Sociology & Anthropology BGU סוציולוגיה ואנתרופולוגיה

11/09/2026

"כל ארוחת חג, בכל משפחה, יכולה להיות כשלעצמה מושא למחקר אנתרופולוגי, כי זו סימבוליות אחת גדולה. אנחנו נראה מאכלים שנועדו לקשר אותנו ללאום, לקהילה, למסורת משפחתית מסוימת. ואז - מה את מגישה אחרי שסיימת להגיש את המנות במסורתיות? האם תפגיני מעמד, על ידי החלפת ראש הדג בסושי? בישראל אנשים ממעמד חברתי מסוים מנסים להראות את מעמדם על ידי קוסמופוליטיות במזון, ומצד שני אותנטיות, שאנחנו כמהים לה אל מול המזון התעשייתי".

לקראת תקופת החגים הבאה עלינו (בתקווה) לטובה, מוזמנים ומוזמנות לקרוא את הכתבה שפורסמה בגלובס אליה התראיינו פרופ' ניר אביאלי וד"ר רפי גרוסגליק.

בתאבון🥰

10/09/2026

עם סיומה של השנה ולקראת פתיחתה של שנה חדשה, זו גם הזדמנות לציין חילופי משמרות בהובלת המחלקה.

אנחנו מבקשות ומבקשים להודות מכל הלב לפרופ' ג'קי פלדמן, שמסיים את כהונתו כראש המחלקה ויוצא לגמלאות, על השנים שבהן הוביל את המחלקה, על העבודה הרבה, המחויבות וההשקעה. תודה גדולה, ג'קי, ובהצלחה בפרק החדש! (Save the Date: כנס הפרישה לכבודו של ג'קי יתקיים ב 16/12/26: פרטים נוספים בהמשך).

ובאותה נשימה, אנחנו שמחות ושמחים לברך את פרופ' יעל השילוני-דולב עם כניסתה לתפקיד ראשת המחלקה, ולאחל לה הצלחה רבה.

יעל היא פרופסורית מן המניין ולאורך השנים מילאה שורה של תפקידים אקדמיים וציבוריים, בהם יועצת נשיא האוניברסיטה להוגנות מגדרית, נשיאה משותפת של האגודה להיסטוריה, פילוסופיה וסוציולוגיה של המדע, חברה במועצה הלאומית לביואתיקה וחברה בוועדת ההיגוי והשיפוט לקידום הוגנות מגדרית במל"ג. מחקריה עוסקים בבריאות וחולי, מגדר, פריון, משפחה, וראשית וסוף החיים. לאחרונה ראה אור בעריכתה, יחד עם ד"ר שרון אורשלימי, הספר "גוף משלך: רפואה, מין ומגדר", אסופת מאמרים העוסקת במפגש שבין רפואה, גוף, מגדר ומיניות.

ומכיוון שמחר ערב ראש השנה, נסיים בברכה של יעל לקראת השנה החדשה:

"מאחלת לנו כמחלקה שנה מלאה עניין, סקרנות, אתגר, הישגים וגילויים חדשים. שנה של פתיחות וקבלה, של מוגנות ושייכות, של בית לכולןם. ובמישור הרחב יותר, שנה של לקיחת אחריות, החלמה, תיקון, אומץ לבקש סליחה, חשבון נפש אישי ולאומי, פיוס, תקווה, חתירה מתמדת לשלום ושוויון ושימוש בקדמה מדעית וטכנולוגית לטובת האנושות, לשמירה על כדור הארץ, להגנת הדמוקרטיה ולשגשוג אנושי."

שנה טובה מכולנו במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה 🍎🍯

קרדיט לתמונה: יוסי מילרוד, "הארץ".

07/09/2026

ברכות לד"ר מריה גרצקי על זכייתה במלגת עמיתי פולונסקי היוקרתית!
ד"ר גרצקי כתבה את עבודת הדוקטורט שלה במחלקה, בהנחיית פרופ' אביעד רז, פרופ' דני פילק וד"ר גידי דישון. העבודה עסקה בתהליכי דיגיטליזציה של השכלה אקדמית בהקשרים של קפיטליזם רגשי ואקדמי. מוזמנים ומוזמנות לקרוא על המחקר החדש שלה בכתבה שפורסמה בבחברת האדם.
ברכות חמות מריה וכל הכבוד👑

ברכות למריה גרצקי על קבלת מלגת עמיתי פולונסקי היוקרתית!

מדוע אלגוריתמים לניהול השקעות שואלים משתמשים על חלומות הילדות שלהם? מדוע טכנולוגיות חינוכיות מודדות את המעורבות הרגשית של הסטודנטים? ואיך קרה ש AI מדומיין ומעוצב יותר ויותר כ"חבר קרוב" או "מטפל"?

מריה גרצקי, כיום פוסט דוקטורנטית באוניברסיטת תל אביב, ובקרוב מתחילה פוסט כעמיתה במכון פולונסקי של ון ליר, מספרת לנו על פרויקט המחקר החדש שלה. מתוך הטקסט:

"באוגוסט האחרון, ג'פרי הינטון, זוכה פרס נובל ומי שנחשב למייסד חקר "הdeep learning", הופיע על הבמה מול מובילי תעשיית הAI בכנס הטכנולוגיה AI4, ובמקום לדבר על היכולות החישוביות וה"אינטליגנציה" המתקדמת של הבינה המלאכותית, כפי שאולי היינו מצפים, הוא דיבר על כיוון אחר לגמרי: הוא טען שהמטרה בעיניו היא ללמד את הAI "אינסטינקטים אמהיים" כדי שהן ידאגו לנו וירצו בטובתנו. הדברים האלו תפסו אותי לא רק כאמא חדשה (שעדיין מנסה להבין מה זה אומר אינסטרינקטים אמהיים:) אלא גם כחוקרת ביקורתית של אלגוריתמים. מה המשמעות של מוביל טכנולוגיה עולמי הקורא לפתח אלגוריתמים עם 'אינסטינקטים אמהיים'?

יחסי אם־ילד הם אחד המודלים התרבותיים המרכזיים שלנו לטיפול (Care) ויחסים תרפויטיים. דמות האם מזוהה עם דאגה ואמפתיה, אך גם עם סמכות שמוצגת כלגיטימית דווקא משום שהיא פועלת לכאורה להגנת וטובת הילד. לכן, כשהינטון מדמה את ה־AI לאם, הוא אינו רק משתמש במטפורה "חמודה"; הוא מגייס מכלול שלם של משמעויות תרבותיות (רגשיות ותרפויטיות) המוענקות לטכנולוגיה.

מה קורה אם כן כשאנחנו 'מתרגמות' את הרעיונות האלו לחזונות הטכנולוגיים שלנו? כשאנחנו משתמשות בקטגוריות רגשיות ותרפויטיות לבניית קטגוריות אלגוריתמיות? אחת האפשרויות, אותן הראיתי בעבודת הדוקטרוט שלי שעסקה בדיגיטליזציה אקדמית, היא ששליטה ומעקב אלגוריתמי ממוסגרים יותר ויותר כאקט של טיפול ודאגה לסטודנטים."

עוד על עבודתה של גרצקי בטקסט המלא באתר בחברת האדם- קישור בתגובות.
Maria Gretzky
Sociology & Anthropology BGU סוציולוגיה ואנתרופולוגיה
The Van Leer Jerusalem Institute - מכון ון ליר בירושלים

26/08/2026

אז מה עושים ועושות עם תואר בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה??
מוזמנים ומוזמנות לשמוע על הדרך של נועה, עזרי וסמארה ואיך הם תרגמו את הידע שקיבלו במחלקה לשוק העבודה.

ההרשמה בעיצומה!

20/08/2026

מי הכוכבת הזו??
מוזמנים ומוזמנות לקרוא על דרכה של עדי רוזנשטוק, בוגרת המחלקה בתואר ראשון ושני.
ההרשמה בעיצומה

עדי רוזנשטוק, בוגרת תואר ראשון ושני בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן־גוריון בנגב, לא תכננה מראש להגיע למסלול המקצועי שבו היא נמצאת היום.
הכול התחיל בטיול במזרח. במקום להתעניין רק בנופים ובאתרים, עדי מצאה את עצמה מסתקרנת דווקא מחיי היום־יום: איך אנשים חיים, מה הם אוכלים, איך הם מדברים ואיך התרבות שסביבם מעצבת את מי שהם. ״אחר כך הבנתי שקוראים לזה סוציולוגיה ואנתרופולוגיה״, היא מספרת.
הבחירה באוניברסיטת בן־גוריון הייתה כמעט טבעית עבורה. ״אני .BGU Baby ההורים שלי למדו והכירו באוניברסיטה, וגדלתי על סיפורים שזה המקום הכי טוב בעולם״.
במהלך התואר היא למדה לא לקבל את המשפט ״ככה זה״ כמובן מאליו, לשאול שאלות, להתמודד עם סתירות ולזהות מורכבות גם בעולם שמנסה להפוך הכול לשחור או לבן.
בתזה שלה חקרה כיצד צעירים וצעירות בטאיוואן מכוננים זהות לאומית דרך אוכל ושווקי לילה.
אבל בהמשך גילתה שהיא רוצה לקחת את הכלים המחקריים שלה אל השטח.
היום עדי מובילה את תחום המחקר והפיתוח בפורום למען יתומי המלחמה.
במסגרת עבודתה היא מחברת בין ארגונים, אקדמיה, פילנתרופיה ומשרדי ממשלה, ומנסה להבין לעומק את המציאות החברתית והתרבותית שבה חיים ילדים שאיבדו הורה.
״בלי הכלים שקיבלתי במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, לא הייתי יכולה להבין עד כמה מדובר במציאות מורכבת״. ומבחינתה, האפשרויות בתחום כמעט בלתי מוגבלות: ״מגדר, אוכל, בריאות, פנאי, כלכלה, ממשל או חינוך - כמעט כל פעולה שאנחנו עושים היא תרבות וחברה, ואפשר לחקור אותה״.

לפרטים נוספים על המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה >>> https://bit.ly/45IE5Vi

10/08/2026

מוזמנים ומוזמנות לקרוא על הדרך שעברה ד"ר שלומית גיא שאת כלל התארים שלה עשתה במחלקה.
שלומית, כל הכבוד על העבודה המשמעותית שאת עושה (גם) מחוץ לאקדמיה!

"הפעם הראשונה שהלכתי למשחק כדורגל הייתה במהלך התואר השני שלי באוניברסיטת בן-גוריון. הלכתי עם אחי, אלי למשחק של הפועל באר-שבע נגד הפועל תל-אביב. החוויה הזו הייתה קשה, אבל יצאתי ממנה סקרנית."
ד"ר שלומית גיא, בוגרת המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה לא תכננה להפוך את הכדורגל לתחום המחקר שלה. אבל דווקא החוויה הראשונה ביציע, שהעלתה אצלה יותר שאלות מתשובות, הובילה למסע מחקרי שנמשך עד היום. "הבנתי שמאחורי כל משחק מסתתר סיפור על חברה, זהות וקהילה."
ד"ר גיא השלימה את כל המסלול האקדמי שלה באוניברסיטת בן־גוריון, שם הפכה את הסקרנות למחקר מעמיק על תרבות אוהדי הכדורגל, זהות וקהילה. במסגרת עבודת הדוקטורט יצאה למחקר שטח בלונדון, נפגשה עם ראשי האקדמיות של צ'לסי וארסנל, וחקרה מקרוב את תרבות הכדורגל האנגלית ואת השינויים החברתיים שעברה.
"שלוש שנים חקרתי את קהילות אוהדי הכדורגל בישראל. אחר כך נסעתי לאנגליה כדי להבין איך נראית תרבות הכדורגל במדינה שבה המשחק הפך לחלק מהזהות הלאומית."
המחקר הוביל לפרסום ספרה "אימפריה: איך המציאה אנגליה את הכדורגל מחדש" ובהמשך לייעוץ לוועדות ממשלתיות, למועדוני כדורגל ולמחקרים שעסקו באלימות בספורט ובהגנה על ילדים ובני נוער. מאז היא פרסמה עוד 12 ספרים ופתחה הוצאת ספרים בוטיקית שעוסקת בספורט ובחברה. סיפרה האחרון: "כולם ידעו ואף אחד לא עשה דבר", עוסק בתופעת האלימות כלפי ילדות וילדים בספורט ההישגי בישראל.
"לא רציתי שהמחקרים יישארו באקדמיה. רציתי שהם ישפיעו על הדרך שבה אנחנו מנהלים את הספורט בישראל."

לפרטים על המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה >>> https://bit.ly/4bvmRhz
קרדיט לתמונה: שי מוגילבסקי

24/07/2026

לקראת סוף השבוע (שיהיה שקט🪬🪬) אנחנו חוזרות לפינה
והפעם שני פרקים מרתקים שעוסקים שניהם באופן רחב באנתרופולוגיה של אוכל:

הפרק הראשון הוא של Adi Rosenstock שהתראיינה לפודקסט "טייוואנית-Taiwanit" על עבודת התזה המרתקת שלה (בהנחיית פרופ' ניר אביאלי וד"ר רפי גרוסגליק) על על אוכל ולאומיות בקרב צעירים טייוואנים. בפרק מספרת עדי על האופן שבו ניתן להתבונן על האוכל כעדשה להבנת התרבות המקומית, מדוע בחירות קולינאריות יומיומיות הן הרבה יותר מאוכל ואיך דרך טעמים, זיכרונות ומסורות, אפשר להבין תרבות, זהות ושייכות.

הפרק השני הוא של ד"ר Rafi Grosglik שהתראיין לפודקסט "לא על היין לבדו" לשיחה מרתקת שעוסקת, בין השאר בסוציולוגיה ובאנתרופולוגיה של אוכל ובני אדם וכיצד הביוגרפיה האישית שלו שזורה בביוגרפיה הקולינרית של מחקריו המגוונים והמרתקים.

הקישורים בתגובות, האזנה נעימה🎧🎧

21/07/2026

ברכות חמות לד"ר מהא כרכבי סבאח האלופה על זכייתה במענק המחקר של ה-ISF🥳🥳🥳

המחקר "השפעת הגירושים על דפוסי התעסוקה של נשים פלסטיניות ערביות בישראל: ניתוח מהלך החיים דרך עדשת מגדר ואתניות", בשיתוף פרופ' סאמי מיעארי (החוג ללימודי עבודה, אוניברסיטת תל אביב), מבקש להציע הסתכלות חדשה על הקשר בין גירושין לבין תעסוקתן של נשים פלסטיניות בישראל.

עד כה, רוב הידע הסוציולוגי שבחן את השפעת הגירושין על תעסוקת נשים התבסס על מחקרים שנערכו במדינות מערביות. בהתאם לכך, גם ההסברים התיאורטיים נשענים בעיקר על חברות שבהן שיעורי התעסוקה של נשים גבוהים יותר והנורמות המגדריות שונות. אולם האם הסברים אלה מתאימים גם לחברות פטריארכליות ולמיעוטים אתניים?

המחקר הנוכחי יוצא מתוך ההנחה שהתשובה היא: לא בהכרח. מטרתו היא לפתח הסבר סוציולוגי המותאם להקשר התרבותי, הפוליטי והכלכלי של נשים פלסטיניות בישראל, ולהראות כיצד מגדר, אתניות ומעמד מעצבים יחד את מסלולי החיים והתעסוקה לאחר הגירושין.

אחד החידושים המרכזיים של המחקר הוא השילוב בין גישת מסלול החיים (Life Course) לבין גישת ההצטלבות (Intersectionality) – שילוב שטרם יושם באופן משמעותי בחקר הקשר בין גירושין לתעסוקה. שילוב זה מאפשר להבין כיצד אירוע הגירושין משנה את מסלול חייהן של נשים לאורך זמן, אך גם כיצד הוא עצמו מעוצב על ידי אירועים ותהליכים שהתרחשו לאורך מסלול החיים עד למועד הגירושין. בנוסף, הבסיס התיאורטי המוצע מאפשר לזהות כיצד המשאבים והמגבלות של נשים מושפעים מהצטלבות של מגדר, אתניות, מעמד ומיקום חברתי.

המחקר ייחודי גם מבחינה מתודולוגית. הוא משלב:
• נתונים מנהליים רחבי היקף, העוקבים אחר נשים וגברים לפני הגירושין וגם אחריהם.
• ראיונות עומק, המאפשרים להבין את המשמעות שהנשים עצמן מעניקות לשינויים במסלול חייהן.
• השוואה בין נשים פלסטיניות לנשים יהודיות ובין נשים לגברים, כדי לחשוף כיצד אי-שוויון מגדרי ואתני מעצב מסלולי תעסוקה שונים.

הממצאים הראשוניים כבר מצביעים על תמונה מעניינת: כשליש מהנשים הפלסטיניות אינן מועסקות במועד הגירושין, אך 43% מהן משתלבות מחדש בשוק העבודה בתוך שנה לאחר הגירושין – שיעור גבוה מזה של גברים גרושים. ממצא זה מעלה שאלות חשובות על האופן שבו גירושין יכולים להפוך לנקודת מפנה במסלול החיים של נשים, על התנאים המאפשרים או מגבילים את השתלבותן מחדש בשוק העבודה, ועל הפערים המגדריים בדפוסי התעסוקה.

אנו מקווים שמחקר זה יתרום לא רק להבנה תיאורטית חדשה של הקשר בין משפחה, מגדר ותעסוקה, אלא גם לפיתוח מדיניות המותאמת להקשר התרבותי, הפוליטי והכלכלי שבו חיות נשים פלסטיניות בישראל.

ברכות מהא וסאמי👏👏

13/07/2026

בין בחינה לבחינה, קחו לעצמכן.ם רגע של הפוגה עם פינה חדשה שבה נשתף כתבות, ראיונות ופודקאסטים בהשתתפות חוקרות וחוקרי המחלקה. הזדמנות להכיר את המחקר שלנו גם מחוץ לכיתה😊

את הפינה נתחיל עם ראשת המחלקה הנכנסת (פוסט ברכות רשמי בהמשך💃): פרופ' יעל השילוני דולב! שלרגל צאת האסופה "גוף משלך: רפואה, מין ומגדר" אותה ערכה עם ד"ר שרון אורשלימי, התראיינה לשני פודקסטים מרתקים!!

🎙️ הפודקאסט "מה שכרוך" של כאן
https://www.kan.org.il/content/kan/podcasts/p-8266/1055660/

🎧 הפודקאסט "סקרנית" של שרון קנטור
https://open.spotify.com/episode/5RW971gI989KEUVp2FBI2W?si=-pqD0-62RZymojkcdjxnCQ&utm_source=whatsapp&nd=1&dlsi=5f82b175aa5d40eb

בשני הראיונות מציעה פרופ' השילוני דולב מבט מרתק על האופן שבו ידע רפואי, טכנולוגיות חדשות ותפיסות חברתיות מעצבים את חוויית הגוף ואת חיינו. שיחה נגישה ומעוררת מחשבה על נושאים שנוגעים לכולנו.

🎧 האזנה נעימה! ונתראה בפינה הבאה:)

03/07/2026

ברכות למעיין קרן לוי האלופה שלנו, שאחרי זכייה במלגת פורום ארלוזרוב (!!!) גם זכתה בפרס מטעם קרן Foundation for Higher Education and Culture Switzerland (FFHEC) לשנת תשפ"ו 2026.
הפרס מוענק מידי שנה לסטודנטים ולסטודנטיות מצוינים בפקולטה למדעי החברה והרוח שכתבו הצעת מחקר חדשנית ומבטיחה בתחום מדעי החברה👑
עבודת התזה של מעיין עוסקת בכלכלת הפלטפורמה — מודל עסקי ותעסוקתי שבו עסקאות, שירותים ועבודה מנוהלים ומאורגנים דרך פלטפורמות דיגיטליות ואפליקציות — ובוחנת כיצד מקבלי החלטות משתמשים בכלי מדיניות ציבורית כדי לעצב את כניסתה והטמעתה של שיטת העסקה זו במשק הישראלי. העבודה מתמקדת, בין היתר, במקרה הבוחן של חברת Wolt כזירה מרכזית שבה חדשנות טכנולוגית פוגשת רגולציה ממשלתית, מאבקים פוליטיים ויחסי עבודה משתנים, ובתפקיד המדינה כמעצבת ובונה של שווקים חדשים.

ברכות למעיין ולד"ר ארז מגור, המנחה שלה.

מעיין, אנחנו גאים בך מאוד על הזכייה ומאחלים לך הצלחה רבה בהמשך דרכך. בטוחים שתעשי חיל👩‍🎓🧡