Sophie Davis Forum on Gender and Conflicts

*הקלטת ההרצאה התותחים רועמים והחולות שותקות: מחלות שקופות, מגדר ומלחמה זמינה כעת לצפיה בתגובה הראשונה.*

מהן מחלות שקופות ומחלות כרוניות? כיצד מצב המלחמה המתמשך משפיע על החולות, על מצב המחלה, על אפשרויות האבחון, על הטיפול, על תגובת הסביבה? את השיחה הובילה ד"ר עדי פינקלשטיין, מרצה בכירה בבית הספר לסיעוד ע"ש סלמה ג'לינק, במרכז האקדמי לב בירושלים ומחברת הספר "לכסות בשקוף: על סבל גופני, עמימות רפואית והכחשה חברתית" (2013, רסלינג) המבוסס על עבודת הדוקטורט שכתבה בנושא חווית החולי של נשים המתמודדות עם פיברומיאלגיה ותשישות כרונית. את ד"ר פינקלשטיין הציגה ד"ר ענבל וילמובסקי מתוכנית המוסמך ללימודי מגדר ומגוון. ההרצאה התקיימה כחלק מן הפעילות השוטפת של פורום סופי דיוויס לחקר מגדר, סכסוכים ויישובם, לציון היום הבינלאומי לקידום בריאות נשים.

שימו לב, לצערינו היו קשיים טכניים בזמן ההקלטה. בחרנו שלא לגנוז את ההקלטה אלא לשתף קובץ שנחתכו ממנו מספר מקטעים.

ממש שמחנו בשבוע שעבר להתקל במקרה במידע על עבודת הדוקטורט של ד"ר יערה קידר (מנחה: ד״ר קרולה הילפריך, התכנית ללימודי תרבות, האוניברסיטה העברית) שאושרה ב12.5.26, והחלטנו לשתף אותה כאן, כדי שגם אחרות ואחרים יהנו!

חפצי חיים: אופנה כזירה חומרית לסוכנות נשית במצבי הישרדות במלחמת העולם השנייה. (Survival Modes: Affective Objects of Women’s Fashion in World War II)
מה תפקידה של אופנה בתנאים של אלימות קיצונית? האם יש חשיבות ליופי, לנראות ולקוסמטיקה כשמנסים לשרוד? המחקר שלי מתמקד במלחמת העולם השנייה ובתקופה שלאחריה, ובוחן כיצד במצבי קיצון מאיימים, הפכו חפצי אופנה, לבוש וטיפוח לנשאים של הניסיון לשרוד. הדוקטורט מציע להבין הישרדות לא רק במובנה הביולוגי, אלא כמאמץ עיקש ושברירי לשמור על כוונה, סוכנות פעילה (Agency) וצלם אנוש אל מול עולם המאיים למחוק אותם. דרך הגוף, החומר והעשייה היום-יומית, נשים נאבקו להחזיק את העצמי שלהן בשלמותו.
המחקר משלב היסטוריה חומרית, תיאוריה תרבותית ופרקטיקה אוצרותית, וקורא חפצים אישיים כ"עדים חומריים" היסטוריים. במרכזו עומדים שלושה חפצים שליוו נשים במלחמה ומשמשים כעוגנים למחקר: שפתון אדום (Victory Red) מבית אליזבת ארדן, המייצג את האופן שבו גויסו פרקטיקות טיפוח כמנגנונים של משמעת והעלאת מורל בעורף האמריקאי. אצבעון תפירה ששרד את אושוויץ, דרכו אני בוחנת את "פוליטיקת היד" ופעולות של תיקון ואלתור במחנות, לא רק ככיסוי לגוף אלא כפעולה סמלית של תיקון עצמי סדוק. שמלות כלה ממצנחים, שנתפרו ממצנחי משי צבאיים בסוף המלחמה, ומייצגות את פירוק החומר הצבאי והמרתו ללבוש המכוון לתקווה ולבניית העתיד שאחרי המלחמה. בסופו של דבר, דרך החפצים הללו והסיפורים השזורים בהם, המחקר מראה כיצד גם בתקופות החשוכות ביותר, הפעולות הקטנות של יצירה, טיפוח והתגנדרות לא היו שוליות – אלא דרך אמיצה להיאחז בחיים, לשמור על צלם אנוש ולהתנגד למחיקה.

קרדיט תמונה: ניקול קריביצקי

השבוע יתקיים בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית בירושלים הכנס ה19- של העמותה הישראלית ללימודים בינלאומיים (עיל"ב)
"בין מלחמה לשלום (שוב)?"

נושא הכנס השנתי משקף את המציאות האלימה של קיומן של מלחמות בינלאומיות ומלחמות אזרחים בעולם בכלל וגם באזורינו, והמעבר השברירי בין מלחמה לשלום. תחילת חודש יוני מזכירה גם את תחילתן של שתי מלחמות בסכסוך הישראלי-ערבי (מלחמת ששת הימים ב1967 ומלחמת לבנון הראשונה
ב1982). אנחנו נמצאים היום בתקופת דמדומים במעבר בין מלחמה לשלום, גם ביחס לרצועת עזה, אבל גם ביחס לסוריה, לבנון ואיראן. גם עתידה של מלחמת רוסיה-אוקראינה לוט בערפל לאחר יותר מארבע שנים, לצד סכסוכים אלימים נוספים ברחבי העולם, והרשימה לדאבוננו ארוכה ומתארכת (סודאן, מיאנמר, קונגו, תימן). כל אותם מעברים בין מלחמה לשלום מתרחשים (או לא) בתנאי אי-וודאות, ועל רקע סדר בינלאומי ליברלי שמתפוגג, סכסוך הגמוני מחריף בין ארה"ב לסין, ומגוון אתגרים לכלכלה הבינלאומית ולמנגנונים של ממשול גלובלי ואזורי.

השנה ההרצאות המתמקדות במגדר, סכסוכים מזויינים ויישובם, שולבו בשלושה מושבים לאורך היום.

הצטרפו אלינו!

אתמול (27.5) ציינו את היום הבינלאומי לקידום בריאות נשים (שחל היום) בהרצאה על מחלות שקופות וכיצד הן מושפעות בעיתות מלחמה. עד להעלאת ההקלטה, תוכלו לדפדף בשני מחקרים שפורסמו בנושא בשנה שעברה, הראשון של עמותת נשים לגופן והשני של קרן בריאה (חל"צ) וגם לצפות בהקלטת מושב בנושא שקיימנו בשנה שעברה בכנס "בין בריאות וביטחון -- האישי הוא הבינ.לאומי."

***תזכורת***
תאריך ההגשה הסופי הוא היום

אנחנו שמחות להציע פרסים לעבודות מחקר מצטיינות *באוניברסיטה העברית בלבד* בנושא מגדר, סכסוכים ויישובם או בנושא מגדר ויחסים בינלאומיים.
את ההגשה (עבודה, מכתב המלצה וקו"ח) יש לשלוח לכתובת [email protected] עד לתאריך ה17.5.26

May the force be with you! 💪

באופן מסורתי סכסוכים מזויינים נתפסים כ"עניין של גברים," ומרבית המפגשים של פורום סופי דיוויס מתמקדים בפירוק הרעיון הזה, בדרך בה קטגוריית המגדר מעצבת את הדרך בה סכסוכים מתנהלים, וכיצד סכסוכים מזויינים משפיעים על חוויות החיים של בני אדם באופנים ממוגדרים. מרבית המפגשים שלנו עוסקים בזווית הנשית, אבל את המפגש "הארי השואג" – האמנם? הקדשנו לשיחה על מיתוסים של גבריות וגבורה, אבדן התמימות ומיקומה של הפגיעות באתוס הגברי בְעׅתוֹת מלחמה.

את השיחה הוביל ערן האן, פסיכותרפיסט ואקטיביסט לקידום שיח ביקורתי על הבניית הגבריות. ערן התחיל את דרכו במרכז לסיוע לנפגעי ולנפגעות תקיפה מינית כמתנדב לפני כעשרים שנה וכיום מנהל את תחום גברים במרכז הסיוע בתל אביב וקו סיוע ארצי לגברים ונערים נפגעי תקיפה מינית 1203.

מוזמנות ומוזמנים לצפות בהקלטת ההרצאה והשיחה (תגובה ראשונה) וכמובן לשתף הלאה!

רוב תודות לצוות מכון דיוויס ליחסים בינלאומיים על עבודת הארגון.
צילמה: פרופ' גליה פרס בר-נותן