בית הספר לקיימות ושינויי אקלים ע"ש גולדמן זוננפלד

האדם והטבע משתקמים יחדיו: מודל 🌱
כשמדברים על התמודדות עם משבר האקלים ואובדן המגוון הביולוגי, הנטייה היא לחשוב על טכנולוגיות מתקדמות. אבל לפעמים, הפתרון הטוב ביותר הוא פשוט לתת לטבע לעשות את שלו, עם דחיפה קלה מאיתנו.

המונח ( #פירוא) הולך ותופס מקום מרכזי במדיניות שימור הטבע העולמית, ומכה שורשים גם בישראל. הגישה דוגלת בהחזרת תהליכים טבעיים לשטחים שנפגעו או ננטשו. במדינה צפופה ומפותחת כמו שלנו, זה דורש "פירוא אקטיבי" - שילוב מבוסס מדע בין פעולות שיקום יזומות לבין מתן חופש למערכת האקולוגית לפתח חסינות עצמאית לאורך זמן.

המגמה הזו כבר מתורגמת בשטח לפרויקטים פורצי דרך המשלבים שיקום אקולוגי עם תועלות חברתיות וכלכליות. בעמק המעיינות, פרויקט "תפו"ז" בשדה אליהו ובכפר רופין מדגים כיצד אנרגיה מתחדשת ושיקום טבע הולכים יחד, כשאזורי בריכות דגים נטושות הופכים לגופי מים עשירים במגוון ביולוגי - במקום תועדו בין השאר להקות שקנאים, פלמינגו, עופות דורסים, מינים שונים של דו-חיים וחתולי ביצות; לצד הפקת חשמל סולארי שמניב רווחים ליישובים באזור. במקביל, בחוף הכרמל מקודמת הצפה שאפתנית של כשליש מביצת ה"כבארה" ההיסטורית להשבת עופות מים ולוויסות שיטפונות, ואילו בפארק הירקון וברכסי הכורכר מבוצעים פרויקטים ממוקדים לשחזור בריכות חורף וניקוי מפגעים.

הדרך לפירוא ישראלי חייבת לעבור דרך מחקר מקיף שמגדיר את התהליכים שצריך להניע מחדש אותו יש לתרגם למדיניות. בימים אלו, המכון הלאומי למדיניות אקלים וסביבה,
שבראשו Tamar Zandberg תמר זנדברג , ביחד עם חוקרי אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מוביל יוזמה אסטרטגית לבניית תוכנית שמירת טבע מקיפה עבור מרחב ו- . הפרויקט הזה מייצג את הפירוא המקומי במיטבו: הוא לא מסתפק בשיקום קלאסי של נזקי המלחמה, אלא שואף להניע מחדש את תפקוד המערכות האקלוגיות.

באמצעות כלי חישה מרחוק וצילומי לווין משנת 2017 ועד היום, אנו מאפיינים במדויק את בתי הגידול, שימושי הקרקע והשינויים הפיזיים במרחב.

הנדבך הייחודי בתוכנית מחבר את הטבע המתחדש אל האדם: באמצעות ניתוח אנונימי של נתונים סלולריים, אנו לומדים כיצד השתנתה מערכת היחסים בין הציבור לטבע באזור מאז ה-7 באוקטובר, וממפים את מוקדי העניין החדשים שנוצרו כחלק מתיירות הזיכרון וההנצחה. מטרת העל היא לייצר כלי יישומי עבור גופים מקומיים, משרדי ממשלה וארגוני סביבה, שישמש תשתית לניהול בר-קיימא של המטיילים בעתיד. זהו איזון מדויק בין צורכי התושבים לבין מתן מקום לטבע להשתקם מעצמו.

היוזמות הללו מדגישות שפירוא ושיקום במרחב המקומי אינם פריבילגיה, אלא כלי חיוני לבניית וחברתית ארוכת טווח. יש לנו הזדמנות לייצר מודל ייחודי: פירוא חכם שמשתלב במרקם החיים, הפיתוח והזיכרון המקומי, ומוכיח כיצד מתוך השבר הגדול ביותר, האדם והטבע יכולים לצמוח, להשתקם ולהיבנות מחדש יחד.

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב Yaron Ziv

כשדור העתיד פוגש את מובילי המחקר ומקבלי ההחלטות של ההווה🌱
השבוע התקיים טקס הגשת המלצות לנשיא המדינה במסגרת ה-2, אותה מובילים בשותפות משרד החינוך ביחד עם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב - בית הספר לקיימות ושינויי אקלים ע"ש גולדמן זוננפלד, שבראשו, פרופ' שמעון רחמילביץ'.

פרופ' רחמילביץ' פתח את שערי האקדמיה בפני תלמידי ותלמידות הוועידה, זאת מתוך ראיית החשיבות של הקניית מיומנויות למידה בין-תחומיות, סקרנות לחקר, יזמות, עשייה קהילתית ושת"פ בינלאומי, כצעדים חיוניים להכנת בני הנוער להתמודדות עם אתגרי משבר האקלים.

ועידת האקלים לנוער נועדה להציב את בני הנוער במרכז השיח האקלימי ולעודד אותם לקחת חלק פעיל בגיבוש פתרונות לאתגרים סביבתיים. במהלך השנה השתתפו תלמידות ותלמידים מכל רחבי הארץ בתהליך לימודי שכלל חקר סוגיות אקלימיות, פיתוח יוזמות וחשיבה על פתרונות מעשיים ברמה גלובלית, מקומית וקהילתית. במסגרת הוועידה פותחו יוזמות בתחומים מגוונים, בהם אנרגיה, מים, פסולת ומחזור, חקלאות מקיימת, שמירה על המגוון הביולוגי, תכנון עירוני, חינוך סביבתי וחוסן קהילתי.

השנה התקיים גם שיתוף פעולה ראשוני עם בתי ספר בקניה! שהתמקד בעיקר בפיתוח ובניית קשר בין צוותי הוראה ובשיח מקצועי סביב חינוך לשינוי אקלים וקיימות. במסגרת זו התקיימו מפגשים מקוונים בין מורים והוחלפו רעיונות ויוזמות חינוכיות.

במהלך האירוע הוצגו 28 יוזמות נבחרות שפותחו על ידי תלמידים מבתי ספר שונים ברחבי הארץ. היוזמות משקפות מגוון רחב של רעיונות, תחומי עניין ודרכי פעולה להתמודדות עם אתגרי האקלים והסביבה.

בסיום המפגש הוגש לנשיא המדינה מסמך מסכם המרכז את היוזמות והתובנות שעלו במסגרת התהליך החינוכי, כסמל למחויבותם של בני הנוער לעשייה, למעורבות חברתית ולפיתוח עתיד מקיים יותר.

אנו מודים לכל השותפים שאפשרו את קיום הוועידה והתכנסות התלמידים ומוריהם מכל רחבי הארץ ומכל המגזרים: רפאלה בביש ממשרד החינוך שלא חסכה בשום מאמץ, המשרד להגנת הסביבה, משרד החוץ , פורום האקלים הישראלי, מוסדות חינוך ושותפים מקניה, ובתי הספר ברחבי הארץ. וכמובן, תודה לנשיא המדינה שאירח את אירוע הסיום וקיבל לידיו את המסמך המסכם🌿

יצחק הרצוג - Isaac Herzog

לרגל יום האוקיאנוסים הבינלאומי: הכירו את "מהנדסי-הסביבה" - עשבי-ים 🍃
מסמך המדיניות של נדב בכר Nadav Bachar, מהמכון הלאומי למדיניות אקלים וסביבה, שבראשו Tamar Zandberg תמר זנדברג, העוסק במרבדי עשבי ים בישראל מבהיר מדוע הם מכפילי כוח אקלימי, כלכלי ומדיני.

▫️מהם עשבי ים?
עשבי ים מכסים שטחים נרחבים בקרקעית חופי האוקיינוסים. מקורם הוא מאצות שבמהלך האבולוציה עברו ליבשה, התפתחו כצמחי יבשה, ולפני כ-100 מיליון שנה חזרו לים. בדומה לצמחי היבשה, לעשבי הים יש פרחים ושורשים המסייעים להם להיאחז בקרקעית, לקלוט ולעבד חומרי מזון מהסביבה.

אך בל נתבלבל, הם אינם אצות (seaweed). האצות התפתחו בים ולא עברו ליבשה, ולמרות שהן נאחזות בקרקעית בעזרת מבנים דמויי שורשים, מבנים אלו אינם מסוגלים לקלוט חומרים מהקרקעית.

▫️מדוע הם מכפילי כוח?
מערכת אקולוגית זו היא בעלת פוטנציאל גבוה לקידום האינטרסים של ישראל בתחומי האקלים, הכלכלה והדיפלומטיה. עשבי-ים מצטיינים בקיבוע פחמן (מכונה פחמן כחול - Blue Carbon) לטווח ארוך, תומכים במגוון הביולוגי הימי כבית גידול ואזור רבייה, משפרים את איכות המים וצלילותם ומגנים על החופים מפני סחיפה - שורשיהם החזקים נאחזים בקרקעית הים ומונעים את סחיפת החול על ידי גלים וזרמים.

בישראל, מרבדי עשבי הים הצפופים ביותר ממוקמים בחלקו הצפוני של מפרץ אילת, שם קיימים (בהערכה זהירה) למעלה מ-707,000 מ"ר. ע"פ הממוצע העולמי לקיבוע פחמן, עשבי הים בחלק הישראלי של מפרץ אילת אחראיים לאגירה של לפחות 23,000 – 46,000 טונות של פחמן אורגני!
ערכם הכלכלי השנתי נאמד במיליוני דולרים: בין כ-40 ל-67 מיליון דולר בתרחיש שמרני, לכ-80 עד 134 מיליון דולר בתרחיש אופטימי.

⚠️אלא שמשאב זה מצוי תחת איום מתמשך בשל פעילות אנושית, הכוללת הזרמת שפכים, זיהומים ופיתוח חופי מואץ. במפרץ אילת, שהוא אגן חצי-סגור, השפעותיהם של זיהומים ושל פגיעה סביבתית עלולות להתעצם במיוחד.

🔸נייר העמדה של המכון מצביע על צעדים דחופים להתמודדות עם הסכנות הללו: אכיפה סביבתית מחמירה, שיתוף פעולה אזורי בין ישראל, ירדן, מצרים וערב הסעודית, והכרזה על אזורים רגישים מבחינה סביבתית, לרבות חלקו הצפוני של מפרץ אילת.

🔸לצד השימור במפרץ אילת, המסמך מציע גם לבחון הרחבה של עשבי הים בים התיכון, וכן להקצות משאבים למחקר נוסף, לניטור המרבדים הקיימים ולבחינת שיטות בטוחות ומקיימות להרחבת תפוצתם. בנוסף, הוא ממליץ לשלב את עשבי הים ומאגרי הפחמן הכחול בעדכון הבא של ה-NDC של ישראל, מהלך העשוי לספק בסיס למימון שימור ושיקום של עשבי ים, לחזק את מעמדה של ישראל בתחום הפחמן הכחול, ולעודד שיתוף פעולה אזורי סביב מערכת אקולוגית משותפת.

מהלכי שיקום וזריעה הם ישימים ואפשריים!
פרויקט שיקום עשבי הים בווירג׳יניה, ארצות הברית, הוא דוגמה מעוררת השראה, למה ניתן לעשות ולהשיג. במסגרת פרויקט זה, פיזרו מדענים ומתנדבים במהלך שני העשורים האחרונים יותר מ-70 מיליון זרעים של עשבי ים בארבע לגונות חופיות שבהן עשב הים נכחד לחלוטין. המאמץ הוביל לשיקום של כמעט 38.45 קמ״ר של עשבי ים, ששיפרו את איכות המים, הגדילו את האוכלוסייה הימית וחיזקו את החוסן החופי. השלמת רישום הפרויקט תחת Verra, אף יאפשר הפקת הכנסות ממכירת קרדיטים, ויתמוך בהמשך פעילות השיקום.

תרגום המחקר למדיניות: כדי לשמור על עשבי הים ולהגדיל את תפוצתם, על ישראל להימנע מנטילת סיכונים נוספים במפרץ אילת, לשתף פעולה עם שכנותיה, לבחון הרחבה אקטיבית בים התיכון, ולהשקיע במיפוי, ניטור ומחקר מתמשך. אלו צעדים הכרחיים לשימור משאב טבעי בעל ערך אקלימי, כלכלי ומדיני.

לינק לעיון במסמך המדיניות: בתגובה הראשונה.

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

T

איך יתכן שישראל עתירת המחקר והפיתוח נשארת מאחור?
המלחמה עם #איראן ממחישה שוב כי #אנרגיה איננה רק תשתית #כלכלית, אלא רכיב יסוד בביטחון הלאומי וביציבות האזורית. תקיפות על תשתיות אנרגיה, שיבושים בנתיבי שיט והפגיעה המתמשכת במערכות אספקה מדגישים עד כמה מערכות האנרגיה הפכו לחלק בלתי נפרד מן הזירה הגיאופוליטית.

במאמר שפורסם לאחרונה מדגישה ד"ר לי רכט, מנהלת שותפויות אסטרטגיות ומומחית לחדשנות ושיתופי פעולה במכון הלאומי למדיניות אקלים וסביבה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, כי #ישראל נכנסת למציאות הזו עם יכולות טכנולוגיות מרשימות, אך עם פער משמעותי בין עוצמת המחקר והפיתוח שלה לבין ההשקעה הייעודית בטכנולוגיות אנרגיה.

אף שישראל מובילה בתחומים כמו #סייבר, , חומרים מתקדמים והגנת תשתיות, ההשקעה הישירה באנרגיה נותרת נמוכה מאוד ביחס למדינות ה-OECD.

המשמעות רחבה הרבה מעבר לשוק האנרגיה עצמו. חוסן אנרגטי הוא תנאי ליכולת צבאית, להתפלה, לריבונות דיגיטלית וליציבות תעשייתית. בעולם שבו רשתות חשמל, אגירה, מימן ותשתיות מבוזרות הופכות למערכות סייבר מורכבות, היכולת לחבר בין מחקר, רגולציה, הדגמה ויישום בקנה מידה גדול היא תנאי למנהיגות אסטרטגית.

ישראל זקוקה לא רק לחדשנות טכנולוגית, אלא גם לארכיטקטורה לאומית שתאפשר לתרגם מצוינות מדעית לעוצמה תשתיתית, לחוסן משקי ולביטחון לאומי לאורך זמן.

מוזמנים לקרוא את המאמר - לינק בתגובה הראשונה.

סופר אל ניניו - האם אנו ערוכים?
היום חל - הזדמנות לעצור להבין מדוע מדענים וגופי המטאורולוגיה והאקלים בעולם מודאגים מה"סופר אל ניניו" שמתפתח באוקיאנוס השקט, ואיך זה רלבנטי לנו.

"אל ניניו", בספרדית El Niño, הילד, היא תופעה אקלימית המתרחשת אחת לכמה שנים (בין שנתיים ל-7), בה טמפרטורת מי האוקיינוס השקט עולה לפרק זמן של כמה חודשים ביחס לממוצע הרב שנתי. בפעם האחרונה היא התרחשה בשנים 2024/2023.

התחזיות של כל מרכזי החיזוי המובילים בעולם מדווחות ש"אל ניניו" מתפתח בימים אלה במימי האוקיאנוס השקט, שמתחמם באופן שצפוי לגרום בסתיו לעלייה של כ-3 מעלות מעל לממוצע הרב שנתי. עלייה זו תשפיע על האטמוספרה כולה ועל מזג האוויר בעולם כולו. עוצמת ההתחממות גורמת למדענים לדבר על "סופר" אל ניניו.

מנהל האוקיאנוסים והאטמוספרה האמריקאי (NOAA) שיגר אזהרה ובה הסכנות הצפויות במהלך 2026 ו-2027: בצורות קשות בחלקים מאפריקה ומזרח אסיה, שיטפונות והצפות בחלקים המערביים של יבשת אמריקה, השפעה על מחירי המזון בעולם ועוד. לפני יומיים ה-WMO, ארגון המטאורולוגיה העולמי, הצביע על הסתברות של 80% לאירוע אל ניניו בין יוני לאוגוסט 2026, והסתברות ל-90% להמשכו עד נובמבר, ויצא באזהרת אקלים דחופה: "היערכו לאל ניניו".

🔸איך כל זה צפוי להשפיע עלינו?
במהלך קיץ וסתיו 2026 השירות המטאורולוגי הישראלי צופה טמפרטורות גבוהות מהממוצע והיתכנות של גלי חום קיצוניים. אצלנו, עיקר החשש הוא מפני כמות הגשמים ועוצמתם בסתיו ובחורף הקרוב. על פי השירות, האזורים המועדים לכך במיוחד הם בעיקר במרכז הארץ: מירושלים, הרי יהודה וחברון, ועד לקריית גת בשפלה (באגני ההיקוות של נחל איילון, שורק, לכיש ועד לבשור).

🔸למה אפשר לצפות?
לקיץ חם ובו גלי חום קיצוניים, ולחורף גשום במיוחד.
במדינה שעוצרת נשימה ועוקבת אחרי מפלס הכנרת, תחזית של "שנה גשומה" יכולה להישמע כמו ברכה. אלא שבמדינה שלא ערוכה לריבוי גשמים, הצפות ושיטפונות יכולים להיות משמעותיים, לעלות בקורבנות בנפש ולגרום לנזקים ניכרים.

🔸האם ניתן להיערך ל"סופר אל ניניו"? כן.
האם מדינת ישראל נערכת?
נראה שלא.

ונסביר. התשתיות בישראל אינן ערוכות לאירועי גשם עוצמתיים ממוקדי זמן ושטח. בעיות הניקוז לוקות בכמה חזיתות מרכזיות:

⚠️ הניקוז מחוץ לערים, שנמצא באחריות משרד החקלאות, הרגולטור של 11 רשויות הניקוז, סובל מתת-תקצוב כרוני (לפי דו"ח מבקר המדינה מתוך 7 מיליארד ש"ח הנדרשים לתשתית מתאימה, מתוקצב כמיליארד ש"ח בלבד);

⚠️במרחב העירוני המצב גרוע יותר. הניקוז הוא באחריותן של רשויות מקומיות שלרוב מחברות את מי הגשמים למערכת הביוב כדי לחסוך בעלויות. התוצאה היא קריסת מערכות הביוב בגשמים עזים והצפות של רחובות גם בערים כמו תל-אביב, שהשקיעו בפתרונות ובהפרדת המערכות. בכל הקשור לאקלים וסביבה - גבולות לא משחקים תפקיד.

⚠️בהיעדר משרד ממשלתי שמתכלל את הניקוז העירוני בראייה כללית רחבה, כשמשרד הפנים חסר כלים, ידע ותקציב המתאימים לטפל באתגרים, וכשהניסיונות לרכז את הסוגיה במשרד ראש הממשלה נכשלו והיא גולגלה למשרד החקלאות (שאין לו סמכות במרחב העירוני) - אנו חשופים לסיכונים למרות ההתראות הברורות המצביעות על סיכון ממשי.

גיבושן של תוכניות לאומיות לניהול בריאות וחום לצד סיכוני שיטפונות תוך תכלול תוכניות אגניות בראייה כלל ארצית, הוא צורך דחוף! בין 2018-2023 קיפדו את חייהם 18 נספים שנקלעו לשיטפונות, וגלי החום הקיצוניים שבים ופוגעים באוכלוסיות חלשות.

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

בריטניה מתבשלת!♨️
בימים אלו גל חום כבד וחסר תקדים פוקד חלקים באירופה, וממחיש בצורה כואבת מדוע מדיניות אקלים היא כבר מזמן לא שאלה שמעניינת רק פעילי סביבה, אלא סוגיה קריטית של ביטחון לאומי ותשתיות.
עבור מדינה שמזוהה באופן מסורתי עם גשם וערפל, ושהטמפרטורה הממוצעת בה בחודש מאי נעה סביב 15 מעלות בלבד, הזינוק הנוכחי מותיר את המערכות בהלם מוחלט!

בגני קיו בלונדון נשבר שיא האביב ההיסטורי פעמיים ברצף, כשהטמפרטורות טיפסו ל-34.8 מעלות ויום לאחר מכן ל-35.1 מעלות – תוך שהן מוחקות שיא בן עשרות שנים שעמד על 32.8 מעלות בלבד. בעקבות המצב, מרבית אזורי אנגליה וויילס הוכרזו רשמית תחת גל חום, והסוכנות לביטחון הבריאות (UKHSA) פרסמה התראת חום בדרגת "כתום", המזהירה מפני עלייה חדה בתמותה ופגיעה קשה בשירותי הרווחה והבריאות.

דו"ח מקיף ומטלטל שפורסם בממלכה קובע מפורשות כי בריטניה מתוכננת לאקלים שכבר אינו קיים, ונדרשת להיערך לזינוק של לפחות 2 מעלות עד שנת 2050. התחממות זו תהפוך את מרחב המחיה הביתי למלכודת חום, כאשר עד מחצית המאה כ-90% מהבתים במדינה יסבלו מהתחממות יתר.

⚠️החום הקיצוני מוגדר כיום כהשפעה האקלימית הקטלנית ביותר על המדינה, עובדה שקיבלה תוקף כואב בשנת 2022, אז גל חום קצר אחד עלה בחייהם של כ-3,000 בני אדם!
המציאות הזו כופה על הממלכה מהפכת תשתיות חסרת תקדים: כדי להגן על האוכלוסיות הפגיעות ביותר, בריטניה תידרש להתקין תוך עשור מערכות מיזוג אוויר והצללה בכל בתי החולים ובתי האבות, לחוקק טמפרטורות מקסימום לעבודה, ואף נשקלת הצעה לסבסד "חדר קירור" אחד בכל בית מגורים.

מאחורי הדו"ח החריף הזה עומדת ה-CCC: ועדת מומחים עצמאית לחלוטין המעוגנת בחוק האקלים הבריטי, שאינה תלויה בחילופי שלטון או באינטרסים פוליטיים קצרי מועד. פעילותה מדגישה שהסתגלות (Adaptation) היא שם המשחק החדש. במשך שנים התרכז השיח העולמי בבלימת פליטות, אך כיום ברור שמדינה שלא תתאים את תקני הבנייה והבריאות שלה לאקלים החדש, תשלם בחיי אדם ובמיליארדים של פתרונות חירום.

יחד עם זאת, השינוי התפיסתי מייצר גם הזדמנויות לסינרגיה אנרגטית מרתקת: הצורך הגובר במיזוג אוויר מתלכד בצורה מושלמת עם היצע האנרגיה הסולארית. השמש שמייצרת את עומס החום היא גם זו שיכולה להפעיל את מערכות הקירור בצורה נקייה, אם רק נשכיל לפרוס פאנלים סולאריים על הגגות בהיקף נרחב.

משבר האקלים משנה את הכללים של שוק התעסוקה, מערכת הבריאות והתשתיות הלאומיות ממש עכשיו, ומכוני מדיניות הם המצפן שמאפשר למדינות לנווט בתוך הסערה – במקום לגלות, מאוחר מדי, שהן נשארו מאחור.

במכון הלאומי למדיניות אקלים וסביבה - אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שבראשו עומדת Tamar Zandberg תמר זנדברג, השרה להגנת הסביבה לשעבר, ניסחו נייר מדיניות בנושא היערכות ישראל לגלי חום קיצוניים ולקחים מגל החום של אוגוסט 2025. אנו מזמינים אתכם לקרוא וללמוד על הצעדים הנדרשים ליישום במדינת ישראל. לינק לנייר העמדה מצורף בתגובה הראשונה.

צניחה דרמטית באכיפה סביבתית: המשמעות של נטישת המאבק בעבריינות הסביבתית בישראל ⚠️
נתונים חדשים הנחשפים במסגרת בקשת חופש מידע של ארגון מגמה ירוקה חושפים תמונה מדאיגה בתקופת כהונתה של השרה עידית סילמן: קריסת מערך האכיפה הסביבתית בישראל.

⭕ הגשת כתבי אישום כנגד מזהמים. הנתונים מראים ירידה דרמטית של 83%: מ-30 כתבי אישום בשנת 2023 ל-5 בלבד בשנת 2025.

⭕העברת תיקי חקירה ללשכה המשפטית. ירידה של 61% במספר תיקי החקירה שהועברו : מ-87 תיקים ב-2023 ל-34 ב-2025.

⭕צמצום נוסף בכלי אכיפה מנהליים. מספר ההודעות על כוונה להטיל עיצומים כספיים על מפעלים מזהמים צנח ב-83%, מ-18 הודעות בשנת 2020 ל-3 בלבד ב-2024!

⭕צווים מנהליים, הנחשבים לכלי ההרתעה המרכזי נגד חריגות זיהום - השימוש בהם הוגבל לפחות מ-6 צווים בשנה בממוצע!

מעבר לנתונים הכמותיים, הצניחה באכיפה מתבטאת גם בעמידה על תיקים מורכבים. כך, לדוגמה, החקירה הפלילית נגד מפעלי ים המלח, בעקבות דליפת מי ים המלח למניפת הסחף של נחל צאלים ב-2022, עדיין תקועה במשרד ללא החלטה בדבר הגשת כתב אישום.
נוכח המצב האמור, לא ברור מדוע צוות האכיפה בלשכה המשפטית הכולל 7 תקנים קיימים מאויש ב-5 בלבד(!) הנאלצים לתת מענה לעומס המשימות.

💠 Tamar Zandberg תמר זנדברג, השרה להגנת הסביבה לשעבר וראש המכון הלאומי למדיניות אקלים וסביבה אוניברסיטת בן-גוריון בנגב:
"אכיפה סביבתית היא אולי הכלי הכי חשוב כדי לשמור על הסביבה. אכיפה היא לא רפורמות נוצצות או הכרזות על 'משילות', אבל בלעדיה אין שום משמעות לתכנון מדיניות. התמונה המתגלה על צניחה בכל שרשרת האכיפה מעידה כאלף עדים על אוזלת היד ובהתאמה על מצב הסביבה."

מדי שנה זיהום האוויר גורם לתמותה בטרם עת של יותר מ-5,500 ישראלים. הנתונים שארגון מגמה ירוקה חשף מצביעים על תמונה ממשית מבהילה: מדיניות הממשלה מפקירה את הבריאות שלנו.

אכיפה היא הכלי המרכזי והממשי לפיקוח על קיום החוק, המדיניות, וכפועל יוצא, לשמירה על הבריאות והסביבה. הטיפול בעבריינות הסביבתית, המסבה לכולנו נזק יומיומי, מחייב מערך תביעה במשרד להגנת הסביבה המסוגל לתת מענה אכיפתי מידי לתופעות עבריינות קיימות ומתפתחות, על פי יעדים ומדדים מוגדרים מראש. לצורך פעולתו התקינה נדרש מערך פיקוח ואכיפה בשטח, שיאסוף ראיות כנגד חברות מזהמות, עבריינות הכרוכה ביצירת אתרי פסולת פיראטיים, ועוד.

מגמה ירוקה - Green Course

אתמול התכנסנו ב- אוניברסיטת בן-גוריון בנגב לכנס השנתי של בית הספר, בו שבנו והצבנו במרכז את הקשר החיוני בין #מחקר #אקדמי, #חינוך דור העתיד ועשייה בשטח.
הרצאת הפתיחה היתה של ד"ר אמיר גבעתי, מנהל השירות המטאורולוגי הישראלי Israel Meteorological Service, שהרצה על השפעת שינויי #אקלים על הסקטורים השונים. בשלושה מושבים עסקו המרצות והמרצים במבט רב תחומי על עולם משתנה, מנהיגות לקיימות ובקיימות כמשאב לחוסן.

אחד הרגעים המרגשים והמשמעותיים היה כאשר ראש בית הספר, פרופ' שמעון רחמילביץ', העניק פרס לעבודת גמר מצטיינת, מלגת שנת לימודים באוניברסיטה, להדר קוגוס, תלמידת תיכון מבית הספר החקלאי מקווה ישראל בחולון.

🥇הדר זכתה על עבודתה "סקר מכרסמים בחולות מולדת חולון", שבוצעה בהנחיית מיכל זייצוב-רז ואפרת הנדלסמן, וריתקה את השומעים בהרצאתה על תהליכי המחקר ומסקנותיו.

במושב מרכזי בכנס, שהובילה לירז עמר מהמכון הלאומי למדיניות אקלים וסביבה בראשות Tamar Zandberg תמר זנדברג, הציגו מתמחים מתכנית "מנהיגות לקיימות" פרויקטים חדשניים עליהם שקדו ועמלו. התכנית, שמשלבת סטודנטים לתארים ראשונים ומתקדמים, מתבססת על שיתוף פעולה בין האקדמיה לארגונים בשטח, וזאת בליווי והנחיית המכון.

🔸קרן סנדברג אשכנזי ומור שנטל-אייזקס הציגו את עבודתן במיפוי זיהומים במחוז דרום, בשיתוף עם ד"ר ספי חורש מרשות הטבע והגנים;
🔸עדי שניאורסון שצוותה למנחים ברשות המקומית חקרה והגדירה מנגנונים עירוניים לקידום משרות ירוקות בתל אביב;
🔸בעוד דור לזר ומעיין יופה פיתחו מדריך מעשי לשילוב חומרים דלי פחמן בענף הבנייה בישראל, בשיתוף עם חברת UBQ Materials.

מסלול ההתמחות לא רק מעמיק את ההבנה התיאורטית של הסטודנטים ומאפשר להם להתנסות בקיימות הלכה למעשה, הוא גם מייצר קשר ובו תרומה מיידית לארגונים ורשויות הפועלים בשטח. תוצרי ההתמחות מוכיחים פעם נוספת, כי שילוב של אקדמיה עם תעשיה יכול לייצר פתרונות מעשיים לאתגרים הסביבתיים הניצבים בפנינו.

בזמן שמדינת ישראל מתמודדת עם אתגרי אקלים שרק הולכים ומתעצמים - מאירועי מזג אוויר קיצוניים ועד למחסור ופגיעה במגוון ובמשאבי טבע - כנסים כאלה מזכירים לנו כמה חשוב השילוב בין מצוינות מדעית לפעולה מעשית. הדור הצעיר, מתלמידי התיכון ועד לסטודנטים לתארים מתקדמים, מוביל את המחקר והחדשנות שיעצבו את עתידנו הסביבתי.

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב Tamar Zandberg תמר זנדברג
עיריית תל-אביב-יפו dorazar6 UBQ Materials
Sandberg Esquenazi

שמחים לשתף אתכם באירוע: אווירה וסביבה ⚡🌿

קהילת GreenNegev פותחת שנה ומזמינה אתכם לערב חדשני, קליל ומעורר השראה בנושא אנרגיה, סביבה וחדשנות.

אז מה מחכה לכם?
🍷כיבוד
🎁 מרצ׳נדייז
🌍הרצאות על חידושים בתחום האנרגיה והסביבה

מתי ואיפה זה קורה?!
📆בתאריך- יום רביעי, 27.05.26
🕔בשעה- 17:00
📍אוניברסיטת בן גוריון, בניין 27, חדר 102

🔗 קישור להרשמה:
https://tinyurl.com/GreenNegev-27-5-form
מחכים לראות אתכם! 💚

negev Yazamut 360 Greenegev