יעל בר-שם - הנחיית הורים וייעוץ שינה

אם אתם חושבים להיפרד מהמוצץ בקרוב,
אתם בטח יודעים שזה כנראה הולך להיות לא כל כך פשוט.
הפעוט בדרך כלל מאוד תלוי במוצץ, וצריך אותו כדי להירגע בכל מיני מצבים לאורך היום וגם כדי להירדם ולישון.
לכן, כדי לעשות את התהליך הזה בצורה כמה שיותר קלה ויעילה, כדאי שתקפידו על 5 עקרונות חשובים במהלך הפרידה מהמוצץ.
שימו לב שלא מדובר בשלבים שבאים אחד אחרי השני,
אלא 5 עקרונות או דגשים לתהליך,
שצריכים לקרות במקביל
בזמן שאתם מתחילים בפרידה מהמוצץ.

1. הכנה מראש
דברו עם הפעוט, ספרו לו מה עומד לקרות, ודברו איתו על מועד שהוא יכול להבין, כמו למשל אחרי שחג מסויים יסתיים, יום הולדת וכדומה.
הכנה מראש תיתן לפעוט יכולת להיערך רגשית לשינוי הקרוב, ותעלה בו את תחושת השליטה.

2. הדרגתיות
התהליך חייב להיות הדרגתי כדי שהפעוט ירגיש כמה שיותר בשליטה ובמסוגלות להתמודד, וכך גם פחות יתנגד לתהליך.

למשל, אפשר להתחיל להוריד מוצץ רק לשעה שעתיים בכל פעם, בהמשך להשאיר את המוצץ רק לשינה, וכך הלאה.

3. עידוד עצמאות
כדי שהפעוט ירגיש מסוגלות עצמית ויכולת להתמודד עם השינוי, יש להקפיד לעודד את עצמאותו בשאר תחומי החיים ולשבח אותו על כך כמה שיותר.
תחושת מסוגלות עצמית תגביר אצל הפעוט את האמונה בעצמו ואת שיתוף הפעולה שלו. זה ירתום אותו לתהליך ויעלה את המוטיבציה שלו להצליח להיפרד מהמוצץ.

4. דרכי הירגעות חלופיות
כדי שהפעוט יצליח לווסת את רגשותיו ולהירגע ללא המוצץ,
יש ללמד את הפעוט דרכי הירגעות חלופיות.

למשל, כאשר הוא נסער או בוכה, ובמצבים שבהם הוא רגיל להשתמש במוצץ בכדי להירגע-
ניתן להציע לו חיבוק, לשתות מים, לשחק במשחק אהוב, לחבק בובה אהובה, וכדומה.

5. הובלת התהליך
חשוב מאוד שאתם כהורים תובילו את התהליך ולא הפעוט.
ללא הובלה של ההורים, הפעוט יהיה מבולבל וחסר ביטחון.

במקביל, הובלת התהליך צריכה להיות רגישה לקצב האינדיבידואלי של הפעוט.
כלומר, ההובלה כנראה תאתגר ותתסכל את הפעוט, אך חשוב לשמור שזה יהיה במידה מותאמת לגילו וליכולתו של הפעוט להתמודד.

בהצלחה!

יעל בר-שם, מנחת הורים לגיל הרך ויועצת שינה, 0544872066

איך להתכונן למעבר לשעון חורף?
המעבר לשעון חורף יקרה ממש בעוד כמה ימים (בלילה בין שבת לראשון), והמשמעות היא שתהיה לנו שעה נוספת לישון בלילה.

אבל כמובן שאם לא נעשה שום שינוי כבר מעכשיו, הקטנטנים שלנו לא באמת יישנו עוד שעה בלילה..
הם פשוט יתעוררו כרגיל,
כשכאמור השעה בפועל תהיה מוקדמת יותר.

מה עושים כדי להתכונן לזה ולהימנע מהקטנטנים להתעורר כבר ב-5 או 4 בבוקר?
כבר מהיום, תתחילו את ההרדמה כרבע שעה יותר מאוחר מהרגיל.
עשו זאת במשך יום או יומיים, ואז תדחו את ההרדמה בעוד כרבע שעה.
תמשיכו כך עד שביום המעבר לשעון חורף התינוק/ פעוט שלכם ילך לישון כשעה יותר מאוחר מהרגיל,
וזה יתאפס במעבר לשעון חורף.

מאוד פשוט,
אבל דורש היערכות והתארגנות מראש, כבר החל מהיום.

בהצלחה 💜

יש כמה טעויות שחוזרות על עצמן אצל הרבה הורים שאני מלווה.
נסו להימנע מהן ותראו שההרדמות הופכות לקלילות ומהירות יותר.

1. מתארגנים לשינה במיקום לא קבוע בבית
טקס שינה טוב יתמקד בחדר ספציפי בבית, ובמיקום ספציפי בחדר הזה, רצוי בסמוך למיטת התינוק בו הוא יישן מיד לאחר מכן.
חוסר עקביות במיקום טקס השינה מבלבלת את התינוק, ובמקום להרגיע אותו- מגבירה עניין וגירויים.
2. זורמים עם סדר הפעולות בטקס השינה, כל פעם לפי מה שמסתדר
תינוקות מאוד אוהבים שגרה וחזרתיות.
זה עוזר להם להבין מה עומד לקרות, להרגיש בשליטה, להיות בטוחים ורגועים. וזה עוזר להם גם להירדם בקלות לאחר מכן.
לכן, טקס שינה צריך לכלול סדר פעולות קבוע עד כמה שניתן.
למשל, שותים בקבוק, אח"כ אמבטיה, לאחר מכן מתלבשים ומסתרקים ואז קוראים סיפור והולכים לישון.
לא ממש משנה מה יהיה הסדר שתבחרו, העיקר שהוא יהיה קבוע.
3. משחקים ומשתוללים עם התינוק, או אפילו מוציאים את התינוק מהחדר לשחק לאחר ההתארגנות לשינה (כדי שיתעייף או שיספיק לשחק עם אבא/ אמא)
הרבה הורים עושים את זה כי כיף להם עם התינוק, והם רוצים להספיק להיות איתו עוד קצת אחרי שלא הספיקו להיות איתו כל היום. זה לגמרי מובן.
הרבה גם חושבים שזה יעזור לתינוק להתעייף לקראת השינה.
אבל טקס שינה אמור להרגיע את התינוק לקראת שינה,
וכדי לעשות זאת עלינו להפחית בגירויים ולהוריד באנרגיות.
משחקים, השתוללויות או הוצאת התינוק מהחדר בשלב הזה תשבש את כל מה שעשינו קודם לכן,
ותגרום ככל כנראה לעייפות יתר וקושי להרגיע את התינוק בשעת ההשכבה.

זקוקים לעוד טיפים לשינה טובה יותר? הורידו את המדריך המלא לשינת תינוקות 👈https://lp.vp4.me/q7gi

כמה עוד אפשר לשאול "איך היה לך היום בגן" ולשמוע בחזרה את אותה תשובה- "כיף"???

כדי לקבל מהילדים תשובות יותר מפורטות צריך גם לשאול אותם שאלות יותר ספציפיות ומפורטות.
הנה 10 שאלות לדוגמה, שאלות שמצריכות מהם טיפה לחשוב ולהיזכר, לפרט ולשתף.

#הדרכתהורים #הדרכתהוריםלילדים #הדרכתהוריםאונליין #הדרכתהוריםלגילהרך #הדרכתהוריםלילדים #הדרכתהוריםאוןליין #הנחייתהורים #הנחייתהוריםלגילהרך #הנחייתהוריםלגיךהרך #הסתגלותלגן #הסתגלותלגןחדש #הסתגלותלגן #הסתגלותלמסגרת #הסתגלותלגןהחדש #הסתגלות

פרידה מובילה את הילדים (ואת ההורים) לרגש מורכב ומאוד לא נעים.
ההבנה של הילד שעוד מעט ההורה הולך והוא נשאר בגן בלעדיו מעלה בו חרדה, במיוחד כשמדובר בתחילת שנה והסביבה אינה מספיק מוכרת לו.
את הקושי עצמו שיש בפרידה אנחנו לא יכולים להעלים, אבל ביכולתנו להפחית מעוצמתו, וגם לתת לילד את הכלים להתמודד איתו.
הנה כמה כלים שיעזרו לנו ולילדים בפרידה בגן:

💜פרידה ידועה מראש
הפרידה צריכה להיות ידועה לילד- מה עומד לקרות, מה בא אחרי מה, מתי בדיוק ההורה ילך ומתי הוא יחזור לקחת אותו הביתה.
הידיעה הזאת מובילה לשליטה, ותחושת השליטה מפחיתה חרדה ומעלה את תחושת הביטחון.
נסו ליצור מעין טקס פרידה קבוע שבו יש פעולות שחוזרות על עצמן כל יום. למשל אומרים בוקר טוב לגננת, מניחים את התיק, עושים ביחד משהו כמו ציור קטן או פאזל, ואז חיבוק ונשיקה ונפרדים.
💜פרידה קצרה
ברגע שהחלטנו שצריך להיפרד- עושים את זה קצר.
הפרידה עצמה היא קשה רגשית, ולהאריך בה רק יביא לקושי ארוך יותר.
לכן, למרות שזה לא פשוט, נסו לא להישאר לעוד חיבוק אחרון ודי שמוביל לעוד חיבוק אחרון ודי...
תובילו אתם את הפרידה, אמרו לילד מתי בדיוק אתם הולכים ושמרו על כך.
💜אמפתיה
מותר לילד לבכות כי קשה לו.
תנו לו לבכות ואל תבטלו את מה שהוא מרגיש.
תביעו אמפתיה למה שהוא מרגיש ובכך תתנו לו להבין שאתם מקבלים אותו, מבינים אותו, ונמצאים איתו כדי לעזור לו.
כך הוא ירגיש מוגן ומובן.
אפשר להגיד למשל “אני רואה שקשה לך ואתה עצוב כי עוד מעט נפרדים, אני מבינה אותך וזה בסדר לבכות”.
💜תמיד להגיד לילד ביי
נכון שלפעמים הילד מתחיל לשקוע באיזה משחק ונדמה לנו שזה זמן מצוין ללכת מבלי שהוא ישים לב?
אז לא, אל תעשו את זה.
הרי ממש עוד מעט הוא כן ישים לב, ותחושת האמון בין ההורה והילד תיפגע. ובפעם הבאה הפרידה תהיה קשה יותר כי הילד יחשוש שתיעלמו שוב ויתקשה מאוד לשחרר.
הקפידו תמיד להגיד לילד ביי, גם אם הוא עסוק, ותנו לו לסמוך עליכם שלא תיעלמו לו בשום שלב.
💜יצירת חיבור בין הבית והגן
בכדי שהילד ירגיש ביטחון ושייכות בגן, חשוב שניצור קשר וחיבור בין הבית שהוא המקום הבטוח שלו, והגן.
לצורך יצירת חיבור בין הבית והגן, ניתן לאפשר לילד לקחת משהו קטן מהבית, שיישאר אצלו בתיק והוא יוכל לגשת אליו כשיש לו צורך במעט עידוד או מתגעגע. אפשר גם תמונה משפחתית קטנה או בובה אהובה.
בנוסף, יצירת חיבור בין הבית והגן נעשית על יד כך שהילד מקבל מסרים בטוחים מההורים שהגן הוא מקום טוב ומוגן עבורו.
לשם כך הקפידו לדבר עם הילד על הגן ועל הצוות באופן חיובי,
דברו איתו על הפעילויות והמשחקים בגן, ובאופן כללי עודדו אותו לשתף כמה שיותר.

מה עוזר לכם בפרידה בגן?

תפסיקו להתייחס לחלונות ערות כל כך ברצינות.

חלונות ערות מתייחסים לפרק הזמן הממוצע מהרגע בו התינוק מתעורר ועד לרגע שבו הוא נרדם שוב.
חלונות השינה מתארכים בהתאם לגיל התינוק-
ככל שהתינוק גדל, חלונות השינה נעשים יותר ארוכים. כלומר, הוא יכול להיות ער ופעיל לפרק זמן ארוך יותר ויותר.
עד כאן זה ברור ומוכח.
וגם בהחלט חשוב להיות מודעים לכך כדי להבין את התינוק ואיך לתת לו מענה נכון ולאפשר לו סדר יום ברור ומותאם.
איפה הבעיה מתחילה?
כאשר אימהות רבות פונות אליי ומתלוננות שההשכבות נורא מתישות, התינוק נורא לא רגוע, וכל השכבה לוקחת מלא זמן.
וכל זה למרות שהן שמות לב לחלונות הערות ומתנהלות לפיהם.
וזה קורה בגלל שחלונות הערות הם אמנם חשובים וכדאי להתייחס אליהם, אבל הם לא מדוייקים.
חלונות הערות מתייחסים לממוצע, כשבפועל יכולים להיות הבדלים בין חלונות ערות שונים במהלך היום.
בנוסף, תינוקות שונים זה מזה. לכל אחד יש את הטמפרמנט והקצב שלו.
וגם הם משתנים כל הזמן, ככל שהתינוק גדל.

בשורה התחתונה, אי אפשר רק להסתכל על השעון כדי להחליט אם זה הזמן של התינוק ללכת לישון.
מה שהרבה יותר חשוב ונכון להתייחס אליו זה סימני עייפות.
סימני עייפות הם הסימן הכי טוב לכך שכדאי להתחיל בהשכבה והתינוק יירדם בקלות ובמהירות כי הוא מספיק עייף, אך גם לא עייף מידי.
סימני עייפות משתנים בין תינוק לתינוק וגם רצוי מאוד להבדיל בין סימני עייפות מוקדמים למאוחרים.
לרוב, קיטורים ובכיינות של התינוק הם סימני עייפות מאוחרים ומעידים שהוא כבר עייף מידי, כך שהוא לא יירדם בקלות (עייפות יתר).
סימני עייפות מוקדמים הם לרוב הפניית המבט והראש הצידה כדי להימנע מעודף גירויים, גבות ורודות, פיהוקים..
כמה דקות קצרות לאחר ששמים לב לסימני עייפות אלה, כדאי להתחיל להרדים את התינוק. התינוק יירדם ללא תסכול ובזמן יחסית קצר.

אז אני לא אומרת להתעלם מחלונות ערות.
הם כן עוזרים לנו להיכנס לאיזושהי מסגרת ועושים לנו סדר.
אבל חשוב לא להתייחס אליהם בלעדית,
ולתת יותר חשיבות לסימני העייפות של התינוק.

יש לכם עוד שאלות על סימני עייפות? רשמו בתגובות או פנו אליי בפרטי.

בטח שמתן לב שנשאר עוד חודש לתחילת שנת הלימודים הבאה.
אם הילד/ה שלך עולה לגן עירייה ועוד לא נפרד מהחיתול- אני מזכירה שזה הזמן להתחיל! ממש לא מומלץ לחכות עם זה לרגע האחרון.
את לא יודעת איך בדיוק להתחיל ומה לעשות? מוזמנת להוריד את מדריך עם כל המידע וללא עלות- https://lp.vp4.me/xm9i
ואם כבר נפרדתם מהחיתול אבל זה לא ממש הולך כפי שציפית, אם יש עדיין מלא פספוסים, הילד/ה לא יוזם בעצמו, מפחד או ממשיך להתעקש לעשות קקי רק בחיתול או בתחתונים-
פני אליי דרך הקישור- https://wa.me/972544872066
הרבה פעמים שיחה קצרה עושה שינוי גדול. ואם זה לא מספיק, יש לי תוכנית ליווי קצרה וממוקדת (שבועיים בלבד) שללא ספק תעזור.

אבל בכל מקרה, אני ממליצה בחום לפעול עכשיו, כשעוד רגוע ויש מספיק זמן ופניות, ולא לחכות לסוף החופש או לתחילת השנה.
בהצלחה לכולם 💜

יעל בר-שם, הנחיית הורים לגיל הרך וייעוץ שינה, 0544872066

גם אני אהיה שם ביום רביעי הבא 24.7 ואענה על כל השאלות שלכן לגבי שינת תינוקות.
אשמח לפגוש אתכן/ם ❤️

גיל שנתיים מביא איתו הרבה קושי ותסכול. כל מי שנמצא בשלב הזה יודע בדיוק על מה אני מדברת..
הילד הקטן והמתוק הופך לעיתים קרובות מאוד לילד עצבני וכעוס, עד שהרבה פעמים אנחנו אפילו מוצאים את עצמינו מנוהלים על ידו- העיקר שלא יתפרץ שוב פעם.

הנה 4 דרכים שיעזרו לכם להתמודד עם התקופה הזאת, ויחזירו את האוירה הרגועה יותר לבית.

רגע לפני כן, נבין מה עובר על הילד שלכם ולמה כל זה קורה-
סביב גיל שנתיים הילד מתחיל לחוש רצון בנפרדות ובעצמאות, מתחיל להביע את עצמו, ולהיות דעתני יותר. זה בא לידי ביטוי בהרבה התנגדויות להורים ורצון לעשות הכל לבד.
זה טבעי, נורמלי, וגם רצוי.
במקביל, למרות הרצון להיות עצמאי, הוא לא באמת מצליח לעשות הכל לבד, מה שמוביל להרבה תסכול. ואם זה לא מספיק, בגיל הזה הילד עדיין לא יודע לווסת את רגשותיו. הוא מרגיש כל רגש בעוצמה גבוהה מאוד, לא מצליח לשלוט בתגובה שלו ומתקשה להירגע בעצמו.

אז מה עושים?

1. שיקוף רגשות ואמפתיה.
כדי ללמד את הילד לווסת את רגשותיו, רצוי לדבר עם הילד על רגשות כמה שיותר. ככל שנשקף לילד את רגשותיו, הוא ילמד איך לדבר על הרגשות שלו וכך נסייע לו להירגע ולנהל את רגשותיו.

2. עידוד עצמאות
מאחר וזה גיל שהילד מתחיל להביע רצון בעצמאות, כדאי לתת לו מענה לצורך הזה ולעודד את העצמאות שלו בהתאם ליכולותיו ולגילו.
אפשר לתת לו לקחת חלק במטלות הבית, לסייע בכל מיני פעולות (להביא משהו, להרים, לסדר, לנקות, וכדומה..), לעשות כל מיני דברים בעצמו (להתלבש, לצחצח שיניים..) ואפילו לתת לו תחומי אחריות מסויימים בבית.

3. מתן אפשרויות בחירה
כאשר נותנים לילד אפשרויות בחירה, הוא מקבל תחושת שליטה בסיטואציה, וגם תחושה שהוא מוערך וחשוב.
לכן כדאי לתת לילד לבחור מבין 2 אפשרויות בכל מיני הזדמנויות במהלך היום.
למשל לבחור בין שני זוגות מכנסיים, בין שתי כוסות, או בין שתי דרכים לגן.

4. גבולות ברורים
במקביל לכך שהילד מביע רצון בעצמאות ולגלות עולם, חשוב להעניק לו גבולות מאוד ברורים, מסגרת בטוחה שתשרה בו ביטחון והוא יוכל להרגיש רגוע ובטוח להמשיך לחקור את סביבתו, ללמוד, לשחק, ולהיות יצירתי.
הוא צריך הורים סמכותיים, רגועים ובטוחים שמובילים אותו, שנותנים את הטון בבית לצד הרבה אמפתיה, תמיכה ואהבה.

מה הכי קשה לכם בתקופת גיל שנתיים 'הנורא'?

4 טעויות שכיחות בתהליך פרידה מחיתולים:

1. מזכירים כל הזמן לפעוט להתפנות-
יש לך פיפי?
בוא נלך לעשות פיפי!
אתה צריך פיפי?
התזכורות האלו יכולות להיות רלוונטיות רק בימים הראשונים לתהליך.
מעבר לכך הן כבר לוקחות מהפעוט את תחושת השליטה,
והוא גם לא מצליח ללמוד לזהות בעצמו מתי מגיע הזמן להתפנות.

2. כועסים בתגובה לפספוסים-
כעס יכניס פחד וחרדה לתהליך,
מה שיביא את הפעוט לפחד מעצם התגובה של ההורים.
ברוב המקרים זה עלול לגרום לפעוט לאחת משתי תגובות- התאפקויות מרובות,
או לחילופין פספוסים רבים.

3. מדברים על הנושא מעל ראשו של הפעוט-
מעבר לכך שזה לא מכבד את הפעוט, כי הוא שם אבל מדברים מעליו כאילו הוא שקוף,
זה מעביר לו מסר שמדובר בעניין גדול, חשוב מאוד, ומאוד משמעותי.
זה עלול להוביל אותו לחרדה שמא לא יצליח, או פחד מתגובת ההורים/ הגננת/ הסביבה.

4. מבטיחים פרסים-
פרסים מהווים מניע חיצוני ורגעי, ולכן לפעמים עובדים בטווח הקצר, אך לרוב לא עובדים בטווח הארוך.
השאיפה היא לרתום את הפעוט לתהליך מתוך מניע פנימי-
רצון בעצמאות, הכרת הגוף שלו, והקניית הרגל חדש.

רוצים לקבל עוד כלים לתהליך פרידה מחיתולים מוצלח?
התחלתם תהליך והתחילו לצוץ בעיות או שהוא נתקע?
ידעתם שיש לי תוכנית ליווי בפרידה מחיתולים, ממוקדת, קצרה וסופר יעילה?

צרו איתי קשר לפרטים נוספים 🙂

יעל בר-שם ▪ הנחיית הורים לגיל הרך וייעוץ שינה ▪ 0544872066

תזכורת חשובה להורים לתינוקות ופעוטות-
שינויים בהרגלי שינה מצריכים זמן וסבלנות.

כל כך הרבה הורים שרוצים לעשות שינוי בהרגלי השינה של התינוקות שלהם אומרים לי-
ניסיתי את זה
וניסיתי גם את זה
וגם את זה עשינו
ושום דבר לא עבד
אני חייבת להזכיר להם ולכולם-
הרגלים לא משתנים ביום אחד!
וגם לא ביומיים.

תהליכי שינה שבהם משנים הרגלי שינה לתינוקות, הם באמת נורא קסומים ✨
אבל זה לא קסם.

שום דבר לא קורה פתאום, או מופיע יש מאין.
תהליכי שינה כשמם הם- תהליכים.

הרגלים נוצרים מתוך התנהלות יומיומית עקבית,
שחוזרת על עצמה פעם אחר פעם לאורך זמן.
ולכן, כשאנחנו רוצים לשנות משהו בהרגלי השינה של התינוק,
אנחנו חייבים לקחת בחשבון שיש תהליך לפנינו, וזה ייקח זמן לעשות זאת.
כי נדרשת עקביות לאורך זמן.

כמה זמן זה ייקח?
קשה לי לענות בצורה חד משמעית כי כל תינוק הוא שונה,
עם העדפות שונות,
רצונות שונים,
צרכים שונים,
וקצב הסתגלות שונה לשינויים.
מה שחשוב לזכור הוא שכל שינוי מצריך מאיתנו ההורים המון המון סבלנות,
ולהיות עקביים!
מעבר לכך, תהליך נכון צריך להיות גם מאוד הדרגתי ומותאם לתגובות התינוק, אבל זה לפוסט אחר :)

תייגו או שתפו את ההורים שצריכים את התזכורת הזאת.