Sophie Davis Forum on Gender and Conflicts

Sophie Davis Forum on Gender and Conflicts פורום סופי דיוויס לחקר מגדר, סכסוכים ויישובם
The Sophie Davis Forum on Gender, Conflict Resolution and Peace

פורום סופי דיוויס לחקר מגדר, סכסוכים ויישובם הוקם ב2011 ופועל מאז בתוך המכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיוויס באוניברסיטה העברית בירושלים.
הפורום פועל להטמעת חשיבה מגדרית בחקר סכסוכים ובלימודי יחסים בינלאומיים, להרחבת העשייה המחקרית ולקידום שיתופי פעולה עם ארגוני חברה אזרחית בנושא.
הפורום עוסק הן בסוגיות כלליות וקונספטואליות של קשרי מגדר-סכסוכים-שלום, והן במקרי בוחן ספציפיים בזירה העולמית,

האיזורית והמקומית. The Sophie Davis Forum on Gender, Conflict Resolution and Peace was established in 2011 and has since operated within the Leonard Davis Institute for International Relations at the Hebrew University of Jerusalem. The forum aims to mainstream the study of gender within Conflict Resolution and International Relations Studies, to expand research on these intersections and to promote collaborations with civil society organizations on the topic. The forum deals with both general and conceptual issues of gender-conflict-peace relations, as well as specific case-studies in the global, regional and local arenas.

תחתונים, גופיות ומלחמות, בהמשך לפוסט על הצפייה בסרט תחתונים, גופיות (סמדר זמיר, 2026). בנובמבר 2023 כתבה תלמה אליגון רוז...
16/08/2026

תחתונים, גופיות ומלחמות, בהמשך לפוסט על הצפייה בסרט תחתונים, גופיות (סמדר זמיר, 2026).

בנובמבר 2023 כתבה תלמה אליגון רוז:
לפני חמישים שנה, בחודש אוקטובר פרצה מלחמת יום הכיפורים.
קיבלתי גלויה מאחי גיורא שלחם בהנדסה ימית בסירות הגומי ובבניית הגשר. בגלויה הוא כתב לי "אין לך מה לדאוג", וכמובן שדאגתי.
וכך נולד השיר "אין לך מה לדאוג", או בשמו העממי "תחתונים וגופיות", שהלחין קובי אושרת, וביקש ממני לכתוב מילים כדי להרים את המורל.
באוקטובר 2023, חמישים שנה ויום אחרי, פרצה מלחמת ה-7.10. שוב בהפתעה. אסון גדול נפל עלינו, וכולנו התגייסנו להגן על המדינה, ולתמוך בנפגעים.
הפעם פנו אלי לוחמות מילואים, שביקשו להרים את המורל לכל אותן נשים גיבורות, לביאות, אמיצות - שהן חלק בלתי נפרד מהמאמץ המלחמתי.
כמובן שנרתמתי שוב, וכתבתי נוסח נשי של השיר.
תודה רבה למשרד פרסום McCANN, שהובילו והפיקו את הסרטון הנהדר, לאסתר רדא המקסימה ששרה כל-כך יפה.
תודה שנתתם לי הזדמנות להיות חלק מהיוזמה המרגשת הזאת.

בניגוד ללוחמות המוצגות בשיר הזה, תחתונים וגופיות בהקשר למלחמה הנוכחית מתקשרים לי קודם כל לאוהד ולאלה בן עמי.

היום הלכנו (נציגות פורום סופי ומכון דיוויס) לצפות בהקרנה מיוחדת של הסרט תחתונים וגופיות בסנימטק תל אביב, בהשתתפות הבימאי...
14/08/2026

היום הלכנו (נציגות פורום סופי ומכון דיוויס) לצפות בהקרנה מיוחדת של הסרט תחתונים וגופיות בסנימטק תל אביב, בהשתתפות הבימאית, סמדר זמיר. הסרט מספר את סיפורן של הנשים בעורף בזמן מלחמת יום הכיפורים ובשנת החירום שלאחריה, דרך שימוש בחומרי ארכיון נדירים, צילומים תיעודיים ותשדירי שירות ויוצר פסיפס חזותי הממחיש את השגרה והאתגרים של מי שנותרו מאחור. מעבר לתפקידים הנוספים שלקחו על עצמן נשים עם גיוס מרבית הגברים (נהיגה באוטובוס, ניהול משק חקלאי, בניית מטוסים), זמיר מראה לנו נשים הממשיכות את החיים בעורף: רצות למקלטים עם פעוטות, יולדות, עושות קניות למשפחה, מתנדבות בבתי החולים, כותבות לעיתון, שרות ומופיעות בכדי לשעשע חיילים ופצועים, מחפשות בני משפחה מנותקי קשר, מקבלות חזרה שבויים, פועלות לקידום שלום, מבקרות את הממשלה, וגם אחת שניהלה את המדינה.
הפסיפס הזה של סיפורים מהעורף מספר לנו סיפור אחר על המלחמה הזו, ועל מלחמות בכלל, הוא מערער על התפיסה שהמלחמה מתרחשת רק בחזית, ומאפשר להמשיך לספר עליה גם אחרי נקודת הסיום הרשמית בחזית – מאחר ובעורף המלחמה ממשיכה עוד חודשים ארוכים ואף שנים.
צפייה בסרט על מלחמה כשהמלחמה בה אנו חיות כבר שלוש שנים טרם הסתיימה, היא חוויה לא נוחה (הריצות למקלט עדיין טריות; הנרצחים, הנופלים, ופדויי ופדויות השבי ניבטים אלינו ממדבקות בעברי החצייה וברכבת), מעציבה (כמה עוד מלחמות? כמה עוד מחדלים וקונספציות? ואיפה ההנהגה?), אבל העובדה שהמלחמה ההיא *הסתיימה* ושאחריה הגיע הסכם שלום, בהחלט מציעה אופק חיובי יותר.

אנחנו הלכנו, עכשיו תורכןם!
שישי שלום, שבת שלום
ובעיקר 🕊️

שמחנו לתמוך במושב גבריות מגויסת: צבאיות, גוף ולגיטימציה והוא זמין כעת לצפיה, במלואו, על ערוץ היוטוב של מכון דיוויס ליחסי...
15/07/2026

שמחנו לתמוך במושב גבריות מגויסת: צבאיות, גוף ולגיטימציה
והוא זמין כעת לצפיה, במלואו, על ערוץ היוטוב של מכון דיוויס ליחסים בינלאומיים - ראו תגובה ראשונה.

המושב התקיים במסגרת כנס גבריות ופמיניזם בזמנים לא יציבים: משבר, התנגדות, התחדשות (12.5.26, @התוכנית ללימודי מגדר - אוניברסיטת בר-אילן)
הכנס עסק בגבריות ופמיניזם בזמנים לא יציבים – וכאלו לא חסרים לנו - תוך התמקדות בהתחזקות של אידיאולוגיות שמרניות וכוחות א-ליברליים בארץ ובעולם, הפועלים לדחוק את השיח הפמיניסטי לשוליים ולהחיות תפיסות מסורתיות של משפחה, מגדר וזהות. המושב הזה התמקד במופעי גבריות באחד מאותם משברים בתוך משברים: מלחמה מתמשכת (אני לא בטוחה מה שמה הנוכחי) המתחוללת בתוך משבר פוליטי-מקומי המתקיים בתוך משבר פוליטי-חברתי-אידיאולוגי עולמי.

הספרות הפמיניסטית עוסקת באופן בו מלחמות וסכסוכים מזויינים, כמו משברים אחרים, מערערים את הסדר החברתי ומיצרים אפשרויות חדשות לנשים, שפעמים רבות מתפוגגות בשוך הקרבות וחזרת הסדר. המושב שלנו בחן דווקא את האתגרים שהמלחמה מזמנת לגברים ואת הדרך בה היא משפיעה על גברים מקבוצות אוכלוסייה שונות. שמענו על פרקטיקות גופניות ושיחניות – אישיות וקולקטיביות - של הבניית סוגי גבריות שונים: גבריות הגמונית ופגיעה, גבריות מזדקנת וגבריות משתקמת, ועל תפישות של גבריות כמנגנונים פרשניים להצדקת אלימות. ריבוי השיחים והפרקטיקות הוא עדות למפגש המרתק בין פוליטיקה פמיניסטית לגבריות המתרחש, כאמור בעת משבר, בתוך משבר בתוך משבר. במובן הזה, מעניין לנסות להבין לא רק את ההשפעות של המלחמה על מופעי ושיחי הגבריות, אלא גם את ההשפעות של "משברי המסגרת" שסיומי המלחמה עשויים להחמיר.

המושב כלל ארבע הרצאות בנושאי הליבה של הפורום:
טרנד השפמים: עיצוב זהות בעת משבר - ניצן ישראלי תמרי ומדלן פורסלן ברגר
צו 80 - גבריות מגויסת מזדקנת להחזקת אי-ודאות כעמדה אזרחית - שרון רמר ביאל.
בין צעירים לוותיקים: פרפורמנס בין דורי של גבריות וגוף בקרב נכי צה“ל - עומרי טנקמן
עבודת לגיטימציה של לוחמים: דפוסי גבריות ושעתוק אלימות צבאית - עדנה לומסקי-פדר ואורנה ששון-לוי
הנחייה: ד"ר טל ניצן, פורום סופי דיוויס לחקר מגדר, סכסוכים ויישובם, האוניברסיטה העברית בירושלים

ניצן ישראלי תמרי היא דוקטורנטית בחוג לתולדות האמנות באוניברסיטה העברית, ומלגאית נשיא בבית ספר ג'ק ג'וזף ומורטון מנדל ללימודים מתקדמים במדעי הרוח. עבודת התזה שלה עסקה בהתערטלות נשית כפרקטיקה של התנגדות אזרחית במחאות, דרך שאלות של מגדר, פרפורמנס וצילום. במסגרת הדוקטורט היא חוקרת את ההשתלבות של דוגמניות בעולם האמנות כיוצרות בצרפת של הבֶּל־אֵפֹוק (1914-1870).

מדלן פורסלן-ברגר, דוקטורנטית בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים, בוגרת תכנית המאסטרנטים המצטיינים בבית ספר ג'ק ג'וזף ומורטון מנדל ללימודים מתקדמים במדעי הרוח. עבודת התזה שלה עסקה במוטיב המוות והעלמה באמנות אירופאית בעת החדשה המוקדמת כייצוג פסיכולוגי-חזותי המבקש לעבד חרדות קולקטיביות מן המוות והנשיות. במסגרת הדוקטורט היא מבקשת לחקור אפיסטמולוגיה חזותית בהקשרים מגדריים בתרבות המערב בעת החדשה המוקדמת.

ד"ר שרון רמר ביאל היא סוציולוגית ואנתרופולוגית, מטפלת באומנות ויועצת למשפחות. היא ראשת המסלול לייעוץ פרטני למשפחות, בתוכנית לתואר מוסמך בלימודי משפחה, במכללה האקדמית תל-אביב יפו. תחומי מחקרה: גילנות, זקנה בתקשורת, זקנה ומגדר, יצירתיות בזקנה ויחסים במשפחה הרב דורית.

עומרי טנקמן הוא דוקטורנט במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, בהנחייתן של פרופ' עדנה לומסקי-פדר וד"ר גילי המר. הוא בעל תואר ראשון מהאוניברסיטה העברית (משפטים ותכנית "אמירים" רוח) ותואר שני מאוניברסיטת ת"א (התכנית ללימודי נשים ומגדר, בהצטיינות). המחקר שלו בוחן כיצד נכי צה"ל מגילאים ודורות שונים ועם ותק משתנה בפציעה מתמודדים עם גופם ועם זהותם הגברית אחרי הפציעה, וכן את המפגש בין גברים ותיקים לפציעה לגברים חדשים.

פרופסור אורנה ששון-לוי היא מרצה במחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה, ובתוכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר-אילן. תחומי המחקר שלה הם מגדר ומיליטריזם, אתניות בישראל, ותנועות חברתיות חדשות. ששון-לוי פרסמה עד היום עשרות מאמרים בכתבי עת אקדמיים ישראלים ובינלאומיים, והיתה שותפה לכתיבה או עריכה של ארבעה ספרים. מנובמבר 2020 ששון-לוי כיהנה ביועצת הנשיא להוגנות מגדרית, והחל מיולי 2023, היא מכהנת בתור הנציבה למגוון ולמגדר של אוניברסיטת בר-אילן.

פרופ' אמריטה עדנה לומסקי-פדר היא סוציולוגית במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ובית ספר לחינוך באוניברסיטה העברית ועורכת שותפה של כתב העת "קריאות ישראליות". תחומי המחקר המרכזיים שלה הם: אזרחות ושרות צבאי מנקודת מבט תרבותית ומיגדרית, קשרי הגומלין שבין זיכרון אישי לזיכרון לאומי, הגירה, משפחה וזהות וסיפורי חיים.

ב 13 ביולי 2025 פרצו עימותים אלימים בדרום סוריה במחוז א-סווידא בין הצבא הסורי וכוחות בדואים לבין כוחות דרוזיים המאוגדים ...
14/07/2026

ב 13 ביולי 2025 פרצו עימותים אלימים בדרום סוריה במחוז א-סווידא בין הצבא הסורי וכוחות בדואים לבין כוחות דרוזיים המאוגדים תחת המועצה הצבאית של א-סווידא, שהובילו לפגיעות נרחבות באוכלוסייה האזרחית, וכללו, בין היתר, פגיעות מרובות, מגוונות וחמורות בנשים, נערות וילדות דרוזיות.

במסגרת פעילות הפורום קיימנו שני מפגשים בנושא, בשיתוף קהיליית מגדר של האגודה הסוציולוגית הישראלית. בראשון התמקדנו בהבנת המצב על הקרקע והאלימות הספצית שהופנתה כלפי נשים. בשני העמקנו הן בהבנת האלימות שהתרחשה ביולי, והן בפגיעה המתמשכת בנשים בתקופת המצור וההפקרה המדינתית לאחר הפסקת האש (21 ביולי 2025).

אנחנו מזמינות אתכןם לחזור ולצפות בשני המפגשים - נשים במלתעות המלחמה: סווידא כמקרה בוחן (28.8.25), בחזרה לסווידא: פגיעותן היתרה של נשים מקבוצות מיעוט אחרי התפרצות מזוינת (29.1.26), שתקציר שלו בחזרה לסווידא: מבטים משם ומכאן התפרסם בפוליטיקלי קוראת והתיחסות לפרוייקט סולידריות נשי, ישראלי-דרוזי, תרופות או לא להיות: פמיניזם, פטריארכיה והצלת חיי נשים, התפרסם בכתב העת "קריאות ישראליות."

Nearly a thousand days into the sequence of wars and violence that have become our daily reality, and following numerous...
09/07/2026

Nearly a thousand days into the sequence of wars and violence that have become our daily reality, and following numerous academic events dedicated to examining them, we decided to conclude this academic year with a symposium dedicated to the study of hope for change, hope for peace.

Hope is a subversive political act that challenges the existing reality, invites thinking about an alternative reality (a vision), and demands its implementation. As a practice, it relies on translating and reinterpreting knowledge and sparks of hope from the past and from alternative (social, cultural, geographical) spaces.

How do we hope for peace in a reality of war?

During the symposium, "Composing Hope in a Time of War," we listened to women (and men) doing the work of hope in days of war; to those who write, think, and teach about the work of hope—actions that are hope-inducing in their own right; and to those outlining a vision for security and peace.
We concluded the symposium with a table overflowing with knowledge and sparks of hope from past and present, from our own spaces and other (social, cultural, geographical) spaces, and with renewed motivations to bring forward a future of peace, partnership, and equality.

We invite you to watch the various sessions (see in the comments) and further share them. For English autogenerated subtitles go to the youtube settings.

Many thanks to the team at the Davis Institute for International Relations for organizing this study day, to all the speakers for dedicating your time to us and for your meaningful work in the world, and to all the participants.
A special thank you to the Head of the Davis Institute for International Relations, Prof. Galia Press-Barnathan, for her uncompromising support of the Forum's work over the past five (turbulent) years.

Video recording: Ariel Cohen Scali
מְחַבְּרוֹת תִּקְוָה בְּעֵת מִלְחָמָה

איך לבנון בוחרת בעצמה, למה השלום עדיין תלוי בחיזבאללה, ואיך זה קשור ליום העיון מְחַבְּרוֹת תִּקְוָה בְּעֵת מִלְחָמָה? כתבה ...
03/07/2026

איך לבנון בוחרת בעצמה, למה השלום עדיין תלוי בחיזבאללה, ואיך זה קשור ליום העיון מְחַבְּרוֹת תִּקְוָה בְּעֵת מִלְחָמָה?
כתבה מרתקת של שירה ברביבאי שחם Shira ShaBar, חוקרת ביטחון לאומי ומגדר (אוניברסיטת בן גוריון בנגב) הבוחנת את התקדמות "ההסכם" (🤫 אל תגידו 🕊️ !) עם לבנון ממרומי פסגת הר הצופים, במהלך יום העיון מְחַבְּרוֹת תִּקְוָה בְּעֵת מִלְחָמָה. תודות ל פוליטיקלי קוראת על השותפות!
קישור, כרגיל, בתגובות

כאלף ימים לתוך שרשור המלחמות והאלימות שהפכו למציאות חיינו, וריבוי מפגשים שהקדשנו לבחינתן, החלטנו לסיים את שנת הלימודים ב...
02/07/2026

כאלף ימים לתוך שרשור המלחמות והאלימות שהפכו למציאות חיינו, וריבוי מפגשים שהקדשנו לבחינתן, החלטנו לסיים את שנת הלימודים ביום עיון שיתמקד בתקווה לשינוי, בתקווה לשלום.

תִּקְוָה היא אקט פוליטי חתרני, המערער על הקיים ומזמן חשיבה על מציאות אלטרנטיבית (חזון) ותביעה מחדש ליישומה. כפרקטיקה, היא נשענת על תרגום וקריאה מחדש של ידע וניצוצות תקווה מן העבר וממיקומים (חברתיים, תרבותיים, גיאוגרפיים) אלטרנטיביים.

איך מקוות ומקווים לשלום במציאות של מלחמה?

ביום העיון מְחַבְּרוֹת תִּקְוָה בְּעֵת מִלְחָמָה הקשבנו לנשים (ולגברים) העושות עבודת תִּקְוָה בימי מלחמה; למי שכותב.ות, חושב.ות ומלמד.ות על עבודת התִּקְוָה—פעולות מעוררת תִּקְוָה בפני עצמן; ולמי שמשרטטות חזון לביטחון ולשָׁלוֹם.

סיימנו את היום עם שולחן עמוס ידע וניצוצות תקווה מן העבר ומההווה, ממקומותינו וממקומות אחרים (חברתיים, תרבותיים, גיאוגרפיים), עם ההבנה שאין ברירה אחרת, ועם אנרגיות מחודשות לפעול למען עתיד של שלום, שותפות ושוויון.

מזמנות ומוזמנים לצפות במושבים השונים (כאן בתגובות) ולשתף.
רוב תודות לצוות של מכון דיוויס ליחסים בינלאומיים על עבודת הארגון של יום העיון, לכל הדוברות והדוברים, על הזמן שהקדשתןם לנו ועל העשייה המשמעותית שלכןם בעולם, ולכל המשתתפות והמשתתפים.

תודה מיוחדת לראשת מכון דיוויס ליחסים בינלאומיים, פרופ' גליה פרס בר נתן Galia Press-Barnathan, על התמיכה הבלתי מתפשרת בעבודת הפורום בחמש השנים (הסוערות) האחרונות.

צילום וידיאו: אריאל כהן סקלי
קרדיט תמונות: טל ניצן, שירה ברביבאי שחם, סהר חכם, גליה פרס בר נתן, אילת הראל, עינב אפללו

Address

המכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיוויס האוניברסיטה העברית בירושלים
East Jerusalem

Website

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when Sophie Davis Forum on Gender and Conflicts posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Shortcuts

Share

Category