הוראה מתקנת באנגלית חגית להב M.Ed WhispeR2Reading Hagit.Lahav

מה הסדר הנכון ללימוד הזמנים באנגלית?
https://sites.google.com/site/hagitlahavenglishzone/%D7%93%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A7-%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%99

WhispeR2Reading Hagit Lahav - דקדוק לכתות יסודי מה הסדר הנכון ללימוד הזמנים באנגלית? להלן התייחסותי המבוססת על הבנה מעמיקה של רצף הנלמד בכל שנות בית הספר ובהתייחסות למוח של הלומד ששפת האם שלו אינה אנגלית (בדגש על ע...

על קריאה ועל מסכים וקריאה דיגיטלית בסרטון הבא:
How reading changes the way your brain works - BBC World Service
לא אחת כתבתי על כך שהקריאה אינה מולדת כמו שפה מדוברת. המוח האנושי לא “נולד עם זה”. הקריאה היא פיתוח תרבותי, ובמהלך ההיסטוריה המוח הסתגל להשתמש באזורים שונים שייעודם המקורי הוא ראייה, שפה וקשב כדי לאפשר קריאה.
הקריאה מפעילה חלקים רבים במוח. כשאנחנו קוראים, מעורבים כמעט כל חלקי המוח: מהתפיסה הוויזואלית של האותיות ועד להבנת המשמעות והקישור לרגשות. הקריאה יוצרת חיבורים עצביים ומגבירה את הפעילות והקשרים בין אזורים שונים.
ממחקרים ידוע, כי מערכות כתיבה שונות משפיעות אחרת על המוח. למשל שפות עם מערכות כתיבה שונות (כמו כתב לוגוגרפי מול אלפביתי) מפעילות רשתות עצביות שונות במוח. זה מראה איך סוג הכתב משנה את הדרך שבה קוראים מעבדים מידע.
קריאה לא רק מספקת מידע. היא מעוררת תחושות, הזדהות ואמפתיה, כולל הפעלת אזורים הקשורים לרגשות ולתחושות פיזיות.
אז מה בין מסכים לקריאה דיגיטלית, וכיצד הם משפיעים על הקשב?
לקריאה במסכים יש דפוסים שונים: אנשים נוטים יותר לסרוק ולקרוא באופן שטחי, מה שעלול לפגוע בריכוז, בהבנה העמוקה וביכולת לחשוב באופן ביקורתי. קריאה ממסכים (טלפון, טאבלט, מחשב) יוצרת פיזור קשב: המשתמשים נוטים יותר לקפוץ בין טקסטים, לינקים, פיד, התראות וכו, וכפועל יוצא מכך המוח במצב זה פועל בעיקר ברשתות קשב קצר, פחות ברשתות של ריכוז ממושך. מחקרים מראים, שהפעלה ממושכת של הקורטקס הקדם-מצחי (האונה הקדמית, אזור האחראי על תכנון, ריכוז וקבלת החלטות) פוחתת בקריאה דיגיטלית שטחית. זאת משום, שקוראים נוטים לסרוק במקום לקרוא עמוק - “skimming”- הדבר מפחית את היכולת של המוח ליצור חיבורים עצביים מורכבים להבנת טקסטים, אנליזה והסקת מסקנות. קריאה דיגיטלית לעיתים פוגעת בזיכרון העבודה (working memory) - קשה יותר לשמור פרטים מסובכים לאורך קריאה ארוכה. המוח פחות מעבד מידע קונספטואלי לעומת מילולי, כלומר קשה יותר להבין את הרעיונות העמוקים.
בקריאה מדפוס אפשר להזדהות בצורה רגשית עמוקה יותר, כנראה בגלל הקצב האיטי יותר והיכולת לעצור, לחשוב ולהרהר. לעומת זאת על המסכים, הקריאה מהירה, והחוויה הרגשית של הדמויות או הסיפור מתפזרת, ופחות מעוררת את מערכת האמפתיה במוח.
לסיכום (בזוית הסתכלות נוירולוגית) –
על מסכים המוח פועל יותר ב"רשת קשב קצר" (short attention networks), פחות ב"רשת הבנה עמוקה" (deep comprehension networks) ..
על נייר המוח מפעיל חיבורים רבים בין אזורי הראייה, השפה והאמפתיה, ויוצר למידה והבנה יציבה יותר. המלצות?
מומלץ לעודד קריאה עמוקה כבר בילדות. קריאה של טקסטים מודפסים, קריאה יחד עם הילדים ותמיכה בסביבה שמעריצה ספרים, משום שזה בונה רשתות מוחיות חיוביות ותורם להתפתחות קוגניטיבית וחברתית.

How reading changes the way your brain works - BBC World Service Reading may feel like something that comes naturally, but it's taken thousands of years for our brains to develop the capacity to do it. Click here to subscr...

https://www.facebook.com/share/p/1H8yEyyfck/

World’s Oldest Alphabet Found on an Ancient Clay Gift Tag A finger-sized clay cylinder from a tomb in northern Syria appears to be the oldest example of writing using an alphabet rather than hieroglyphs or cuneiform

תלמיד שלומד בבי"ס, סיימו ללמד שם יחידת לימוד בספר לימוד אנגלית של כתה ג, אך האם חשה שבנה לא לומד לקרוא.
איבחון מהיר וקצר מגלה, שלא נרכש קוד הקריאה.
מדובר בשלב קריטי של ראשית לימוד הקריאה, וכל התערבות נכונה, מהירה ומקצועית בשלב זה, תעצור תהליך שסופו לצערי ידוע... ילדים מסיימים יסודי ללא ידיעת קריאה.
ההתערבות משלבת לימוד הצלילים של האותיות, מילים, משפטים ולבסוף, שלב הסיפור. מדובר בטקסט קצר. קליט. שהינו סיפור, במבנה של נרטיב. הסיפור מכיל רק צלילים שניתנים לפענוח, מה שנקרא
Decodable story.
בשלב יצירת הסיפור שבדוגמה המצורפת התלמידים למדו כבר כמה עשרות עמודים בספר הלימוד, ולא פחות מ- 7 אותיות. 5 עיצורים ו-2 אותיות ניקוד (רק צליל קצר). כל אות בשלב זה היא צליל. המילים הן בתבנית קריאה בסיסית אחת, תואמת הגיל.
אין בטקסט שום אות או צליל שאינם ניתנים לפענוח, ועדיין הצלחתי לייצר נרטיב משמעותי, שמביע מסר, קו עלילה, ואותו אפשר לצייר לספרון. אני לצורך ההדגמה נעזרתי ב- ai כדי לאייר אותו.
ככה עובדת הקניית קריאה ב-"שיטת היקי". והיא תמיד מצליחה!
https://docs.google.com/presentation/d/10UPJzUE8rsWdALtXgwruPlX7agXAkzfr/edit?usp=drivesdk&ouid=117478170828612759393&rtpof=true&sd=true

Bat_Cal_and_Bella_Tesla_Cab.pptx

https://www.facebook.com/share/1AuFuYsvF4/

Your brain knows English rules you were never taught, and this example is proof.

Why does “tick-tock” sound right but “tock-tick” feel… illegal? Why do we say “ding-dong”, “ping-pong”, “flip-flop”, “King Kong”, but almost never the other way around? It’s not habit. It’s not culture. It’s something deeper.

English has an unwritten sound rule called ablaut reduplication. Native speakers follow it instinctively, without ever learning its name. The rule is simple (and weirdly precise):
when repeating similar words with vowel changes, English prefers the vowel order I → A → O.

So:

tick–tock ✅

flip–flop ✅

ping–pong ✅

chit–chat ✅

But:

tock–tick ❌

flop–flip ❌

pong–ping ❌

They sound wrong because they violate a phonological rule your brain enforces automatically.

And English does this kind of quiet policing everywhere.

Take adjectives. You don’t consciously know the order, but you obey it every time:
opinion → size → age → shape → color → origin → material → purpose → noun

That’s why:

“a lovely little old round green French silver whittling knife” sounds fine

but rearrange even two adjectives and suddenly you sound like a malfunctioning chatbot

The same thing happens with compounds:

clap-clop, not clop-clap

hip-hop, not hop-hip

zig-zag, not zag-zig

You were never taught these rules. You just know them.
And when someone breaks them, your ear flinches before your brain can explain why.

So next time a phrase “just sounds wrong,” trust your instincts.
Your inner linguist has been quietly doing advanced phonology all along.

עוד על "אפקט מתיו" בעמוד שנושא שם זה באתר שלי. קישור בתגובה הראשונה.
‪
#חודשהמודעותלדיסלקסיה

Matthew Effect, Keith Stanovich.

Good readers improve at a faster pace, read more, and learn more.

Poor readers improve at a slower pace, read fewer words, and their knowledge gains can suffer.

These gaps get larger as time moves on.

Early identification and intervention is critical to minimize the gap.

Link to Dr. Stanovich's reading research. http://keithstanovich.com/Site/Home.html

It's Dyslexia Awareness Month 2025
זהו חודש המודעות לדיסלקסיה.

ההיסטוריה של דיסלקסיה
ההיסטוריה של הדיסלקציה מתחילה במאה ה-19, כאשר מדענים ותלמידים הבחינו בקשיים בקריאה אצל ילדים בעלי אינטליגנציה גבוהה. המונח "דיסלקציה" הוטבע בסוף המאה ה-19, כאשר ההבנה היתה, כי מדובר בהפרעה נוירוביולוגית (במובן שלילי, של פגם).
במאה ה-20, עם התקדמות המחקר, התחדדה ההבנה של החוקרים כי דיסלקציה אינה קשורה לבעיות בראייה, אלא לפגמים ביכולת עיבוד צלילים (פעילות מוחית). גילויים חדשים התאפשרו בזכות סריקות PET/ fMRI. המחקר גילה, כי קריאתם של דיסלקסים מפעילה אזורים שונים במוח.
במהלך השנים פותחו גישות הוראה כגון השיטה הנפוצה ביותר Orton Gillingham , שעליה מבוססת שיטת HICEY הנהוגה בארץ, ואותה אני מיישמת שנים רבות.
משנת 1975 חוקק חוק (בארה"ב ובעוד ארצות), בדבר הכרה בדיסלקסיה. חוק זה מאשר את זכויותיהם של תלמידים עם לקויות למידה, כולל דיסלקציה. אולם יש פער עצום בין המצב בשטח לבין המחקרים. אמנם חלה עלייה במודעות והאקדמיות מציעות יותר קורסי הכשרה למורים, אך עוד רחוקה הדרך.
כיום, בעידן השונות (Diversity), דיסלקסיה נתפסת לא כבעיה, אלא כמאפיין המבדיל בין לומדים, ומתלווה לאוסף תכונות שבראשן- יצירתיות, יזמות וחשיבה ייחודית.
ממצב שבו נתפסה הדיסלקסיה כמחלה מוחית (תפיסת מורבידית, הכינויים בהם השתמשו היו של מחלות, למשל נזק מוחי מזערי MBD), ממצב שבו מורים האשימו תלמידים שהם "עצלנים", ומנטרות מסרסות כגון: לא יצא ממך כלום... אנו חיים כיום בעידן שבו יש שפע ספרות מחקר מדעית. צריך רק לחקור וללמוד ולדעת. ככל שנלמד ונדע נגיע להבנה של הקשיים/ מאפיינים הייחודיים של בעלי דיסלקסיה. עם קידום המודעות והחקיקה והרחבת ההשכלה יוכל כל ילד להיות קורא בטוח ומצליח.
באתר שלי יש עמוד נרחב בנושא דיסלקסיה. אני ממליצה על העמוד המפרט על הילד הבריטי willard wigan – פסל המיניאטורות.
וילארד היה ילד דחוי בבית הספר באנגליה בשנות ילדותו כילד דיסלקסי ולקוי למידה. הוא שמע כל הזמן שלא יצא ממנו כלום. הבריחה שלו לעולם הפיסול היתה הגיחה שלו לכשרון העל האומנותי הייחודי שלו. לפסל בגדלים של מיקרו, שהעין האנושית כלל לא מסוגלת לראות ללא אמצעי הגדלה. את עבודת הפיסול הוא מבצע אך ורק בשעות הקטנות של הלילה, כשיש שקט מסביב, ולאחר שהוא מכניס את עצמו לסוג של מדיטציה, שבה יורד קצב פעימות לבו, ואז הוא עוצר נשימה ומפסל בתוך "עין של מחט" (קוף המחט), במרווחים שבין פעימות ליבו. מצ"ב קישור להרצאתו המרתקת של ווילארד ב-TED - https://youtu.be/rBKV4rOgSJU?si=vOaj6s17cAJLAJzH

#חודשהמודעותלדיסלקסיה

Willard Wigan: Hold your breath for micro-sculpture | TED Willard Wigan tells the story of how a difficult and lonely childhood drove him to discover his unique ability -- to create art so tiny that it can't be seen...

Willard Wigan: Hold your breath for micro-sculpture | TED Willard Wigan tells the story of how a difficult and lonely childhood drove him to discover his unique ability -- to create art so tiny that it can't be seen...

מדוע יש להקפיד לאמר "דיסלקסיה ולא דיסלקציה?
להלן הסברה של הפרופ' נעמה פרידמן, חוקרת סוגי דיסלקסיות מרובות.

ציטוט: Friedmann, N., & Coltheart, M. (2017). Developmental dyslexias. Language and Brain, 12, 1-34. (in Hebrew)

‪
#חודשהמודעותלדיסלקסיה

It's Dyslexia Awareness Month 2025
זהו חודש המודעות לדיסלקסיה.
החודש אפרסם פוסטים שונים רלוונטיים לנושא דיסלקסיה.

אוקטובר הוא חודש המודעות לדיסלקציה, וזו הזדמנות להבין לעומק מה עומד מאחורי הקושי בקריאה.
דיסלקציה היא לקות למידה שמקורה בעיבוד שפה, והיא מתבטאת בקשיים בקריאה, באיות, בכתיבה ובהגיית מילים. לצד ההתמודדות עם הקושי בקריאה וכתיבה, זו גם דרך אחרת להבין את השפה והעולם.
לרגל חודש המודעות נזכור, שמאחורי כל קושי יש יכולות, יצירתיות ודרך עיבוד וחשיבה ייחודית. במהלך החודש הזה נעצור ונקשיב, לא רק למילים, אלא גם לדרך שבה כל ילד וילדה לומדים.
נזכור, שדיסלקסיה מלווה את האדם לאורך החיים, אך עוצמת ההשפעה שלה משתנה בגילאים ובשלבי למידה שונים.
חשוב שנזכיר לעצמנו גם, שדיסלקציה אינה מעידה על רמת אינטליגנציה או מאמץ, אלא על דרך שונה שבה המוח מעבד שפה וכתב.
באמצעות כך שאנו מזהים, מבינים ומעניקים תמיכה מתאימה, אנו מאפשרים לכל לומד.ת למצוא את הדרך האישית שלהם להצליח ולבטא את עצמם.

כמורה להוראה מתקנת באנגלית, אני חוקרת ומיישמת מזה שנים רבות פתרונות למידה מותאמים אישית לבעלי דיסלקסיה, כך שכל תלמיד יוכל לממש את הפוטנציאל שלו בדרך שמתאימה לו.
בפוסט הבא אסביר מדוע יש לאמר "דיסלקסיה" ולא דיסלקציה.
בפוסט שלאחר מכן אכתוב מעט על ההיסטוריה של הדיסלקסיה.
מוזמנים לשתף במידע שאפרסם לאורך החודש הזה ולעקוב אחר ההאשטאג!
מצ"ב קישור לסרטון הסבר קצר באנגלית.
https://youtu.be/zafiGBrFkRM?si=bEnFJrfqqBjnzYzt

‪
#חודשהמודעותלדיסלקסיה

Send a message to learn more