קבוצת גני המלחים - תל אביב

אנו שמחים לעדכן שחזרנו לגני הבית שלנו ברח' התמר במרכז תל אביב, עם הצוות המצוין, המרחבים המוגנים החדשים ושטחי חוץ משודרגים, עליהם עבדנו בחודשים האחרונים.

נותרו לנו מקומות בודדים בהרשמה לשנה"ל תשפ"ה 2024 / 2025. על מנת לקבל את חוברת הגן, פרטים אודות הליך הרישום והזמנה לסיור היכרות, ניתן להשאיר פרטים בקישור הבא :

https://forms.gle/GgwYCqWY7NRKP7kq6

לשאלות ניתן גם ליצור קשר בטלפון:
דקלה - 054-466-2933
דן - 054-499-1330

בקרוב תחל ההרשמה לשנת הלימודים תשפ״ה 2024-25👩‍👩‍👧‍👦

על מנת לקבל את חוברת הגן, פרטים אודות הליך הרישום והזמנה לסיור היכרות, ניתן ליצור קשר בטלפון:
דקלה - 054-466-2933
דן - 054-499-1330

הגנים פועלים כרגע במבנים זמניים:
גן המלחים-ב״שרונהאב״ במתחם שרונה
גן לי-ים - ב״בית אמות הקריה״
גן ברודי-בבית הספר ״נופי ים״

אנחנו מגייסים מחנכים 🙂
להשתלבות כבר בשנה הנוכחית
לפרטים בפרטי או בטלפון- 0544991330
ניתן לשלוח מועמדות בווצאפ/ במייל- [email protected]

לקבוצת גנים ותיקה בתל אביב
דרושה גננת הנכונה לצאת להובלה בשנת הלימודים הבאה👦🏼

הגנים מתאפיינים בגישה הומנית, מכילה ושיוויונית בה כל איש צוות לוקח חלק בכל תחומי הבית, הגרייה וההתפתחות.
הגנים מלווים ע״י יועצת חינוכית ופסיכולוגית התפתחותית להדרכה וליווי מקצועי של אנשי הצוות וההורים.

אנו מחפשים אחר מחנכת שמבקשת להכות שורש במקום, לחבק את הובלת הקהילה - ילדים צוות והורים. מובילה שתצא למסע עם תשוקה,עניין ונכונות להשקיע תוך הבנת אחריות ההובלה ומודעות עצמית גבוה.

*לימודים או עבודה בגיל הרך- הכרחי.
*ניסיון ניהולי/ הובלת צוות- יתרון!

*הפוסט רשום בלשון נקבה אך פונה לשני המינים.

שליחת קו״ח :
[email protected] / [email protected]

נועם 054-3273788
קבוצת גני המלחים - תל אביב
התמר 1,תל אביב.

שלום וברכה!

לשנה הזו! -
מתפנה מקום בגננו לאור רילוקיישן מיידי
כניסה החל מ1.3.22
לגילאי שנתיים וחצי-שלוש וחצי.

כתבו לנו לפרטים✍🏼

״אין דברים כשלעצמם.יש רק יחסים בין דברים״ (גדעון לב)

יום עיון ולמידה לצוות מחנכי הגן-הכנה לתקופת העבודה ופתיחת תחומי החיים בהנחיית:

~דר׳ נעמה צורן,יועצת ומדריכה פדגוגית
~גלי שביט נוריאל-מדריכה ומטפלת בחומרים
~טל יעקב גפן-מדריכה ומטפלת בשפת המזון
~כראם שביט נוריל-מדריך ומטפל דרך טבע וסביבה
יעל מימון

בתקווה להתעוררות, השמעת קול האנוש ועצירת האלימות והטבח.
לימים של שקט.

ד״ר נעמה צורן משתפת אותנו במילים אלו :

אתמול נכנסה מילה חדשה ללקסיקון השיח, וכל יושב ויושבת פאנל השמיעו אותה ולמדו לגלגל אותה על הלשון.
סימטריה.
מילה שפתאום מקבלת תפקיד בקידמת הבמה. היא אלגנטית, נשמעת אינטליגנטית ויודעת להסתיר היטב את המשמעות הכפולה להופעתה כעת.
למותר לציין כי שאלות כמו: האם יש סימטריה בין האירועים, בין הרגשות, בין הזכויות ו.או החובות, קיבלו תשובות שהבהירו היטב כי סימטריה היא רק עוד פטרונות, ועוד התרחקות, ועוד בידוד ובידול.
והבנתי שהדבר החשוב ביותר שילדים זקוקים לו כעת לצד תחושת הביטחון וההגנה, וכחלק מכלי ההתמודדות שיעצימו אותם, היא ההכרה במהות הנקראת: להיות אדם.
ובחרתי ללכת אל פרימו לוי:
"כל אחד מאיתנו נושא עליו סימן
שהשאיר בו חברו שפגש בדרך;
עקבותיו של כל אחד בכל אחד.
לטוב או לרע, לחכמה או לשגעון
חותם כל אחד טבוע בכל אחד" (פרימו לוי, 1985)

וכך נאמר לילדים בכל הגילאים:
נאמר כי צליל האזעקה מעורר את אותם רגשות אצל כל מי ששומע אותה. האזעקה אינה תלוית גיל, מיקום, דת, תרבות או הסטוריה. בהופעתה היא מבשרת את אותה בשורה לכולם. וכך לכולנו אותה זכות לביטחון, להגנה, לאהבה ולשלום.
נאמר כי להתעלם מצערו של האחר, לחשוב שצערנו עמוק יותר, ולומר שיש דמעות שערכן גבוה מאחרות, לא יאפשר לאמפתיה לגעת בנו וירחיק אותנו מהיכולת לראות את האחר כאדם שווה לנו.
ולבסוף נספר סיפור קטן מספרו של פרימו לוי: הזהו אדם:
לורנצו:
פועל אזרח איטלקי הביא לי מדי יום, משך שישה חודשים, מע‏ט לחם, העניק לי חולצה שכולה טלאים, כתב למעני גלויה לאיטליה והביא לי תשובה. עבור כל זה לא ביקש דבר וסירב לקבל דבר; משום שהיה אדם טוב ופשוט ולא חשב שצריך לעשות מעשה חסד תמורת מחיר כלשהו.
אל יעלה מישהו בדעתו שכל אלה עניינים של מה בכך הם. וכך אירע לא רק לי.
אם יש טעם לנסות להבין מדוע ניצלתי דווקא אני, מתוך אלפי כני אדם אחרים- אני סבור שבראש ובראשונה בזכות לורנצו היה הדבר. ולאו דווקא בגלל עזרתו החומרית. הרבה יותר משום שביחסו אלי ובמעשיו, בהתנהגותו הפשוטה ובטוב לבו הזכיר לי מדי יום שעדיין קיים עולם אנושי וצודק מעברה השני של גדר התיל.
לורנצו היה אדם. אנושיותו הייתה טהורה ולא מושחתת. הוא עמד מחוץ לעולם הזה שכולו רוע. הודות ללורנצו לא שכחתי שאף אני עצמי אדם.
זוהי זכותם של כל ילד וילדה להיות אדם, וזוהי חובתנו האתית, האנושית, ההורית והחינוכית לצעוד עימם במסע לשם.

Naama Zoran

דר׳ נעמה צורן, פסיכולוגית התפתחותית ומדריכת מערכת גני המלחים, משתפת :

כאשר ניגשים לכתוב פוסט מחכה השאלה:
"whats on your mind?"
אני מצרפת כאן בלוג חדש המתמקד בטיוב והעלאת איכות חינוכית במעגלי חיים שונים. טיוב ואיכות שבכל רגע ורגע אנחנו מבינים שהם נגזלים מאיתנו ומהילדים.ות שלנו בידי אלה שהחליפו את טיפוח החוסן והאיכות שכל כך נדרשים בימים אלה, בטיפוח תרבות של זילות אזרחית, שמסכנת את ההתפתחות המוסרית והאתית של ילדינו.
ובהשראת רג'יו אמיליה אני מביאה מהפואמה הפדגוגית של לוריס מלגוצי:
" הילד נולד עם מאה שפות, ועוד מאה ועוד מאה..
אבל הם גונבים 99, בית הספר והתרבות מפרידים את הראש מהגוף......
הם אומרים לילד שמאה השפות אינן - והילד אומר: No way,
המאה היא כאן".
ואני אומרת: עכשיו יותר מתמיד עלינו להגן על הזכות למוסר ואתיקה! ולא נוותר על אף ילד.ה ואף ערך.

דווקא הכנר יצחק פרלמן יכול לתת לנו ולילדים שיעור מצוין בתקופה הנוכחית - דרך המראות ***

אזרחות וסולידריות מקנים מלידה

איך ללמד ילדים להיות מוסריים בשלוש דוגמאות?
הזרעים לתפיסה הומאנית, שמנחה אותנו כבני אדם בוגרים, נטמנים כבר בשנות החיים הראשונות על ידי הורים ומחנכים. כך תעשו זאת נכון

נעמה צורן
"היום בהפסקה שיחקנו כדורגל עם ילדים מהכיתה המקבילה (אנחנו בכיתה ד'). כמו תמיד בוחרים בהתחלה את הטובים, וכמו תמיד נשארתי האחרון שלא בוחרים בו. אני כבר רגיל שלא בוחרים אותי, אבל היום לא רק שאף אחד לא אמר אפילו את המשפט הרגיל, 'בפעם הבאה נבחר אותך', אלא שהסבירו בדיוק למה אני לא מתאים".
"עשו לנו היום בגן שיחה בקבוצה קטנה, כי בימים האחרונים ילדים וילדות משתמשים בשפה לא יפה. אני אמרתי שיש ילדים שרוצים תמיד לקבוע מה יהיה במשחק, אז כדי שלא יגידו להם 'לא', הם מדברים בדרך לא יפה. הגננת אמרה שבגן שלנו כולנו חברים, אבל זה לא ממש שינה את המצב".
"השבוע יש לי יום הולדת בגן יחד עם חברה שאני ממש אוהבת. אמא הסבירה לי שבגלל שאסור לי לאכול גלוטן, הוחלט שיהיו שתי עוגות. אחת רגילה ואחת ללא גלוטן. היה לי עצוב - מה יהיה אם אף אחד לא ירצה לאכול מהעוגה שלי?"
למידה חברתית-מוסרית מתחילה כבר מרגע הלידה, והזרעים לתפיסה ההומאנית שמנחה אותנו כבני אדם בוגרים נטמנים על ידי הורים ומחנכים בשנים הראשונות לחיינו. "אזרחות" כמושג פדגוגי כוללת ארבעה מימדים: שייכות לקהילה; זכויות; מתן וקבלת אחריות; ושוויון בסטטוס של כל אדם.

אם ניקח לדוגמה את הילד שלא בוחרים אותו לכדורגל, אזי נשללים ממנו כמה מימדים עקרוניים של אזרחות: הזכות להשתתף ולהשתייך ולהיות מוכר בחוזקותיו (כמובן שאין כאן האשמה כלפי הילדים האחרים). שיחה עמו צריכה להתמקד איפוא במתן כלים לחוש שחרף חולשתו הפיזית, הוא בכל זאת "אזרח" שווה בקבוצה. היעד המרכזי שלנו בשיחה עמו יהיה העברת מסר שאף אחד לא יכול לשלול ממנו את זכות האזרחות.
אבל לפני כן עלינו לברר מה הילד מבין מהסיטואציה. על כן שיחה עמו צריכה להתחיל כך: "נכון שהיום לא הבטיחו לך שבפעם הבאה תשתתף ועוד הוסיפו הסברים מעליבים למה לא בוחרים אותך. מה הבנת?".
לפי תשובתו, נוכל ללכת לאחד משני כיוונים. האחד: "בוא נחפש מידע איזה עוד תפקידים יש בקבוצת כדורגל ונראה מה מהם יכול להתאים לך?" - כיוון כזה מבקש לחדד כי בכל תחום בו אנו רוצים להשתתף יכול להימצא משהו שיתאים גם לנו. השני: "אם היו אומרים לך ליצור קבוצה, שבה אתה המוביל וכולם מחכים לרעיון ממך, על איזה כיוון מהדברים שאתה אוהב היית חושב?" - כאן היעד שלנו הוא להראות כי לכל אדם יכולות וחוזקות, וכאזרח יש לאדם את הזכות להביא את אותן יכולות ולהציע אותן לאחרים.
אם נעבור לדוגמת הגן והמילים הלא יפות שנאמרות שם, אזי שם הילדים מראים לנו שהם חוקרים ומתעניינים במושג ההירארכיה החברתית, השוויון בין הפרטים בקבוצה וכל מה שביניהם. הירארכיה נמצאת ואף נדרשת בסביבות החיים שלנו - יש הירארכיה בין הורים וילדים, בין אחים, בין ילדים לבין עצמם, ובינם לבין מבוגרים אחרים. התפקיד שלנו הוא להראות שהירארכיה אינה מבטלת את שוויון ערך האדם, כל עוד היא מאפשרת ביטוי עצמי, עמידה על הזכות להביא דברים שונים ממה שכבר הוצע, ושימור המקום שאינו מבטל את השייכות אל הקבוצה.
אפשר לומר לילדים כך: "אמרתם שמי שקובע במשחק מדבר לא יפה, כי הוא או היא לא רוצים שיגידו להם שלא רוצים את הרעיון שלהם. מה הם מנסים להשיג בשפה הלא יפה שלהם?". שאלה כזו מפתחת את ההסתכלות על האחר ועל כוונותיו, ובאותה עת מעצימה את ההבנות של הילד לגבי יכולת העמידה שלו אל מול האחרים.
ילדים בדרך כלל עונים כך "הוא רוצה שרק הוא יחליט", או: "היא רוצה להעליב אותנו". ואז השאלה החשובה שעלינו לשאול היא: "זה מה שהוא רוצה, אבל מה אתה רוצה?". בכך, אנחנו מחזקים את הזכות לרצון אישי ולמימושו גם אם האחר אינו מעונין בכך. החשיבות בדגש הניתן למילה "את/ה" היא בהצבה של מושג האחריות האישית ובניית ההבנה כי "לך יש אחריות להראות מי את/ה ומה את/ה חושבים, גם אם נאמר לך אחרת".
הדוגמה השלישית על העוגה מתמקדת בערך הסולידריות. הערך, שגם ניצניו נטמנים בילדות הרכה, מלמד אותנו כי מעבר לאני האישי של כל אחד ואחת, יש גם אני משפחתי ואני קבוצתי, שלעיתים קורא לנו להתגייס ולשים במקום השני את הרצון והדחף המיידי שלנו למען מתן המקום הראשון למימוש זכות האחר לשוויון והכרה. בדוגמה הזאת אני מציעה לנו כהורים לפעול בשני מישורים: במישור הסולידריות להציע לילדה שנקיים שיחה משותפת עם המשפחה השנייה, שבמהלכה נציע פתרון של עוגה אחת לכולם. בדרך הזו אנו מעבירים מסר לכל הגן כי הזכות לשייכות ושוויון עולה על הזכות האישית לעוגה אישית עם גלוטן.
במישור ההעצמה האישית, נציע לילדה לקיים יחד שיחה עם הגננת, בה נציע לה לקיים שיחה בגן על כמה חשוב לילדה שיטעמו גם מהעוגה שלה, ומדוע מלכתחילה העוגה שונה. בדרך זו אנו מראים לילדה שלקבוצה יש אחריות לקבל אותה (ואת האחר באופן כללי), ולתת לה תחושה שהיא חלק אינטגרלי בקבוצה, גם אם בתחום מסוים הצורך שלה שונה.
ילדים דורשים מאיתנו התגייסות חינוכית עם מצפן יציב, שיקנה להם הבנות וכלים לחיזוק תפיסת העצמי שלהם, במקביל ליכולת לראות את עצמם כשייכים, אקטיבים, נושאים באחריות כלפי עצמם וכלפי אחרים.

https://www.haaretz.co.il/family/naamazoran/BLOG-1.8955626
בלוגים קודמים בהארץ:
https://www.haaretz.co.il/family/naamazoran/BLOG-1.8859709
https://www.haaretz.co.il/family/naamazoran/BLOG-1.8886575
https://www.haaretz.co.il/family/naamazoran/BLOG-1.8920723

איך ללמד ילדים להיות מוסריים בשלוש דוגמאות? - דרך המראות ***