רינת יוסף- המרכז לטיפוח יכולות אישיות להורה ולילד

-טיפול התנהגותי-קוגניטיבי מה זה כדאי?CBT
למי זה מתאים ומה בכלל עושים במהלך הטיפול/ רינת יוסף
הינו טיפול פסיכותרפי הנחשב יעיל, לשינוי דפוסי חשיבה והתנהגויות לא אדפטיביות ונתפס CBT כטיפול בקו הראשון לפני הגעה לגורמי מקצוע נוספים. במהלך האינטייק (המפגש הראשון) נאסף מידע נרחב על המטופל ובהתאם קובעים יעדים ומטרות טיפוליות.
מהלך הטיפול כולל בתוכו זיהוי דפוסי חשיבה שליליים או חודרניים, זיהוי טריגרים העלולים להשפיע על אותן מחשבות, קבלת כלים על מנת לשנות את דפוסי החשיבה, באמצעות תרגולים המאתגרים את המטופל ומסייעים לו בהתמודדות וחשיפות חוזרות ונישנות עד לכדי הצלחות והגמשת המחשבה ותפיסת המסוגלות העצמית.
למי זה יכול להתאים?
הטיפול יכול להיות מתאים לקשת נרחבת של בעיות- החל מחיזוק הבטחון העצמי והמסוגלות העצמית של המטופל ועד להתמודדות יעילה עם בעיות רגשיות, נפשיות והתנהגותיות.
בשנים האחרונות נרשמו אחוזי הצלחה גבוהים מאוד מהטיפול, בייחוד בתחום החרדה; פותחו טכניקות ייעודיות השמות דגש על התהליכים הקוגניטיביים התנהגותיים שמתאימים הן למבוגרים, הן למתבגרים והן לילדים. אצל ילדים, לעיתים קרובות משולב הטיפול בילד ובהוריו, על מנת לתת מענה לכלל המעגלים הסביבתיים המקיפים את הילד..
תחומי הקשיים בהם הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי מסייע בהם:
- הפרעות התנהגות
- קשיים בויסות רגשי
- קשיים חברתיים ופיתוח כישורים חברתיים
- חרדות ופוביות
- - טראומהPTSD
- דיכאון
- התקפי זעם
- -הפרעה טורדנית כפייתית OCD
אז אם את/ה או ילד/ך מרגישים שיש לכם קושי כלשהו, או לפעמים אף מרגישים שאתם תקועים במקום והייתם רוצים לחזק היכולות האישיות, את המסוגלות העצמית להתמודדות מיטבית ולקבל כלים מתאימים, מוזמנים ליצור עימי קשר בפרטי, אשמח להיות זו שתוביל אותכם בתהליך משותף להיות 😊הדגם המשודרג שלכם
רינת יוסף- מטפלת התנהגותית- קוגניטיבית מוסמכת
בעלת תואר ראשון במדעי התנהגות, תואר שני בחינוך מיוחד וייעוץ חינוכי
0528058775

מה קורה לנו במצב לחץ?
הגוף שלנו נדרך.
בסרטון המצורף, יש הסבר מותאם, המסייע להבין מה קורה לנו בגוף בזמן הסטרס.
למדו בעצמכם ואת הילדים את התרגילים הבאים, זה יעזור להם ולכם להתמודד, טוב יותר עם המצב.
חוויית היכולת להרגיע את עצמם ואת עצמכם, היא קריטית וחשובה מאוד להתמודדות מיטבית עם המצב❣️
כפי שכבר למדנו בקליניקה, כאשר הסטרס האוטומט תופס שליטה ומתפקד, (החלק של להילחם או לברוח) החלק של החשיבה ההגיונית עובד פחות על כן נסייע למוח לחזור לפעולה איתנה ונעשה זאת ע״י :
תרגול הרפיית שרירים💪🏼
תרגול נשימות עם תשומת לב ♥️
תרגול אמירות של מחשבות חיוביות ואדפטיביות (כגון- יש לי ממד והוא מרחב מוגן ששומר עליי , אני בבית והכל יהיה בסדר, היו דברים קשים בעבר- ועברנו גם אותם, אני יכול/ה לעבור גם את זה ועוד…)
בכך נחזק את היכולת והכוח שלנו להתמודד עם המצב.
תרגיל נוסף ומוכר לנו, מהקליניקה, הוא המשחק עם בועות סבון- לראות מי מנפח יותר בלונים גדולים (נשיפה איטית איטית, המסייעת להרגיע) .
מעבר לכך נסו לשמור על שיגרה בריאה בבית, להיחשף כמה שפחות לחדשות (בעיקר בקרבת הילדים), לשחק משחקי קלפים או משחקי קופסא -
לקרוא ספר או לפתור תשבץ/תשחץ
כל מה שניתן לסייע להופגה מהמחשבות ומהמצב 🙏🏻

שמרו על עצמכם🙏

מוזמנים לפנות בפרטי במידה ויש צורך, כאן עבורכם♥️

רינת יוסף
המרכז לפיתוח יכולות אישיות

https://m.youtube.com/watch?v=A3TzVr4IxR8&fbclid=IwAR31xv-SCrawZWIL8iqskLPdZZSPfkK-3nNbzE2w6sgS8VZc53NLRkdijxc_aem_AS7TGEsL1XXHW01ecuxEEYfv-oKRa4KjFkYB5LZj1btqS2_WCyJ0HDMWxnnmFg_CXTQ

גשר מאחד - משאבים הצטרפו אל פיית החוסן, שתלווה אתכם בסרטון אנימציה המיועד לממבוגרים ולילדים.בסרטון נלמד על מודל גשר מאחד.נמצא בתוכנו את הכוחות להתמודד עם מצבי לחץ וחרדה.ג-גוףש...

כעסים- למה?! ומה עושים איתם?! / רינת יוסף

כעס הוא רגש מתוך קשת הרגשות בעל נופך שלילי, זהו מצב רגשי שנע בין רגזנות קלה ועד התקף זעם, אשר יכול לכלול איבוד שליטה. הכעס יכול להתעורר בעקבות טריגר כלשהו- אירוע /אדם / גירוי פנימי כגון דאגה לגבי בעיות אישיות או זיכרונות כואבים.
כעס הינו רגש שניתן לזיהוי כבר בשלבים מאוד מוקדמים, אצל תינוק בן יומו וזאת בניגוד לרגשות מורכבים כמו בושה, עלבון או קנאה, אשר מתפתחים בגילאים מאוחרים יותר.
כעס לא נשלט יכול להוביל להתנהגות תוקפנית אשר תרתיע ותרחיק ממך ילדים אחרים או מבוגרים אשר בסביבתך. בדרך כלל הכעס מגיע בעקבות רגשות שליליים נוספים שקדמו לו- אכזבה, עלבון, תסכול או כל פגיעה שהיא. מי שמתקשה לווסת את הכעס שלו יוכל לפרוק אותו ב-2 דרכים: מוחצנות- התקף זעם ותוקפנות כלפי הסביבה ומי שבה או מופנמות- פסיכוסומטי- כאב פנימי, גופני (דופק לב מואץ, הזעה, הסמקה, כאב בחזה או בבטן, תשישות ושחיקה).
זה ממש לא משנה כמה תהיה ילד או מבוגר מקסים, מלא אהבה ומוכשר, כאשר אתה פורק דרך התקפי זעם חוזרים ובלתי נשלטים כלפי חברים, קולגות, אנשי חינוך או מנהלים בסביבתך ( או מנגד חולה המון ונעדר ללא הרף), אתה תשלם מחיר כבד מאוד- הסטיגמה עליך והמוניטין ייפגעו באופן קשה.
כולנו כועסים לפעמים, הרי כעס הינו רגש טבעי ומולד, והבעתו היא חשובה לתקשורת הבינאישית. לצד זאת הכעס לוקח מאיתנו אנרגיות בלתי נדלות ופוגע בנו- מפריע לנו להנות, לשמוח ולחיות חיים מלאים ומשוחררים.
ניהול כעסים ו –CBT
במהלך התהליך הטיפולי המטפל נותן אמפתיה והקשבה אמיתית לכל מושא הכעס שיש למטופל, יחד עם זאת, הוא משקף לו את הנזק וההשלכות העצומות שהכעס מביא עימו לחיי המטופל. הטיפול יתחיל בניטור עצמי (פיזיולוגי ורגשי) של המטופל ופיתוח מטה-קוגניציה, (חשיבה על החשיבה), איתור המחשבות הלא אדפטיביות, אשר מנהלות את האדם ומעוררות את הרגש ובסופו של דבר מובילות לאותה התנהגות לא מותאמת ולא יעילה. המטופל לומד לזהות כיצד הכעס מתחיל להיבנות ולקבל כלים להירגעות לפני הגעה לנקודת השיא, כמו כן הוא לומד לראות נק' מבט חלופיות ויותר מתונות וכך הוא לומד להגיב אחרת.
לפרטים נוספים וייעוץ – ניתן לפנות בפרטי.

הפרעות אכילה- מענה מוקדם ויעיל מעלה את סיכויי ההחלמה/ רינת יוסף

הפרעת אכילה מתאפיינת בעיסוק חוזר ונשנה באוכל ובמשקל, אשר גורמים למצוקה משמעותית ולהפרעה בתפקוד. הפרעת אכילה, מוגדרת כהפרעה נפשית המאופיינת בתסמינים שונים, שסובבים סביב התנהגויות אכילה ופיצוי, דימוי גוף ותפיסה עצמית. לצד הפרעה, יש לא מעט מקרים בהם יש קומורבידיות (תחלואה נלווית) אשר מתלווים בנוסף, גם דיכאון וחרדה.
כיום, זה שכיח מאוד לראות, מערכות יחסים מגוונות ומורכבות של אנשים עם אוכל, המלווה בהתמודדויות רגשיות וגופניות שונות. ישנם קשת של התנהגויות, שעיקרן התעסקות באוכל ובמשקל אך זה , כתוצר של התרבות שלנו - חברת השפע מחד ואידיאל הרזון מאידך.
יחד עם זאת, למרות המורכבות הקיימת פעמים רבות עם אוכל, מצב בו קיימת הפרעת אכילה הינו יחסית קיצוני, המתבטא בדפוס אכילה או עיסוק מוגזם באוכל לאורך זמן מתמשך, פגיעה משמעותית בתפקוד של הסובל מההפרעה או בסביבתו ולעיתים גם פגיעה פיזית או בריאותית (לדוג'- ירידה דרסטית במשקל). ישנם מספר סוגי הפרעות אכילה אך אתמקד כאן בשכיחות שביניהן.
• אנורקסיה נרבוזה –הפרעת אכילה המאופיינת בהתנהגויות של הרעבה או פעילות גופנית מופרזת, בירידה דרסטית במשקל הגוף, עד לכדי סכנה ממשית לגוף ולחיים. ההפרעה מלווה בפחד עצום מהשמנה ועיסוק מוגזם באוכל.
• בולימיה נרבוזה –היא הפרעת אכילה המאופיינת בהתקפי זלילה והכנסת כמויות אוכל גדולות בפרק זמן קצר, המלווים ב"התנהגויות מפצות" אשר מטרתן היא מניעת עלייה במשקל. התנהגויות אלו יכולות להיות הקאה, צום, שימוש במשלשלים וכדומה.
• הפרעת התקפי זלילה – הפרעת אכילה המאופיינת בהתקפי אכילה חוזרים בהם נצרכת כמות מזון גדולה, המלווה בתחושה של חוסר יכולת של המטופל לשלוט באכילה. הפרעה מלווה בקשיים רגשיים מוגברים, בתחושות אשמה וגועל עצמי. בשונה מבולימיה, בהפרעה זו אין התנהגויות מפצות.
אנורקסיה נרבוזה ובולימיה נרבוזה הן הפרעות האכילה השכיחות ביותר. כמו כן, הן שכיחות יותר בקרב נשים בכלל ונערות מתבגרות בפרט. הפרעות אכילה קיימות גם בקרב גברים, אך בשיעור נמוך יותר.
קיימים טיפולים שונים וישנן גישות שונות לטיפול בהפרעות אכילה, אך יחד עם זאת, קיימת הסכמה גורפת כי הטיפול, צריך להיות מנוהל על ידי צוות רב מקצועי. מאחר, שמדובר בהפרעה בעלת ביטויים גופניים ונפשיים, לא ניתן להזניח את אחד התחומים ולהתמקד רק בשני. טיפול יעיל בהפרעות אכילה יכלול לרוב מעורבות של מטפלים רגשיים, מעקב תזונתי (על ידי דיאטנית) וטיפול פסיכיאטרי - עם קשר רציף והדוק בין גורמי המקצוע השונים. ישנה "חשיבות על " למערכת תמיכה יציבה, חזקה ונרחבת, על מנת לתת את החיזוק והליווי יום יום, שעה שעה. על כן טיפול יעיל יכלול הדרכות גם להורים/ בני זוג/ בני משפחה שונים.
במהלך, הטיפול ההתנהגותי-קוגניטיבי, אנו שמים דגש על המחשבות המנהלות את ההפרעה, על חיזוק הדימוי העצמי, המסוגלות העצמית ומתן דרכי הרגעה וכלים להתמודדות עם הרגשות, השליליים, המציפים בכל פעם מחדש. פעמים רבות, העיסוק באוכל ושימוש בכמות האכילה מהווה כלי שליטה ומפגן כוח של המטופל ועל כן ההפרעה הופכת לקבל "תפקיד" חדש בניהול חיי המטופל. במהלך הטיפול אנו נחקור ונגלה מה התפקיד של ההפרעה בחיי המטופל, מה הסיבה שהיא הגיעה וכיצד אנו יכולים להמיר את ההפרעה בהתנהגויות ודרכי התמודדות יעילות ואדפטיביות יותר.
טיפול בהפרעות האכילה הוא בעל סיכויי הצלחה טובים למדי, כאשר הוא מקבל מענה והתערבות טיפולית מוקדמת, ככל שניתן, והפרעת האכילה "צעירה" יותר, כך, סיכויי ההחלמה גבוהים יותר.

לפרטים נוספים ולייעוץ ניתן לפנות בפרטי

חרדות- שכיח הרבה יותר ממה שחשבתם.../ רינת יוסף (יועצת חינוכית ומטפלת התנהגותית קוגנטיבית)

הערכה היא שבין 5% ל־10% מהאוכלוסייה סובלים מהפרעות חרדה בעוצמות שונות ; יחד עם זאת יש להבין כי כמעט כל אדם יסבול מאפיזודה של הפרעת חרדה כלשהי במהלך חייו.
חרדה יכולה להיות תגובה טבעית לאירועי החיים השונים, ויכולה להתבטא בהתקף חרדה זמני או מתמשך. מה שמאפיין את מרבית ההתקפים היא תגובה חירום (לעיתים לא פרופורציונלית) של הגוף לפרשנות של האדם למצב סכנה. במקרים רבים בהפרעות חרדה ישנן אפיזודות ממושכות של דאגה ופחד לא מידתי, לעתים גם בתגובה למצבים שגרתיים, ואף ללא גורם מעורר (טריגר) ברור.
הפרעות חרדה הן הסוג הנפוץ ביותר של בעיות נפשיות הפוגעות במבוגרים ובילדים כאחד.
מצבי חרדה יכולים לגרום למנעד רחב של תסמינים- פיזיולוגיים ונפשיים-בעוצמות שונות. יש לא מעט מצבים בהן, הופכת החרדה לתופעה מעיקה שפוגעת באיכות החיים של המבוגר או הילד. השלכות התופעה יהיו בכל היבטי החיים- המשפחתיים, החברתיים, התקשורתיים, הלימודיים, המקצועיים ועוד.

הפרעות החרדה מתחלקות לכמה אבחנות ספציפיות:
• הפרעת חרדה מוכללת (Generalized Anxiety Disorder - ובקיצור: GAD).
• הפרעה טורדנית כפייתית (Obsessive Compulsive Disorder - ובקיצור: OCD).
• הפרעת פאניקה (Panic Disorder).
• הפרעת דחק פוסט־טראומטית (נקראת גם פוסט טראומה ובאנגלית: PTSD, קיצור של Posttraumatic Stress Disorder).
• חרדה חברתית (Social Anxiety Disorder).
• פוביה פשוטה/ספציפית (Specific Phobia).
הפרעות החרדה יכולות להתפתח מגורמים מגוונים וייחודים לאדם עצמו, לא תמיד ניתן להצביע על גורם ספציפי לבעיה. יש החושבים כי חרדה נובעת מגורמים פסיכולוגיים- מולדים(כגון אישיות וטמפרמנט), כמו כן מאירועים שקרו במהלך החיים ומסגנון החיים וגם מגורמים פיזיולוגיים כמו תורשה ותהליכים כימיים במוח.
לחרדה יש קשת רחבה של תסמינים - פיזיולוגיים ופסיכולוגיים. הם יכולים להופיע בעוצמות שונות.
התסמינים הפיזיולוגיים יכולים להיות דפיקות לב מואצות, קושי בנשימה, סחרחורות, חולשה, מתח שרירים, יובש בפה, הזעה, בחילה, שלשול או אי־נוחות בדרכי העיכול, ידיים קרות ולחות, קושי בבליעה, רעד ועוד.
התסמינים הפסיכולוגיים של החרדה יכולים להיות מחשבות טורדניות, שיתוק, עצבנות, (אצל ילדים- התקפי זעם) ,ניתוק מהעצמי ואף חשש מפני שיגעון או מוות.
יש מצבי חרדה ספונטניים שתוקפים ללא כל אזהרה מוקדמת, וישנם מצבי חרדה שנבנים באופן הדרגתי בתגובה למפגש עם מושא החרדה. לפעמים החרדה היא תגובה לא פרופורציונלית למצב אמיתי ולפעמים היא גורמת לפוביה אשר מתבטאת בהימנעות ממצבים שונים שנתפסים מאיימים. החרדה יכולה לתקוף גם בעקבות עצם המחשבה על אותו מצב או דבר שנחשבים למפחידים. חרדה שאינה מטופלת יכולה להוביל להכללה ולהימנעויות הולכות וגדלות ובכך לצמצם את מוקדי החיים של האדם.

לפרטים נוספים ולהתייעצות רחבה יותר, ניתן לפנות בפרטי 😊

טיפול התנהגותי- קוגנטיבי (CBT) על קצה המזלג:

כל אדם באשר הוא, נולד עם טמפרמנט (מזג) ועם מאפיינים ביולוגים הייחודיים לו, לדוג' הפרעות קשב וריכוז (ובתוכם האימפולסיביות, היפראקטיביות ועוד), הפרעה בוויסות החושי (תת גריה או מנגד גירוי יתר) ועוד. מאפיינים ייחודים אלו גורמים לכל אחד לתפוס את העולם ולחוות אותו בצורה שהיא ייחודית אך ורק לו.
אם נקח את הדוג' עם הפרעות הקשב והריכוז- ילד שגדל עם אימפולסיביות והיפראקטיביות או אפילו ילד שרמת הקשביות שלו נמוכה בשל מוסחות מאוד גדולה, יכול לגדול בעולם שבו הוא לא מרוכז, או פעלתן מאוד, מעירים לו ומסבים את תשומת ליבו מס' פעמים במהלך היום (כל יום) כגון- אנחנו בעמוד הזה וצריך כרגע להעתיק, אבל בדיוק באותה שנייה חבר מהכיתה הרעיש עם העיפרון שנפל או זז עם הכסא ובדיוק הקשב עצר באותה הנק'... כל הכיתה כבר התקדמה אבל הוא איבד אותם אי שם עם הרעש .. וכשכבר גילה, הם התקדמו הרבה מעבר (והמורה שוב מסבה את תשומת הלב לאיפה שצריך להיות) וככה חוזר חלילה בכל יום ויום.
ילד כזה יכול לפתח ביטחון עצמי ומסוגלות עצמית מאוד נמוכה (תתארו לכם את עצמכם- חווים הערות תמידיות וללא הרף- איך אתם הייתם מרגישים? ). דוגמא זאת היא מבין רבות אחרות שרק ממחישות את החוויה האישית של הילד ובהמשך של המבוגר לגבי היכולות האישיות שלו, הביטחון והמסוגלות העצמית.
במהלך השנים הילד ובהמשך המבוגר, מפתחים סכמות חשיבה- אלו צורות חשיבה על הטריאדה של הילד/מבוגר-
* על העצמי- איך אני תופס את היכולת שלי, המסוגלות שלי והביטחון העצמי- הם יביאו לרוויה נפשית ככל שהמסוגלות והבטחון העצמי שלי יהיו גבוהים.
* על העולם- איך אני תופס את העולם, האנשים מסביבי, מה הם חושבים עליי. (הרבה פעמים בחרדה חברתית- כל העיסוק הוא סביב העולם, מה חושבים עליי, איך מסתכלים עליי ועוד).
* על העתיד- איך אני רואה את העתיד שלי. האם יש לי תקווה שהדברים ישתנו לטובה, האם אני אצליח בעתיד.
כאשר יש קשיים בין אם אלו קשיים רגשיים, חברתיים, תקשורתיים- לילד או למבוגר, אזיי צריך עזרה ותיווך של העולם בצורה שהיא אדפטיבית יותר.
במהלך הטיפול מגלים מהם סכמות החשיבה הלא יעילות (שמנהלות אותנו), לומדים איך להמיר אותם ליעילות וחיוביות יותר, לומדים טכניקות הירגעות, לומדים לפרש בצורה אדפטיבית ומתונה יותר סיטואציות והכי חשוב- לומדים לזהות בעצמנו את הדברים, על מנת שנדע אנחנו- איך להתמודד בכוחות עצמינו וללא תלות במטפל כזה או אחר; כלומר מעבירים את הידע והכוח אל המטופל.

**להתייעצות נוספת- אפשר לפנות בפרטי.

מתי אנו זקוקים לעזרה או לייעוץ...
האם אתם מרגישים שהילד שלכם:
* חווה אלימות פיסית או מילולית בבית הספר או בגן הילדים?
* נתפס כחלש על ידי הסביבה, "מושך אש" או חסר בטחון?
* מסתגר ונמנע ממפגשים חברתיים או משפחתיים?
* לא רוצה ללכת לבית הספר או לגן הילדים?
*חוזר עצוב ומשתף רק בחוויות שליליות שעברו עליו?
* מרגיש בודד או סובל מחרם חברתי?
*חווה וחש פחדים שמנהלים אותו וגורמים להימנכויות שונות?
* לא שולט בעצמו או מתפרץ בזעם כשהוא כועס או עצוב?
* האם אתם מרגישים שעל הילד "עוברים דברים" והוא לא משתף אתכם?
* חושבים שלילד יש המון כישרון ופוטנציאל, אבל הוא עצלן, לא מתמיד וחסר מוטיבציה?
*אולי בכלל אתם רוצים לשפר את התקשורת והשיחות עם הילדים?
* האם עיקר הקשר שלכם עם ילדכם הוא סביב הסעות, לימודים ומטלות?

אם עניתם "כן" על אחת או יותר מהשאלות האלו,
ייתכן מאוד שהילד שלכם זקוק לעזרה ואתם זקוקים גם כן להדרכה כיצד לייצר לילדכם עצמאות, בטחון,
כישורים חברתיים והתפתחות אישית!
מוזמנים להתייעץ בפרטי 🙏🏻

הורים יקרים,

לאחר בקשותינו, הוצאת הספרים נעתרה, ואפשרה לתקופה הקרובה נגישות לקריאת ספר דיגיטלי לילדים שנועד לסייע להתמודדות עם חרדות ופחדים.

שולח לכם את הקישור:
https://www.e-vrit.co.il/Product/29994/%D7%90%D7%93%D7%9D_%D7%95%D7%93%D7%99%D7%99%D7%92%D7%95_%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A4%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA?fbclid=IwAR1vepLGmOx1z2fI6nEJbtXyMWp3z34x9RcRM2yS1VfhridFk7OeFJ3v3gM

הספר פותח לפי פרוטוקול טיפול cbt בילדים.

ממליץ בחום !

מוזמנים לשתף הורים נוספים.

בתקווה שנדע ימים של שקט וביטחון

www.e-vrit.co.il

ממליצה מאוד לקרוא את הטקסט המצורף. עושה קצת סדר ומארגן את מה שאנחנו חווים עכשיו:

*מלחמה - הוראות הפעלה חשובות*

תודרבה ל Sasha Khazanov
על הפוסט החכם הזה 🙏

1. מה שאנחנו חווים עכשיו הוא טראומה - אישית קולקטיבית ובינדורית! זה שילוב קטלני.

2. חשוב מאוד לקחת בחשבון, שלרובנו - זאת טראומה ראשונה בסדר גודל כזה, גם למי שכבר מורגל למצב ביטחוני, זה קנה מידה אחר!

3. ככזה - הוא מייצר קרע במערכת הפנימית (זאת המהות של טראומה) וזאת הסיבה שרובנו נשארים עכשיו ללא מילים, בלי יכולת לתפוס, בשיתוק, הלם וחוסר אונים.
טראומה מתנהגת כמו טראומה ואין יכולת כרגע לתווך לעצמנו את המציאות.

4. ולכן! כל ביטוי שלה, בין אם הוא הצפה של חרדה, עשייה קדחתנית והרתמות לעזרה או בין אם הוא הסתגרות משותקת בבית, פחד וחוסר תפקוד - הוא נורמלי בתוך הלא נורמלי הגדול.

5. זה הזמן להיות באקסטרה רגישות ולא ליפול לאשמה, שיפוטיות על הרגשות והמחשבות שיש לנו, לציפיה שנהיה אחרת והשוואות לעומת יתר האנשים! החוויה היא אישית.

6. כל אחד מתמודד בדרכו וכמיטב יכולתו, התגובות לטראומה רובן אוטומטיות, כך שחמלה ורכות נדרשים עכשיו.

7. פרוטוקול התמיכה למצב כזה מקיף של טראומה, הלם, שיתוק או זעם - דומה מאוד לפרוטוקול של עצם שבורה:
לעטוף ולקבע, לדאוג להרבה משאבים ותמיכה, להתאזר בסבלנות, להישמר.
(במקרה שלנו, זאת כבר תאונת שרשרת חזיתית...)

8. המצב ייקח זמן ולכן יש צורך לכלכל את הכוחות, בעיקר אם עלינו להיות בתמיכה לאחר (חיילים, משפחה, ילדים, מטופלים). כלומר לוודא שאנחנו במצב מלא בעצמנו, ככל הניתן, כדי לתת.

9. כדי לעשות זאת, רצוי לוודא שיש משאבים זמינים ופשוטים - אוכל, מנוחה ככל הניתן, מעגלי שייכות מיטיבים, יציאה לטבע ככל הניתן, עבודת גינון, משחק, תנועה, יצירה, כתיבה.

10. חשוב לייצר פורקן למערכת העצבים של מה שמצטבר בתוכה כרגע - ולכן כל ביטוי של בכי, כעס, פחד ואפשרות לתת מילים למה שאין לו מילים הוא קריטי. ככה נבטיח שהטראומה לא נשארת בפנים והיא נעה החוצה.

11. זה הזמן לקחת עזרה, יש לא מעט עזרה ללא תשלום מאנשי המקצוע ומי שמגיע לאירוע הזה מתוך החיים שלו על רזרבות נא לא לחכות עד שיופיעו הסדקים.

12. אין איזה "צריך" אחד נכון ואין אמת אחת. .
כל אחד יכול לייצר לעצמו נתיב הבראה ויציאה הדרגתית מההלם - חלק דרך עשייה והתגייסות, חלק דרך טיפול, חלק דרך להיות בשטח וחלק דרך לשלוח אנרגיה טובה.

13. הצמדו למה שמיטיב איתכם. לאט לאט.

14. בהקשר הזה, זה לא הזמן להרגיש "אגואיסטים", כי אנחנו מתמקדים ברווחה ובדברים הקטנים! אנחנו משמרים חיים. במצב לא נושם אין לנו מה לתת גם ככה, השמירה העצמית כאן היא הכי אפקטיבית כרגע גם לכל השאר.

15. זאת תהיה דרך ארוכה, הערכו בהתאם מבחינת כוחות הנפש וארגנו את המציאות בהתאם.

16. ותרו על משימות לא דחופות, אם אתם מרגישים מוצפים, תכננו יום ביומו במנות קטנות. מה שסובל דיחוי ייחכה.

17. מצד שני, גם אם לסדר את הבית והניירת או להחליף קיץ-חורף שומר לכם עכשיו על ויסות, לכו על זה. אלה זוטות חשובות, שמחזירות תחושת שליטה כלשהי בתוך ים הכאוס. אל תפחיתו מערכן! זאת טקטיקה חשובה להתחזקות.

18. הזהרו מפאתוס!
הקצוות יופיע עכשיו בכל מקום, כי זה מה שטראומה והישרדות מייצרים - הרבה שחור ולבן ומעט מאוד אפור. אמנם זה זמן לפעולות מיידיות של מצב חירום, אבל גם תזכורת לחזור ככל הניתן לפרספקטיבה מורכבת.
למשל - "הלכה לנו המדינה" לעומת "יש כל כך הרבה אנשים טובים שעוזרים ותומכים ונוכחים עכשיו בערבות הדדית".

19. נסו להחזיק את הגם וגם ולא רק קצה אחד, זאת תרופה טובה להישרדות - הפתח לתנועה וזווית נוספת.

20. היעזרו במוסיקה, אוכל מנחם, חיבוקים, אוזן קשבת - שימור התשתיות הוא קריטי בזמן הזה להמשך התפקוד.

21. זכרו שכל ביטוי רגשי יהיה עכשיו בווליום גבוה, כי הטעינות גבוהה מאוד, אז כל מערכות היחסים מאותגרות מאוד ומועדות להצפה. זה הזמן לסלחנות, גמישות ויחס זהיר וקשוב.

22. רקמת הלב פצועה עכשיו מאוד וייקח לה זמן איחוי. שמרו עליה, לא לכפות על עצמכם נוקשות איפה שלא נדרש. איפה שכן נדרש - עשו נקודתית וחזרו לרכות.

23. שימו לב לצריכת התקשורת והנוכחות שלכם ברשתות - היא גם מיטיבה, מחברת ומפוגגת חרדה, אבל היא גם עלולה מאוד להציף ולעבור את גבול יכולת ההכלה. שימו לב היטב למה שאתם נחשפים, באיזה מינון ומתי. התרחקו ממה שגוזל אנרגיה, היקרה מאוד ממילא.

24. טראומה היא שדה ששואב וככזה נמצא את עצמנו לא מצליחים להתנתק מהזוועה. העוררות במערכת מפעילה מאוד ומכניסה ללופ. זה מעגל אימה סגור.
זה הזמן לחזור לפעולות פשוטות ותומכות שציינתי קודם.

25. שאו תפילה. אין שום קשר לדת. זה חוק בסיס - כוחות החיים תומכים בנו גם כשהשורשים נעקרים והכל נשרף. חזרו לאדמה שלכם ושאו תפילה לרוח. ייקח זמן החלמה ממושך והם יתחברו. קול של בקשות לב צריך להשמע!

26. אפשרו לייאוש להיות, לפחד, לתסכול, לטלטלה. זה סימן שאנחנו אנושיים ושבריריים וזה לא יכול להיות אחרת.
אין זה אומר שאין לנו כוח, אבל מותר גם להשבר.

27. היו ערים לניסים סביבכם והם בכל מקום - אנשים אמיצים, סיפורי הצלה, הקטנות של יומיום שלא מובנות מאליהן, הקימה שלנו בבוקר, ציוץ של ציפור, רוח של סתיו.

28. בחנו את הלבד שלכם - לפעמים הוא הכרחי, כדי להסדיר נשימה ולהתרחק מאינטרקציה ולפעמים הוא הסתגרות שלא מאפשרת תמיכה. היו ערניים ללבד מתמשך ובקשו להישען!

29. זכרו לנשום. בעיקר לנשוף החוצה עד הסוף!
זה מווסת מאוד את מערכת העצבים. בכלל, להתעכב רגע על נשימה ועל אנחת רווחה (פולניות ידעו מה טוב להן) מאפשר להמשיך את היום ואת העומס טוב יותר. זה לוקח פחות מדקה ואין מנת יתר.

30. היו טובים לעצמכם, לטפו לעצמכם את הראש. זה עצב גדול, עמוק ותהומי. החזיקו איזה אופק של יום ביומו. הקיפו את עצמכם באהבה.
לצד הנשק שיורה, מעטפת של טוב מינימלי היא נשק חשוב לא פחות.

שתפו לכל מי שיכול להיעזר בזה ויחד, עקב בצד אגודל, נעשה את הדרך מטראומה להחלמה.

מצרפת לכם סרטון והסבר שיכול לסייע לנו במצבי סטרס.
מה קורה לנו במצב לחץ?
הגוף שלנו נדרך.
בסרטון המצורף, יש הסבר מותאם, המסייע להבין מה קורה לנו בגוף בזמן הסטרס.
למדו בעצמכם ואת הילדים את התרגילים הבאים, זה יעזור להם ולכם להתמודד, טוב יותר עם המצב.
חוויית היכולת להרגיע את עצמם ואת עצמכם, היא קריטית וחשובה מאוד להתמודדות מיטבית עם המצב❣️
כפי שכבר למדנו בקליניקה, כאשר הסטרס האוטומט תופס שליטה ומתפקד, (החלק של להילחם או לברוח) החלק של החשיבה ההגיונית עובד פחות על כן נסייע למוח לחזור לפעולה איתנה ונעשה זאת ע״י :
תרגול הרפיית שרירים💪🏼
תרגול נשימות עם תשומת לב ♥️
תרגול אמירות של מחשבות חיוביות ואדפטיביות (כגון- יש לי ממד והוא מרחב מוגן ששומר עליי , אני בבית ליד ההורים והכל יהיה בסדר, היו דברים קשים בעבר- ועברנו גם אותם, אני יכול/ה לעבור גם את זה ועוד…)
בכך נחזק את היכולת והכוח שלנו להתמודד עם המצב.
תרגיל נוסף ומוכר לנו, מהקליניקה, הוא המשחק עם בועות סבון- לראות מי מנפח יותר בלונים גדולים (נשיפה איטית איטית, המסייעת להרגיע) .
מעבר לכך נסו לשמור על שיגרה בריאה בבית, להיחשף כמה שפחות לחדשות (בעיקר בקרבת הילדים), לשחק משחקי קלפים או משחקי קופסא -
לקרוא ספר או לפתור תשבץ/תשחץ
כל מה שניתן לסייע להופגה מהמחשבות ומהמצב 🙏🏻

שמרו על עצמכם🙏

מוזמנים לפנות בפרטי במידה ויש צורך, כאן עבורכם♥️

רינת יוסף
המרכז לפיתוח יכולות אישיות
0528058775

גשר מאחד - משאבים הצטרפו אל פיית החוסן, שתלווה אתכם בסרטון אנימציה המיועד לממבוגרים ולילדים.בסרטון נלמד על מודל גשר מאחד.נמצא בתוכנו את הכוחות להתמודד עם מצבי לחץ וחרדה.ג-גוףש...