קיימא - מרכז הכשרה לחדשנות חברתית ויזמות אימפקט

תרחישי עתיד: איך לנתח את מה שעוד לא קרה 🔮
רוב הארגונים מתכננים לפי עתיד אחד (לרוב אופטימי למדי), זה שנראה הכי סביר. הבעיה: העתיד כמעט אף פעם לא נראה בדיוק כך. תכנון תרחישים הוא כלי שמכין אתכם, לא רק לעתיד אחד, אלא למספר תרחישים אלטרנטיביים - כדי שתהיו מוכנים, לא משנה איזה מהם יתממש.

🔷 מה ההבדל בין תרחיש לתחזית?
תחזית מנסה לומר "זה מה שיקרה".
תרחיש עתיד לא מנסה לנחש נכון. הוא סיפור נרטיבי, מתקבל על הדעת ועם קוהרנטיות פנימית, על עולם אפשרי, שנועד לבחון "מה יקרה אם...", ולא לחזות מה יקרה בוודאות. לכן תכנון תרחישים שונה מתכנון אסטרטגי רגיל. בעוד שתכנון אסטרטגי שואל "מה צריך לקרות" כדי להגיע ליעד, תכנון תרחישים שואל "מה אם", ומגדיל את מרווח הגמישות בהכנה למגוון תרחישים עתידיים.

🔷 חמשת מרכיבי הליבה של פיתוח תרחיש
• מיקוד: הגדרת טווח הזמן, הנושא, רוחב היריעה (כמה רחב או צר להסתכל: נניח "עתיד עולם החינוך", או "עתיד החינוך הטכנולוגי לנערות בגילאי חט"ב") והשאלה שבודקים.
• איתור כוחות מניעים: מיפוי המגמות הרלוונטיות (פוליטיות, כלכליות, חברתיות, טכנולוגיות, משפטיות, סביבתיות).
• זיהוי אי-ודאויות קריטיות: מתוך המגמות, מה הן הנקודות שבאמת לא ידועות ושישפיעו הכי הרבה על העתיד הנבחן.
• בניית תרחישים: פיתוח כמה סיפורי עתיד אפשריים (מהטוב ביותר לגרוע ביותר, ועוד כמה מפתיעים), תיקוף מול בעלי עניין ובחינת קוהרנטיות וכתיבתם כסיפור קצר וברור עם כותרת.
• דיון אסטרטגי: התרחישים הם לא המטרה, אלא האמצעי לשיח אסטרטגי שבוחן האם אנחנו/ הארגון/ המדינה ערוכים למגוון התרחישים. עבור כל תרחיש שואלים מה העמדה שלנו (האם נרצה לפעול כדי לעצב אותו או כדי לנסות למנוע), מה נדרש לעשות היום כדי לקרב את תמונת העתיד הרצויה, אילו מהלכים זהירים יכינו אותנו טוב יותר להסתגלות ועוד.

🔷 למה זה חשוב?
החלטות שמבוססות על תרחיש עתידי יחיד אינן חסינות. הן מתבססות על יותר מדי הנחות מוצא כשהמציאות בשנים האחרונות כאוטית מאי פעם. תרחישי עתיד לא נועדו לנחש נכון, הם נועדו לבנות ארגון, פרויקט או קהילה שיידעו לפעול באופן מיטבי בתרחישי עתיד שונים.
בקורס חשיבה מוטת עתיד של מרכז קיימא לומדים לפתח ולהפעיל תרחישי עתיד בפועל, ככלי לתכנון אסטרטגי בעולם שבו הוודאות היא המצרך הכי נדיר.

ועדה ציבורית. שלוש חלופות. טבלת קריטריונים. החלטה "אובייקטיבית".
ואז - כלום. או כמעט כלום...

אנחנו אוהבים לחשוב על מדיניות ציבורית כתהליך לינארי מובנה: מגדירים בעיה, בוחנים חלופות, בוחרים את הטובה ביותר. זה מרגיע. זה נראה רציונלי. ויש בו רק בעיה אחת - זו כמעט אף פעם לא המציאות.

המציאות היא הרבה יותר דומה לפאזל שהחלקים שלו לא מפסיקים לזוז. יחסי כוח שמשתנים. אינטרסים סמויים שלא מופיעים באף מסמך רשמי. הנחות יסוד לא-מדוברות, כמו "ככה תמיד עשינו" או "אין סיכוי שהאוצר יסכימו לזה" - שממשיכות להחזיק את המערכת במקום שהיא נמצאת בו, גם כשעל הנייר הוחלט אחרת.

מי שמנסה להוביל שינוי אמיתי ומתמקד רק בשאלה מה החלופה הטובה ביותר? מפספס את השאלה החשובה יותר: מה מחזיק את המערכת במקום שהיא בו, ומה יכול לשחרר אותה?
במאמר בבלוג ריטה גולשטיין-גלפרין מפרקת את המודל הליניארי הזה, ומציעה מסגרת חלופית של מיפוי מערכתי - עם דוגמאות מרפורמות בתחומים שונים.

#מיפוימערכתי #מדיניותציבורית #שינוי
לינק למאמר בתגובה הראשונה 👇

מה מכל מה שלמדתם בבית ספר שרת אתכם?
דו"ח הפורום הכלכלי העולמי מ-2025 מצביע על הכישורים שיידרשו בשוק העבודה של 2030: חשיבה אנליטית, חוסן וגמישות, חשיבה מערכתית, יצירתיות, מנהיגות, אמפתיה, סקרנות ולמידה מתמדת.

הכישורים הללו הם לא רק "מיומנויות תעסוקתיות", הם חלק מארגז הכלים הבסיסי שנדרש לכולנו כדי שנקרא את המציאות לאשורה, נתמודד עמה ונשפיע עליה.

האם מערכת החינוך תורמת לפיתוח כישורים אלה?
בעולם בו אנו חווים התפתחות מואצת של בינה מלאכותית לצד נסיגה דמוקרטית והתפשטות דיסאינפורמציה במקביל למשבר אקלים ומצב חירום מתמשך -
השאלה מה תפקיד החינוך ושל מי האחריות, דחופה מאי פעם.

איך מכינים דור לעולם שאינו בר חיזוי?
מה צריך ללמד כשלא ברור אילו מקצועות ומיומנויות יידרשו בעוד עשור?
איך מערכת החינוך יכולה לא רק להגיב לעולם המשתנה, אלא גם לעזור לעצב אותו?

ב-6 באוקטובר, מרכז קיימא מזמין אתכם לעצור ולבחון את השאלות הללו.
יום עיון: חינוך והשכלה בעידן משובש

נארח חוקרים, אנשי חינוך ויזמים מהשטח, וננסה להבין:
🔹 מה חייב להשתנות במערכת החינוך?
🔹 איך משנים מערכת מורכבת, ומי כבר עושה את זה בפועל?
🔹 מה תפקידנו בשינוי הזה?

פרטים נוספים בקרוב

איך נדע שמה שאנחנו עושים באמת עובד?

רוב הארגונים יודעים לתאר היטב מה הם עושים: כמה תוכניות הפעילו, כמה משתתפים הגיעו, כמה משאבים הושקעו. הרבה פחות מהם יכולים לומר מה השתנה אצל המשתתפים, בקהילה או במערכת בעקבות הפעילות, ובאיזו מידה השינוי אכן נובע ממנה ולא מגורמים אחרים.

המרחק בין מה שארגון עושה לבין מה שמשתנה בעקבות פעילותו הוא נושא העבודה של מדידה, הערכה וניהול אימפקט. תהליכים אלה אינם מתחילים בכלים ובשאלונים, כפי שנוטים לחשוב, אלא בשאלה מהותית: מהי הבעיה שהארגון עומד מולה, לאן הוא מבקש להגיע ביחס אליה, ומה ייחשב תוצאה שמעידה כי הוא מתקדם לשם. רק לאחר שהתוצאה הזו מוגדרת אפשר לשאול כיצד נדע אם היא אכן מתרחשת. זו עבודתה של ההערכה, הבוחנת מה קרה בפועל, במה תרמה לכך פעילות הארגון ואיפה המענה חסר. ניהול אימפקט הוא השלב שבו הממצאים מעצבים את קבלת ההחלטות בארגון וכתוצאה מכך את אופי פעילותו.

המהלך הזה מאתגר יותר משנדמה, והסיבה נעוצה בין היתר באופי הבעיות החברתיות והסביבתיות שמולן עומדים ארגונים ומדינות. עוני, אי-שוויון בהזדמנויות, פערים בבריאות ובחינוך, התחממות גלובלית ופגיעה במשאבי טבע אינם אירועים בעלי התחלה וסוף אלא מצבים מתמשכים וחוצי מדינות, שהעומק והקצב שלהם הולכים ומחריפים. בישראל, כולנו נפגשים היום עם השלכות המלחמה הממושכת, עם נסיגה דמוקרטית, עם פשיעה ואלימות, עם משימות של שיקום קהילות ואזורים גאוגרפיים, ועם מערכות ציבוריות הפועלות בעומס מתמשך.

עבור ארגון שפועל בתוך המציאות הזו, המשימה אינה להתמודד עם היקף הבעיה כולה אלא למקם את עצמו בתוכה. לשם כך נדרשת הבחנה בין שלוש רמות שנוטות להתערבב זו בזו: תפוקות, כלומר מה הארגון מייצר ומפעיל; תוצאות, כלומר מה משתנה אצל מי שנפגש עם הפעילות; ואימפקט, השינוי הרחב יותר במצב החברתי או הסביבתי, שאליו תורמים גורמים רבים לאורך זמן.

ארגונים רבים יודעים לתאר היטב את התפוקות שלהם וגם לנסח חזון של אימפקט. המעבר שביניהם הוא זה שלעיתים קרובות חסר: מהי התוצאה שהארגון לוקח עליה אחריות, מהו הערך המוסף שהוא מביא לצד גורמים אחרים הפועלים באותו שדה, וכיצד התוצאה הזו מצטרפת אל השינוי הרחב. דווקא הדיוק הזה, ולא ההצהרה הרחבה, הוא שמאפשר לבדוק אם ההתקדמות אכן מתרחשת.

על כל זה ועוד נדבר לעומק בקורס ניהול, הערכה ומדידה של אימפקט שלנו, שמתחיל בנובמבר 2026. שישה מפגשים בתל אביב, בימי שני 09:30-15:30, בין 16.11 ל-28.12.2026.

אם אתם מנהלים או עובדים בארגון חברתי, ברשות מקומית, בקרן, במשרד ממשלתי או בתוכנית שמבקשים לייצר שינוי, ואתם שואלים את עצמכם היכן אתם עומדים ביחס לכל זה, מה כבר קיים אצלכם ומה עוד חסר, זו הזדמנות לברר את זה לעומק.

כל הפרטים בתגובה הראשונה 👇

#מדידהוהערכה #אימפקט #קורסים

בואו להכיר את קהילת קיימא | אוראל נאמן 🌿
סטודנט לתואר שני באימפקט בקיימות חברתית סביבתית מחזור תשפ"ו

🔷 למה בחרת להעמיק את הידע שלך בקיימות, חדשנות וניהול אימפקט?
בחרתי ללמוד אימפקט בקיימות חברתית סביבתית משום שאני מאמין שהאתגרים המרכזיים של מערכת החינוך והחברה בישראל אינם ניתנים לפתרון בתוך גבולות הדיסציפלינה הקלאסית. עיסוק בקיימות מאפשר לי לפתח הבנה מערכתית רחבה, לחבר בין תחומי סביבה, חברה וכלכלה, ולפעול מתוך הסתכלות הוליסטית ולא רק תגובתית.

כמי שמוביל מוסדות חינוך ורואה מקרוב את האתגרים של קהילות, תלמידים וצוותים, היה לי ברור שהשפעה אמתית נוצרת רק כאשר מבינים מערכות, דינמיקות כוח, שוויון הזדמנויות, צדק סביבתי ועתיד משותף. התואר מאפשר לי לפתח כלים לחשוב על המרחב החינוכי והקהילתי כזירה של שינוי בר קיימא, ולתרגם את העקרונות הללו למדיניות, פיתוח תוכניות ולפרקטיקות שמקדמות צמיחה חברתית וסביבתית לאורך זמן.

בסופו של דבר, בחרתי במסלול הזה כי הוא מאפשר לי לחבר בין הערכים שלי, הניסיון המקצועי שלי, והיכולת ליצור אימפקט שמחזיק לאורך זמן ומשפיע על דורות הבאים.

🔷 מה התזה שאתה עובד עליה?
בקצרה, המחקר מתמקד בבחינת האופן שבו מנהלים מנווטים בין לחצים ואילוצים חיצוניים (מצד הפיקוח, הרשות המקומית והספקים) לבין שיקולים פדגוגיים ותפיסת האימפקט החינוכי (המועילות) של התוכניות, בעת קבלת החלטות על הקצאת משאבים.

🔷 מה מיתוס קיימות שהאמנת בו בעבר ועכשיו אתה יודעת שזה לא נכון?
אני לא מאמין במיתוסים, אבל אני חושב שהתואר מחדד עוד יותר את העובדה שאתגרים סביבתיים וחברתיים הם מערכתיים, ולכן השינוי המשמעותי הוא זה שמאפשר תנועה מקיפה של המערכת.

🔷 בעוד 10 שנים, מה אתה מקווה שיהיה לגמרי נורמלי שנראה חדשני היום?
אני מקווה שבעוד עשר שנים יהיה לגמרי נורמלי שבתי ספר וארגונים יחשבו ויפעלו בצורה מערכתית. מה שנראה היום חדשני, כמו קבלת החלטות מבוססת קיימות, שותפות עמוקה עם קהילה, ושילוב תפיסות של צדק סביבתי וחברתי בתהליכי ניהול, יהפוך לדרך העבודה המקובלת. בעיני זה העתיד: מנהיגות שרואה את האדם, את הסביבה ואת המערכת כולה בזמן שהיא מקבלת החלטות.

🔷 איזה ספר/מאמר/פודקאסט היית ממליץ בתחום הקיימות? למה?
אני ממליץ על הספר Doughnut Economics של Kate Raworth. הספר מצליח לחבר בצורה ברורה בין גבולות סביבתיים לבין צדק חברתי, ומציע מודל חשיבה שמאחד סביבה, כלכלה וחברה במסגרת אחת. בעיני זה אחד הספרים החשובים ביותר בתחום, כי הוא נותן כלים לראות מערכות מורכבות, להבין השפעות הדדיות, ולתכנן מדיניות שתומכת בקיימות עמוקה ולא רק בשיפור קוסמטי.
המודל משפיע על ערים, מוסדות חינוך וארגונים בעולם, והוא בסיס מצוין לחשיבה חדשה על אימפקט.

מימון משולב: איך גורמים לכסף ציבורי, פילנתרופי ופרטי לעבוד יחדיו?
תארו לעצמכם פרויקט עם ערך חברתי וסביבתי אמיתי, אבל בעיני משקיע פרטי הוא נראה מסוכן מדי או לא רווחי מספיק. כאן נכנס לתמונה מימון משולב: מודל שמשתמש בכסף "סבלני" יחסית כדי להוריד את הסיכון, ובכך למשוך אחריו הון פרטי בהיקף גדול הרבה יותר.

🔷 מה זה אומר בעצם?

מימון משולב (Blended Finance) הוא שילוב אסטרטגי בין הון ציבורי או פילנתרופי לבין הון פרטי, בעסקה אחת, כדי לממן פרויקטים שיש להם גם פוטנציאל רווח וגם השפעה חברתית-סביבתית. הרעיון: גורם ציבורי, ממשלתי או פילנתרופי נכנס ראשון ולוקח על עצמו חלק מהסיכון, בניית תשתיות או מוותר על חלק מהתשואה שלו ובכך מפחית את הסיכון והנחשקות של ההשקעה עבור משקיעים פרטיים שבלעדיו לא היו נכנסים כלל.

🔷 למה זה חשוב?

כי לא כל בעיה חברתית או סביבתית אפשר לפתור רק בתרומות. הצרכים גדולים מדי, והתקציבים הפילנתרופיים והממשלתיים מוגבלים בהגדרה. מימון משולב מאפשר לגייס הון פרטי בסדר גודל גדול בהרבה. איגום משאבים מאפשר מינוף שוק ההון לטובת יעדים כמו ביטחון תזונתי, אנרגיה מתחדשת, דיור בר-השגה או חיזוק כלכלי-חברתי של אזורי פריפריה, תוך שהוא עונה גם לצורך של המשקיע להראות תשואה.

🔷 איך זה נראה בפועל?

האמת שאין מודל אחד מובנה לאיגום משאבים. המודל הכי שכיח בישראל הוא של אג"ח חברתי – בו השותף הציבורי משלם תשואה על תוצאות. בעולם יש מגוון מודלים ליצירת מענים של מימון משולב שכוללים הון קטליטי (מתמרץ) - שכבת הון שסופגת סיכון, לרוב כסף פילנתרופי שמאפשר הוכחת היתכנות ופיתוח תשתיות. בהמשך רכיבים של מימון בתנאים מועדפים כמו ריבית נמוכה, פריסת החזר נוחה, ערבויות של המדינה ועוד. הכסף הפרטי מצטרף לרכיב של סקייל וצמיחה – עם פוטנציאל שורת רווח כפולה או משולשלת כלכלית- חברתית וסביבתית .

מימון משולב לא בא להחליף מימון רגיל או תרומה, הוא כלי נוסף בארגז הכלים, למקרים שבהם השוק צריך תמריצים נוספים לקידום נושאים חברתיים ואיגום משאבים.

הסתקרנתם? בקורס השקעות אימפקט שלנו תוכלו ללמוד להכיר את המודלים האלה מקרוב, ולזהות מתי כדאי - ומתי לא - לשלב סוגי הון שונים באותה עסקה.

#השקעות #אימפקט #קורסים

רגע לפני סגירת ההרשמה לתואר השני באימפקט בקיימות חברתית סביבתית, מחר 6.8.26, תינתן הנחה של 50% בדמי הרישום.

בתואר השני של מרכז קיימא, התיאוריה פוגשת פרקטיקה: לימודים המשלבים ידע אקדמי עם ניסיון מעשי, סיורים ורשת עמיתים.

לפרטים נוספים 👈 https://kayama.haifa.ac.il/masters-degree/
#תוארשני #קיימות #שינויחברתי #אימפקט #חשיבהתוצאתית

כוונות טובות לא מספיקות.
זה אולי העיקרון המרכזי שצריך להנחות כיום כל עשייה חברתית, סביבתית או ציבורית.
השאלה שצריכה להטריד כל מי שעוסק בשינוי חברתי היא לא רק ״מה אנחנו עושים״ אלא "האם מה שאנחנו עושים באמת עובד?"

מדידה, הערכה וניהול אימפקט הם לא עוד שפה טכנית, הם הדרך שלנו לדעת אם אנחנו מטפלים בשורש הבעיה או רק בתסמינים, הם ההבדל בין דוח ייצוגי לבין שינוי אמיתי בעל תוצאות מדידות.

התוכנית השנתית ללימודי תעודה בהערכה, מדידה וניהול אימפקט במרכז קיימא, מכשירה דור חדש של אנשי מקצוע שיודעים לשאול את השאלות הנכונות ולהשיב עליהן בעזרת נתונים וראיות.

מה תקבלו בתוכנית?
🔹כלים לניהול אימפקט: מעבר ממדידה טכנית לאסטרטגיה כוללת של עיצוב מדיניות מושכלת.
🔹מיפוי בעיה בעזרת כלי חשיבה מערכתית.
🔹מתודולוגיות מתקדמות מתיאוריית השינוי (Theory of Change) ועד למדדי ביצוע (KPIs) ושימוש בדשבורדים.
🔹ניסיון מעשי (פרקטיקום): יישום הכלים בזמן אמת מול ארגונים בשטח וליווי מנטורים.

זו לא עוד תעודה. זו דרך חשיבה מקצועית.

לינק לפרטים בתגובה הראשונה

#מדידהוהערכה #לימודיתעודה #אימפקט #מדידה #שינויחברתי