איל ישראלי - מחקר, הדרכה ומורשת

פודקאסט "תפסת מרובה" של אוני' תל אביב בו השתתפתי בנושא מחקר ימי וחקר ממצאי הצוללת דקר.

https://www.facebook.com/share/p/1MNgn6pbjs/

מסעות, גילויים וחוקרים בין גלים: מתולדות השייט ועד הדקר הצטרפו אלינו לפרק אחרון לעונה של "תפסת מרובה" והפעם על הים - לא רק כמרחב פיזי אלא כעולם שלם של גילויים, מסעות, תחרויות ומסתורין.בפרק זה נארח מגוון מומחים וא...

דו-קרב בצהרי היום, גירסת ספינות הפאר

אוניית הדואר המלכותי קרמניה RMS Carmania (על שם מחוז קרמאן ההיסטורי במבואות המפרץ הפרסי, בצידם הצפוני של מצרי הורמוז, להלן "הקרמניה") הושקה בשנת 1905 כאוניית נוסעים ודואר במספנת ג'ון בראון בקליידבנק, סקוטלנד עבור חברת נתיבי קונארד, יחד עם אחותה RMS Caronia היו ספינות הקו (ליינרים) הגדולות ביותר שנבנו באותה עת, כספינה העומדת בתקנות הדואר המלכותי הבריטי היא נבנתה עפ"י הסטנדרטים ודרישות הבטיחות והאמינות הגבוהים ביותר בתקופתה, הספינה בדחי של כ 25,000 טון ויכולת נשיאה של 2650 נוסעים ו 450 אנשי צוות הונעה באמצעות טורבינות קיטור שהביאו אותה למהירות מירבית של כעשרים קשר והפליגה כשגרה בקו ליברפול-ניו יורק, אחד מנוסעיה שיתפרסם בהמשך היה החוקר ארנסט שאקלטון שהפליג על סיפונה במאי 1910 בחזרתו ממסע הרצאות וגיוס כספים בארצות הברית.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה הועברה הספינה לרשות הצי הבריטי כסיירת עזר חמושה (armed merchant cruiser) חומשה בשמונה תותחי 4.7In (120 מ"מ) מהירי ירי, נצבעה באפור וזכתה מעתה לשרת כאה"מ (HMS) קרמניה תחת פיקודו של קפטן נואל גראנט ונשלחה למשימות סיור ואבטחת נתיבי השייט בברמודה וסביבתה.

ספינת הקיטור כף טרפלגר, SS Cap Trafalgar (להלן ה"טרפלגר") נבנתה כעשור מאוחר יותר כאוניית נוסעים במספנת וולקן בהמבורג, גרמניה, עבור חברת H.S.D.G. (Hamburg Südamerikanische Dampfschifffahrts-Gesellschaft – חברת ספינות הקיטור המבורג-דרום אמריקה). הספינה בדחי של כ 24,000 טון ויכולת נשיאה של כ 1600 נוסעים הונעה באמצעות שילוב של טורבינת קיטור ראשית ושני מנועי קיטור בוכנאיים והגיעה למהירות מירבית של כ 17 קשרים, הספינה נחשבה לגדולה ולמפוארת בספינות הקו לדרום אמריקה ומנמל הבית בהמבורג נהגה לפקוד נמלים באורוגוואי, ברזיל וארגנטינה.
בפרוץ המלחמה שהתה הספינה בנמל בואנוס איירס, שם המתינה להנחיות, ואלה לא איחרו להגיע. הספינה גויסה לצי הגרמני הקיסרי והפכה לאוניית הוד מעלתו SMS Cap Trafalgar , הספינה נשלחה להצטיידות במונטוידאו, משם נשלחה לאי הנידח טרינידאדה, כ 500 מייל ממזרח לחופי ברזיל, שהפך עקב בידודו לנקודת מפגש והצטיידות נסתרת של הצי הגרמני, שם חברה לספינת מלחמה גרמנית, חומשה בשני תותחי 10.5 ס"מ (כן, גרמנים מדדו ארטילריה בס"מ), ושישה תותחי "פום פום" אוטומטיים מהירי ירי בקוטר 37 מ"מ ואוישה בצוות מנוסה של הצי הגרמני הקיסרי תחת פיקודו של הקפטן יוליוס וירת', הספינה הצטוותה לפשוט ולפגוע באוניות סוחר בריטיות ולצורך כך הוסוותה כספינת סוחר בריטית, אחת מארובותיה (שלא הייתה בשימוש) הוסרה והשתיים הנותרות נצבעו בצבעי חברת קונארד – אדום כשהשליש העליון שחור, מתוך כוונה לדמותה ככל הניתן לספינה קרמניה בתצורתה האזרחית.

על אף מימדיהן המכובדים של שתי הספינות, מהירותן המרשימה ונתוניהן שעל הנייר לא נפלו משל אוניות המערכה והסיירות הכבדות בנות התקופה, בניגוד לאוניות המלחמה המשוריינות והיציבות שנבנו במטרה לספוג אש אויב, לשרוד פגיעות קשות והצפות ואזורים חיוניים בהן כגון מערכות הפיקוד וההנעה מוגנו, שוריינו בלוחות פלדה והוקפו לצורך השרדתם במדורים פחות חיוניים שתפקידם לרכך ולבלום את הפגיעה, הרי שאוניות הנוסעים והדואר תוכננו למהירות מירבית ולנוחותם של נוסעי המחלקות הגבוהות ונבנו בהתאם – לוחות דופן דקים ומבנים עיליים קלים שאיפשרו להגדיל ככל הניתן את כושר העמסתן בנוסעים וסחורה, לכן עמידותן בפני ירי הייתה מוגבלת ביותר, ותפיסת הקרב שגובשה עבורן הייתה כשל הסיירות הקלות – נתקלת ביריב חסר ישע, חלש או שווה לך – תקוף בעוז, היריב חזק ממך – נצל את יתרון המהירות, צא מטווח תותחיו וברח...

ב 14 בספטמבר 1914 הגיעה הקרמניה המקורית לאי טרינידדה במטרה למנוע את נוכחות הצי הגרמני במקום, עפ"י מידע מודיעיני קלוש היו אמורות להימצא במקום מספר ספינות אספקה ואולי מעט כלי שייט צבאיים קטנים, בשעה 11:00 הבחינה הקרמניה בתמרת עשן העולה מארובותיה של הטרפלגר שאך סיימה את הטענת הפחם למחסניה והחלה בהסקת הדוודים לקראת היציאה למשימתה הבאה, לקראת השעה 12:00 היו שתי הספינות בטווח ראייה, הקרמניה זיהתה את הטרפלגר ופתחה ראשונה באש מתותחיה מטווח של מעל לארבעה מייל, אולם הטווח היה גדול מדי, הירי בלתי יעיל וגורם ההפתעה אבד, מאחר ושתי הספינות היו גדולות מימדים ובעלות כושר תמרון מוגבל, הפנו שני המפקדים הששים אלי קרב את הספינות לכיוון האוקיאנוס הפתוח תוך ירי תותחים רצוף זו כנגד זו, הקרמניה הצבועה באפור, אל מול הטרפלגר המחופשת לקרמניה בצבעיה האזרחיים, ארבעה תותחים בכל דופן בקרמניה מול שני תותחים במוצבים בחרטום ובירכתיים בטרפלגר, אולם דווקא תותחי הפום פום מהירי הירי וקטני הקוטר שעל הטרפלגר (פיתוח בריטי במקור..) היו שוברי השוויון בשלבי הקרב הראשונים מאחר ושיגרו מטחי רסס ונותבים שחדרו בקלות את המבנה העילי וגרמו לנזק ולמהומה רבה על סיפון הקרמניה.

מטחי האש הראשונים של הטרפלגר היו מדוייקים וגרמו לנזק כבד בקרמניה, גשר הפיקוד נפגע, עלה באש וניטש, במספר מקומות נוספים במבנה העילי התלקחו שריפות, ופגיעות תותחים מתחת לקו המים גרמו להצפות, מאחר והספינות לא נבנו לקרב ולא צוידו במערכות ירי ובקרת אש מתקדמות, קצב האש הוכתב בהתאם להובלת התחמושת ידנית מבטן הספינות אל התותחים שעל הסיפון והירי בוצע בכינון ישיר ומטווח קצר ביותר.
לאחר כשעתיים של ירי הדדי הצטמצם הטווח עד לכדי מאות מטרים והוביל לחילופי אש הדדיים גם במקלעים ובנשק אישי כששתי הספינות פגועות ומשדרות באלחוט ללא הרף קריאות לעזרה, בדיוק כשנראה שהשריפות בקרמניה יוצאות משליטה והספינה כולה עולה באש התהפך הגלגל, ירי מדויק מתותחיה העדיפים במספרם ובקוטרם של הקרמניה פגע בטרפלגר מתחת לקו המים, גרם לקריסה והצפה במספר מדורים, הביא לנטייה מהירה ולטביעתה של הטרפלגר לאחר מספר דקות.

279 מאנשי צוותה של הטרפלגר נאספו בידי ספינות האספקה הגרמניות, הדווחים על מספר ההרוגים נעו בין 16 ל 51, ביניהם גם קברניט הספינה וירת'.
בקרמניה הבוערת והפגועה קשות נספרו בתום הקרב 79 פגיעות פגזים, תשעה הרוגים ופצועים רבים, מערכות הקשר והניווט נהרסו והספינה עמדה בפני טביעה, סוחרת חמושה גרמנית נוספת SS Kronprinz Wilhelm נשלחה לסייע בקרב וחלפה בסמוך לקרמניה הפגועה, אולם מחשש למלכודת ולהימצאותן של ספינות בריטיות נוספות נמנעה מפתיחה באש שללא ספק היתה מביאה לטביעת הקרמניה ונמלטה מהמקום.
הקרמניה פנתה דרומה בתקווה לחבור לכוחות בריטיים נוספים, ואכן לאחר כיממה, ב 15 בספטמבר, אותרה וחולצה בידי ספינות הצי, נשלחה לתיקונים מקיפים בגיברלטר, ובהמשך המלחמה הוסבה לנושאת גייסות והשתתפה בהעברת כוחות מערכת גליפולי, ב 1919 חזרה הקרמניה לשמש כספינת נוסעים בחברת קונארד, שם שירתה עד שנמכרה לגריטה ופורקה בשנת 1932.

דו-הקרב בין הקרמניה לטרפלגר, המכונה לעיתים גם קרב טרינידדה נחשב כקרב הראשון במלחמת העולם הראשונה בין ספינות אזרחיות שחומשו (וכנראה גם הראשון והיחיד בו נלחמה ספינה בספינה המחופשת לה...), הקרב חיזק בשני הציים את התפיסה כי יש ערך רב בהסבה וחימוש של כלי שייט אזרחיים. בצי הגרמני התחזק השימוש בסיירות פושטות חמושות מכל סוג וגודל כנגד אוניות סוחר להידוק הסגר על בריטניה, ואילו בצי הבריטי התפתח השימוש בסיירות עזר חמושות לשמירה והגנה על נתיבי השייט כנגד אותן סירות פושטות, ובהמשך, עם התגברות לוחמת הצוללות, כספינות מלכודת חמושות ומוסוות, Q-Ships.

בתמונה: הקרמניה הבוערת מטביעה את הטרפלגר על רקע האי טרינידדה, צייר C E Dixon (1923), המקור במוזיאון הצי בגריניץ'.