developers, and project partners
- Participate in an interdisciplinary research environment combining humanities scholarship and digital methods

Eligibility and Qualifications:
- MA, PhD candidates, or postdoctoral researchers in Jewish Studies, History, Geography, Digital Humanities, Manuscript Studies, or related field.
- Demonstrated interest or experience in digital humanities, data modeling, GIS, visualization, or manuscript-related data
- Ability to work both independently and collaboratively within an international research team
- Prior experience with Midrash or Rabbinic literature is an advantage.

Fellowship Details:
- The position is offered for a period of up to two years, at up to a full-time capacity.
- Employment terms and conditions are subject to the regulations of the University of Haifa.

Application Materials:
- Cover letter describing relevant skills, experience, and interest in the digital atlas component
- Curriculum Vitae
- Academic transcripts
- Writing sample or project documentation (e.g., thesis chapter, DH project description, technical report)
- Two letters of recommendation

Application deadline: May 1, 2026.
Applications and inquiries should be sent to: [email protected]

עוד עדכונים מהניוזלטר השלישי שלנו!

הבמה כעיתון: ארכיון, דאטה ורשתות אפיסטמיות בתיאטרון המטאטא
כיצד הופכים סאטירה תיאטרונית מהמאה הקודמת למקור מידע היסטורי כמותי?

פרויקט חדש במעבדה, בהובלתה של ד”ר שלי זר-ציון ובמימון הקרן הלאומית למדע (ISF), במענק מספר 944/23, בוחן את תיאטרון "המטאטא" מתקופת המנדט לא רק כאירוע תרבותי, אלא כצומת של רשתות ידע (Epistemic Networks).

הפרויקט, המתקיים בשיתוף פעולה עם מעבדת אליהו, הוצג לאחרונה על ידי ד"ר אליעזר באומגרטן בסמינר של המעבדה הספרותית באוניברסיטת בן-גוריון.

מה התשתית?
בניית מאגר ויזואלי-טקסטואלי המאפשר ניתוח עומק של הטקסט הסאטירי. המערכת כוללת הפקת גרפים אפיסטמיים וקורפוסים מתויגים הממפים את עולם המושגים של התקופה.

מה מראים הנתונים?
באמצעות ניתוח "דאטה של המטאטא", ניתן לזהות שינויים בתחומי העניין הציבוריים לאורך זמן: מהתפתחות השפה העברית ועד לביטויים של יום-יום, אמנות וגיאופוליטיקה.

הפיכת מערכוני הסאטירה למסד נתונים מאפשרת לחוקרים לבחון את התיאטרון כ"עיתון חי", המשקף את הלכי הרוח של היישוב העברי בזמן אמת ובצורה כמותית ומדויקת.

*רוצים גם לקבל את הניוזלטר שלנו? השאירו תגובה!