27/11/2023
חזרתי,
כואבת,כועסת,דואגת, כמו כולנו אבל חזרתי!❤️
כוון שעצרתי באמצע השלבים,🤦♀️ מפצה בהגשה של כל השלבים.
שלבי המשבר אובדן או שכול .שימרו ותתנחמו כולנו באותה סירה.
חמשת שלבים אלו זוהו ע"י הפסיכיאטרית אליזבט קובלר רוס בשנת 1969.
התהליך לא חייב להיות לפי הסדר הזה והוא משתנה מאדם לאדם כמו כל התמודדות עם משברים.
ניתן לחוות רק חלק מהשלבים וישנם שלבים שלא הוגדרו כאן.
שלבים אלו נועדו בעיקר כמסגרת להבנת תהליך האבל הספציפי של כל אחד.
כל אחד מתאבל בדרכו הייחודית.
ההבנה שיש סוגי אבל שונים ,יכולה להרגיע כאשר אנשים מתחילים את מסע האבל האישי שלהם. אובדן טראומתי יכול להיות קשה לעיבוד.
הכחשה לרוב נחווית בתחילת האובדן, טראומה, לסירוגין,יכולה לבא וללכת לאורך התהליך,
זהו מנגנון הגנה שנועד לשמור עלינו במצב שברירי.
הכחשה מאפשרת קצת מרחק מהרגשות העוצמתיים סביב ההלם.
כעס יש לנו בעיה עם רגשות הכעס. אבל, הוא חלק נורמלי בתהליך האבל. כעס יכול להיות מופנה כלפי כל אחד , כלפי הרופאים שלא עשו מספיק ,האמבולנס שלא הגיע בזמן, נהלים בצבא ,מחדל ,תחושה שלא כיבדו אותנו או לא חיבקו ,אפשר ומותר לכעוס על הנפטר ,או לכעוס על עצמנו שלא מנענו.
מיקוח זה שלב שבא והולך גם אחרי ששלבי האבל מתקדמים, האם יכולתי לעשות יותר, או המחשבה קח אותי במקומו, זה תהליך שבו אנחנו תוהים וחשים לפעמים אשמה ,
שלב זה יכול להמשך זמן ארוך מאוד כוון שמלווה ברגשות אשמה ללא רציונליות אמיתית. מי שמזהה אצלו תגובה כזו תמיד לזכור .אנחנו לא אשמים במותו של יקירנו.
דיכאון זה השלב שהכי מזוהה עם אובדן שכול .ככל שהדיכאון מכאיב יותר, זה הסימן שהשלב "בריא" ,שאנחנו חווים את האובדן בהווה.
אנשים רוצים לעבור את השלב הזה מהר, זה שלב שבו למעשה מתחילים לקבל את האובדן .צריך לתת לעצמנו להרגיש את הצער, לא לברוח מזה ,זה חלק טבעי ונורמלי .
קבלה זהו שלב שבו מקבלים את המוות, למדנו להתמודד אתו, אף פעם לא נשכח את מי שאיבדנו אבל למדנו אחרי כל השלבים
לצמוח ולחיות בלעדיו.
ולסיכום:
עם המידע שבידנו על תהליך האבל, יש בידנו מפת דרכים שנותנת לנו דרך להבנת הרגשות העוצמתיים והמסובכים שאנחנו מרגישים.
תהליך האבל הוא תהליך קשה מאוד. רבים מאיתנו נתמכים על ידי המשפחה וחברים.
עבור רבים אחרים עזרה מקצועית תועיל ואף תהיה הכרחית בתהליך העיבוד של חוויה קשה זו.
הדרך הטובה ביותר לעבור תקופה זו היא לאפשר לעצמנו לחוות את הרגשות בצורה מלאה, עד כמה שאפשר, ולדאוג לעזרה מסורה.