מוניקה הרשקוביץ' - מאמנת אישית ועסקית.

כשהילד שלכם אומר "אני לא טוב בכלום", ואתם עונים "מה פתאום, אתה הכי טוב!", אתם יודעים מה הוא שומע?

הוא שומע שאתם לא מבינים מה הוא מרגיש. והוא לא מאמין למה שאתם אומרים, למרות שהוא מאוד רוצה להאמין.

וזה לא כי אתם הורים רעים. להפך. אתם אומרים את זה מתוך אהבה.
אבל הילד יודע שהוא לא "הכי טוב" בכל דבר. ובגלל שהוא יודע את זה, כשאנחנו אומרים לו משהו שלא מדויק, הוא מפסיק לסמוך עלינו. גם בדברים אחרים.

אז הנה כלי שאפשר ליישם כבר היום:
במקום "אתה הכי טוב": 👈 "אני רואה שאתה מרגיש ככה עכשיו. בוא נבדוק ביחד מה כן הולך לך טוב." ולתת לו למצוא את זה בעצמו. זה הרבה יותר חזק.
במקום "אין מה לדאוג": 👈 "יש מצבים שמרגישים מפחידים, וגם מבוגרים לפעמים מפחדים. זה לא אומר שאתה חלש, זה אומר שאתה אנושי."

במקום "אתה מצוין בבית הספר": 👈 "אני רואה שאתה משקיע, ואני גאה במאמץ שלך, לא רק בציון."
מה קורה כאן? משהו פשוט אבל עמוק מאוד. כשאנחנו מדברים עם הילד באמת, בלי לצבוע את התשובה ב"וורוד", הוא לומד שהוא יכול לסמוך עלינו. ואם הוא סומך עלינו, הוא גם ילמד לסמוך על עצמו.

הילדים שלנו לא צריכים שנשקר להם. הם צריכים שנראה אותם כמו שהם. עם הקשיים, עם הכוחות, הכל. 💛
מרגישים שהילד שלכם צריך מישהו שיראה אותו מבחוץ, מישהו מקצועי שיעזור לו לבנות את השיח הפנימי שלו? אני כאן בדיוק בשביל זה. דברו איתי.

📞 052-4033683

הודעה להורים: אתם לא חייבים למלא את הקיץ של הילדים מהבוקר עד הערב.
ודווקא מהמקום שבו אתם חושבים שלא קורה כלום, שם קורה הכי הרבה.
אני רוצה לחסוך לכם הרבה כסף, ועוד יותר אשמה.

אני יודעת שיש לחץ. "קייטנת מנהיגות", "סדנת ביטחון עצמי", "חוג דרמה לחיזוק". כאילו אם הילד לא יוצא מהקיץ עם תעודת הצטיינות בביטחון עצמי, פספסנו משהו. אבל בואו נעצור רגע על נקודת מבט אחרת:
ביטחון עצמי לא נבנה בקייטנה. הוא נבנה כשילד מתמודד עם משהו ומצליח. גם אם זה משהו קטן. גם אם זה משהו שנראה לנו לא פשוט.

🔸 ילד שמשתעמם ובסוף מוצא לעצמו מה לעשות, לומד ליזום. 🔸 ילד שרב עם חבר ובסוף הם מתפייסים לבד, למד לנהל קונפליקט. 🔸 ילד שניסה לבנות משהו, זה נשבר, והוא ניסה שוב, למד חוסן.
אף אחד לא לימד אותו את זה. הוא למד את זה לבד, מתוך המרחב.

אני לא אומרת לזרוק את הילדים בבית ולסגור את הדלת. אני אומרת שלפעמים הדבר הכי מחזק שאתם יכולים לתת לילד שלכם זה אמון. אמון שהוא ידע מה לעשות, אמון שהוא יסתדר. לא כי אתם עצלנים, אלא כי אתם מבינים שהוא צריך מרחב כדי לבנות את עצמו.
ולפעמים דווקא המרחב הזה חושף דברים שצריכים תשומת לב: ילד שלא מצליח למצוא לעצמו מקום, ילד שהשעמום שלו הופך לעצב, ילד שמסתגר ולא מוצא חברים. שם כבר כדאי לשים לב.

הקיץ הוא באמת חלון הזדמנויות. לא בגלל הקייטנות, אלא בגלל הזמן, בגלל השקט, בגלל ההזדמנות לתת לילדים שלכם להכיר את עצמם. 💛
מרגישים שהילד שלכם צריך עזרה בדרך? אני כאן. אני מזמינה אתכם ואותם למרחב הבטוח של הקליניקה שלי, ונעשה את המסע הזה ביחד. דברו איתי.
📞 052-4033683

הילד שלכם אומר שהוא לא בטוח בעצמו? תעצרו רגע.

הרבה פעמים מה שנראה כמו חוסר ביטחון עצמי הוא בכלל לא חוסר ביטחון. הוא חרדה. וההבדל הזה משנה הכל.

חוסר ביטחון עצמי אומר: "אני לא מספיק טוב." חרדה אומרת: "אני לא יודע מה יקרה, וזה מפחיד אותי."
שמתם לב? שני משפטים שונים לגמרי. שני עולמות.

ילד שעולה לחטיבה או לתיכון ואומר "אני לא רוצה ללכת" ברוב המקרים לא חושב שהוא לא מספיק טוב. הוא מפחד מהלא נודע. הוא לא יודע איך יהיה שם, מי יהיו החברים שלו, אם המורים יהיו נחמדים, אם הוא יסתדר.

ומה שקורה בהרבה בתים, ואני אומרת את זה בלי שום שיפוט כי זה טבעי לגמרי, ההורים אומרים: "אתה מדהים, הכל יהיה בסדר, אין מה לדאוג." הכוונה טובה ובאה ממקום של אהבה.

אבל הילד שומע משהו אחר. הוא שומע: "מה שאני מרגיש לא באמת חשוב", או "אני מגזים". וזה לא עוזר לו. זה רק גורם לו להרגיש בודד עם הפחד שלו.
אז מה כן עושים?
דבר ראשון, שואלים אותו: "מה בדיוק מפחיד אותך?" ומקשיבים. לא מתקנים, לא מרגיעים, לא פותרים. פשוט מקשיבים.

ואחר כך אפשר לשקף לו: "אני שומעת שאתה מודאג ממצב שאתה לא מכיר. זה מובן לגמרי. גם אני הייתי מודאגת."

כשהילד מרגיש ששומעים אותו, הוא כבר פחות לבד. וכשהוא פחות לבד, הפחד מתחיל להתרכך. 💛

מרגישים שאתם צריכים כלים לדבר איתו על הפחדים שלו, או רוצים לתת לו מרחב מקצועי לעבד את מה שהוא מרגיש? אני כאן. דברו איתי.
📞 052-4033683

"הילד שלי פשוט מפחד מהמעבר. זה יעבור."
אולי כן. ואולי לא?.
בתקופת הקיץ הרבה הורים מגיעים אליי בדיוק עם השאלה הזאת .הילד מודאג מהמעבר לחטיבה, לתיכון או לכיתה חדשה, והם שואלים: "איך אדע אם זה נורמלי או שיש כאן משהו עמוק יותר?"
אז בואו נפריד בין הדברים.

חשש לפני מעבר זה בריא וטבעי. זה אומר שהילד שלכם מודע לשינוי שעומד לקרות בחייו ושהוא מעבד אותו. ילד שאומר "אני קצת מפחד" או "מה אם לא אכיר שם אף אחד?" צריך הכלה. צריך שתגידו לו שאתם שומעים אותו ושזה מובן.

אבל יש כמה סימנים שאומרים שמשהו עמוק יותר קורה: 🔸 הילד מפסיק לישון טוב, או ישן הרבה יותר מהרגיל 🔸 לא רוצה לצאת מהבית, לא רוצה לפגוש חברים 🔸 שינוי קיצוני בתיאבון 🔸 התפרצויות כעס שלא אופייניות לו, או להפך, הסתגרות ושקט חריג 🔸 משפטים חוזרים כמו "אני לא שווה כלום" או "אף אחד לא אוהב אותי", לא כהערה חולפת אלא כמשהו שחוזר על עצמו. אני לא כותבת את זה כדי להפחיד אתכם. להפך. אני כותבת את זה כי אתם ההורים, ואתם מכירים את הילד שלכם הכי טוב. אתם יודעים מה נורמלי אצלו ומה לא. ואם משהו מרגיש לכם לא נכון, התחושה הזאת חשובה.

לפעמים חיבוק זה בדיוק מה שצריך. ולפעמים צריך גם עזרה מקצועית, מישהו שיודע איך לתת לילד שלכם כלים להתמודד.
אני כאן בשביל זה.

מרגישים שהילד שלכם צריך חיזוק יותר ממה שאתם יכולים לתת בכוחות עצמכם? דברו איתי, ונעשה את זה ביחד. 💛

📞 052-4033683

אני רוצה לשאול אתכם שאלה, ואני רוצה שתענו לעצמכם בכנות.
כשאתם מסתכלים במראה - מה אתם רואים? ועכשיו שאלה שנייה: כשאתם מסתכלים פנימה, לתוך עצמכם - מה אתם מרגישים?
שתי שאלות שונות לגמרי. שתי תשובות שונות לגמרי. וההבדל ביניהן הוא בדיוק ההבדל בין דימוי עצמי להערכה עצמית.
דימוי עצמי הוא התמונה שיש לנו על עצמנו - איך אנחנו נראים, איך אחרים רואים אותנו, מה אנחנו משדרים החוצה. הוא ניזון מהשוואות, ממבטים, מתגובות הסביבה. מישהו מחמיא לנו? הדימוי עולה. מישהו מבקר אותנו? הדימוי צונח. הוא כמו מד חום שמשתנה כל הזמן לפי מה שקורה בחוץ.

הערכה עצמית? זה משהו אחר לגמרי. הערכה עצמית היא מה שאתם יודעים על עצמכם כשאף אחד לא מסתכל. היא לא תלויה בהצלחה או בכישלון, לא בכמה לייקים קיבלתם ולא בכמה אנשים אמרו לכם שאתם נהדרים. היא התשובה השקטה לשאלה: "האם אני מספיק? גם ככה, גם עכשיו, גם בלי להוכיח כלום?"

ופה מגיע החלק שכואב קצת. כי רוב האנשים מבלבלים בין השניים. הם חושבים שאם ישנו את המראה, את המשקל, את הקריירה, את הסטטוס - הם ירגישו אחרת לגבי עצמם. אז הם רצים, משפרים, משדרגים, ומגיעים למקום הבא רק כדי לשאול שוב: "למה אני עדיין לא מרגיש מספיק?"
כי שינוי מבחוץ לא מרפא את מה שנשבר מבפנים.

ומאיפה זה מתחיל? ברוב המקרים - מהילדות. מהמסרים שקיבלנו מהורים, ממורים, מהסביבה. "אתה לא מספיק חכם." "למה את לא כמו אחותך?" מסרים שנספגו בנו לפני שהיה לנו כלי לסנן אותם, ומאז הם רצים ברקע כמו תוכנה שאף אחד לא טרח לעדכן.
אבל אפשר לעדכן. אפשר לזהות את הקולות הפנימיים האלה ולהבין שהם לא שלנו - שהם שייכים למישהו אחר, לזמן אחר, למציאות אחרת. ואפשר לאט לאט להתחיל לבנות קול חדש. קול שאומר: "אני ראוי. לא בגלל משהו. סתם ככה, כי אני קיים".

אני רואה את זה כל יום בקליניקה. אנשים שנכנסים עם תחושה שהם לא שווים, ובפרק זמן קצר מתחילים לראות את עצמם אחרת. לא בגלל שהם השתנו - אלא בגלל שהם סוף סוף פגשו את מי שתמיד היו.

אז אם הדימוי שאתם רואים במראה לא משקף את מה שבאמת מסתתר בפנים - אולי הגיע הזמן להסתכל פנימה. ואם אתם צריכים מישהו שילך איתכם בדרך הזאת, אני כאן. דברו איתי 💛
🔗 monicoach.co.il
#הערכהעצמית #דימויעצמי #ביטחוןעצמי #ערךעצמי #טיפולרגשי #צמיחהאישית #מוניקההרשקוביץ #בריאותנפשית #אהבהעצמית #חמלהעצמית #קבלהעצמית #שינוי

בואו נדבר על משהו שאנשים לא אוהבים לדבר עליו. התמכרות.
כשאומרים "התמכרות" רוב האנשים חושבים על סמים או אלכוהול. אבל האמת? התמכרות היא הרבה יותר רחבה. אפשר להיות מכורים לאוכל, לטלפון, לקניות, להימורים, למערכות יחסים הרסניות, לדרמה ואפילו למחשבות.
כל דבר שאתם יודעים שמזיק לכם אבל אתם לא מצליחים להפסיק - שם מתחבאת ההתמכרות.
ואני רוצה להגיד לכם משהו חשוב: התמכרות היא לא חולשה. היא לא עניין של כוח רצון. היא מנגנון - מנגנון שהגוף והנפש פיתחו כדי להתמודד עם כאב, עם ריקנות, עם מצוקה שלא מצאה מענה אחר. התמכרות בבסיסה היא ניסיון לברוח ממשהו שמאוד כואב. היא מוצא שהפך לבעיה.
ולכן כשאנחנו מדברים על גמילה, אנחנו לא מדברים רק על "להפסיק". להפסיק זה החלק הקל, וזה נשמע מוזר, אני יודעת. אבל תחשבו - כמה פעמים כבר הפסקתם ואז חזרתם? כמה פעמים הבטחתם לעצמכם "זאת הפעם האחרונה"?
ההפסקה לבדה לא מטפלת בשורש. היא לא שואלת למה ההתמכרות התחילה מלכתחילה. מה הכאב שהביא אתכם לשם. מאיזה רגש ברחתם. מאיזו תחושה חיפשתם הקלה.
הצעד הראשון לשינוי אמיתי הוא לא להפסיק. הצעד הראשון הוא להסכים להסתכל פנימה. וזה דורש אומץ. אומץ אמיתי. כי מה שמחכה שם, מאחורי ההתמכרות, זה בדיוק מה שניסיתם לא להרגיש. אבל ברגע שמסתכלים על הכאב הזה, ברגע שמפסיקים לברוח ממנו - הוא מתחיל לאבד מהכוח שלו. הוא לא נעלם ביום אחד, אבל הוא מפסיק לשלוט.
אני עובדת עם אנשים שמתמודדים עם התמכרויות כבר שנים. אני משתמשת בשיטת 12 הצעדים ומשלבת אותה עם כלים טיפוליים כמו דמיון מודרך, NLP, אקסס בארס, IEMT ועוד. כל אדם מגיע עם הסיפור שלו, עם הכאב שלו, עם הדפוס שלו - ולכן כל תהליך נראה אחרת. אבל דבר אחד משותף לכולם: הרגע שבו הם מבינים שהם לא ההתמכרות שלהם. שיש מישהו מתחת לכל השכבות, מישהו שלם, שראוי לחיים אחרים.
הצעד הראשון הוא לא להיות מושלמים. הצעד הראשון הוא לבקש עזרה. ואני כאן בשבילכם. דברו איתי 💛
🔗 monicoach.co.il
#התמכרות #גמילה #12צעדים #טיפולרגשי #אקססבארס #דמיוןמודרך #חרדה #דיכאון #טראומה #שחרור #מוניקההרשקוביץ #בריאותנפשית #שינוי

המילה "טראומה" מופיעה היום בכל מקום - בחדשות, ברשתות החברתיות, בשיחות בין חברים. אבל כמה מאיתנו באמת מבינים מה היא אומרת? ומה שיותר חשוב - כמה מאיתנו מבינים שאולי הם חיים עם אחת כזאת בלי לדעת?
אז בואו נתחיל מההתחלה.

טראומה היא לא רק מה שקרה לנו. היא מה שקורה בתוכנו בתגובה למה שקרה לנו. שני אנשים יכולים לעבור את אותו אירוע בדיוק - האחד ימשיך הלאה והשני ייתקע. זה לא אומר שהאחד חזק והשני חלש. זה אומר שלכל אחד מאיתנו יש מערכת פנימית שונה, היסטוריה שונה, ויכולת עיבוד שונה.

טראומה יכולה להגיע מאירוע חד וקיצוני - תאונה, אובדן פתאומי, אלימות, סכנת חיים. אבל היא יכולה גם להצטבר לאט לאט, בשקט, כמעט בלי שנשים לב. ילדות שבה לא הרגשתם בטוחים. מערכת יחסים ששחקה אתכם מבפנים במשך שנים. תקופה ארוכה של לחץ בלתי נגמר. הזנחה רגשית שאף אחד לא ראה מבחוץ. גם זו טראומה. ולפעמים דווקא הטראומה השקטה הזאת היא הכי קשה לזיהוי.

ואיך זה בא לידי ביטוי? בצורות שאנחנו לא תמיד מקשרים לטראומה. חרדה שמציפה אותנו בלי סיבה נראית לעין. תחושת דריכות תמידית, כאילו משהו רע עומד לקרות. קושי לישון, או שינה שלא נגמרת אבל גם לא מרגיעה. קושי בקרבה רגשית. פחד מנטישה. תגובות קיצוניות למצבים שאנשים אחרים לכאורה מתמודדים איתם בקלות. ולפעמים - ניתוק. אתם לא ממש כאן, כאילו אתם צופים בחיים שלכם מבחוץ.

הדבר הכי חשוב שאני רוצה שתדעו: טראומה היא לא גזירת דין. היא לא מגדירה אתכם. והיא לא הסוף של הסיפור שלכם. היא פרק קשה, כואב, משמעותי - אבל אפשר לעבד אותו. אפשר לרפא אותו. אפשר ללמוד לחיות לא בצילה של הטראומה אלא לצידה. ואפילו לצמוח ממנה.

אני רואה את זה בקליניקה כל הזמן. אנשים שהגיעו אחרי שנים של סבל, בטוחים שככה זה יהיה תמיד. ופתאום הם מתחילים לנשום אחרת. לא כי הם שכחו את מה שקרה - אלא כי הם למדו להסתכל על זה מזווית אחרת. למצוא בתוכם כוחות שהם אפילו לא ידעו שקיימים בתוכם..
אז אם משהו פה נגע בכם - אל תתעלמו מזה. זה הגוף והנפש שלכם אומרים לכם שהגיע הזמן. ואתם לא צריכים לעשות את זה לבד. אני כאן. דברו איתי 💛
🔗 monicoach.co.il
#טראומה #פוסטטראומה #חרדה #טיפולרגשי #ריפוי #צמיחהפוסטטראומטית #מוניקההרשקוביץ #בריאותנפשית #חוסןרגשי #שחרור #דמיוןמודרך #אקססבארס

כמה פעמים ביום אתם מאמינים למחשבות שלכם - בלי לבדוק אם הן בכלל נכונות?

"אף אחד לא מבין אותי." "אני לא מספיק טוב." "אם זה יקרה, אני לא אשרוד את זה."
מחשבות כאלה מרגישות כמו אמת מוחלטת. אבל מה אם הן לא?

ביירון קייטי פיתחה שיטה פשוטה ועוצמתית שנקראת "העבודה" - ארבע שאלות שעוזרות לנו לעצור, להתבונן במחשבה שמציפה אותנו, ולבדוק אותה במקום להיבלע בתוכה.

השיטה לא מבקשת מכם להחליף מחשבות שליליות בחיוביות. היא לא אומרת "תחשבו טוב ויהיה טוב". היא אומרת משהו הרבה יותר עמוק - תבדקו את המחשבות שלכם. תנו להן להתנקז מכם החוצה. לא בכוח, בעדינות.

אני משתמשת בשיטה הזו עם מטופלים שמתמודדים עם חרדות, דיכאון, טראומה ומחשבות טורדניות, ותוצאות מפתיעות אותם בכל פעם מחדש. אנשים שחיו שנים עם אמונות שריסקו אותם מבפנים - מתחילים לנשום.

אז בפעם הבאה שמחשבה כואבת תתפוס אתכם - עצרו ובחנו אותה. זה כל מה שצריך כדי להתחיל לשנות את הדרך שבה אתם חווים את החיים.

מרגישים שאתם צריכים מישהו שילווה אתכם בתהליך? אני כאן. דברו איתי 💛

🔗 לינק בביו / לפרטים נוספים: monicoach.co.il

#חרדה #דיכאון #טראומה #מחשבותשליליות #ביירוןקייטי #העבודה #שחרוררגשי #טיפולרגשי #מוניקההרשקוביץ #בריאותנפשית #חוסןרגשי #מחשבותטורדניות #שינוי #צמיחהאישית