המחלקה למקרא באוניברסיטת חיפה

23/09/2026

התנ"ך שלך. הסיפור שלך. הליווי שלנו.
היסטוריה, ספרות, ארכיאולוגיה או פוליטיקה - מאיזו זווית אתם קוראים את התנ"ך שלכם?
החוג למקרא באוניברסיטת חיפה מעניק לכם ארגז כלים רב-תחומי, ליווי אישי וסגל מרצים מוביל, ביום לימודים אחד בשבוע!
🎓 חד-חוגי | דו-חוגי | אפשרות לתעודת הוראה ומסלול ישיר לתואר שני
🎁 מלגה בסך 5,000 ש"ח ללומדים בשנה הראשונה

23/09/2026

מורי דרך? בואו להפוך כל אבן בתנ"ך!
המחלקה למקרא באוניברסיטת חיפה מזמינה אותך להצטרף לתואר ראשון או שני במסלול ייחודי שמחבר בין נופי הארץ, ההיסטוריה והמחקר המדעי של המקרא.
✨ הכרה בלימודים קודמים לבוגרות ובוגרי קורס מורי דרך!
לפרטים והרשמה 👇
📞 04-8240560
📧 [email protected]

23/09/2026

כל העולם בכף ידך 📖🫴
המחלקה למקרא באוניברסיטת חיפה מזמינה אותך לתואר שני במסלול ייחודי שמחבר בין היסטוריה, שפה, ספרות וארכיאולוגיה.

🎯 למי זה מתאים?
מורים לתנ"ך, חוקרים ואנשי רוח, וכל מי שמבקש להעמיק את ההבנה בספר שעיצב תרבות שלמה.

לפרטים נוספים והרשמה:
📞 טלפון: 04-8240560
📧 מייל: [email protected]

16/09/2026

חדש בחוג למקרא באוניברסיטת חיפה: מגילות מדבר יהודה וחקר כתבי יד דיגיטלי.

אנחנו שמחים לפתוח התמחות חדשה לתואר שני, המשלבת בין חקר מגילות מדבר יהודה, ביקורת נוסח ופילולוגיה לבין השיטות והכלים החדשים בחקר כתבי יד.
בואו ללמוד איתנו!

כל הפרטים בפלייר 👇
להגשת מועמדות ולשאלות: [email protected]

01/09/2026

האם גם בימי המקרא היה לילדים "יום ראשון ללימודים"? במצרים ובבבל הקדומות היו מוסדות לימוד מסודרים להכשרת סופרים, אך לגבי ישראל הקדומה החוקרים עדיין חלוקים: האם היה מוסד לימוד רשמי או שהידע עבר בעיקר במסגרות בלתי-פורמליות?

חוקרים סבורים שמודל הלימוד והחניכה הדומיננטי היה חניכה אישית בבית ההורים או אצל בעל מקצוע, בדומה למודל שוליה. לצד זאת, קיימת סברה שלפיה פעלה בחצר המלוכה ובמקדש מסגרת ממוסדת יותר, אשר הכשירה סופרים ופקידים לשירות מנגנוני המנהל של הממלכה.

לצד השאלה אם היה "בית ספר" רשמי, נשאלת השאלה: כיצד בכלל נתפסה הלמידה?

אפשר שספר משלי משקף את מודל הלמידה ה"קלאסי", שהושתת על שינון, הפנמת מסורות וחינוך למשמעת ולציות. לעומת זאת, ספרי קהלת ואיוב מעניקים ביטוי למגמה של חקירה וספקנות.

מגמה זו מעוררת את השאלה: האם מדובר בהבשלה אינטלקטואלית ואינדיבידואלית של חכם שכבר רכש את הידע הממסדי, או שמא בהתפתחות קולקטיבית, תלוית זמן, תהליכים היסטוריים והשפעות תרבותיות?

שנת לימודים מוצלחת!

31/08/2026

מי כתב את אחד מהטקסטים העתיקים ביותר בשפה היוונית ששרדו מתקופת בית שני? מאה וחמישים שנה התשובה הייתה: מחבר שומרוני. מחקר חדש מאת יצחק ישראל, דוקטורנט במחלקה למקרא של אוניברסיטת חיפה, מפרק את הראיות לזיהוי הזה ומטיל ספק בבלעדיות הפולחן בירושלים ההלניסטית, לפני המרד החשמונאי.

קישור למאמר בתגובה הראשונה 👇

24/08/2026

מזומנים ומוזמנות לקרואת את המאמר החדש של פרופ' גילי קוגלר מהמחלקה למקרא באוניברסית חיפה יחד עם Prof mark G. Brett, University of Divinity.

המאמר דן בשתי מסורות מקראיות שונות, וכמעט הפוכות, בדבר ראשית ישראל וזיקתו לארץ, מסורת של כיבוש לעומת מסורת של שייכות המעוגנת במוצא ובהבטחה. בהמשך הוא בוחן את השימוש שעשו הוגים ומנהיגים בתנועה הציונית במאה העשרים בשתי המסורות הללו, על פי רוב תוך טשטוש הממד המיתי של הסיפורים- הוצאת אלוהים מן התמונה.

This paper builds on two trajectories of our recent scholarship: (1) the study of indigenous motifs in Priestly and pre-Priestly literature, and (2) an examinat...

19/08/2026

בשעה טובה יצא לאור כרך י"ח של כתב העת מגילות.

כתב העת, היוצא לאור בשיתוף פעולה של אוניברסיטת חיפה, מוסד ביאליק והאוניברסיטה העברית בירושלים, נערך בידי דבורה דימנט, ליאורה גולדמן ונועם מזרחי. הכרך החדש כולל מחקרים עדכניים במגילות מדבר יהודה ובספרות ימי הבית השני, ובהם מאמריהם של ד"ר איתמר כסלו וד"ר הילה דיפני מן החוג למקרא באוניברסיטת חיפה.

ברכות לעורכים, למחברים ולכל השותפים להוצאת הכרך לאור.