מרכז חיים הרצוג לחקר המזרח התיכון והדיפלומטיה

מאמר מעניין ששווה להכיר שמבטא את הצירים הרב תחומיים (היסטוריה, תרבות, תקשורת ואנתרופולוגיה) שאנו לומדים בתכנית המרח"ב-מבטים מן המזרח:

🎭 "המסתערב התרבותי": בין פנטזיה, הומור והיררכיה בטלוויזיה הישראלית

איך הפך האקט הצבאי של "הסתערבות" – התחפשות לערבים לצורכי מודיעין ומבצעים – לאחת התופעות התרבותיות והטלוויזיוניות המצליחות והאהובות ביותר בישראל?

במאמר מחקרי מרתק שפורסם ב-*Middle East Journal*, מציעים **פרופ' יונתן מנדל** (המחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בן-גוריון ומלווה את התכנית שלנו: המרח"ב-מבטים מן המזרח) ו**ד"ר נדים כרכבי** (החוג לאנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה) את המושג **"הסתערבות תרבותית" (Cultural Hista'arvut)**. המחברים מנתחים דרכו את הדינמיקה המורכבת של זהות, כוח ואוריינטליזם בתרבות הישראלית.

# # # 📺 פאודה, צבי יחזקאלי והחיפוש אחר "האמת"

המחקר מתמקד בשני מקרי בוחן טלוויזיוניים בולטים:

1. **סדרת הדרמה "פאודה"** – עלילת מתח המציגה את המסתערבים כ"סופר-הירוז" מקומיים.

2. **סדרות התחקירים של צבי יחזקאלי** – שבהן העיתונאי עוטה זהויות ערביות/מוסלמיות שונות כדי "להסיר את המסכה" ולהראות מה הערבים חושבים.

לפי המאמר, שני הפרויקטים הללו נעים באזור דמדומים מסקרן שבין אמת לבדיה, דרמה וריאליטי. בשניהם, הדמות של המסתערב נתפסת בציבור הישראלי כסמכות אמינה ש"מכירה את הערבים מבפנים" ויכולה לחשוף את האמת הנסתרת שלהם.

# # # 🔍 מה מציע הניתוח המחקרי?

* **הפרדוקס של "וילה בג'ונגל":** המאמר טוען כי ההסתערבות התרבותית משקפת מתח עמוק בזהות היהודית-ישראלית – הרצון להיות מחוברים למרחב המזרח-תיכוני ולהיתפס כ"מקומיים", ובו-בזמן לשמור על מרחק, נבדלות ועליונות מוסרית וטקטית כלפי האזור.

* **חיקוי שלא נועד להשתלבות:** בשונה מתהליכי היטמעות תרבותית, ה"הסתערבות התרבותית" אינה שואפת שהיהודי ייהפך לערבי. להפך: החיקוי הסימבולי (לשוני, ויזואלי או התנהגותי) נועד להדגיש את ההיררכיה, לייצר דיכוטומיה ברורה בין "אנחנו" ל"הם", ולהבטיח שהמסתערב נשאר נאמן לחלוטין לזהותו הישראלית.

* **תפיסת "עול המודרניזציה":** דרך ניתוח הסצנות ב"פאודה", המאמר מראה כיצד העלילה ממסגרת את הלחימה כגזירת גורל או כ"נטל" שנכפה על הישראלי (שרוצה לגדל גפנים בשקט), ומחייבת אותו לצלול שוב ושוב אל ה"כאוס" המזרח-תיכוני לצורכי הגנה עצמית בלבד.

📖 **למידע נוסף לקריאה:**
**Mista'arvim and Their Special Status in Jewish-Israeli Society** / Yonatan Mendel & Nadeem Karkabi (*Middle East Journal*, Vol. 77, No. 2, 2023).

---

💼 **רוצים לנתח את התרבות, החברה והפוליטיקה במזרח התיכון מתוך זווית רב-תחומית?**
ההרשמה לשנת הלימודים הקרובה בתוכנית **המרח"ב – מבטים מן המזרח** (לתארים מתקדמים – תואר שני מחקרי ודוקטורט) בפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטת בן-גוריון בעיצומה! הצטרפו לחממה אקטיביסטית ומחקרית המציעה קהילה תומכת ו**מלגת לימודים**.

*לשוחרי שפת האות ض, נזכיר שהמילה (שם פעולה) "הסתערבות" קשורה לבניין עשירי בשפה הערבית בניין استفعل\אסתפעל

📧 לפרטים והגשת מועמדות: `[email protected]`
🔗 עקבו אחר דף התוכנית לפרטים נוספים!

#פאודה #מסתערבים #אוריינטליזם

🥜 "תיאוריית הפיסטוק": כשהקואוצ'ינג וההתפתחות האישית פוגשים את החברה הערבית

איך ספר התפתחות אישית ושיפור עצמי מצליח להפוך לאחד מרבי-המכר הגדולים והמשפיעים ביותר בעולם הערבי בשנים האחרונות?

״תיאוריית הפיסטוק" (نظرية الفستق) – ספרו של העיתונאי והסופר הסעודי פאהד עאמר אל-אחמדי (פופולרי עד כדי כך שכבר זכה לספר המשך: نظرية الفستق 2).

📚 על מה הספר?
הספר הוא אסופה של מאמרים קצרים, פרקטיים וקלילים, שמציעים לקורא ארגז כלים לשינוי דפוסי חשיבה, שיפור הקבלת החלטות, ניהול זמן ופיתוח מודעות עצמית.

שם הספר נגזר מהמאמר הראשון בו, שבו אל-אחמדי משתמש במשל יומיומי: בדיוק כפי שטעות קטנה ולא מתוכננת (כמו אכילת פיסטוק מקולקל או הבלגה רגעית על כעס) יכולה לגלגל שרשרת אירועים שמשנה את מסלול החיים – כך גם צעדים קטנים וחיוביים של מודעות עצמית יכולים לבנות עתיד שונה לחלוטין.

🔍 הפינה האנתרופולוגית החברתית: בין אינדיבידואליזם לקולקטיב הדתי

מעבר לעצות הפרקטיות שבו, הספר מעניין במיוחד כמקרה בוחן למגמה תרבותית עכשווית ומסקרנת בחברה הערבית:

* עלייתה של ספרות ה"השיפור/עזרה העצמית" (Self-Help): החברה הערבית מאופיינת מסורתית כחברה קולקטיביסטית ודתית, שבה זהותו של הפרט נגזרת לרוב מהמשפחה, הקהילה והאמונה. "תיאוריית הפיסטוק" מסמן מעבר הדרגתי לעבר חשיבה אינדיבידואלית יותר – כזו שמעמידה את ה"אני",
השאיפות האישיות והאחריות של הפרט במרכז.

* הליכה בין הטיפות: ייחודו של אל-אחמדי (הפועל מתוך המפרץ) הוא ביכולת לשזור את עולם האימון האישי (Coaching) והפסיכולוגיה הפופולרית המערבית מבלי להתנגש בערכי המסורת והדת. הוא משלב בטבעיות בין טכנולוגיות ניהול מודרניות לבין ציטוטים מהקוראן, מוסר השכל אמוני וערכים חברתיים.

* גשר בין עולמות: ההצלחה המטורפת של חלקו הראשון של הספר והדרישה שהובילה ליציאת החלק השני, מעידות על צורך עמוק של דור צעיר במזרח התיכון: הדור הזה מבקש לאמץ כלים מודרניים של הגשמה עצמית ומוביליות, אך עושה זאת תוך דיאלוג עם זהותו הדתית והתרבותית, ולא דרך נטישתה.

ספר מומלץ מאוד לא רק למי שרוצה לתרגל ערבית ספרותית-עכשווית ונגישה, אלא לכל מי שרוצה להבין את הלכי הרוח והתמורות התרבותיות שעוברים על הצעירים בעולם הערבי כיום!

#סוציולוגיה #סעודיה #תכנית ״המרח״ב מבטים מן המזרח״

בתכנית ״המרח״ב מבטים מן המזרח״(יש מלגות) באוניברסיטת בן גוריון שבנגב אנחנו עוסקים במחקר חברתי עכשווי מזווית ייחודית ועדכנית שמשלבת היסטוריה ואנתרופולוגיה חברתית-מוזמנים להירשם לתכנית ולהכיר עולמות חדשים.

# # 📚 ספר מעניין על המדף: "עבודת התקווה" והאשליה המריטוקרטית במצרים

בין היסטוריה של הרגשות, סוציולוגיה של עולם העבודה, לימודי צעירים והיסטוריה של המזרח התיכון המודרני

איך מערכות כלכליות וחברתיות מצליחות לשמר את אמונם של אלו שנפגעים מהן הכי הרבה? וכיצד תחושות של תקווה, שאיפה ואכזבה הופכות למוקד מחקר סוציולוגי ואנתרופולוגי מרתק?

ספרו של הארי פטיט (*Harry Pettit*), **"The Labor of Hope: Meritocracy and Precarity in Egypt"**, מציע ניתוח מעמיק ונוגע ללב של דור שלם של צעירים משכילים במצרים, המתמודדים עם פער בלתי נסבל בין החלומות שהקפיטליזם והחינוך המודרני מציעים לבין המציאות של תעסוקה שברירית, אי-ביטחון כלכלי והיעדר אופק.

# # # 🔍 על מה הספר?

הספר עוקב אחר גברים צעירים במצרים המנסים לבנות קריירה וחיים משפחתיים יציבים. פטיט בוחן כיצד תעשיות של הכשרות, גיוס עובדים ויזמות מוכרות לצעירים הללו "הבטחה מריטוקרטית" (האמונה שכל אחד יכול להצליח אם רק ישקיע מספיק).

כדי להתמודד עם התסכול, הצעירים משקיעים מאמץ רב והם נתונים למשטרי רגש בדמות– **עבודת תקווה רגשית** – דרך רכישת חינוך נוסף באמצעות ספרות של התפתחות אישית כמו הספר הפופולארי (בערבית) "תיאוריית הפיסטוק نظرية الفستق", ניסיונות הגירה, צרכנות ותפילות במסגד. פטיט מראה כיצד המנגנון הזה מטיל את האחריות לכישלון על הפרט בלבד, במקום להפנות אצבע מאשימה אל הכשלים המבניים בכלכלה המצרית.

(*עבודת רגשות (Emotional Labor): מושג שטבעה הסוציולוגית ארלי הוכשילד, המתאר את המאמץ המודע של עובדים לנהל או להפגין רגשות מסוימים (כמו סבלנות, חיוך או הפגנת תקווה) כחלק מציפיות התפקיד והכלכלה. מנקודת המבט של היסטוריית הרגשות, המושג מראה כי רגשות אינם רק תופעה ביולוגית או אוניברסלית, אלא משתנים לאורך ההיסטוריה והתרבות בהתאם ל"משטרי רגש" ולמבני כוח חברתיים ומגזריים.)

# # # 🌍 המבט של תוכנית המרח"ב: כשהמזרח התיכון פוגש סוציולוגיה ואנתרופולוגיה

הספר של הארי פטיט מדגים בדיוק את סוג המחקר שאנו מקדמים ב**תוכנית המרח"ב – "מבטים מן המזרח"** בפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטת בן-גוריון:

* **סוציולוגיה ואנתרופולוגיה של המזרח התיכון:** במקום לנתח את האזור רק דרך משקפיים פוליטיות או ביטחוניות, המחקר צולל אל חיי היומיום, הרגשות, האשליות והמבנים החברתיים של בני אדם בשר ודם.
* **פירוק מושגי יסוד:** שימוש בכלים אנתרופולוגיים כדי לפרק תופעות כמו "מריטוקרטיה", "תקווה" ו"ארעיות שברירית" (*Precarity*) ולבחון כיצד הן פועלות בחברות ערביות עכשוויות.
* **שילוב בין המקומי לגלובלי:** הבנה כיצד תהליכים קפיטליסטיים עולמיים מתורגמים לחוויות חיים ספציפיות ברחובות קהיר.

במרח"ב אנחנו מעודדים סטודנטים וחוקרים לתארים מתקדמים לחצות גבולות דיסציפלינריים, לחבר בין היסטוריה, תרבות, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, ולייצר מחקרים פורצי דרך שמעמיקים את ההבנה שלנו על המרחב.

📖 **The Labor of Hope: Meritocracy and Precarity in Egypt / Harry Pettit**
(Stanford University Press)

💼 **רוצים לחקור את החברה, התרבות והכלכלה של המזרח התיכון מזוויות חדשות?**
ההרשמה לשנת הלימודים הקרובה בתוכנית המרח"ב (לתארים מתקדמים – תואר שני מחקרי ודוקטורט) בעיצומה! התוכנית מציעה חממה מחקרית ייחודית ו**מלגת לימודים**.

📧 לפרטים והגשת מועמדות: `[email protected]`
🔗 עקבו אחרינו בדף התוכנית לפרטים נוספים!

#מצרים #סוציולוגיה #אנתרופולוגיה

🎧 דימוי נוצץ ויוקרתי אך מלאכותי, או קול המחאה האותנטי של מעמד הפועלים?

Shabjdeed
VS
Saint Levant

הדילמה של האמנות הערבית הגברית בעידן הגלובלי הויזואלי (בתכנית המרחב למדנו רבות ממנחות המרחב על המפנה התרבותי ועל המפנה הויזואלי).

פוסט על אסתטיזציה של הפוליטיקה, או פוליטיזציה של האסתטיקה וגם על שני מודלים מתחרים של גבריות, זהות ולאומיות פוליטית ועוד...

האם כל אמנות שיוצאת מהאזור חייבת להיות מנוסחת כאמירה פוליטית טהורה וישירה? ואיפה עובר הגבול בין שיווק דיגיטלי בינלאומי לבין ייצוג אותנטי של מציאות מקומית?

ומה זה להיות אותנטי בעידן שבו יש ציווי מוסרי וחובה להיות אותנטי, להיות ריל?

סכסוך מוזיקלי סוער בסצנת ההיפ-הופ והפופ הערבי מציף לאחרונה דילמה תרבותית וסוציולוגית מרתקת.

במרכז הסערה עומד "שיר דיס" שהוציא הראפר **שבג'דיד** (Shabjdeed) מרמאללה נגד כוכב הפופ הבינלאומי **סנט לבנט** (Saint Levant) – יליד ירושלים שגדל מעט בעזה, הרבה בירדן ובצפון אמריקה, חתום בלייבל ענק, מופיע בפסטיבלים נחשבים כמו קואצ'לה ומשמש כשגריר של מותגי יוקרה נוצצים כמו פראדה.

# # # 🎤 שני קולות, שתי תפיסות של "פנים פלסטיניות":

1. **האקטיביזם של הצווארון הכחול, השורשי והמחוספס:** שבג'דיד, שצמח מתוך המציאות של כפר עקב והגדר, מבטא בשיריו את חוויות הרחוב, המחסומים והחיים הלא ממוסדים. מבחינתו, הפיכת הזהות הלאומית למותג אופנתי מלוטש וחלק העוסק ברומנטיקה ובחיי זוהר היא מוניטיזציה (מלשון כסף money) כלומר "מסחור של הסבל" במדיה הגלובלית.

2. **הייצוג הבינלאומי והרב-ממדי:** מהעבר השני, סנט לבנט (כלומר הקדוש לבנט, או הקדוש מאיזור הלבנט) מייצג ערביותשל התפוצות (Diaspora) – רב-לשונית, מפונפנת וגלובלית. סגנון ייצוג זה מבטא סירוב להתמקד רק בסבל, ועמידה על הזכות ליצור פופ, רומנטיקה ולתפוס מקום במרכז התרבות העולמית, וזה כשלעצמו אקט של הגדרה עצמית ופירוק הדימוי החד-ממדי של הערבי ודימוי הערבי (דימוי שעוצב בסרטים אמריקאיים בשלהי שנות השמונים-סרטי רמבו של סילבסטר סטאלון וכו) במערב האמריקאי(בשונה מהמערב האירופאי שם הדימוי הערבי היה יותר "אוריינטלי").

# # # 🔍 זווית מחלקתית: המלכוד של האמן המזרח-תיכוני

כחוקרי מזרח תיכון ותרבות, המקרה הזה מציג בצורה מבריקה את **מלכוד הייצוג**:

+++או שתואשם במיסחור הסוגייה או שתואשם בהתעלמות מהסוגייה+++

* אמן שמתמקד אך ורק בנרטיב הלאומי והפוליטי מואשם לעיתים בניצול או במסחור של המאבק.
* אמן שעוסק בנושאים אוניברסליים (כמו אהבה, פופ או אופנה) מואשם ב"בריחה" או בשימוש בסולידריות בטוחה שלא עולה לו בדבר.

הוויכוח בין השניים מדגים כיצד הרשתות החברתיות, תעשיית המוזיקה העולמית והדינמיקה הבין-דורית מעצבות מחדש את השיח על זהות, שייכות וגבולות המאבק התרבותי.

💬 **איפה אתם עומדים בדיון?**
האם לדעתכם חובה על אמנים מאזורי קונפליקט לשאת את דגל המחקר והמאבק, או שהיכולת ליצור תרבות פופ "ניטרלית" היא-היא הביטוי החזק ביותר לנורמליות? כתבו לנו בתגובות!

#תכנית המרחב

# # 📚 ספר חדש על המדף: כשהתאוריה הפוסט-קולוניאלית פוגשת את הלאומנות המדממת הישנה

(המלצת השוואה: להשוות לספרו הלא קונבנציונלי של אדם קירש-מצורפת תמונה)

**מה קורה כשרעיונות אקדמיים רדיקליים מחלחלים לשיח הציבורי – והופכים דווקא לכלים המצדיקים והמקדמים חלוקה עדתית, גזעית וסקטוריאלית פשטנית?**

ספרו החדש של בנג'מין זכריה (*Benjamin Zachariah*), **"The Postcolonial Volk"**, מציע ביקורת תאורטית נועזת ומקורית על אחת התופעות המשפיעות ביותר באקדמיה ובשיח הפוליטי בשנים האחרונות: העלייה הזוהרת של התאוריה הפוסט-קולוניאלית והדה-קולוניאלית ("תאוריה מן הדרום הגלובלי").

# # # 🔍 על מה הספר?

זכריה טוען כי לצד ההצלחה של התאוריה הפוסט-קולוניאלית בביסוס הכרה בקהילות שנפגעו היסטורית, התפתחה מגמה מדאיגה: חשיבה ופעילות פוליטית הנשענת על אנלוגיות פשטניות של קורבנות, ורטוריקה שלעיתים קרובות *משחזרת ומנציחה* קטגוריות גזעיות ועדתיות מלאכותיות ותבניתיות.

בניתוח מרתק, זכריה משווה את הדפוסים הללו לרעיון ה-**Völkisch** (הגות לאומנית-רומנטית מהמאה ה-19 שהתבססה על קהילת מולדת, דם וגזע).

אמנם בגרסאותיה החדשות של התאוריה לא מדברים בגלוי על "דם ואדמה", אלא על "זיכרון קולקטיבי" וקורבנות מורשת, אך זכריה טוען כי התפיסה הישנה של שייכות אורגנית ונחרצת נותרה מובלעת בתחביר, בדקדוק ובתוכן.

# # # 🧠 למה זה מעניין אותנו כאנשי מזרח תיכון ומדעי החברה?

הספר מעמיד במבחן את כלי הניתוח שכולנו משתמשים בהם ביום-יום המחקרי. הוא מזמין אותנו לבחון בעין ביקורתית את גבולות השיח הפוסט-קולוניאלי, לשאול כיצד מושגים של זהות ושייכות מעצבים את המזרח התיכון כיום, ולהיזהר מניכוס גורף ופשטני של תאוריות ביקורתיות לטובת חשיבה חד כיוונית או אנטי-רציונלית.

ספר חובה לכל מנתחי הפוליטיקה, התרבות וההיסטוריה האזורית!

---

📖 **The Postcolonial Volk / Benjamin Zachariah**
הספר יצא לאור לאחרונה וזמין לרכישה ברחבי העולם.

💬 **מה דעתכם?** האם התאוריה הפוסט-קולוניאלית איבדה את הברק הביקורתי שלה והפכה לכלי פוליטי מחנאי וחד מימדי, או שזו עדיין המסגרת הנמרצת ביותר להבנת יחסי כוח? ספרו לנו בתגובות!

#מחקר

התמונה נלקחה מדף הפייסבוק של ההוצאה Polity

📱 זרקור על מחקר: המאבק המזרחי על הזיכרון והזכות להישמע במדיה
במסגרת סדרת הפוסטים שלנו על המחקרים המרתקים של חוקרי תוכנית המרח״ב – "מבטים מן המזרח", אנחנו שמחים להציג בפניכם את עדן שטרימברג בוטבול!
עדן היא דוקטורנטית ומתרגלת מצטיינת במחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן-גוריון. זוכת מלגת יעל לוי חזן לתזה מצטיינת ומלגת הקרן השווייצרית Foundation for Higher Education and Culture.

כבר במחקר התזה שלה עסקה עדן בחיבור שבין מגדר, טכנולוגיה וזהות, כשחקרה את כינונו של זיכרון מזרחי בקבוצת פייסבוק פמיניסטית. כיום, במחקר הדוקטורט שלה, היא צוללת עמוק יותר לשאלות של זיכרון מזרחי, אקטיביזם תקשורתי ו"זכויות זיכרון".
✊ מנרטיב של "חוסר" לפעולה אקטיבית (Agency)
זיכרון קולקטיבי הוא חלק מהותי מכינונה של כל אומה. בישראל, נרטיב-העל ההגמוני התבסס לאורך השנים על ייצוג אירופאי, שדחק לשוליים את חוויותיהם וזיכרונותיהם של יוצאי ארצות האסלאם. עיצובו מחדש של הזיכרון הזה הוא מליבת המאבק המזרחי העכשווי.
עדן מציעה זווית מחקרית חדשה ומרעננת: בעוד שרוב מחקרי התקשורת העוסקים במזרחים מתמקדים בשאלת הייצוג (או היעדרו) דרך "עין חיצונית", המחקר של עדן מתמקד במזרחים כסוכנים פעילים (Agents). היא אינה מסתכלת עליהם רק כמי שחווים הדרה או מדיניות, אלא בוחנת את אופני הפעולה האקטיביים שלהם לעיצוב הזיכרון שלהם בעצמם.
📻 מהעיתונות המודפסת ועד לטיקטוק: המאבק נמשך
המאבק על הזיכרון המזרחי אינו תופעה חדשה שנולדה ברשת, אלא תהליך מתמשך. המחקר של עדן בוחן את האקטיביזם הזה לאורך זמן ובשתי זירות מקבילות:
* מדיה מסורתיים (היסטוריים): כיצד פעלו מזרחים בעיתונות, ברדיו ובטלוויזיה של העבר כדי להשמיע קול עצמאי.
* מרחבים דיגיטליים ורשתות חברתיות: כיצד הפלטפורמות הדיגיטליות של ימינו משמשות קבוצות מיעוט ככלי חיוני לניסוח זיכרון אלטרנטיבי, לדרישת הכרה ציבורית ולערעור על נרטיבים קיימים.
באמצעות שילוב של מיפוי תכנים, ניתוח תוכן פרשני וראיונות עומק, עדן מתחקה אחר דפוסי הפעולה ואסטרטגיות השיח שבאמצעותם מזרחים מממשים את "הזכות לזיכרון" ומעצבים מחדש את השיח הציבורי בישראל.
🌍 השילוב הייחודי של המרח"ב
מחקרה של עדן מדגים בצורה מושלמת את השילוב המאפיין את תוכנית המרח"ב – חקירה היסטורית מעמיקה לצד אנתרופולוגיה מעשית ואקטיביזם דיגיטלי. כאן באים לידי ביטוי כלי הניתוח הביקורתיים שמבקשים לייצר שפות מחקריות חדשות מתוך "המבט המזרחי".
אנחנו מאחלים לעדן המון בהצלחה בהמשך כתיבת הדוקטורט פורץ הדרך שלה! 👏
💼 גם אתם רוצים לחקור, להשפיע ולשנות את הכללים באקדמיה?
ההרשמה לשנת הלימודים הקרובה בתוכנית המרח"ב (לתארים מתקדמים – תואר שני מחקרי ודוקטורט) בעיצומה! הצטרפו לחממה אינטלקטואלית, רב-תחומית ואקטיביסטית המעניקה מלגת לימודים ותמיכה במחקר.
מספר המקומות מוגבל, בואו לכתוב איתנו את המחקר הבא.
📧 לפרטים נוספים והגשת מועמדות, כתבו לנו: [email protected]
🔗 מוזמנים לעקוב אחר דף התוכנית: המרחב

💬 חברים, מה דעתכם? באילו זירות דיגיטליות (קבוצות פייסבוק, עמודי אינסטגרם, פודקאסטים) אתם מרגישים שמתחולל היום המאבק הכי מעניין על הזיכרון וההיסטוריה המקומית שלנו? ספרו לנו בתגובות!

🎬 זרקור על מחקר: כשהמצלמה הדוקומנטרית מנסחת מחדש את הזיכרון המזרחי

אנחנו גאים לפתוח סדרת פוסטים חדשה שתעניק לכם הצצה למחקרים המרתקים ופורצי הדרך של הסטודנטיות והסטודנטים בתוכנית המרח״ב – "מבטים מן המזרח".

הראשונה להציג היא ענבל פטל, חוקרת בתוכנית, שמביאה אל שולחן המחקר חיבור נדיר בין אקדמיה לבין לב העשייה של תעשיית התקשורת והקולנוע בישראל. ענבל היא עורכת אחראית בכירה ומנהלת פרויקטים במחלקה הדוקומנטרית של תאגיד השידור הישראלי ("כאן 11"), מלווה פיתוח של סדרות וסרטי תעודה, עוסקת בדוקו-אקטיביזם (בין היתר בעבר בתוכנית "האזרח גואטה") ומרצה בפאנלים מקצועיים בתעשייה.

📽️ על המחקר: היסטוריה מלמטה דרך עדשת המצלמה

מחקרה של ענבל עוסק בקולנוע הדוקומנטרי של יוצרים בני הדור השני והשלישי להגירה ממרוקו בישראל. היא בוחנת כיצד הסרטים שלהם מעצבים מחדש את הזיכרון, הזהות והמקום של יהדות מרוקו בתוך הסיפור הישראלי הכללי.

באמצעות ניתוח סרטים וראיונות עומק עם היוצרים עצמם, ענבל מבקשת להבין איך חוויות של הגירה, הדרה, זיכרון משפחתי ומאבקים חברתיים מתורגמות לשפה קולנועית. הקולנוע, תחת עינה המחקרית, הופך לזירה חיה שבה מתנהל דיון מחודש על היסטוריה, שייכות ויחסי כוח בחברה.

🔍 מהן שאלות המפתח של המחקר?

-הנרטיב האלטרנטיבי: כיצד היוצרים מספרים "היסטוריה מלמטה" (מושג שהעמקנו בו רבות בתכנית המרחב) ומעניקים קול לחוויות שהושמטו או הודרו מן הנרטיב ההיסטורי הרשמי.

-ארגז הכלים הקולנועי: איך בחירות אמנותיות – כמו שימוש בארכיונים משפחתיים, עדויות אישיות, זוויות צילום, עריכה ומוזיקה – מטעינות את היצירה במשמעות פוליטית ותרבותית ומבטאות שיח מחאה ותחייה בין-דורית.

-הבניית הזהות: שילוב בין מחקר קולנועי, סוציולוגי והיסטורי שמציע הבנה מעמיקה על תפקיד הדוקו בעיצוב הזיכרון הקולקטיבי ובהבניית identity מזרחית עכשווית.

🌍 המרח"ב האפיסטמולוגי שלנו

המחקר של ענבל מיישם הלכה למעשה את השילוב הייחודי של תוכנית המרח"ב: מפגש בין חשיבה היסטורית אנליטית, לימודי תרבות, אנתרופולוגיה מעשית וידע מעשי. היא מדגימה כיצד הכלים האקדמיים מאפשרים לנו לפרק ולנתח את יחסי הכוח בשדה התרבותי בישראל של ימינו.

בהצלחה לענבל בהמשך כתיבת המחקר! 👏

---

💼 רוצים להוביל את המחקר הבא ולשנות את אופני החשיבה באקדמיה?
ההרשמה לשנת הלימודים הקרובה בתוכנית המרח"ב (לתארים מתקדמים – תואר שני מחקרי ודוקטורט) בעיצומה! אם אתם מחפשים בית אקדמי אמיתי, חממה המשלבת מחקר ואקטיביזם, קהילה אינטלקטואלית חושבת ותמיכה כלכלית באמצעות מלגת לימודים – מקומכם איתנו.

מספר המקומות מוגבל. אל תשארו לבד במחקר – בואו לחשוב איתנו אחרת.

📧 לפרטים נוספים והגשת מועמדות, כתבו לנו: `[email protected]`
🔗 או קיצפו למים והירשמו ישירות בלינק הזה: https://docs.google.com/forms/d/1M6jKRw8XwPa4JqVeoUcHri5t86rnmXr7-NGo4XuUk-k/viewform?edit_requested=true

---

💬איזה סרט או סדרה דוקומנטרית הכי השפיעו על האופן שבו אתם תופסים את המציאות?

המלצת צפייה: הסרט הדוקומנטרי "חולה את נתן"- סיפורם הקומי-טרגי של האחים חולה ונתן, שני מוסכניקים מפאתי שדרות- סרט המתכתב עם מורשתו של היוצר הגאון אמיר קוסטוריצה שעסק רבות בחייהם של צוענים.



התמונות מתוך הפודקאסט, קרועים 33.

🏠 מחפשים בית אקדמי לשנה הבאה? תוכנית המרח״ב מחכה לכם! 🎓

דווקא עכשיו, כשהמציאות סביבנו מטלטלת מושגים ישנים של זהות, שייכות, אזור ותרבות, יש צורך במרחב אקדמי שמבקש לחשוב מחדש על המובן מאליו.

אנחנו מתרגשים לפתוח את ההרשמה ל**תוכנית המרח״ב – ״מבטים מן המזרח״**, תוכנית יוקרתית לתארים מתקדמים (תואר שני מחקרי ודוקטורט) בפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

# # # ✨ מה הופך את המרח״ב לתוכנית ייחודית בנוף האקדמי?

בלב התוכנית, בהובלתן של **פרופ' חביבה פדיה** (כלת פרס גרשם שלום לחקר הקבלה) ו**ד"ר אורית ואקנין-יקותיאלי** (היסטוריונית ואנתרופולוגית של צפון אפריקה המודרנית), לצד ועדת היגוי מובילה של חוקרי מזרח תיכון, הרצאות אורח רבות (שירה בדואית, שירה קווירית בבאר שבע, מעמד הביניים החדש בארץ) וסמינרים רב תחומיים מעוררי שיח יצרנו מרחב רב-תחומי פורץ דרך. החזון שלנו מבוסס על שילוב ייחודי ומרתק בין:

* **חשיבה היסטורית (היסטוריה של המזרח התיכון) אנליטית עכשווית ומעמיקה**
* **אנתרופולוגיה חברתית מעשית ורלוונטית**
***מחקרים על אקטיביזם ופוסט אקטיביזם***
***מעמד: בין משמעות, זהות ומבנה***
* **לימודי תרבות ופילוסופיה**
* **היסטוריה ומחשבת ישראל**

# # # 🧠 חממה אינטלקטואלית ומפגש אנושי נדיר מרחיב דעת ומהנה.

הסטודנטיות והסטודנטים שמגיעים אלינו מגיעים מתחומים מקצועיים ומגוונים להפליא. המפגש האנושי הזה בתוך הקבוצה מייצר זירה אינטלקטואלית וחברתית תוססת, שמפרה את המחקר האישי ומולידה שפות מחקריות מעשיות חדשות.

זוהי הפוגה אמיתית מבדידות המחקר.

הצצה קטנה לנושאי המחקר המרתקים של החוקרים והחוקרות שלנו מהשנים האחרונות:

* *מיניות שוליים במרוקו:* גבולות האסור והמותר.

* *תרבות פופולרית ערבית צעירה* בין קולקטיביזם לאינדיבידואליזם.

* *קולנוע וזיכרון:* כיצד יוצרים בני הדור השני והשלישי להגירה ממרוקו מנסחים מחדש זהות ואתניות במדיום הקולנועי הדוקומנטרי.

* *אימהות בעולם מתחדש:* תפיסות הנקה ותחליפי מזון בקרב נשות החברה הערבית בנגב.

* *הפילוסופיה של הרב, הרופא והאלכימאי:* ר׳ מכלוף אמסלם (1929-1844).

**פועלו של השר בכור שלום שטרית בין האימפריות**

* *״צילצולי פעמונים״:* זהות דיגיטלית מזרחית ונשית ברשתות החברתיות.

💼 מה התוכנית מעניקה לכם?

* קהילה חוקרת, חיה ותומכת לצד סמינרים, סיורים, מפגשי יצירה משותפת וסדנאות כתיבה.
* מלגת לימודים ותמיכה צמודה במחקר שלכם.
* הזדמנות לבנות נקודות מבט ביקורתיות וחדשות על ה״מקומי״, "האישי" ה״אזורי״ וה״גלובלי״.

⏱️ ההרשמה לשנת הלימודים הקרובה בעיצומה, ומספר המקומות מוגבל!

אל תשארו לבד במחקר – בואו לחשוב איתנו אחרת, לחצות גבולות ולייצר אימפקט ממשי.

📧 לפרטים, שאלות והגשת מועמדות, כתבו לנו: `[email protected]`

🔗להרשמה ישירה לתכנית: https://docs.google.com/forms/d/1M6jKRw8XwPa4JqVeoUcHri5t86rnmXr7-NGo4XuUk-k/viewform?edit_requested=true

🔗 מוזמנים לעקוב אחרינו גם בדף התוכנית: "המרח"ב - מבטים מן המזרח"

#היסטוריה #אנתרופולוגיה

📜 "הבה ונלכה אל מקורן של דברים": הרצאה מחקרית כחלק מתכנית המרחב-מבטים מן המזרח באוניברסיטת בן גוריון שבנגב

איך משחזרים היסטוריה, משמרים מנהגים (דבקות במנהג) ובו-בזמן מעדכנים ומעצבים אותם מחדש אל מול אתגרי המודרניות?

היום התקיים מפגש זום מרתק במסגרת תוכנית עמיתי המחקר שלנו, שבו צללנו לתוך המעבדה המחקרית של אחד מחוקרי התוכנית.

🎙️ **במפגש התארח הדוקטורנט יהונתן נזרי, לקראת הגשת הדוקטורט, שהציג את מחקרו תחת הנושא:**

**"הבה ונלכה אל מקורן של דברים": ביקורת המקורות, שחזור היסטורי ועיצוב המנהג ביצירתו של ר׳ רפאל אהרן בן שמעון.**

# # # 🔍 על המחקר: בין שימור מסורת לעיצוב אקטיבי

בלב הפרויקט המחקרי של יהונתן עומד פוסק ההלכה הספרדי המוערך, **הרב רפאל אהרן בן שמעון** (1847–1928). הרב, שנולד במרוקו ועלה לירושלים, כיהן במשך כ-30 שנה כרבה הראשי ("חכם באשי") של קהיר (או כפי שכינה אותה הרב: "מצרים ארץ החופש והדרור"), שם הוביל קו הלכתי יצירתי, אמיץ, בלתי מתפלפל ופתוח לאתגרי המודרנה. הוא מוכר במיוחד בזכות חיבורו המונומנטלי *"נהר מצרים"* המתעד את מנהגי הקהילות במצרים וצפון אפריקה.

יהונתן נזרי מציע במחקרו מבט ייחודי על תפקידו של הרב כחלק משרשרת המסירה והפסיקה הספרדית. דרך העיסוק המעמיק בביקורת המקורות, נראה כיצד תפקידו של חכם המשמר ומעביר את המסורת אינו סביל כלל – השימור נעשה דווקא באמצעות **עיצוב מחדש, עדכון, הגהה ושינוי מנומק** של המנהג אל מול פני הזמן.

# # # 🌍 המבט מן המזרח: אקדמיה פוגשת אקטיביזם-
ידע אקדמי פוגש ידע מעשי.

המחקר של יהונתן הוא דוגמה מובהקת לחזון של **תוכנית המרח"ב – מבטים מן המזרח (2026)** בפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטת בן-גוריון, בהובלת ד"ר אורית ואקנין-יקותיאלי ופרופ' חביבה פדיה.

תכנית המרח"ב פועלת כחממה אקדמית ייחודית לתארים מתקדמים (שני ושלישי), שמטרתה לפתח **מערך אפסטמולוגי מזרחי חדש**. אנחנו מבקשים לאתגר את נקודות המבט המסורתיות על המזרח התיכון, לחצות גבולות דיסציפלינריים, ולייצר שפות מחקריות מקוריות שמבינות תופעות חברתיות והיסטוריות מזוויות חדשות.

אם אתם מחפשים קהילה חושבת, בית אקדמי ומקום לשאול בו שאלות ביקורתיות ופורצות דרך – מקומכם איתנו.

---

עוד על התוכנית והגשת מועמדות לשנת המחקר הקרובה:
🔗 לפרטים והרשמה לתוכנית: https://docs.google.com/forms/d/1M6jKRw8XwPa4JqVeoUcHri5t86rnmXr7-NGo4XuUk-k/viewform?edit_requested=true

דף הפייסבוק של המרח"ב: המרח"ב - מבטים מן המזרח

#היסטוריה

מתעניינים.ות בתוכנית המרח"ב - מבטים מן המזרח 2026 ברוכות.ים הבאות.ים למהפכה בעולם המחקר האקדמי! המרח"ב הוא חממה ייחודית ללימודי תואר שני ושלישי המשלבת בין מחקר ואקטיביזם, בהובלת ד"ר אורית ואקנין-יקותיאלי ופרופ' חביב....

📢 מחר (שלישי) בזום: צעירים, גאווה ולהט"ב בחברות ערביות ומוסלמיות

המחלקה למזרח התיכון באוניברסיטת בן-גוריון, יחד עם מרכז חיים הרצוג והפורום לחשיבה אזורית, מזמינים אתכם למפגש מרתק וחשוב שיעסוק בחוויותיהם, אתגריהם וקולם של צעירים להט"ב בחברות ערביות ומוסלמיות במשרק ובמגרב.

מתי? מחר, יום שלישי (30.06.2026), בשעה 18:10.

📍 איפה? אצלכם במסך, בשידור חי בזום.

👥 בהשתתפות:

-סמירא סראיא – אומנית, במאית, שחקנית ואקטיביסטית.

-חמודי עומר – בית אל-מים. MIM

-ד"ר יונה אבידור אלפסי – עוסק בהוראת דאריג'ה וסטודנט לפוסט דוקטורט באוניברסיטת בן גוריון בנגב.

🎙️מנחה: איריס פרוכטר רונן (אוניברסיטת בן גוריון בנגב ומכללת אורנים).

---

🔗 **לינק ישיר להתחברות לזום:** https://us02web.zoom.us/j/81801359184?pwd=cHNPal3zh3w6fJMmRutL5FmYx2jFYr.1

נשמח לראותכם איתנו לדיון פתוח, מעמיק וחשוב!

#מחקר #חברה #מגדר