המחלקה להנדסה כימית אוניברסיטת בן-גוריון

בשנים האחרונות המושג "אנרגיה ירוקה" הפך לחלק בלתי נפרד מהשיח העולמי, אך למעשה מדובר בהרבה יותר מפאנלים סולאריים וטורבינות רוח.

אנרגיה ירוקה היא חזון רחב שמטרתו לספק את צורכי האנושות תוך צמצום הפגיעה בסביבה והפחתת פליטות גזי חממה. בעידן שבו הביקוש העולמי לאנרגיה ממשיך לגדול, האתגר כבר אינו רק לייצר יותר אנרגיה, אלא לייצר אותה בצורה חכמה, יעילה ובת-קיימא.

מעבר למקורות אנרגיה מתחדשים מחייב פיתוח חומרים חדשים, תהליכי ייצור מתקדמים, טכנולוגיות אגירה ופתרונות הנדסיים מורכבים שיאפשרו לעולם להמשיך להתפתח מבלי להעמיק את המשבר האקלימי.

מאחורי כל אחת מהטכנולוגיות הללו עומדים מדענים ומהנדסים הפועלים כדי להפוך רעיונות חדשניים למציאות, ובמרכז העשייה הזו ניצבת ההנדסה הכימית, המשלבת בין מדע, טכנולוגיה ותעשייה כדי לבנות את מערכות האנרגיה של העתיד.🌿🔆⚡️

גאים לשתף מחקר חדש בהובלת גל סרור מהמחלקה להנדסה כימית בשיתוף המחלקה להנדסת תוכנה ומערכות מידע אשר פורסם לאחרונה.

המחקר מציג מערכת חדשנית מבוססת בינה מלאכותית ומודלי שפה מתקדמים (LLMs), שמסוגלת לנתח באופן אוטומטי ספרות מדעית רחבת היקף, לחלץ מידע מתוך טקסטים, טבלאות וגרפים, ולהפוך אותו למסד נתונים מדעי מובנה ומאורגן.

כיום מתפרסמים אלפי מאמרים מדעיים מדי שנה, בכמות עצומה שכמעט בלתי אפשרי לחוקרים לעבור עליה באופן ידני. בכל מאמר מסתתרים נתונים חשובים: תנאי תגובה, טמפרטורות, לחצים, ביצועי קטליזטורים, תוצאות ניסויים וגרפים מורכבים וישנו קושי לאגד אותם לכדי מסד נתונים מובנה ואחיד.

במסגרת המחקר פיתחו החוקרים מערכת מבוססת בינה מלאכותית ומודלי שפה מתקדמים (LLMs) ,שמסוגלת לעבד מאמרים מדעיים באופן אוטומטי, לחלץ מהם מידע הנדסי מדויק, לנתח טבלאות ואפילו להבין גרפים מדעיים מורכבים.

המערכת אינה פועלת כמו צ׳אט AI רגיל שמסכם טקסט, אלא כ-pipeline מחקרי שלם: היא מאתרת מידע מתוך הספרות המדעית, מחלצת נתונים מספריים, מאחדת יחידות ופורמטים שונים, ומארגנת את הכל למסד נתונים מובנה ואחיד שניתן להשתמש בו למחקר מתקדם.

במחקר הודגמה המערכת על יותר מ-1000 מאמרים בתחום הקטליזה והידרוגנציה של CO ונבנה מאגר הכולל מעל 9600 רשומות מידע מדעיות בדיוק מרשים במיוחד.

המשמעות של העבודה רחבה במיוחד:
במקום שחוקרים יקדישו חודשים ארוכים לקריאה ידנית של מאמרים וחילוץ נתונים, ניתן לבצע את התהליך באופן אוטומטי, מהיר ומדויק, ובכך להאיץ פיתוח טכנולוגיות בתחומי האנרגיה, החומרים והתהליכים הכימיים.

המחקר מדגים כיצד השילוב בין הנדסה כימית, בינה מלאכותית ומדעי הנתונים פותח אפשרויות חדשות למחקר מדעי מתקדם, ומסמן כיוון משמעותי לעתיד עולם ההנדסה והחדשנות.

קישור למאמר המלא: https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S2666546826000674

היום נערך יום הצגת פרויקטי המחקר של סטודנטיות וסטודנטים משנה ד' במחלקה להנדסה כימית.

ההצגות המחישו את הידע, היצירתיות והיכולות ההנדסיות שנרכשו לאורך התואר, לצד חשיבה ביקורתית וחדשנות. כל הכבוד לכל המציגות והמציגים! 👏🔎

היום קיימנו את טקס המצטיינים לשנת תשפ"ה, במסגרתו הוענקו תעודות הוקרה לסטודנטיות ולסטודנטים שהפגינו הישגים אקדמיים יוצאי דופן במהלך השנה.

אנו גאים במצטיינות ובמצטיינים שלנו ומאחלים להם בהצלחה💐

מחזור תשפ"ה, עשיתם את זה!🎓

שמחים וגאים לחגוג את סיום התואר של בוגרות ובוגרי המחלקה להנדסה כימית.

מאחלים לכם הצלחה רבה בהמשך הדרך ומחכים לראות את ההישגים הבאים שלכם.💐🧡

תודה לכל מי שהגיע היום ליום הפתוח של המחלקה להנדסה כימית!

שמחנו לפגוש אתכם, לענות על שאלות ולשתף מעט מהעשייה, המחקר וההזדמנויות שמחכות לסטודנטים שלנו.

מחכים לראות אתכם בשנה הבאה בין לומדינו, ועד אז, אנחנו תמיד כאן לכל שאלה והתלבטות 🧡

בניין 30, קומת קרקע מחכים לכם ביום הפתוח🧡

סקרנים לדעת איך חום ואנרגיה מניעים את העולם?

מחכים לכם מחר ביום הפתוח של המחלקה להנדסה כימית, להכיר מקרוב את התחום ואת האנשים שמאחוריו.

נתראה מחר! 🧡

איך הופכים מהנדסת כימית למובילת שינוי בתעשייה הגלובלית?

עבור דפנה קורנפלד, התשובה התחילה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
כבר במהלך השנה האחרונה ללימודי התואר הראשון שלה בהנדסה כימית, היא החלה לעבוד בחברת טבע.
מאז, דפנה בנתה מסלול מקצועי מרשים שכלל הובלת תהליכי ייצור, ניהול צוות מהנדסים, אחריות על מוצרים מסחריים וניהול מתקן ייצור. בכל אחד מהתפקידים הללו היא פעלה בנקודת המפגש שבין מדע, טכנולוגיה, אנשים וחדשנות.

כיום, כמנהלת תחום הקיימות ב TAPI (טבע), היא מובילה מהלכים המשפיעים לא רק על הארגון שבו היא פועלת, אלא גם על הדרך שבה התעשייה מתמודדת עם אחד האתגרים הגדולים של המאה ה -21: כיצד לייצר, לצמוח ולהתקדם מבלי להתפשר על העתיד.

אחד המייזמים המשמעותיים שאותו היא מובילה בשנה האחרונה, הוא פיתוח מערכת למדידת טביעת הרגל הפחמנית של חומרים פעילים לתרופות. המערכת מאפשרת להבין באופן מדויק את ההשפעה הסביבתית של תהליכי הייצור, לזהות הזדמנויות לשיפור ולקבל החלטות המשלבות שיקולים טכנולוגיים, כלכליים וסביבתיים כבר בשלבי הפיתוח הראשונים.
הסיפור של דפנה ממחיש כיצד תחומים כמו הנדסה, אנרגיה, קיימות וטכנולוגיה אינם רק מקצועות מבוקשים, אלא תחומים שבאמצעותם ניתן להשפיע באופן ממשי על התעשייה, על הכלכלה ועל איכות החיים של הדורות הבאים.

כפי שהיא מסכמת:
“הנדסה בונה, חדשנות משפרת וקיימות דואגת שזה באמת יחזיק לאורך זמן. פתרון טוב הוא פתרון שמצליח לייצר ערך לאנשים, לעסק ולסביבה.”

רוצים להכיר מקרוב את התחומים שמעצבים את העתיד?

דפנה תהיה בין משתתפי הפאנל “There Is No Planet B” במסגרת היום הפתוח לתואר ראשון של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ב-11.6.

זה הזמן לפגוש את האנשים שכבר היום בונים את המחר 🌍💡

להרשמה ליום הפתוח >> https://bit.ly/3Qaq9PF