בית הספר לקיימות ושינויי אקלים ע"ש גולדמן זוננפלד

איך בונים ומפתחים ושומרים על מקורות מים בטוחים עבור חיות הבר? 🏢 🦌

שינויי האקלים בישראל, לצד בנייה ופיתוח מואצים, משנים בשנים האחרונות את פיזור וזמינות מקורות המים הטבעיים בנגב ובערבה. כתוצאה מכך בעלי חיים נאלצים לשנות את נתיבי תנועתם ולחפש מים באזורים חקלאיים ומיושבים, לעיתים קרובות בסמיכות לכבישים — מה שמגביר משמעותית את החיכוך עם האדם, ומתבטא בדריסות, פגיעה ביבול ונזק לרכוש.

נייר מדיניות חדש של המכון הלאומי למדיניות אקלים וסביבה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שבראשו Tamar Zandberg תמר זנדברג, בשיתוף רשות הטבע והגנים, מציע מענה לבעיה זו.
הדוקטורנטית נועה קן-לינגווד מציעה במסמך גישת "ממשק מותאם" (adaptive management) לניהול מקורות מים במרחב הנגב והערבה: מיפוי שיטתי של מקורות מים קיימים ומסוכנים, סגירה מבוקרת של נקודות מים המצויות באזורי סיכון גבוה, הקמה ותחזוקה של מקורות מים מלאכותיים חדשים במיקומים בטוחים יותר, וניטור ביולוגי וגנטי מתמשך שיאפשר להתאים את המדיניות לממצאים מהשטח לאורך זמן.

המסמך מדגיש כי לצד הפוטנציאל לשימור אוכלוסיות בר, ניהול לא זהיר של מקורות מים עלול לעודד התפשטות מינים פולשים ולפגוע במערכות אקולוגיות קיימות — ולכן נדרשים תכנון וניטור צמודים.

👈את נייר העמדה ליוו כיועצים פרופ' שירלי בר-דוד המכונים לחקר המדבר על שם יעקב בלאונשטיין, ד"ר טל אולוס מהמכון הלאומי למדיניות אקלים וסביבה, וכן גב' זהבה סיגל, ד"ר ניצן שגב וד"ר ספי חורש @רשות הטבע והגנים.

🔗את המסמך המלא ניתן לקרוא: https://www.bgu.ac.il/u/research-centers/national-institute-for-climate-and-environmental-policy/policypapers/

רשות הטבע והגנים

זוכרים את קמפיין "ישראל מתייבשת" שעלה ב-2009 והזהיר אותנו שלא רק אנחנו מתייבשים, אלא גם "כל-העולם"? 🚿
אין ספק, שבשטיפת התודעה הישראלית לחסוך במים - לא חסכו ☺️
בחרדתיות הישראליות כלול פחד מהותי שהמים בברזים יגמרו, שהכנרת תתייבש, וששוב ישדלו אותנו להשתמש במי הרחצה ומי שטיפת פרי וירק לשטיפת רצפה. זקני ירושלים זוכרים את קיצוב המים בימי המצור, ומרביתנו זוכרים את פניה של רננה רז נסדקים לאדמה חרבה בקמפיין "ישראל מתייבשת".

נכון, ישראל מאז ימי ראשיתה נדרשה להיזהר בניצול וצריכת מים. עם זאת, משבר המים החריף מאמצע שנות ה-80 וה-90 של המאה הקודמת ועד 1998, כשהחל משבר בן קצת פחות מעשור שהשפעותיו על משק המים ניכרות עד היום. בשנים 2008-2010, אחרי כשבע שנים שחונות, היו שלושת מקורות המים של ישראל – הכנרת, אקוויפר החוף ואקוויפר ההר – עמוק מתחת לקווים האדומים; וברשות המים (באמת ובתמים) חששו שכשנפתח את הברזים יצא כלום.

מצב החירום עורר את רשות המים להשיק קמפיין משולב שפנה לאוכלוסיה הצעירה (ערוץ הילדים ומערכת החינוך) ולאוכלוסיה המבוגרת באמצעות תשדירים והליכי חקיקה. היעד היה לצמצם ב-10% את צריכת המים הביתית, שהיוותה אז כ-35% מצריכת המים הכללית. קיצוץ כזה נחשב אז לשווה ערך לפעילותם של שני מתקני התפלה גדולים.
הקמפיינים שכללו גם את "להציל את הכנרת" ו"התקנת חסכמים" הצליחו להקטין את הצריכה הביתית 💦ב-18%! 💦 אל הקמפיינים חברו היטל הבצורת שנכלל בחוק ההסדרים לשנים 2009-2010 (שגרם לנו לרוץ לתקן כל ברז מטפטף או צינור דולף), ביחד עם מהלך כולל של הגדלת כמות המים להתפלה.
במחצית 2018 רשות המים שבה בקמפיין גדול של "ישראל מתייבשת", בכיכובה של רננה רז, שקרא לציבור לחסוך במים לאור רצף שנות הבצורת ומצבו הקשה של משק המים. ישראל-התייבשות-מים קשורים בקשר הדוק הישרדותי.

🌎אבל האם זה כך רק אצלנו, או ש"העולם" באמת מתייבש?

בשבוע שעבר סיפרנו על מצבה העגום של הדנובה באירופה. גם השבוע החדשות משם לא מעודדות. השפל בקו המים הוביל לכך שספינות נאציות, שהוטבעו במהלך מלחמת העולם השניה בעודן עמוסות בתחמושת, החלו לצוץ בזו אחר זו.
מצבו העגום של הנהר השני באורכו באירופה, הוביל את הונגריה ורומניה להכריז על מצב חירום אנרגטי: תחנת הכוח הגרעינית היחידה של הונגריה נמצאת על סף השבתה מוחלטת לראשונה ב-44 שנות פעילותה. התחנה, שאחראית כמעט למחצית מייצור החשמל של הונגריה ולכשליש מצריכתו, משתמשת במי הנהר לקירור ארבעת הכורים שלה. כעת היא מפיקה 240 מגה-ואט במקום 2,000 מגה-ואט שהופקו בשגרה.

ארצות הברית חווה אף היא תהליכי התייבשות מדאיגים: אגם מיד ואגם פאוול, שני המאגרים המלאכותיים הגדולים ביותר, המהווים משאב חיוני לחיות בר, לחקלאות, לייצור חשמל ולאספקת מים ליותר מ-40 מיליון בני אדם בערבות ובאזורים המדבריים של המערב, הגיעו לנקודות השפל הנמוכות ביותר.

⚠️ התייבשות מקורות המים היא לא רק בעיה ישראלית, היא עדות לשינויי האקלים, אך גם לעשרות שנים של ניצול יתר וחוסר מודעות. התגייסות החברה הישראלית, שהצליחה לצמצם את צריכת המים הביתית באופן שאף עלה על ציפיית הרשויות, מלמדת שאפשר לחנך למודעות סביבתית, כשמספקים לציבור מידע, דרכי פעולה ופתרונות, ביחד עם מהלכי חקיקה וכינון מערך התפלה יעיל.

ישראל מתייבשת קריאייטיב: רומם סרנגה, גל פורת, דודו הרושבמאי: שחר סגל

תכנית ההתמחות תשפ״ז | הזמנה לארגונים📣
המכון הלאומי למדיניות אקלים וסביבה ב- אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בראשות Tamar Zandberg תמר זנדברג, יו"ר Life & Environment - חיים וסביבה, ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל, והשרה להגנת הסביבה לשעבר, מזמין אתכם, משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, גופים פרטיים וציבוריים, ארגונים, עמותות וחברות, להציע פרויקטים ל- תשפ״ז.

⬅️ במסגרת התוכנית, צוותי סטודנטים מצטיינים יעבדו על אתגר סביבתי, אקלימי או מתחום הקיימות שיוגדר על ידי הארגון, בליווי מנחה מקצועי מהארגון ומנחה אקדמי מהאוניברסיטה.

מה תקבלו?
🧑‍🎓 צוות סטודנטיאלי איכותי 💡 חשיבה מחקרית ויישומית 👨‍🏫 ליווי מקצועי
🧑‍💻 תוצר מותאם לצורכי הארגון 🔭 חיבור לידע אקדמי ולדור הבא של מובילי ומובילות קיימות בישראל.

ההרשמה לארגונים וגופים פתוחה!
מועד הגשה: עד ה 30.8.

להצעת פרויקט לתוכנית ההתמחות ולפרטים נוספים:
🔗 https://lp.smoove.io/izpa

המעבר לאנרגיה ירוקה: סימנים לתקווה 🌱 לצד, האם סין מובילה בתחום, ומה מספרות "האותיות הקטנות" ❓
גופים וחוקרות.ים העוסקים בסביבה הם לא רק "נביאי זעם", או מגדלור המתריע מפני סכנות. סימון וזיהוי מגמות מסכנות והתרעה הוא תפקיד חשוב, אך האחריות להצעת פתרונות ודרכי פעולה יעילים, ישימים ומגובים מדעית, לצד מעקב ופיקוח על הביצוע והתוצאות, הם חיוניים לא פחות.

✅ נתחיל בחיובי - לשימור ושיפור.
🔸 שנת המפנה: 2026 עשויה להיות זו שתסומן כשנה שבה פליטות גזי החממה מהפקת חשמל החלו לרדת בפעם הראשונה. המקורות המתחדשים (שמש ורוח) כבר מספקים כמעט את כל הביקוש העולמי הנוסף לחשמל (99% ב-2025).
🔸היתרון הכלכלי: המניע המרכזי למעבר אינו רק אידאולוגי אלא כלכלי – ברוב העולם, ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות הפך לזול משמעותית מייצורו בדלק מחצבים (פחם וגז).
🔸פריצת דרך באגירה: טכנולוגיות אגירה משוכללות מאפשרות כיום להפוך את השמש למקור אנרגיה מרכזי גם בשעות הלילה, מה שהופך את האנרגיה הירוקה לאמינה וזמינה יותר מבעבר.
🔸התמתנות בקצב העלייה: לראשונה נראית התמתנות בעקומת קילינג (ריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה). למרות שהריכוז עדיין עולה, הוא עושה זאת בקצב איטי יותר מבעבר (במקום 439 חלקים למיליון, נמדדו כ־431), זאת ככל הנראה בזכות המאמצים להפחתת פליטות. יחד עם זאת, "כיפוף" עקומת הפליטות אינו סוף המשבר!
🔸המשבר כסיכון פיננסי מערכתי: גופים פיננסיים כמו הבנק המרכזי האירופי (ECB) מתחילים להתייחס להרס הטבע כאל סיכון פיננסי ממשי. הנזקים הכלכליים מאירועי קיצון נאמדים במיליארדי דולרים בשנה, מה שמחייב שינוי באופן שבו בנקים מודדים סיכונים.

⭕ האתגרים
🔻 האתגר המגזרי: בעוד שמגזר החשמל מציג התקדמות, מגזרי התחבורה, החקלאות והתעשייה מתקדמים לאט בהרבה מהיעדים שהוצבו לאיפוס פליטות.
🔻פגיעותן של תשתיות קיימות לשינויי אקלים - מעגל קסמים אכזרי: החום הקיצוני, שנגרם משינויי האקלים, פוגע ביכולת לייצר חשמל הדרוש כדי להתגונן ממנו.
🔻כשל בתחנות כוח מסורתיות: גלי חום ובצורת מייבשים נהרות, מה שמשבית תחנות כוח הידרו-אלקטריות ופוגע בקירור כורים גרעיניים (כפי שקרה בהונגריה, רומניה וצרפת ב-2026).
🔻תלות בטבע: המסקנה היא שהכלכלה כולה מושתתת על "שירותי אקוסיסטם" (כמו מים לקירור ותובלה בנהרות), וכאשר הטבע נפגע, הליבה הכלכלית מתערערת.

📈 🏭 פרדוקס סין וביטחון אנרגטי: לקרוא את "האותיות הקטנות"
פער בין הצהרות למציאות: למרות שסין מובילה בייצור ובהתקנת טכנולוגיות לאנרגיה נקייה, היא ממשיכה להגדיל את ייצור החשמל מפחם.
כושר הייצור המוגדל של אנרגיה ירוקה ירד בחלקו הגדול לטמיון, מכיוון שרשת החשמל בסין לא יכלה לספוג ולהוביל את החשמל המיוצר, ולפי הערכות נזרקו לפח, באמצעות השבתה מכוונת של מקורות אלו במהלך המחצית הראשונה, תפוקות השקולות לתפוקת החשמל השנתית של אינדונזיה, 50% יותר מבשנה הקודמת.
עדיפות לביטחון האנרגטי: אירועי קיצון שגרמו להפסקות חשמל ומשברי אנרגיה עולמיים גרמו לממשל בבייג'ין לשמר את הפחם כ"תעודת ביטוח": סין העניקה רשיון לבנות תחנות כוח עם כושר יצור של 74 גיגה-ואט נוספים השקולים ל– 20% מתפוקת החשמל מפחם הנוכחית שלה, כשחלק מהתחנות כבר נמצאות בבנייה, מה שמבטיח זיהום לשנים רבות קדימה.

#מבזקאקלים . אירופה ואמריקה בוערות. בקוריאה הטמפרטורות שוברות שיאים. אצלנו, אזהרות ב- 🔴 | 🟠 | 🟡 בשל עומסי חום כבדים.

אירופה מתחממת בקצב המהיר בעולם, והשריפות שהתפשטו בה ב-3 חזיתות (צרפת, ספרד ויוון) רק מבשרות על הנזק הצפוי לה בשנים הקרובות:

#צרפת. שטח הגדול פי 4 משטח פריז נשרף. יותר מ־100 אלף אקרים של יערות התכלו, ובמחוז ז'ירונד פונו יותר מ־200 אלף איש, באחד ממבצעי הפינוי הגדולים ביותר בתולדות צרפת בעת שלום. השמיים נצבעו בכתום לא טבעי, גם בלילה, העשן כיסה את השמש, הנשימה קשתה, ואת מכוניות המפונים שהתקדמו לאיטן בכבישים הפקוקים כיסה אפר כבד שירד מהשמיים.

#ספרד. הושגה שליטה על שריפות היער הקשות בתולדות המדינה, לאחר שהשתוללו והגיעו עד לכ־40 ק"מ ממדריד, שריח חריכה עז מילא את שוליה המערביים ו"כלא" את תושביהם בבתים. טעם העשן נותר על הלשון.
ראש ממשלת ספרד קרא לגבש #אמנה #לאומית בשיתוף כל המפלגות בספרד כדי לפעול יחד למניעת שריפות, שאותן ייחס לשינויי האקלים. שר הפנים הודיע, כי לכבאים יש חלון זמן של יומיים להשתלט על השריפות סביב מדריד, לפני שתיקלע המדינה לטמפרטורות קיצוניות של יותר מ־38 מעלות.

#יוון. סופות גרמו לאש להתפשט לאזור אתונה ואילצו רבים להתפנות מבתיהם, כשמשבי רוח עזים מנעו ממטוסי כיבוי לשאוב מים מהים. נזכיר, כי לפני כ-8 שנים שריפת ענק גבתה את חייהם של 104 בני אדם באזור זה, השריפה הקטלנית ביותר באירופה במאה האחרונה.

#בארצותהברית. במהלך הסופ"ש פרצו שריפות במזרח #וושינגטון והתפשטו בחסות רוחות חזקות. במדינה הוכרז מצב חירום: כ-60 אלף איש פונו, וכ-600 מבנים עלו באש, באסון הטבע הקשה ביותר שפקד את האזור. במערב ארה"ב עדיין שורר כבד עם אזהרות אדומות לשריפות.

#קוריאה. בצדו השני של העולם גל חום שובר שיאים: הטמפרטורה זינקה השבוע ל־42.5 מעלות - הגבוהה ביותר שתועדה במדינה מאז תחילת המדידות (1904).

#ישראל. השירות המטאורולוגי פרסם #אזהרה אדומה על עומס חום בעמק בית שאן, בבקעת כנרות, בבקעת הירדן, בצפון מדבר יהודה וים המלח, בדרום מדבר יהודה וים המלח ובערבה, ובעמק החולה; אזהרה כתומה על עומס חום בדרום הגולן, בגליל תחתון מזרחי, בצפון מזרח הנגב, במזרח הנגב ובדרום הנגב והרי אילת; וביתר אזורי הארץ - אזהרת חום צהובה.

ראש המכון הלאומי למדיניות אקלים וסביבה, Tamar Zandberg תמר זנדברג, התריעה לגבי היעדר הערכות לקראת אירועי שריפה צפויים בישראל:
ההתראה חיונית להיערכות: המשאבים מוגבלים וצריך לדעת היכן לרכז מאמץ ולהיערך עם ציוד וכדומה, שריפות עלולות להתפשט במהירות, ותגובה מהירה יכולה להיות ההבדל בין נזק אדיר או מצומצם, ריכוז מאמץ בקרבת יישובים וערכי טבע חשובים יכולה לעשות את ההבדל בין פגיעה קשה ברכוש ובחיים.

חום קיצוני וממושך, בנוסף לתנאי מזג אוויר קיצוניים, יובש וצפיפות אוכלוסייה ויישובים, הם מאפיינים את ישראל באופן ייחודי, ומייצרים שריפות בתור מוקד פגיעה מוביל. נכון להיום ישראל רחוקה מלהיות ערוכה. המחקר שלנו מצביע על צעדים קונקרטיים שאפשר וצריך לעשות, חלקם מתוך החלטות שכבר התקבלו ונתונים שכבר קיימים, וחלקם צריך עוד לפתח.

הדנובה והכנרת מצאו מכנה משותף, וזה בהחלט לא משהו להתהדר בו 📉 ♨️
משבר האקלים מלמד אותנו ש"אפשר לברוח, אך אי אפשר להתחבא". החלום הישראלי להימלט מהאובך הקייצי, הלחות וצליית השמש אל הקרירות של אירופה - יישאר הקיץ בגדר חלום. גלי החום הקיצוניים שפקדו את היבשת מצאו אותה לא ערוכה להשפעות משבר האקלים, לא ממוזגת, ובאופן מילולי - מתה מחום. "הקיץ הישראלי", כך נדמה, מוצא את הישראלי בכל מקום.

מי שגדל על התשדיר "ישראל מתייבשת", על ייסורי מצפון מברז דולף, או נשם בהקלה כשמפלס הכנרת טיפס מעל הקו האדום, לא יכול שלא לקנא בשפע המים במזרקות ערי אירופה, בתעלות ובנהרות שזורמים כמובן מאליו. אלא שאל מועדון המיובשים, בו הכנרת חברה ותיקה, הצטרף חבר חדש ולא צפוי:
. בעקבות הקיצוניים ומיעוט המשקעים מפלסו צנח לרמתו הנמוכה ביותר מזה 30 שנה.

למצב זה השלכות קשות.
ספיקת המים בנקודת הכניסה של הנהר לרומניה קרסה וירדה בכ-64%. כדי להבטיח רמה מינימלית הנדרשת לקירור שני כורים גרעיניים להפקת חשמל, ברומניה נאלצו הרשויות לווסת את השימוש במים. שירותי מעבורות ודוברות עמוסות בתבואה הושעו; בהונגריה ספינות קרוז ומסחר קורקעו; ובדרום רומניה הוטלו מגבלות השקיה חמורות על חקלאים.

הפארק הלאומי הורטובאג' שבהונגריה (אתר מורשת עולמית) נקלע למצוקת מים קשה, שחייבה הזרמת חירום של 2 מיליון מ"ק מים כדי למנוע התייבשות מוחלטת של שטחי הביצות. גלי החום הביאו לשיבוש בדפוסי נדידת ציפורים, ונצפו שינויים בהרכב המינים בבתי גידול.

🌊 ומה אצלנו?
על פי נתוני רשות הכנרת, השבוע המפלס עמד על מינוס 212.92, גבוה רק ב- 0.08 מ' מהקו האדום התחתון (מינוס 213). 4.12 מ' חסרים לקו האדום העליון (מינוס 208.80). ביום אחד, השבוע, הכנרת איבדה ס"מ.

רשות ניקוז ונחלים כנרת, הציגה תוכנית חדשה להקמת תאגיד סטטוטורי שמטרתו תהיה שימור, פיתוח וניהול של מקורות הירדן, בשיתוף פעולה של רשויות מקומיות בצפון, משרדי ממשלה, קק"ל רשות הטבע והגנים, גופים סביבתיים, נציגי אקדמיה ומחקר, ועוד.

תכלול השיקולים והאילוצים השונים תוך שיח ותיאום בין הגופים הוא חיוני. במשך שנים נחלי ישראל סבלו מהזנחה. שיתוף פעולה של כלל הגורמים, תוך שילוב האינטרסים השונים, יאפשר , שמירת ערכי #טבע, שיפור והגברת החוסן האקלימי, תוך הקפדה שהתיירות בה האזור משופע תהיה מקיימת, מודעת ואחראית לסביבה הטבעית.

לקריאה נוספת: מאמר ב"הארץ": https://bit.ly/3RuyHSj
בתמונה: איור מתוך אתר רשות הכנרת, תמונת נוף הכנרת לצד שמורת הורטובאג' שבהונגריה.

פרויקט האקלים זקוק לקידום מחקרי ויישומי?
קבלו צוות סטודנטים מצטיינים וליווי אקדמי במסגרת תוכנית ההתמחות תשפ״ז 🌏 🤝 👩‍🎓
המכון הלאומי למדיניות אקלים וסביבה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שבראשו השרה להגנת הסביבה לשעבר, Tamar Zandberg תמר זנדברג, מזמין משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, עמותות וחברות להציע פרויקטים לתוכנית ההתמחות תשפ״ז.

במסגרת התוכנית, סטודנטים מצטיינים לתואר ראשון ושני יעבדו בצוותים קטנים על פרויקט מוגדר מטעמכם, בליווי מנחה מהארגון ומנחה אקדמי מהאוניברסיטה.

👈 מה תקבלו?
🔸 עבודה מעשית ממוקדת (כ-4 שעות שבועיות) בשנת הלימודים האקדמית
🔸תוצר יישומי מבוסס נתונים
🔸מיפוי, ניתוח חסמים והמלצות אופרטיביות
🔸חיבור לידע אקדמי ולסטודנטים מצטיינים בתחומי קיימות, אקלים וסביבה

🔗 לפרטים נוספים והגשת מועמדות: https://lp.vp4.me/iixw