מרכז חיים הרצוג לחקר המזרח התיכון והדיפלומטיה

  • Home
  • Israel
  • Beersheba
  • מרכז חיים הרצוג לחקר המזרח התיכון והדיפלומטיה

מרכז חיים הרצוג לחקר המזרח התיכון והדיפלומטיה מרכז חיים הרצוג לחקר המזרח התיכון והדיפלומטיה

בשנים האחרונות התמקדו במזרח התיכון חלק ניכר מהמשברים העולמיים. קריסת התהליך המדיני בין ישראל והפלסטינים (מאז המשא ומתן הכושל בקמפ דיוויד, יולי 2000) והסלמת העימות הישראלי-פלסטיני, כמו גם מתקפת הטרור שהנחית ארגון אל-קאעדה על ארצות-הברית (11 בספטמבר 2001) והמלחמה בעיראק - הובילו לשרשרת אירועים שחוללה שינויים משמעותיים במזרח התיכון ומעבר לו. התפתחויות דרמטיות אלה הובילו למשברים גם בקרב חברות שונות באזור. המחאה הפוליטית וההתנגדות למדיניות שהתוו מקבלי ההחלטות הינם אחד מסימני הזמן. שגשוגם של אמצעי 'מדיה חדשה', ובהם ערוצי טלוויזיה לווייניים, אינטרנט ורשתות חברתיות – נעשו במהרה לבימות מרכזיות לניהול השיח הציבורי ולעיצובו.
במסגרת פעילותו האקדמית מבקש המרכז לתרום לשיח האקדמי והציבורי ב באשר להתפתחויות במזרח התיכון בזמננו, כמו גם ביחס להיסטוריה היותר רחוקה של האזור, וכן לסוגיות בנושאי חברה, תרבות ודת.
המרכז מעוניין להגשים יעדים אלה באמצעות שורת פעילויות מסוגים ותחומים שונים של העשייה האקדמית. לצד תמיכה כספית בפרויקטים מחקריים כמו מתן מלגות ומענקי מחקר לחוקרים ותלמידים, תומך המרכז בפרויקטים של תרגום מחקרים סמינלים בחקר המזרח התיכון, מארח חוקרים אורחים מהארץ ומחו"ל, יוזם ותומך בסדנאות, כנסים וימי עיון מסוגים שונים בסוגיות מזרח תיכוניות בתחומים של דיפלומטיה, הגות, תרבות וחברה, תומך בפרסומו של כתב העת האקדמי רב המוניטין ג'מאעה, יוזם פעילויות תרבות כמו מועדון הסרט סינימא ומופעי אמנים, ועוד. פרויקט אחר אותו מקדם המרכז באחרונה הינו דיון אקדמי וציבורי על יוזמת השלום הערבית, וזאת באמצעות כנסים וסיקור נרחב באתר המרכז של מאמרים אקדמיים, מאמרי דעה, ודיווח על כנסים ופרסומים העוסקים בסוגיה זו.

04/10/2026

משייקספיר בביירות לסירת הדיג בטבריה: הסוציולוגיה של אובדן ההון התרבותי בישראל 🎭🎣

בקטע ארכיוני נוגע ללב שפורסם ב"כאן ארכיון", מתועד דייג יהודי טברייני מבוגר ממוצא לבנוני כשהוא משתף ברגע מעברו בביירות:
> "אני בלבנון הייתי בבית ספר, אז שם הייתי צריך לצטט איזה משהו מהמלט... אז אני חייתי את המלט. והשגריר הבריטי אז בא ואמר לי: 'תשמע, אתה תהיה פעם שחקן גדול, שחקן שייקספירי גדול'...
> – ואתה ממשיך עכשיו לשחק?
> בדיוק! החיים הם משחק. הלא שייקספיר אמר: 'כל הארץ במה, וכל האנשים שחקנים... כל אחד משחק את התפקיד'...
> – אתה משחק דייג?
> משחק דייג, תקרא לזה ככה..."
>

הטקסטורות התרבותיות שעולות מן המונולוג הזה – אדם שגדל בלבנון הקוסמופוליטית, ציטט את שייקספיר באנגלית וזכה לשבחי השגריר הבריטי, ומוצא עצמו בישראל בתפקיד ה"דייג הפשוט" על שפת הכנרת – אינן מקרה פרטי. הן מגלמות את אחד הפרקים המרתקים והמושתקים בהיסטוריה החברתית של ישראל: הפרולטריזציה המבנית של יהודי ארצות האסלאם.

מבט סוציולוגי: שבר ההשכלה בין דור ראשון לדור שני
הסוציולוגיה הביקורתית בישראל (מעבודותיהם המכוננות של עזיזה כזום, שלמה סבירסקי, יהודה שנהב, אלה שוחט, ניסים ליאון וניסים מזרחי) הפריכה את המיתוס הוותיק לפיו עולי ארצות האסלאם הגיעו מ"חברות נחשלות וחסרות הון תרבותי".
* הפרדוקס האמפירי של עזיזה כזום: נתוני מפקדי האוכלוסין (המוצגים בטבלה המצורפת) חושפים תמונה מדהימה: במפקד 1961, שיעור הגברים בעלי 12 שנות השכלה עיונית/אקדמית בקרב מהגרים מעיראק היה שווה – ואף מעט גבוה יותר – מזה של מהגרים מפולין ומרומניה.
* ההפגרה החינוכית של הדור השני (Dichotomization): כעבור דור אחד בלבד (מפקד 1995), שיעור מסיימי התיכון העיוני בקרב ילידי הארץ שמוצאם מפולין זינק לכ-40%, בעוד שבקרב ילידי הארץ ממוצא עיראקי הוא נותר תקוע סביב 12% בלבד. תהליך ה"השתלבות" הישראלי לא ייצר מוביליות, אלא דווקא חסימה מעמדית.
* אוריינטליזם ומחיקת ההון התרבותי: מערכת החינוך והקליטה בשנות ה-50 וה-60 פעלה מתוך הנחה מוקדמת לפיה המהגרים מארצות האסלאם זקוקים ל"הבראה תרבותית" והסללה מקצועית. הידע התרבותי העשיר – רב-לשוניות (צרפתית, אנגלית, ערבית), ספרות עולמית ומסחר קוסמופוליטי במרכזים כמו ביירות, בגדאד, אלכסנדריה וקזבלנקה – לא תורגם להון סימבולי בישראל, אלא נוטרל והוחלף בעבודות כפיים בעיירות הפיתוח ובשכונות.

המבט של תוכנית המרח"ב
החיבור שבין טקסטים ארכיוניים חזותיים לבין נתונים סוציולוגיים כמותיים וביקורתיים הוא הבסיס למחקר מעמיק של החברה הישראלית והמרחב המזרח-תיכוני.

בתוכנית המרח״ב – ״מבטים מן המזרח״ באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אנו מזמינים חוקרות וחוקרים לתארים מתקדמים לפרק נרטיבים הגמוניים, לחקור את ההיסטוריה החברתית והמעמדית של המזרחים בישראל, ולהבין כיצד מעוצבים יחסי כוח, זהות ואי-שוויון מתוך קריאה רב-תחומית וביקורתית.

💼 רוצים לחקור את החברה הישראלית, ההיסטוריה והסוציולוגיה של המזרח התיכון מתוך פרספקטיבה ביקורתית ומקורית?

ההרשמה לשנת הלימודים הקרובה בתוכנית המרח״ב – מבטים מן המזרח (לתארים מתקדמים – תואר שני מחקרי ודוקטורט) בפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בעיצומה! התוכנית מציעה קהילה אקדמית עשירה, ליווי אישי ומלגות לימודים ומחקר למועמדים מתאימים.

📧 לפרטים נוספים והגשת מועמדות: [email protected]
🔗 עקבו אחר דף התוכנית לעדכונים שוטפים!
#מזרחים #פרולטריזציה

03/10/2026

"שוּ יַעְנִי מִזְרָאחִי?": כשהאלגוריתם של בדיקות ה-DNA פוגש את הסוציולוגיה הישראלית 🧬📱
בסרטון טיקטוק קצר ומשעשע שרץ ברשתות, מפעיל צעיר ערבי פילטר פופולרי של "בדיקת DNA" ביתית. התוצאות מופיעות על המסך: 76% בריטי, 14% "Mizrahi", 9% גרמני ו-1% פולני.
התגובה שלו אותנטית ומלאת פליאה: הוא מתבונן במסך, קורא במבטא ערבי מודגש "מזראחי? שו האי מזראחי?!", ומיד מוחה בתסכול מבודח: "מא פי ערבי?! אבדן?!" (אין ערבי בכלל?!).
מעבר לרגע הקומי ברשת, המפגש הקצרצר הזה מגלם בתוכו סוגיה סוציולוגית ותרבותית מרתקת על האופן שבו קטגוריות חברתיות מקומיות "מתורגמות" לגנטיקה מסחרית גלובלית.
―
בין קטגוריה סוציולוגית לגנטיקה מסחרית
🔹 "מזרחי" איננה עובדה ביולוגית, אלא קטגוריה פוליטית וחברתית:
כפי שהראו חוקרי החברה הישראלית (מעבודותיהם של יהודה שנהב, סמי סמוחה, עזיזה כזום ואלה שוחט), המושג "מזרחי" נולד מתוך המפגש הישראלי של המאה ה-20 – ככור היתוך בירוקרטי שקיבץ תחת קורת גג אחת יהודים מבגדאד, ממרקש, מדמשק ומצנעא. בארצות מוצאם, אותם יהודים לא הגדירו עצמם כ"מזרחים", אלא כבני קהילות עירוניות ואזוריות ספציפיות, שלעיתים קרובות ראו עצמם כחלק אינטגרלי מן התרבות והמרחב הערבי.
🔹 ההתחפשות הגנטית של מדעי החברה:
חברות המסחר הגנטיות (כגון MyHeritage או Ancestry) הופכות הבניות היסטוריות וסוציולוגיות לקטגוריות גנטיות כביכול. כאשר האלגוריתם מציב "Mizrahi" לצד "British" או "German", הוא מעניק חותמת ביולוגית לקטגוריה שהיא בבסיסה תולדה של פוליטיקה של זהויות וגבולות לאומיים.
🔹 האירוניה שבמבט מבחוץ:
עבור הדובר בסרטון, המילה "ערבי" מייצגת שייכות תרבותית וגיאוגרפית מובנת מאליה, בעוד המילה העברית "מזרחי" נשמעת כמו קוד זר לחלוטין שאין לו פשר. הסצנה ממחישה כיצד מילים שמובנות לכל ישראלי כחלק מחיי היומיום מאבדות את משמעותן ברגע שהן חוצות את גבולות השיח המקומי.
―
המבט של תוכנית המרח"ב
החיבור בין תרבות דיגיטלית, שאלות של מוצא וזהות, והאופן שבו המזרח התיכון ממשיג את עצמו לעומת האופן שבו המערב מקטלג אותו – הוא בדיוק שדה המחקר שבו אנו עוסקים.
בתוכנית המרח״ב – ״מבטים מן המזרח״ באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אנו מזמינים חוקרות וחוקרים לתארים מתקדמים לפרק מושגים של זהות, לאומיות ואתניות: לחקור את ההיסטוריה החברתית של המרחב, את הסוציולוגיה של יהודי ארצות האסלאם, ואת המפגש המורכב שבין מדע, שפה ותרבות עכשווית.
―
💼 מעוניינים לחקור את גבולות הזהות, התרבות והסוציולוגיה במזרח התיכון מתוך פרספקטיבה ביקורתית ומקורית?
ההרשמה לשנת הלימודים הקרובה בתוכנית המרח״ב – מבטים מן המזרח (לתארים מתקדמים – תואר שני מחקרי ודוקטורט) בפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בעיצומה! התוכנית מציעה קהילה אקדמית עשירה, ליווי אישי ומלגות לימודים ומחקר למועמדים מתאימים.
📧 לפרטים נוספים והגשת מועמדות: [email protected]
🔗 עקבו אחר דף התוכנית לעדכונים שוטפים!
#מזרחים

"כמה שהיא יפה, צרפת של היום...": שולחנות הפוכים בבית הקפה, זעם הנעורים והקרב על נשמת הרפובליקה ☕🇫🇷בפוסט ויראלי וכאוב שפו...
03/10/2026

"כמה שהיא יפה, צרפת של היום...": שולחנות הפוכים בבית הקפה, זעם הנעורים והקרב על נשמת הרפובליקה ☕🇫🇷
בפוסט ויראלי וכאוב שפורסם מטעם בית הקפה/מסעדה "La Rotonde" בצרפת, מופיע תיעוד של עימותים אלימים ברחובות לצד המילים המרירות:
> "כמה שהיא יפה, צרפת של היום...
> שתי דקות. זה כל מה שהיה דרוש כדי להפוך עציצים, להפוך שולחנות ולהשליך אבנים על הלקוחות שלנו.
> אנשים בסך הכל באים לשתות כוסית, לאכול, לעבוד... ונאלצים לספוג את זה."
> .
> אך המאורע לא נעצר ברחוב; סערת התגובות שנלוותה לפוסט פתחה זירת התגוששות אידיאולוגית המגלמת בדיוק את הקרע החברתי העמוק שמטלטל את צרפת בת זמננו.
> .
> ―
> .
> זירת התגובות: בין חרדה שמרנית למלחמת מעמדות
> .
> התגובות ברשתות מציגות שלושה קולות מובהקים של החברה הצרפתית:
> .
> 🔹 החרדה המוסרית וציטוט אפלטון:
> אחד המגיבים (Julien) מגייס קטע מפורסם מתוך "המדינה" של אפלטון (ספר 😎 כדי להסביר את האנרכיה: "כאשר האבות מתרגלים להניח לילדים לעשות כרצונם... כאשר המורים רועדים מפני תלמידיהם... וכאשר הצעירים בָּזִים לחוקים ואינם מכירים בשום סמכות – שם מתחילה העריצות". זהו קולו של הזרם השמרני, הרואה במחאות סימפטום לקריסת הסמכות ההורית, החינוכית והתרבותית המסורתית.
> .
> 🔹 תזת "צרפת האבודה" (France perdue):
> תגובות קצרות ומיואשות כמו של מארי ("France perdue" – "צרפת אבודה"), או ההצעה הצינית "להכניס אותם 40 בכיתה כדי לחסוך חימום", מבטאות את תחושת חוסר האונים והניכור של הבורגנות ומעמד הביניים, החשים כי המרחב הציבורי הבטוח הולך ונשמט מתחת לרגליהם.
> .
> 🔹 "כבוד הרפובליקה – למורת רוחם של הבורגנים":
> מנגד, המגיב מרקו קורא תיגר ישיר על הנרטיב: "הם כבודה של צרפת, גם אם זה לא מוצא חן בעיני הבורגנים" (Ils sont l'honneur de la France. N'en déplaise aux bourgeois). תפיסה זו רואה בזעם של הדור הצעיר ונערי הפרברים (ה-Banlieues) לא "ונדליזם לשמו", אלא ביטוי הכרחי של מאבק מעמדי נגד אי-שוויון, אבטלה, ניכור ואטימות ממסדית.
> .
> ―
> .
> מבט סוציולוגי: המרחב העירוני כזירת חיכוך פוליטית
> .
> בית הקפה הצרפתי – ה-Bistrot או ה-Brasserie – איננו רק עסק פרטי; הוא מוסד תרבותי המסמל את אמנות החיים (Art de vivre), את המנוחה הבורגנית ואת הסדר האזרחי השלו.
> .
> כאשר שולחנות בית הקפה נהפכים בעת הפגנות, אין זה מקרי: זהו חיכוך חזיתי בין שתי צרפתות שאינן נפגשות עוד – צרפת שנהנית מכוס קפה במרכז העיר, מול צרפת צעירה, מודרת ומתוסכלת, שאינה מוצאת את מקומה בהבטחה הרפובליקנית של "חירות, שוויון, אחווה".
> .
> ―
> .
> המבט של תוכנית המרח"ב
> .
> הבנת מחאות חברתיות, משברי זהות ותנועות נוער מחייבת חוקרים להביט מעבר לכותרות הסנסציוניות, ולנתח את השיח הציבורי, המעמדי והמרחבי של ימינו.
> .
> בתוכנית המרח״ב – ״מבטים מן המזרח״ (הפקולטה למדעי הרוח והחברה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב), אנו עוסקים במחקר ביקורתי של תנועות מחאה, סוציולוגיה עירונית, יחסי מרכז ופריפריה ומאבקי הגמוניה – במזרח התיכון, באירופה ובעולם.
> .
> ―
> .
> 💼 מעוניינים לחקור את יחסי הכוח, הסוציולוגיה העירונית ומאבקי התרבות והמעמד מתוך מבט ביקורתי ומעמיק?
> .
> ההרשמה לשנת הלימודים הקרובה בתוכנית המרח״ב – מבטים מן המזרח (לתארים מתקדמים – תואר שני מחקרי ודוקטורט) באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בעיצומה! התוכנית מציעה ליווי אקדמי אישי, קהילת מחקר תוססת ומלגות לימודים ומחקר למועמדים מתאימים.
> .
> 📧 לפרטים נוספים והגשת מועמדות: [email protected]
> .
> 🔗 עקבו אחר דף התוכנית לעדכונים שוטפים!
> .
> #צרפת
>

רעידת אדמה פוליטית ברבאט: פאטמה א-זהרא אל-מנצורי – האישה הראשונה בראשות ממשלת מרוקו 🇲🇦🏛️היסטוריה פוליטית בממלכת מרוקו: מ...
02/10/2026

רעידת אדמה פוליטית ברבאט: פאטמה א-זהרא אל-מנצורי – האישה הראשונה בראשות ממשלת מרוקו 🇲🇦🏛️

היסטוריה פוליטית בממלכת מרוקו: מלך מרוקו מוחמד השישי הטיל על פאטמה א-זהרא אל-מנצורי (فاطمة الزهراء المنصوري), מנהיגת מפלגת "האותנטיות והמודרניות" (PAM / حزب الأصالة والمعاصرة), להרכיב את הממשלה הבאה. אל-מנצורי היא האישה הראשונה בתולדות המדינה שמתמנה לתפקיד ראש הממשלה.

המינוי ההיסטורי מגיע בעקבות ניצחון מפלגתה בבחירות לפרלמנט שנערכו ב-23 בספטמבר, שבהן גרפה 97 מושבים בבית הנבחרים ועקפה את המפלגות הגדולות המסורתיות (מפלגת "ההתאגדות הלאומית של העצמאיים" RNI ומפלגת "העצמאות" איסתיקלאל).

ממרקש למשרד ראש הממשלה: תחנות בחייה של אל-מנצורי
* השכלה משפטית ומשפט מסחרי: אל-מנצורי, ילידת מרקש (1976), היא עורכת דין ותיקה המומחית לדיני מקרקעין. היא מחזיקה בתארים אקדמיים במשפט אנגלו-סקסי מאוניברסיטת פייס בארה"ב, תואר שני במשפט חוזים ומסחר מאוניברסיטת מונפלייה בצרפת, ותואר ראשון במשפט פרטי מאוניברסיטת מוחמד החמישי ברבאט.

* הפריצה המוניציפלית במרקש: את טבילת האש הפוליטית שלה עשתה ב-2009 כשנבחרה לראשות עיריית מרקש – והפכה לאישה הראשונה שכיהנה בתפקיד ראש עיר במטרופולין התיירותי והמרכזי של הממלכה (תפקיד אליו שבה ונבחרה שוב ב-2021).
* מנהיגות ממלכתית ותכנון המרחב: ממייסדות מפלגת ה-PAM ב-2008 ויו"ר המועצה הלאומית של המפלגה במשך כעשור. באוקטובר 2021 הצטרפה לממשלה כשרת הבינוי, השיכון, תכנון המרחב הלאומי ומדיניות העיר (وزيرة إعداد التراب الوطني والتعمير والإسكان وسياسة المدينة).

מבט סוציולוגי ופוליטי: בין "מודרניות" למלוכה
מינויה של אישה לראשות הרשות המבצעת במרוקו מספק כר עשיר למחקר סוציולוגי ופוליטי ביקורתי:
* מגדר ומוקדי כוח בעולם הערבי: המינוי שובר תקרת זכוכית משמעותית במגרב ובמזרח התיכון כולו, ומציג את מרוקו בחזית הייצוג המגדרי האזורי. לצד המהפכה ברפורמת המעמד האישי (המוּדַוַונָה), נוכחות נשית בראשות הממשלה משנה את הדימוי המסורתי של מוקדי קבלת ההחלטות.

* הסוציולוגיה של מפלגת ה-PAM: שמה של המפלגה – "אל-אצאלה ואל-מועאסרה" (الأصالة والمعاصرة – אותנטיות ומודרניות) – מייצג בדיוק את הדיאלקטיקה של הפוליטיקה המרוקאית בת זמננו: שילוב בין נאמנות מוחלטת למוסד המלוכה והמסורת ההיסטורית, לצד שאיפה לרפורמיזם טכנוקרטי, ליברליזציה ומודרניזציה חברתית.

* משילות של המרחב העירוני: המעבר של אל-מנצורי מניהול העיר מרקש ותיק הבינוי והשיכון לראשות המדינה מדגיש כיצד שאלות של גיאוגרפיה אנושית, פיתוח עירוני וצדק חלוקתי במרחב הופכים לציר מרכזי של לגיטימציה פוליטית בימינו.

המבט של תוכנית המרח"ב

התמורות הפוליטיות, המגדריות והמוסדיות בצפון אפריקה מחייבות חוקרים וחוקרות להכיר מקרוב את המרקם הייחודי של מדינות המגרב, יחסי החברה והמדינה, ותרבות השלטון.

בתוכנית המרח״ב – ״מבטים מן המזרח״ באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אנו מזמינים מועמדות ומועמדים לתארים מתקדמים לחקור את הפוליטיקה, המגדר והסוציולוגיה של המזרח התיכון וצפון אפריקה מתוך קריאה ביקורתית ישירות מן המקורות בשפתם (ערבית וצרפתית).

💼 מעוניינים לחקור את יחסי המגדר, הפוליטיקה, החברה והמרחב בצפון אפריקה ובמזרח התיכון העכשווי?

ההרשמה לשנת הלימודים הקרובה בתוכנית המרח״ב – מבטים מן המזרח (לתארים מתקדמים – תואר שני מחקרי ודוקטורט) בפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בעיצומה! התוכנית מציעה ליווי אישי, קהילה אינטלקטואלית עשירה ומלגות לימודים ומחקר למועמדים מתאימים.

📧 לפרטים נוספים והגשת מועמדות: [email protected]
🔗 עקבו אחר דף התוכנית לעדכונים נוספים!
#מרוקו #אלמנצורי #המגרב

סדקים ב"ציר ההתנגדות"? פגישה חשאית בין בכירי משטר אסד לחזבאללה – דווקא על אדמת טורקיה 🇹🇷🇸🇾🇱🇧דיווח בלעדי של סוכנות הידיעו...
01/10/2026

סדקים ב"ציר ההתנגדות"? פגישה חשאית בין בכירי משטר אסד לחזבאללה – דווקא על אדמת טורקיה 🇹🇷🇸🇾🇱🇧
דיווח בלעדי של סוכנות הידיעות רויטרס חושף התפתחות דיפלומטית וביטחונית דרמטית במפת הבריתות של המזרח התיכון: נציגים רשמיים של ממשלת סוריה ובכירים בארגון חזבאללה הלבנוני קיימו שיחות חשאיות פנים-אל-פנים בטורקיה, במטרה לבלום ולהרגיע את המתיחות הגוברת ביניהם.
לפי שישה מקורות המעורים בפרטים (בהם גורמי ממשל סוריים, בכיר ביטחוני לבנוני המקורב לחזבאללה וגורם אמריקאי), הפגישות התקיימו בחודש שעבר לפחות פעם אחת – מפגש ראשון מסוגו שנחשף פומבית בין הצדדים סביב סכסוכים פנימיים.
―
מה מסתתר מאחורי הקלעים של הדיווח?
🔹 טשטוש הגבולות של "ציר ההתנגדות":
חזבאללה היה לאורך עשור שנות מלחמת האזרחים בסוריה אחד מעמודי התווך הצבאיים שהצילו את שלטונו של בשאר אל-אסד. אולם בשנה האחרונה, במיוחד בצל המלחמה הכוללת מול ישראל והלחץ האזורי, דמשק אותתה לא פעם על רצון להתרחק מהרפתקאות צבאיות, לצמצם את חופש הפעולה של המיליציות הפרו-איראניות משטחה ולהתקרב בחזרה למדינות המפרץ. השיחות הנוכחיות מעידות על מתחים אמיתיים בין האינטרס השרידותי של המשטר הסורי לבין צרכיו האסטרטגיים של חזבאללה.
🔹 טורקיה כזירה הדיפלומטית הבלתי צפויה:
בחירתה של טורקיה כמארחת וכמתווכת למפגש כזה מדגישה את השינוי העמוק ביחסי אנקרה-דמשק. ארדואן, שפעל במשך שנים להפלת אסד, מוביל כעת תהליך נורמליזציה מואץ עם סוריה. העובדה ששיחות פיוס בין דמשק לחזבאללה נערכות על אדמת טורקיה – ולא בטהראן או בביירות – ממחישה את כובד משקלה של אנקרה כגורם מפתח בעיצוב סדרי הביטחון החדשים בצפון הלבנט.
🔹 דמשק שוקלת מחדש את מחיר הברית עם איראן:
התקיפות הישראליות החוזרות ונשנות על נתיבי הברחות, מפקדות ואישים באזור דמשק וחומס גובות מהמשטר הסורי מחיר יקר של ריבונות ויציבות. המפגש משקף ניסיון סורי לקבוע "כללי משחק" חדשים ומגבילים מול חזבאללה, רגע לפני שהאש מתפשטת עמוק יותר אל תוך שטח סוריה.
―
הערת מערכת ומבט מחקרי | תוכנית המרח״ב
האירוע הזה מציג בזמן אמת את הפער שבין הרטוריקה האידיאולוגית הרשמית של "הציר" לבין הפרגמטיזם הקר והאינטרסים הסותרים בשטח. ניתוח של תמורות כאלה מחייב מעקב צמוד אחר המדיה הבינלאומית והאזורית, פירוק מבני הכוח הפוליטיים והבנה רחבה של מאזני ההרתעה המשתנים.
בתוכנית המרח״ב – ״מבטים מן המזרח״ (המחלקה ללימודי המזרח התיכון, הפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב), אנו מחברים בין מחקר אקדמי מעמיק לבין אקטואליה חמה מן השטח.
💼 לפרטים על מסלולי המחקר לתארים מתקדמים (תואר שני ודוקטורט) ומלגות לימודים:
📧 ⁠[email protected]⁠
#סוריה #חזבאללה #טורקיה #רויטרס #לבנון #גיאופוליטיקה

בין אימת התעופה למשבר האשפה: קריאה ביקורתית בעיתונות הלבנונית של הבוקר 🗞️🇱🇧עמודי השער של העיתונות הלבנונית – "א-נהאר" (ا...
01/10/2026

בין אימת התעופה למשבר האשפה: קריאה ביקורתית בעיתונות הלבנונית של הבוקר 🗞️🇱🇧
עמודי השער של העיתונות הלבנונית – "א-נהאר" (النهار), "נדאא אל-וטן" (نداء الوطن) ו-"ל'אוריין לה ז'ור" (L'Orient-Le Jour) – מספקים הבוקר פסיפס מורכב ומטלטל של חיי המרחב: מהדרמות הביטחוניות והתעופתיות בשמי המזרח התיכון, דרך הפוליטיקה הגלובלית, ועד לקריסה התשתיתית המקומית בטריפולי.
―
קריאה ביקורתית בכותרות השער
🔹 אירוע "פליי דובאי": חרדה אווירית וקמפיין בחירות בישראל
הכותרות הראשיות בעיתוני לבנון מתמקדות באירוע הטיסה החריג: "פליי דובאי: מסע של אימה ושאלות פתוחות" (א-נהאר), "המטוס ניצל מ-11 בספטמבר חדש" (נדאא אל-וטן), ובעיתון הצרפתי "השערת הטרור חודרת למערכת הבחירות בישראל" (L'Orient-Le Jour). הסיקור מדגים כיצד אירוע חירום תעופתי הופך מיד למוקד של מניפולציה ולוחמה פוליטית, תוך גיוס הפחד האזורי למאבקי כוח פנים-ישראליים ואזוריים.
🔹 "האשפה מכתרת את טריפולי": קריסת המרחב העירוני
במרכז שער "נדאא אל-וטן" מופיעה תמונת משאית זבל מול ערימות פסולת תחת הכותרת: "האשפה מכתרת את טריפולי – המשבר מידרדר לקראת פיצוץ". זהו תזכורת חדה לכך שעבור אזרחי לבנון, האיום הקיומי אינו רק צבאי; הוא מתבטא בהיעלמות השירותים המוניציפליים, בהתמוטטות התשתיות ובמאבק יומיומי על בריאות וסביבה בערים המופקרות על ידי השלטון המרכזי.
🔹 ההגמוניה האמריקאית בעיראק ומשא ומתן צבאי
העיתונות עוסקת במאבק האמריקאי לשמר השפעה: "ארה"ב בעיראק: 'קרב נואש' (استقتال) לשימור ההגמוניה", לצד דיווחים על סבבי שיחות ביטחוניות שאינם ממתינים לבחירות באזור. יחסי הכוח הגיאופוליטיים ממשיכים להכתיב מציאות של ריבונות מחוררת במדינות המשרק.
🔹 נוסטלגיה וסמליות: העבאיָה הסורית
לצד כותרות המלחמה, "א-נהאר" מקדיש מקום בולט לתרבות חומרית: "העבאיה הסורית: אלגנטיות הנושאת את זיכרון המורשת". בתוך כאוס כלכלי ופוליטי, החזרה אל פרטי לבוש מסורתיים ואסתטיקה היסטורית משמשת עוגן של זהות קולקטיבית ונחמה תרבותית.
―
המבט של תוכנית המרח"ב
העיתונות הלבנונית הרב-לשונית (ערבית וצרפתית) היא שדה מחקר מרתק: היא מציגה במקביל את החרדות הביטחוניות האזוריות יחד עם המיקרו-סוציולוגיה של חיי היומיום והקריסה התשתיתית.
בתוכנית המרח״ב – ״מבטים מן המזרח״ באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אנו מכשירים חוקרות וחוקרים לתארים מתקדמים לקרוא את המזרח התיכון ישירות מתוך מקורותיו: לשלב ניתוח שיח תקשורתי, כלכלה פוליטית של משברים ואנתרופולוגיה עירונית.
―
💼 מעוניינים לחקור את הפוליטיקה, החברה והמדיה במזרח התיכון מתוך פרספקטיבה ביקורתית ומקורית?
ההרשמה לשנת הלימודים הקרובה בתוכנית המרח״ב – מבטים מן המזרח (לתארים מתקדמים – תואר שני מחקרי ודוקטורט) בפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בעיצומה! התוכנית מציעה ליווי אישי, קהילה אינטלקטואלית עשירה ומלגות לימודים ומחקר למועמדים מתאימים.
📧 לפרטים נוספים והגשת מועמדות: [email protected]
🔗 עקבו אחר דף התוכנית לעדכונים שוטפים!
#לבנון #טריפולי

🏰 נוסטלגיה מסוכנת: כשהימין השמרני רוצה למחוק את 1789 דרך פארק שעשועים 🎠🇫🇷מה קורה כאשר פארק שעשועים ענק הופך לאחד מכלי הת...
01/10/2026

🏰 נוסטלגיה מסוכנת: כשהימין השמרני רוצה למחוק את 1789 דרך פארק שעשועים 🎠🇫🇷

מה קורה כאשר פארק שעשועים ענק הופך לאחד מכלי התעמולה הפוליטיים והאידיאולוגיים החזקים ביותר בצרפת?

פארק פוי דו פו (Puy du Fou), שאינו כולל רכבות הרים אלא מופעי ענק היסטוריים מרהיבים (קרבות אבירים, ויקינגים, גלדיאטורים וקרבות ימיים), הפך לאחד ממוקדי המשיכה הפופולריים באירופה.

אלא שמאחורי התפאורה המרשימה מסתתר פרויקט אידיאולוגי מובהק: הפארק, שהוקם על ידי הפוליטיקאי השמרן פיליפ דה וילייה, מקדם נרטיב סלקטיבי המהלל את צרפת הקתולית, המלוכנית והפיאודלית – תוך מחיקה מודעת של מורשת המהפכה הצרפתית, הרפובליקה וערכי החילוניות והשוויון.

מבט סוציולוגי והיסטורי: פוליטיקה של רטרוטופיה והמצאת המסורת

תופעת Puy du Fou אינה רק קוריוז צרפתי מקומי; היא חלק מגל עולמי רחב של פוליטיקה נוסטלגית:

רטרוטופיה (Retrotopia): כפי שהגדיר הסוציולוג זיגמונט באומן, בעידן של חרדה גלובלית, הגירה ומשבר כלכלי, האוטופיה הפוליטית אינה פונה עוד לעבר העתיד אלא לעבר פנטזיה מומצאת של העבר. הכמיהה אל "צרפת שלפני 1789" – חברה היררכית, הומוגנית, מלוכנית ודתית – משמשת מנגנון הגנה מפני מורכבותה של החברה המודרנית והרב-תרבותית.

המצאת המסורת כבידור להמונים (Hobsbawm): הפארק מדגים כיצד תרבות הפנאי מגויסת לצרכים אידיאולוגיים. דרך אסתטיקה מרהיבה של פעלולים וסוסים, ההיסטוריה משוכתבת: מורדי חבל וָונְדֶה (שנלחמו נגד כוחות המהפכה והרפובליקה) מוצגים כקדושים מעונים, בעוד שהערכים הדמוקרטיים מוצגים כהרס של תור זהב רוחני.

גל גלובלי של מחיקת מהפכות: התופעה מהדהדת מגמות מקבילות ברחבי העולם – מהלאומנות הרוסית המתרפקת על הצאריזם ועל הכנסייה האורתודוקסית, דרך הימין האמריקאי המקדש עבר מדומיין של "אמריקה הישנה והטובה", ועד לניסיונות במזרח התיכון להחיות סמלים אימפריאליים עות'מאניים או מלוכניים כמשקל נגד לתנועות עממיות ולמודרניות ביקורתית.

המבט של תוכנית המרח"ב

הקרב על העתיד מוכרע לא פעם בזירת הזיכרון והשכתוב של העבר. הבנת כוחם של פארקים, מוזיאונים, טקסים ותרבות פופולרית היא כלי יסוד בפירוק מנגנוני ההגמוניה.

בתוכנית המרח״ב – ״מבטים מן המזרח״ באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אנו מזמינים חוקרות וחוקרים לתארים מתקדמים לחקור את הפוליטיקה של הזיכרון, השימושים הציבוריים בהיסטוריה ויחסי הגומלין שבין תרבות פופולרית, אידאולוגיה וזהות לאומית במזרח התיכון ובעולם.

💼 מעוניינים לחקור את הפוליטיקה של הזיכרון, תרבות הפנאי ומאבקי הזהות מתוך מבט ביקורתי ורב-תחומי?

ההרשמה לשנת הלימודים הקרובה בתוכנית המרח״ב – מבטים מן המזרח (לתארים מתקדמים – תואר שני מחקרי ודוקטורט) בפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בעיצומה!

התוכנית מציעה קהילה אקדמית עשירה, ליווי מחקרי אישי ומלגות לימודים ומחקר למועמדים מתאימים.

📧 לפרטים נוספים והגשת מועמדות: ⁠[email protected]⁠
🔗 עקבו אחר דף התוכנית לעדכונים שוטפים!
#צרפת #רטרוטופיה

בין עגלות הסופרמרקט לזירות הקרב האזוריות: קריאה ביקורתית בעיתונות הלבנונית 🗞️🇱🇧עמודי השער של העיתונים המובילים בלבנון, ו...
30/09/2026

בין עגלות הסופרמרקט לזירות הקרב האזוריות: קריאה ביקורתית בעיתונות הלבנונית 🗞️🇱🇧

עמודי השער של העיתונים המובילים בלבנון, ובראשם "א-נהאר" ו"אל-אח'באר", מציגים תמונה חדה של המרחב הלבנוני והאזורי: מתח בלתי פוסק בין הישרדות יומיומית נואשת לבין טלטלות גאופוליטיות אזוריות.

מבט סוציולוגי ופוליטי על כותרות היום

* הסוציולוגיה של חיי היומיום והקריסה הכלכלית:
במרכז שער "א-נהאר" מופיע תצלום של אזרחים בסופרמרקט בביירות הבודקים בדאגה מחירים על גבי מדפים עמוסים, תחת הכותרת: "ההתייקרות 'מכרסמת' במשכורותיהם של הלבנונים" (الغلاء "يقضم" رواتب اللبنانيين). התמונה ממחישה כיצד אינפלציה אינה מושג מקרו-כלכלי מופשט; היא מתורגמת לחרדה גופנית ונפשית יומיומית, שבה בחירת מוצר מזון בסיסי הופכת לקרב הישרדות של מעמד ביניים שנשחק עד תום.

* שיקום כמנגנון הנדסה פוליטית ועדתית:
עיתון "אל-אח'באר" מציב כותרת בולטת על "הרשות לשיקום לבנון (LSRA)", ומדבר על ניסיונות להציע "פיתויים להפרדת הזרוע הפוליטית מזו הצבאית של חזבאללה" ושימוש בכספי פיצויים של מפקידים כדי להשפיע על המאזן העדתי. כספי סיוע ושיקום אינם חלוקה ניטרלית, אלא שדה כוח שבאמצעותו מעצבות שחקניות מקומיות ובינלאומיות את המבנה השלטוני מחדש.

* שאלת הריבונות והנסיגה האמריקאית מעיראק:
הסוגיה העיראקית מהדהדת בשני העיתונים: ב"א-נהאר" תוהים "ארה"ב נסוגה שוב: האם עיראק מוכנה?", בעוד שב"אל-אח'באר" ממסגרים את האירוע כ-"עיראק: 'יום הריבונות'... החלקית". המתח הזה מציג את השבריריות המובנית של מוסדות המדינה במזרח התיכון, הנעים תמיד בין תלות בנוכחות זרה לבין ריבונות מוגבלת ומחוררת.

* ריאל-פוליטיק במפרץ:
הכותרת בצרפתית המלווה את מפגש ההנהגה הסעודית והאמירותית – "Le rapprochement par nécessité" (ההתקרבות מתוך כורח) – מצביעה על הפרגמטיזם והאינטרסים שמעצבים מחדש את יחסי הכוחות במפרץ, מעבר לעוינויות היסטוריות.

המבט של תוכנית המרח"ב
קריאה בעיתונות הערבית איננה רק צריכת אקטואליה; היא מתודה מחקרית לפענוח שיח, מבני שליטה וסוציולוגיה של משבר ישירות משפת המקור.

בתוכנית המרח״ב – ״מבטים מן המזרח״ באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אנו מזמינים חוקרות וחוקרים לתארים מתקדמים לפתח מבט רב-תחומי וביקורתי: לנתח את הכלכלה הפוליטית, את יחסי הגומלין האזוריים ואת מרקמי החיים היומיומיים במזרח התיכון העכשווי.

💼 מעוניינים לחקור את הפוליטיקה, החברה והמדיה במזרח התיכון מתוך פרספקטיבה ביקורתית ומקורית?
ההרשמה לשנת הלימודים הקרובה בתוכנית המרח״ב – מבטים מן המזרח (לתארים מתקדמים – תואר שני מחקרי ודוקטורט) בפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בעיצומה! התוכנית מציעה קהילה אקדמית עשירה, ליווי אישי ומלגות לימודים ומחקר למועמדים מתאימים.

📧 לפרטים נוספים והגשת מועמדות: [email protected]
🔗 עקבו אחר דף התוכנית לעדכונים שוטפים!
#לבנון #אנהאר #אלאחבאר

30/09/2026

״שילבש הוא!״: ג׳מאל עבד אל-נאצר, האחים המוסלמים והקרב על גוף האישה במצרים 🎙️🇪🇬

בקטע ארכיוני מפורסם ואיקוני מנאום שנשא נשיא מצרים, ג'מאל עבד אל-נאצר (1958), הוא משתף את הקהל בשיחה שניהל עם המדריך הכללי (אל-מורשיד אל-עאם) של תנועת "האחים המוסלמים" סביב
דרישותיהם מן המשטר המהפכני:

> "הדבר הראשון שהוא אמר לי: 'עליך להנהיג חיג'אב במצרים, ולחייב כל אישה שהולכת ברחוב ללבוש כיסוי ראש (טַרְחָה)'.

> הקהל באולם פורץ בצחוק רועם, ומתוך ההמון נשמעת קריאה משועשעת: 'שילבש הוא!' (ילבסו הוא!).

> נאצר ממשיך בחיוך: 'אמרתי לו – יש לך בת שלומדת בפקולטה לרפואה, והיא לא לובשת חיג'אב ולא שום דבר. אם אתה בעצמך לא מסוגל לגרום לבת אחת שלך ללבוש חיג'אב, אתה רוצה שאני ארד לרחוב ואלביש עשרה מיליון נשים בכיסוי ראש בעצמי?!'

> ומה עוד הוא דרש? שנשים לא תעבודנה. ואני אומר: כשהאישה עובדת – אנחנו מגנים עליה. מי שמידרדרת, מידרדרת בגלל עוני ומצוקה. עבודה היא הגנה ושחרור לאישה, ומניעת עבודה ממנה היא פגיעה באינטרס שלה. אנחנו משחררים את האישה בכך שהיא עובדת ומשתפת פעולה כתף אל כתף עם הגבר'."
>

מבט סוציולוגי והיסטורי: פדגוגיה לאומית וגבולות המודרניות
הסרטון הזה אינו רק רגע רטורי משעשע של מנהיג כריזמטי, אלא מסמך היסטורי וסוציולוגי מובהק:
* גוף האישה כזירת המאבק על האומה: בדיוק כפי שהראתה האנתרופולוגית לילה אבו-לוע'וד, במצרים המודרנית מעמדה של האישה, לבושה ונוכחותה במרחב הציבורי עמדו תמיד בלב הוויכוח על "מיהו האזרח המצרי". המשטר הנאצריסטי גייס את שחרור האישה, השכלתה ויציאתה לשוק העבודה כהוכחה לקידמה ולמודרניות מול האסלאם הפוליטי שנתפס כמיושן וכריאקציונרי.

* הסרקזם כנשק של הגמוניה פוליטית: ההומור של נאצר והגיחוך הפומבי של דרישות "האחים המוסלמים" מול קהל צוחק שימשו כמנגנון ביטול רב-עוצמה. באותם עשורים (שנות ה-50 וה-60), התפיסה השלטת במרכזים העירוניים במצרים ראתה בחיג'אב מנהג כפרי או מסורתי שעתיד להיעלם מן העולם עם התקדמות ההשכלה.

* האירוניה של ההיסטוריה והתחייה האסלאמית: מה שנראה לנאצר ולשומעיו ב-1958 כדרישה כמעט אבסורדית ומנותקת, הפך החל משנות ה-70 וה-80 (עידן ה-צַחוָוה, "ההתעוררות האסלאמית") לנורמה החברתית הרווחת וההגמונית ביותר ברחוב המצרי. הניתוח ההיסטורי מלמד אותנו שתהליכי חילון ומודרניזציה אינם נעים בקו ישר וחד-כיווני.

המבט של תוכנית המרח"ב
הבנת המזרח התיכון דורשת לחזור לרגעים המכוננים של המאה העשרים כדי לפענח את שורשי המתחים שמעסיקים את האזור עד היום: שאלות של מגדר, דת, פופוליזם, כריזמה שלטונית ויחסי מדינה וחברה.

בתוכנית המרח״ב – ״מבטים מן המזרח״ באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אנו מזמינים חוקרות וחוקרים לתארים מתקדמים לצלול לארכיונים חזותיים וקוליים, לנתח נאומים, סמלים וטקסטים פוליטיים בשפת המקור (ערבית), ולפתח שפות מחקר ביקורתיות על ההיסטוריה והסוציולוגיה של האזור.

💼 רוצים להעמיק בחקר ההיסטוריה, המגדר, הדת והפוליטיקה במזרח התיכון מתוך זווית ביקורתית ומקורית?

ההרשמה לשנת הלימודים הקרובה בתוכנית המרח״ב – מבטים מן המזרח (לתארים מתקדמים – תואר שני מחקרי ודוקטורט) בפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בעיצומה! התוכנית מציעה קהילה אקדמית עשירה, ליווי אישי ומלגות לימודים ומחקר למועמדים מתאימים.
📧 לפרטים נוספים והגשת מועמדות: [email protected]
🔗 עקבו אחר דף התוכנית לעדכונים שוטפים!
#מצרים #חיגאב

29/09/2026

"אין אומה פלסטינית, זו המצאה קולוניאלית": עזמי בשארה, פאן-ערביות והוויכוח על גבולות הלאומיות 📺🇵🇸

קטע וידאו ישן מתוך תוכנית אירוח ישראלית בשנות התשעים, שבו מתראיין ד"ר עזמי בשארה – אז מרצה לפילוסופיה ולמדעי המדינה ובהמשך חבר כנסת ומייסד בל"ד – ממשיך להדהד ברשתות החברתיות ומועלה שוב ושוב לדיון ציבורי סוער.

בדבריו מעלה בשארה טיעון שנתפס לרבים כמפתיע, אך הוא מעוגן עמוק בתוך ההיסטוריה של הרעיון הלאומי הערבי:

> "אני לא חושב שיש אומה פלסטינית, אני חושב שיש אומה ערבית. תמיד חשבתי ככה... אני חושב שזה המצאה קולוניאלית, Palestinian Nation. מתי היו פלסטינים? איפה זה? [...] פלסטין עד סוף המאה ה-19 הייתה דרום סוריה הגדולה. למרות מאבקי הנחרץ בכיבוש, לא הפכתי ללאומן פלסטיני."
>
סרטון זה משמש לא פעם בפולמוסים פוליטיים כ"הודאת בעל דין", אולם מבט מדעי-ביקורתי מציע לנתח את הדברים בהקשרם ההיסטורי והאינטלקטואלי הרחב.

מבט סוציולוגי והיסטורי: בין "קַוְמִיָה" ל"וַטַנִיָה"
כדי להבין את טיעונו של בשארה ללא רגשנות, יש לפרק את המושגים התיאורטיים שעמדו בבסיס השיח האינטלקטואלי הערבי במאה העשרים:

* פאן-ערביות (קַוְמִיָּה ערבית) מול לאומיות מקומית (וַטַנִיָּה): בשארה דיבר מתוך עמדה פאן-ערבית אינטלקטואלית קלאסית (הקרובה לחוגי הלאומיות הערבית החילונית). לפי תפיסה זו, ה"אומה" האמיתית היא הקולקטיב הערבי הרחב (מרוקו ועד עיראק), בעוד החלוקה למדינות נפרדות (סוריה, לבנון, עיראק, ירדן או פלסטין) נתפסת כתוצר של הסכמי סייקס-פיקו והאינטרסים האימפריאליסטיים האירופיים שקרעו את האומה הערבית לגזרים.

* הסכסוך כקטליזטור להבניית הלאום: במחקר ההיסטורי (למשל בעבודותיהם של בנדיקט אנדרסון, ארנסט גלנר ורשיד ח'אלידי), מוסכם כי לאומיות אינה עובדה ביולוגית קדומה, אלא הבניה היסטורית מודרנית ("קהילה מדומיינת"). הזהות הפלסטינית הייחודית התגבשה והתעצבה בעיקר לאורך המאה ה-20 – כתגובה ישירה לקולוניאליזם הבריטי, למפגש עם התנועה הציונית, ולחוויית העקירה של הנכבה ב-1948.

* הפרדה בין שאלת ה"לאום העתיק" לבין שאלת הזכויות האזרחיות והפוליטיות: עמדתו של בשארה אינה שוללת את קיומה של הקהילה הפלסטינית או את זכותה להגדרה עצמית מול הכיבוש; אדרבא, התיאוריה הפוליטית שלו ניסתה לבסס מאבק אזרחי ("מדינת כל אזרחיה") הנשען על זכויות אזרחיות, תוך ראיית המרחב התרבותי של הילידים הפלסטינים כחלק בלתי נפרד מן הציביליזציה הערבית הכוללת.

המבט של תוכנית המרח"ב

פולמוסים פוליטיים נוטים לעיתים קרובות לקחת קטעי ארכיון ולהשטיח אותם לסיסמאות חד-ממדיות. תפקידו של המחקר האקדמי הוא לחזור אל המורכבות, להבין את תולדות הרעיונות ואת ההקשר התקופתי של הדוברים.

בתוכנית המרח״ב – ״מבטים מן המזרח״ באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אנו מנתחים את התפתחות התנועות הלאומיות, הפאן-ערביות, יחסי הכוח האימפריאליים והסוציולוגיה הפוליטית של המזרח התיכון מתוך פרספקטיבה ביקורתית, רב-תחומית ונטולת משוא פנים.

💼 מעוניינים לפתח שפות מחקר ביקורתיות ולחקור את ההיסטוריה הפוליטית, הלאומיות והחברה במזרח התיכון?

ההרשמה לשנת הלימודים הקרובה בתוכנית המרח״ב – מבטים מן המזרח (לתארים מתקדמים – תואר שני מחקרי ודוקטורט) בפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בעיצומה! התוכנית מעניקה חממה מחקרית עצמאית, ליווי אישי ומלגות לימודים ומחקר למועמדים מתאימים.

📧 לפרטים נוספים והגשת מועמדות: [email protected]
🔗 עקבו אחר דף התוכנית לעדכונים שוטפים!

Address

Beersheba

Telephone

+97286472538

Website

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when מרכז חיים הרצוג לחקר המזרח התיכון והדיפלומטיה posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The School

Send a message to מרכז חיים הרצוג לחקר המזרח התיכון והדיפלומטיה:

Shortcuts

Share

Category